השוטרים בנהריה – גלגולו של ניגון מ'לה-מאמא' עד 'למה-מה?'

בימים אלה אני צופה בסדרה השוטרים – דרמת פשע משטרתית ישראלית איכותית ומרתקת שעלתה לשידור בינואר 2021. הסדרה עוסקת במלחמת קבוצת שוטרים בנהריה נגד כנופיית פשע מקומית שהשתלטה על העסקים, על מוסדות השלטון ואפילו על המשטרה המקומית. סדרה מעולה.

כרזת הסדרה השוטרים מבית קשת – ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1948510

בפתיחת כל פרק בסדרה מושמע השיר 'נהריה' למנגינת השיר של שארל אזנבור la mamma – האימא. לקח לי זמן לזהות את קולו של מייק בורשטיין, ויותר מכך התקשיתי להבין את תוכן קטע השיר בעברית וכיצד הוא מתקשר לסדרה. חיפוש בגוגל הביא אותי אל הקלטת השיר ביו-טיוב, אבל את המילים לא מצאתי ברשת. לפני שאתייחס אל השיר 'נהריה' אני רוצה להזכיר את השיר המקורי של שארל אזנבור למילותיו של רוברט הנרי גל בצרפתית. השיר הוקלט לראשונה על ידי שארל אזנבור בשנת 1962, ובשנת 1965 שארל אזנאבור הקליט את השיר בנוסח אנגלי של דון בלאק.

בהופעה בפריז בשנת 1994 שארל אזנבור הקדים לשיר הסבר באנגלית. הנה ההקדמה ולצידה תרגום חופשי שלי לעברית:

כולם הגיעו מכל רחבי הארץ ברגע ששמעו ש la mamma [האימא], האדם החשוב ביותר במשפחה גוססת כולם באו אפילו ג'ורג'יו, הבן המגורש, עם מתנות בידיו. הילדים משחקים סביב המיטה, ומאחר שמזג האוויר חם, חם מאוד הגברים שותים את היין מהכרם יש אפילו מישהו שמנגן בגיטרה כשהנשים שרות  Ave Maria היא גוססת האמא מוקפת באהבה, בדמעות ובחיוכים אבל היא לעולם, לעולם, לעולם לא תִּשָּׁכַח la mamma [האימא]

They all came from all over the country As soon as they heard That la mamma The most important person of the family is dying They all came Even Giorgio the banished son with gifts in his arms The children are playing around the bed And as the weather is very, very hot The men are drinking the wine of the vineyard There is even someone playing the guitar As the women are singing an Ave Maria She is dying la mamma And there is love and tears and smiles around her But she will never, never, never be forgotten La mamma

ההקלטה שבפתחה מסביר הזמר את השיר באנגלית. La Mamma (Live From Palais Des Congrès, Paris, France/1994)

הקלטה מהאלבום המקורי – 1962 La Mamma – Charles Aznavour 1962

מאז שהשיר התפרסם נכתבו לו נוסחים שהוקלטו במספר שפות וביניהם שלושה נוסחים עבריים:

אבי טולדנו שר את השיר בתרגום דוד טופז – הנוסח העברי היחיד שנאמן למקור.

שלמה ארצי שר נוסח עברי שכתב דן אלמגור. זה איננו תרגום אלא גיור של השיר להוואי החיים הישראלי – לא הצלחה גדולה, אבל כדאי לקרוא את המילים שמשקפות היטב את חיינו בכל הזמנים.

מייק בורשטיין הקליט שיר עברי שכתב דידי מנוסי לאותה מנגינה – נהריה. זה השיר שפתיחתו מושמעת בתחילת כל פרק של הסדרה 'השוטרים'. שיר זה איננו קשור בשום דרך לשיר המקורי. הוא לא מתייחס בכלל לאימא. כששמעתי שיר זה נחרדתי. השיר שוביניסטי ומיזוגני באופן מעורר חלחלה. היום איש לא היה מעלה על דעתו לכתוב שיר כזה ובוודאי לא להשמיע אותו בפרהסיה. נראה לי שהשיר מוגזם אפילו לשנת 1971 שבה הוא הוקלט. המילים והיוטיוב של השיר במלואו נמצאים בשולי טור זה – אפשר להאזין ולקרוא אך אינני אחראי לתופעות הלוואי.

הנוסח המקורי בצרפתית, אחריו תרגומים לאנגלית מועתקים מתוך היוטיובים המקושרים, אחריהם הנוסחים העבריים השפויים ובסוף הטור – נהריה.

Et tous les hommes ont eu si chaud Sur les chemins de grand soleil Elle va mourir, la mamma Qu'ils boivent frais le vin nouveau Le bon vin de la bonne treille Tandis que s'entassent pêle-mêle Sur les bancs, foulards et chapeaux C'est drôle on ne se sent pas triste Près du grand lit, de l'affection Y a même un oncle guitariste qui joue Qui joue en faisant attention À la mamma   À la mamma Et les femmes se souvenant Des chansons tristes des veillées Elle va mourir, la mamma Tout doucement, les yeux fermés Chantent comme on berce un enfant Après une bonne journée Pour qu'il sourie en s'endormant Ave Maria   Y a tant d'amour, tant de souvenirs Tout autour de toi, toi la mamma Tant de larmes et de sourires À travers toi, toi la mamma Que jamais, jamais, jamais Tu ne nous quittera

Ils sont venus, ils sont tous là Dès qu'ils ont entendu ce cri Elle va mourir, la mamma Ils sont venus, ils sont tous là Même ceux du sud de l'Italie Y a même Giorgio, le fils maudit Avec des présents plein les bras Tous les enfants jouent en silence Autour du lit sur le carreau Mais leurs jeux n'ont pas d'importance C'est un peu leurs derniers cadeaux À la mamma   La mamma On la réchauffe de baisers On lui remonte ses oreillers Elle va mourir, la mamma Sainte Marie pleine de grâces Dont la statue est sur la place Bien sûr vous lui tendez les bras En lui chantant Ave Maria (Ave Maria(   Y a tant d'amour, de souvenirs Autour de toi, toi la mamma Y a tant de larmes et de sourires À travers toi, toi la mamma

תרגום לאנגלית [כנראה של שארל אזנבור]  La Mamma in English – Charles Aznavour

And all men have been so hot On the paths of great sun She will die the Mamma Let them drink fresh wine The good wine of good grapes While piled up, On benches, scarves and hats It's funny, we do not feel sad Near the bed of Affection (He) Is even an uncle guitarist Who plays paying attention to the Mamma   And the women remembering The sad songs of the eves She will die the Mamma Slowly, eyes closed Sings as one cradles a child After a good day For him to smile while falling asleep Ave Maria   There is so much love, memories, Around you, you, the Mamma There are so many tears, and smiles, Through you, you, the Mamma That never, never, never, You (not ) will leave us

They have come, they are all there, they have heard this cry She is going to die the Mamma They have come, they are all l Mrs those of the south of Italy (There) Is even Georgio, the cursed son With hands full of arms All children play silently Around the bed on the floor But their games do not matter It's a little their last gift Mamma   We warm her up with kisses We get her pillows up She'll die the Mamma Holy Mary full of grace Do not the statue is on the place Of course you extend her arms By singing to her "Ave Maria" Ave Maria   There is so much love, memories, Around you, you, the Mamma There are so many tears, and smiles, Through you, you, the Mamma

English Version – Lyricist Don Black entitled                      "For Mama" הנוסח האנגלי של דון בלאק הוקלט בשנת 1965 בביצוע שארל אזנאבור

The children have all grown up now I keep my promise to mama I cannot guide them anymore I've done my best all for mama   The family's left I feel so numb I should have known this day would come but still I try to smile for mama It hurts so much to see them go they have their lives to lead I know now I will watch the children go and hear again "Ave Maria"   Then I will feel the deepest joy I'll kiss them all, all for mama and I will feel so proud that I made the wish come true for old mama   Still these things (are) so small for all she did for me

She said my son I beg of you I have a wish that must come true the last thing you can do for mama   Please promise me that you will stay and take my place while I'm away and give the children love each day I had to cry, what could I say? How hard I try to find a world in which she would not see me cry so much to say that should be heard but only time to say goodbye to mama   They say in time you will forget yet still today my eyes are wet I tell myself to smile for mama   Now soon they'll be another spring and I will start remembering the way she loved to hear us sing her favorite song, Ave Maria

אבי טולדנו מילים: רובר הנרי גאל תרגום: דודו טופז המילים משירונט

כולם כבר פה, כולם ישנם כולם הגיעו עד לכאן להיפרד מהמאמא כולם כבר פה, כולם ישנם על הנשים ועל טפם אפילו ג'ורג'יו הארור הגיע הנה מסיציליה וכל ילדי המשפחה משחקים שם לידה וקול צחוקם המתגלגל נשמע כמו מתנת פרידה מהמאמא עוטפים אותה בנשיקות ומסדרים את השמיכות כך נפרדים מהמאמא ברגע זה אפשר עוד רק לשאת עיניים למרום להתפלל בקול חזק להתחנן אווה מאריה אווה מאריה כמה תודה, כמה כבוד חבים אנחנו לך, מאמא כמה כאב וזכרונות תמיד סביב לך, מאמא

עכשיו בשמש צועדים גברים, נשים וילדים כך מלווים את המאמא זיעה נוטפת ממצחם ובאוויר הזה החם נשמע לפתע מנגינה ניגון בוכה של מנדולינה האיכרים שבשדות נושאים עיניים לארון יורדים בלאט על ברכיהם גם הם חולקים כבוד אחרון לה, למאמא מעל הקבר הטרי הם ניצבים כך בשחורים עכשיו קוברים את המאמא והנשים אז מתחילות לשיר יחדיו במקהלה ושירתן העצובה נישאת למעלה כמו תפילה אווה מאריה כמה תודה, כמה כבוד חבים אנחנו לך, מאמא כמה כאב וזכרונות תמיד סביב לך, מאמא לא נשכח, לא נשכח לא נשכח אותך, מאמא

שלמה ארצי הו אימי נוסח עברי דן אלמגור פרויקט בן-יהודה

כְּבָר שָׁרוּ לָךְ שִׁירִים הָמוֹן בְּכָל שָׂפָה, בְּכָל לָשׁוֹן כְּבָר זִמְּרוּ לָךְ, הוֹ, אִמִּי. נִדְמֶה: הַכֹּל כְּבָר נֶאֱמַר, הַכֹּל סֻפַּר, הַכֹּל הוּשַׁר. נִדְמֶה שֶׁלִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר מָה לְהוֹסִיף וּמָה לוֹמַר. כְּבָר שָׁרוּ עַל מְסִירוּתֵךְ, עַל חִיּוּכֵךְ, עַל דִּמְעָתֵךְ; אַךְ אַתְּ וַדַּאי לֹא תִּכְעֲסִי אִם עוֹד מִלָּה קְטַנָּה אוֹסִיף.   אֲנִי זוֹכֵר, כְּמוֹ מֵעָשָׁן, אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׂ הַיָּשָׁן שֶׁזִּמַרְתְּ לִי, הוֹ, אִמִּי. וְאֵיךְ כָּל עֶרֶב אַתְּ אָסַפְתְּ צַעֲצוּעַי מִן הָרִצְפָּה. וְאֵיךְ אָהַבְתִּי לְהַרְגִּיז וְלַעֲנוֹת לָךְ בְּחֻצְפָּה. סִלְחִי לִי אִמָּא.   זֶה לֹא גַּבְרִי אוֹ מְקֻבָּל שֶׁבֵּן כָּמוֹנִי, מְגֻדָּל, יֹאמַר “סְלִיחָה”; אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מוּכָן לְהִסְתַּכֵּן.

זֶה גּוֹרָלֵךְ מִזֶּה שָׁנִים: בְּעֶצֶב אַתְּ תֵּלְדִי בָּנִים. כֵּן, בְּעֶצֶב. הוֹ, אִמִּי… אֶתְמוֹל הָיוּ עוֹד יְלָדִים. הַיּוֹם פִּתְאוֹם הֵם בְּמַדִּים. אֶתְמוֹל שִׂחֲקוּ בְּקֻבִּיּוֹת – הַיּוֹם עוֹנְדִים הֵם דִּסְקִיּוֹת. דְּרוּכָה תַּמְתִּינִי כָּל הַיּוֹם לְטֵלֵפוֹן, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם. וּשְׁתֵּי אָזְנַיִךְ דּוֹאֲגוֹת לְכָל פְּסִיעָה בַּמַּדְרֵגוֹת.   הַבֵּן חוֹזֵר… יוֹצֵא לִלְמֹד… מַפְלִיג הַרְחֵק – לָתוּר, לִנְדֹּד. כֹּה רָחוֹק הוּא, הוֹ, אִמִּי… הוּא לֹא כּוֹתֵב. הוּא מִתְעַצֵּל אוֹ סְתָם שׁוֹכֵחַ לְצַלְצֵל. וְאָז פּוֹגֵשׁ הוּא נַעֲרָה. וּמִתְחַתֵּן. עַד מְהֵרָה גַּם הִיא כְּבָר אִמָּא…   הַזְּמַן חוֹלֵף. הוּא שָׁב אֵלַיִךְ, וְשׁוּב תִּינוֹק יֵשׁ בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ. שׁוּב מְנַסָּה אַתְּ לְהַרְדִּים כְּ“בֵּיְבִּי-סִיטֶר” אֶת הַנְּכָדִים. עַל כָּל זֶה לָךְ אוֹדֶה, לָךְ אוֹדֶה, לָךְ אִמִּי…

מייק בורשטיין נהריה טקסט עברי: דידי מנוסי עיבוד: דוד קריבושי שנת הקלטה: 1971

אני הייתי ספורטאי בריא חסון ומקצועי את חופשותיי ביליתי בנהריה הספורט זה עבודה קשה ואת הגוף היא מתישה לכל אחד חופשה דרושה בעיר יפה כמו נהריה כל יום הייתי בא לחוף את החזה שלי לשזוף ורק חבל שאת הנוף הסתירו חתיכות בלי סוף   אפשר לחשוב שמעולם הן לא ראו גוף כה מושלם כאילו אין אף גבר בנהריה על כן כל לילה בחצות הן התייצבו קבוצות קבוצות ואנוכי בלי פה לפצות הבנתי מה שהן רוצות בנהריה   הן צחקו וקשקשו וביניהן התלחשו הן לא ביקשו ולא דרשו אבל הכול הכול הרשו

אני טיפוס רך וטוב לב כיצד יכולתי לסרב לחתיכות שבאו לנהריה אם בשבילן כל-כך חשוב לדעת איך בנוי הגוף אני מוכן ללא חישוב לטרוח שוב בנהריה אסור לקרוא לכך בגידה הכול למען המדע כי כל אישה וכל ילדה אם לא תלמד הן לא תדע   על כן שינסתי את מותניי והתמסרתי בלי שום תנאי לפתוח אקדמיה בנהריה וכל ילדונת או אישה קבלה שיעור במדרשה רק החופשה רק החופשה חלפה תוך עבודה קשה בנהריה   אבל הסוף היה אלים פשטו עלי הבעלים ואם אני שוב במיטה זה רק בגלל אותה פשיטה לכן המסקנה פשוטה צריך לסגור את נהריה

הגיג שברצוני לחלוק עם אלה ששרדו את הטקסט:

דידי מנוסי היה משורר ופזמונאי פורה ובעל זכויות רבות. הוא כתב שירים ששרדו את שיני הזמן ונגעו באירועי הארץ המתפתחת ובמכאוביה. זכורים לטוב השירים 'לי ולך' מסלאח שבתי, 'מי שחלם', 'שיר הוא לא רק מילים' ועוד. הוא תרם לשפה העברית מילים, בעיקר הֶלְחֵמִים שנקלטו היטב, כמו 'מחזמר', 'מדרחוב' ו'חמשיר'. הוא פרסם במקומונים מדור בדיחות בשם 'בדיחמין לשבת' וקיבץ מהמדור מספר ספרים שנחלו הצלחה. דידי מנוסי פרסם בידיעות אחרונות טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה.

וכאן באה תהייתי כיצד הגה המשורר את השיר 'נהריה'. הוא היה בן דור הפלמ"ח, כמו חיים חפר שיצר מלאי מכובד של שירים שוביניסטיים ומיזוגניים, וחי את רוח התקופה שבה היה חשוב "לרוץ לספר לחבר'ה", אבל לא זכורים לי שירים של דידי מנוסי בעלי אופי כזה. השיר לא נגנז במגרות המשורר, הוא עובד על ידי דוד קריבושי והוקלט בפי מייק בורשטיין, כלומר – שניהם לא נחרדו מתוכנו.

הניחוש שלי הוא שהשיר הוא סאטירה על אירוע חדשותי שהתפרסם באותם ימים במדורי הרכילות, בעיתון העולם הזה, ואולי אפילו בחדשות. אבל זהו רק ניחוש לא מבוסס.

אם יש ביניכם כאלה שבקיאים בזמר עברי או באקטואליה של סוף שנות השישים – תחילת השבעים של המאה הקודמת, אשמח לדעת איך שיר כזה נולד במוחו של דידי מנוסי.

תוספת מאוחרת

ארבעה ימים אחרי שפרסמתי טור זה מצאתי ב”מציאון” של גולדמונד ספרים בחיפה עותק של אחד מספרי הלקט של ‘בדיחמין לשבת’. רכשתי את הספר במחיר מציאון. לאחר עיון קצר בספר נזכרתי בסגנונו של דידי מנוסי. השיר בהחלט מתאים לאופי כתיבתו.

בשפריר חביון – חיים סבתו

חיים בן שמונה שנים, כבר שנתיים בארץ ועדיין עולה חדש ממצרים. סיפורו של חיים בשכונת בית מזמיל בירושלים מוכר לי מהספר בואי הרוח שקראתי לפני כשנתיים. בספר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן חיים מספר לנו על חוויותיו לאורך ילדותו, במהלך השירות הצבאי במלחמת יום הכיפורים ובבגרותו. בין סיפוריו משובצים סיפורים ששמע מפי אחרים. הסיפורים, שלכאורה אין ביניהם כל קשר, מתחברים באופן מרומז זה לזה בחוטים של עלילה ובחוטי אסוציאציה.

שברי הסיפורים מושלמים בסיפורים נוספים שצצים וחוזרים ומתארים אירועים דומים מנקודות ראות שונות. בין הסיפורים מחברים כמה חבלי עלילה. אחות רחמנייה גבוהה ושותקת מוזכרת במספר סיפורים ולא ברור אם זוהי אותה אישה בסיפורים השונים. סיפורי מלחמת יום הכיפורים שבים ועולים בצורות שונות ובהקשרים שונים. כל פעם שמוזכרת המלחמה נוסף פרט שמשלים את קודמיו ולפעמים משנה את הסיפור המוכר כאשר הוא מסופר מחוויות אדם אחר. החבלים שמקשרים כמעט את כל הסיפורים הם הפיוט 'אֵל מִסְתַּתֵּר' של ר' אברהם מימין והשיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' של יעקב אורלנד. הפיוט 'אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן' נשמע בזמנים שונים בניגונים שונים שבאים ממקומות שונים בעולם היהודי. השיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' שפותח במילים 'רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ' מושר בחגיגת העשור למדינה, בתנועת הנוער, ושליחי העלייה מלמדים את העולים לשיר את השיר שמתקבל כסמל הישראליות העברית.

שנים רבות אחרי שחיים שמע לראשונה את השיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת', שלחה אליו גברת שמשפחתה מקורבת לחצר האדמו"ר מצאנז הקלטה של הפיוט בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן בניגון של חסידי צאנז. הניגון היה מוכר מאוד, אך לא מבית הכנסת אלא דווקא מבנייני האומה בירושלים. כן, הניגון של 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' הוא הניגון של חסידי צאנז. לימים סיפר המשורר יעקב אורלנד כיצד התגלגל אליו הניגון שאליו חיבר את המילים 'רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ'.

אֵל מִסְתַּתֵּר – ר' אברהם מימין אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ … כל המילים באתר הפיוט והתפילה

הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת – יעקב אורלנד רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ הַבּוֹקֵעַ לַשָּׁמַיִם, שׁוּבִי שׁוּבִי הוֹרָתֵנוּ, מְחֻדֶּשֶׁת שִׁבְעָתַיִם. שׁוּבִי שׁוּבִי וְנָסֹב, כִּי דַּרְכֵּנוּ אֵין לָהּ סוֹף, כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, כִּי לִבֵּנוּ לֵב אֶחָד מֵעוֹלָם וַעֲדֵי עַד, כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. … כל המילים באתר זֶמֶרֶשֶׁת

2014 – ספרי עליית הגג – 184 עמודים

הגיג בשולי הדברים:
באחד הימים שבהם קראתי את הספר, נסעתי לצפות בשקנאים באגמון חפר. בשבילים שבין הבריכות מצויות סוכות מסתור עם פתחי הצצה שמהם ניתן לצפות בעופות מקרוב. עלה בדעתי שסוכת מסתור היא בעצם בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן.

שירי אהבה גברית של מלך הזמר המזרחי

שניים מהמפורסמים בשירי זוהר ארגוב הם שירי אהבה נכזבת לגבר שעזב.

השירים התפרסמו בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. באותם ימים המוזיקה העברית ששמעתי הייתה בעיקר רוק – שלום חנוך, דני ליטני, להקת תמוז ולהקת ברוש שהייתה להקת הבית של התוכנית 'זהו זה' בראשית דרכה. שיריו של 'מלך הזמר המזרחי' לא היו בראש מעייני.

יָם שֶׁל דְּמָעוֹת

השיר 'ים של דמעות' מתייחס באופן מובהק לגבר שעזב.
זמירה חן כתבה אותו בעקבות סיפור שהתגלגל לאוזניה.
הקשבתי למילות השיר בפעם הראשונה כאשר נינט טייב ביצעה אותו בגמר 'כוכב נולד'.

יָם שֶׁל דְּמָעוֹת זוהר ארגוב מילים: זמירה חן לחן: רפי גבאי ארוכים הלילות מיום שעָזַבְתָּ האביב כמו הסתיו כל כך אפור ובלב זיכרונות מן הסתם כבר שָׁכַחְתָּ ותפילה, תפילה כנה שתחזור. ים של דמעות בשתי עיני ליבי זועק שובה אלי קולי שובר את הדממה התשמע התשמע. מה שומם הוא חדרי מיום שעָזַבְתָּ השעון שעל הקיר ליבו נדם ובודד בפינה הכיסא שאָהַבְתָּ בלעדיך העולם כה מיותם. ים של דמעות… עוד אשוב ילדתי אתה כה הִבְטַחְתָּ רק חכי ושלי הישארי עם הזמן רק מכתב יחידי לי שָׁלַחְתָּ הדפים דהו מזמן גם שערי. ים של דמעות.. שירונט

בעקבות הביצוע המרגש של נינט פניתי להקשיב לביצוע של זוהר ארגוב שפונה גם כן לגבר. הנחתי שהפזמונאית לא התירה שינוי של המילים והתאמתם לשירת גבר, לא ייחסתי לזה חשיבות והדבר פרח מזיכרוני.

צֵל עֵץ תָּמָר

בימי הסֶגֶר של מלחמת המפרץ, תוכניות 'זהו זה' העניקו לנו אי של שפיות באי-השפיות שמסביב. והנה אנחנו שוב בימי סֶגֶר, הפעם מחשש קורונה. ואם שוב סֶגֶר אז 'זהו זה'. עברו למעלה מעשרים שנה מהתוכנית האחרונה. המשתתפים התבגרו קמעה וההומור של ימינו שונה מעט מזה של שלהי המאה הקודמת. הציפיות לא היו גבוהות והתוצאה הפתיעה לטובה – לפחות אותי. בכל פרק משולבת גרסת כיסוי של שיר מוכר מהימים ההם.     

לפני מספר ימים ראיתי את הפרק השמיני ובו גרסת זהו זה 2020 לשיר 'צֵל עֵץ תָּמָר'.

שחקני 'זהו זה' מגלמים דמויות נשיות לרוב. בשיר 'צֵל עֵץ תָּמָר' הם מופיעים בדמות גברית. הביצוע מאוד יפה לטעמי, ובו המילים "בְּאֵשׁ שְׂפָתֶיךָ הִקְסַמְתַּנִי / לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתַּנִי", כלומר הם שרים שיר געגועים לגבר שעזב.

חיפשתי ומצאתי באתר זמרשת את כתב היד המקורי של המשורר אפרים וינשטיין. המילים בקטע זה הם "בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי / לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי", מכאן שהשיר התייחס במקור לאישה שעזבה והשאירה את המשורר "בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל".

הנה כתב היד המקורי שהתקבל ממשפחת וינשטיין ופורסם באתר זמרשת.

אלה מילות השיר המקוריות כפי שהתפרסמו באתר זמרשת:

מילים: אפרים וינשטיין | לחן: חיים קוברין | 1945

צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב. מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם

לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל. נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא? ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב מַנְגִּינוֹתֶיךָ יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!…

השיר בוצע לראשנה בפי איזי גרשוני במקצב טנגו מובהק. על תווית התקליט שם השיר הוא "כינור קסמים" אך המילים "כינור קסמים” נעלמו מהשיר יחד עם שני הבתים האחרונים.

לימים השיר הותאם לביצוע הזמרת לילית נגר. המגדר שונה באופן חלקי – העוזב הפך לגבר – בְּאֵשׁ שְׂפָתֶיךָ הִקְסַמְתַּנִי / לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתַּנִי, אך הנעזב נשאר גבר בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל. נעשו בשיר מספר שינויים קלים וקלים פחות. חלק מהשינויים נשמעים כאילו מישהו האזין לשיר וכתב מה ששמע. השורה "נַגֵּן, נַגֵּן-נָא" הפכה להיות "נַגֵּן נַגֵּנָּה" ואפילו הייתה לשם השיר על גבי התקליט. הבית השני והשלישי נעלמו וכך הרביעי הפך לשני.

השיר הגיע אל זוהר ארגוב בשתי גרסאות – המקורית מגבר לאישה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי / לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי / בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל. והאחרת מגבר לגבר – בְּאֵשׁ שְׂפָתֶיךָ הִקְסַמְתַּנִי / לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתַּנִי / אוֹהֵב, כוֹאֵב וְסוֹבֵל.

בגרסה ששר זוהר ארגוב נמצאים כל הבתים בחילוף הבית השני עם הרביעי. המילים "כינור קסמים" הוחלפו ב"נגן כינור" וגם כאן רבים חילופי המילים במילים דומות. המעניין הוא שהשיר שונה מזה ששרה לילית נגר אבל פניית הערגה היא לגבר – כמו בביצוע לילית נגר.

בשולי הטור נמצאות הגירסאות זו לצד זו להשוואה.

אלה המילים כפי שהתפרסמו באתר שירונט

מילים: אפריים וינשטיין לחן: חיים קוברין צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה הצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סבלי נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום

הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע על מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים נגן נגנה…

לא ברור לי למה בחר הזמר דווקא בגרסה שבה גבר בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל בגלל גבר אחר שעזב אותו. אולי לא הוא היה זה שבחר, ואולי הוא לא ייחס חשיבות רבה למילים. יש לזוהר ארגוב, הרבה יותר שירי אהבה לנשים, כך שאין זה סביר לייחס לו נטיות חד-צדדיות, או דו-צדדיות, אינני יודע.

המילים ששר זוהר ארגוב התפרסמו באתר שירונט – הויקיפדיה של השירים. המילים שמתפרסמות בשירונט נתרמות על-ידי הציבור. יש בהן לא מעט "אי דיוקים", בעיקר כאשר תורם המילים רשם אותם מהאזנה לשיר. רבים מקבלים את שירונט כמקור מידע מבוקר – ממש כמו את ויקיפדיה. אני מניח שכשהגיע השיר להפקת זהו-זה לא היה לאיש ספק בנכונות המילים.

על כל פנים ברור שהם מודעים היטב לכך שמילים מושרות מגבר אל גבר כפי שמרמזת הפניה הברורה של מוני אל בראבא בשירת המילים בשפתיך הקסמתני.              

גלגולו של ניגון

ניסיתי לגלות לאן התגלגל הניגון ומצאתי להפתעתי גרסה רוסית של השיר בביצוע אלכסה סולוביובה מריגה. הקליפ צולם ביפו והזמרת נראית בו ממש מאושרת. גברבר צעיר רכוב על תל-אופן עוקב אחריה ונראה שבמהלך השיר הם מתיידדים. מכאן אני נוטה להסיק שהגרסה הרוסית איננה עוסקת בשברון לב בעקבות אהבה נכזבת. אינני יודע.

מהכיתוב בשולי היוטיוב ברוסית ניתן להבין בעזרת תרגום גוגל שזה איננו תרגום ישיר מעברית, אלא נוסח רוסי של הסופר סקופינס בהשראת המקור העברי. כתוב שם גם שהשיר תורגם לשפות רבות והוא פופולרי בכל העולם. לא הצלחתי לגלות תרגום לשפה נוספת.

אחרי לילות רבים של חיפושים שהניבו בעיקר פרסומים אודות ילדה רומניה בת 5 בשם אמליה אוזון שהופיעה עם השיר צל עץ תמר בעברית – שפה שאיננה מבינה, הגעתי להסכת המעולה שיר אחד.

בשלב זה לא העשיר אותי ההסכת במידע שלא ידעתי ובעיקר לא הסביר למה זוהר ארגוב שר את השיר בגרסת הערגה לגבר שעזב אותו.

הנה הגירסאות של צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ זו לצד זו להשוואה

הגרסה המקורית

הגרסה שפורסמה בשירונט

צֵל עֵץ תָּמָר וְאוֹר יָרֵחַ וּמַנְגִּינַת כִּנּוֹר תַּקְסִים אֶת הַלֵּב עוֹלֶה הַצְּלִיל, רוֹעֵד, שׁוֹקֵעַ עַל מֵיתָרִים נִשְׁפָּךְ הַכְּאֵב. מֵעַרְפִלֵּי עָבָר תּוֹפִיעַ דְּמוּת אֲהוּבָה, קַוֵּי פָּנִים מֻכָּרִים כִּנּוֹר יַשְׁמִיעַ שִׁיר זִכְרוֹנוֹת נְעִימִים. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! לְקוֹל צְלִילֶיךָ מַה נָּעִים הַחֲלוֹם נַגֵּן, נַגֵּן-נָא! יִשְׁמַע יָרֵחַ אֶת סוֹדִי בַּמָּרוֹם לָמָּה – בְּאֵשׁ שְׂפָתַיִךְ הִקְסַמְתִּינִי לִבִּי כָּבַשְׁתְּ וַעֲזַבְתִּינִי בּוֹדֵד, אוֹהֵב וְסוֹבֵל. נָדַם כִּנּוֹר, נֶחְבָּא יָרֵחַ וּבַדְּמָמָה הֵד מַנְגִּינָה עוֹד נִשְׁמָע לָמָּה וְלָמָּה – אֵל יוֹדֵעַ לָמָּה עוֹלָם אַכְזָר בָּרָא? ִכִּנּוֹר קְסָמִים, נַגֵּן שִׁירֶיךָ מַחְרִיד הַשֶּׁקֶט וְהַחֹשֶׁךְ סָבִיב מַנְגִּינוֹתֶיךָ יַשְׁכִּיחוּ לִי אֶת סִבְלִי. נַגֵּן, נַגֵּן-נָא!…

צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה הצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סבלי נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע על מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים נגן נגנה…

משימות האביר המקסים בסמטת התותים וביריד סקרבורו

חיפוש המילים "מור בשמים ולבונה" הוביל מחפשים אלמונים אל בלוג תרבות הפנאי. אין לי מושג כיצד הוביל אותם מנוע החיפוש clearch.org דווקא לכאן. גוגל היה מפנה אותם ישירות לערב של שושנים.

אני בוחן את תוצאות החיפוש ובינתיים תערובת הניחוחות מעוררת מעולם האסוציאציות שלי את ריחות צמחי התבלין של יריד סקרבורו, את סמטת הרוזמרין ואת סמטת התותים. קראתי פעם שהשיר סמטת התותים הוא גרסה עברית של שוק סקרבורו. אני בוחן את המילים, הן אינן מתאימות וגם הלחן שונה – רק הרעיון דומה.

חיפוש קל ברשת מוביל אותי למגוון עצום של גרסאות של בלדה סקוטית עממית – האביר המקסים – The Elfin Knight – שגרסתה המודפסת פורסמה לראשונה בשנת 1670. הבלדה מספרת על עלמה צעירה שמזמינה אליה את האביר המקסים. האביר טוען שהיא צעירה מידי ומטיל עליה משימות בלתי אפשריות כתנאי לאהבתו. העלמה מטילה עליו משימות בלתי אפשריות משלה כתנאי לאהבתה. בסיום הבלדה המקורית מצהיר האביר שהוא נשוי עם ילדים, העלמה משלחת אותו לדרכו והוא נעלם. מבלדה זו יצאו הרבה מאוד גרסאות של שירים שהמשותף לכולם הוא סדרת משימות בלתי אפשריות לביסוס אהבה בלתי אפשרית.
אפשר למצוא עשרים ואחת גרסאות של הבלדה באתר The Elfin Knight .

הנה אחת הגרסאות המוקדמות של הבלדה בליווי תרגום לעברית מויקיפדיה. בגרסא זו החלק הראשון הוא משימות האביר לנערה ובהמשכו המשימות שהיא מטילה עליו. בין משפט למשפט משובצת שורה חוזרת  Parsley, sage, rosemary, and thyme – 'פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית'. בכל הגרסאות נמצא מבנה דומה שבו משובצת שורה חוזרת בין המשימות

(He) Are you going to Scarborough Fair? Parsley, sage, rosemary, and thyme; Remember me to one who lives there, For once she was a true love of mine.		(הוא) האם תלך ליריד סקרבורו, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; תזכיר אותי לזו הגרה שם, פעם הייתה היא אהובתי האמיתית.
Tell her to make me a cambric shirt, Parsley, sage, rosemary, and thyme; Without any seam or needlework, Then she shall be a true lover of mine		אמור לה לתפור לי חולצה עבה, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; מבלי תפרים או שימוש במחטים, ואז תהיה שוב אהובתי האמיתית.
Tell her to wash it in yonder well, Parsley, sage, rosemary, and thyme; Where never spring water or rain ever fell, And she shall be a true lover of mine.		אמור לה לשטוף החולצה בבאר, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; באר בלי מי מעיין או גשמים, ואז תהיה שוב אהובתי האמיתית.
Tell her to dry it on yonder thorn, Parsley, sage, rosemary, and thyme; Which never bore blossom since Adam was born, Then she shall be a true lover of mine.		אמור לה לייבש החולצה על אטד, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; שלא פרח מבריאת האדם, ואז תהיה שוב אהובתי האמיתית.
(She) Now he has asked me questions three, Parsley, sage, rosemary, and thyme; I hope he'll answer as many for me Before he shall be a true lover of mine.		(היא) עתה הוא דורש דרישות שלוש, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; תקוותי שיענה על שלוש משלי, ואז יהיה שוב אהובי באמת.
Tell him to buy me an acre of land, Parsley, sage, rosemary, and thyme; Betwixt the salt water and the sea sand, Then he shall be a true lover of mine.		אמור לו לקנות לי חלקת אדמה, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; בין מי הים לבין חולות החוף, ואז יהיה שוב אהובי באמת.
Tell him to plough it with a ram's horn, Parsley, sage, rosemary, and thyme; And sow it all over with one pepper corn, And he shall be a true lover of mine.		אמור לו לחרוש אותה בקרן איל, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; ויזרע את כולה בגרגר של פלפל, ואז יהיה שוב אהובי באמת.
Tell him to shear it with a sickle of leather, Parsley, sage, rosemary, and thyme; And bind it up with a peacock feather. And he shall be a true lover of mine.		אמור לו לקצור אותה במגל עשוי עור, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; ולקשור התבואה בנוצת טווס, ואז יהיה שוב אהובי באמת.
Tell him to thrash it on yonder wall, Parsley, sage, rosemary, and thyme, And never let one corn of it fall, Then he shall be a true lover of mine.		אמור לו לזרות התבואה על הקיר, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין וקורנית; מבלי שיפול אף גרגר של פלפל, ואז יהיה שוב אהובי באמת.
When he has done and finished his work. Parsley, sage, rosemary, and thyme: Oh, tell him to come and he'll have his shirt, And he shall be a true lover of mine.		אז שסיים את כל עבודתו, פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין ותימין; אמור לו לבוא ולקבל חולצתו, ואז יהיה שוב אהובי באמת.

 

הגירסה המפורסמת ביותר של הבלדה היא Scarborough-Fair יריד סקרבורו – שביצעו סיימון וגרפונקל בפסקול הסרט 'הבוגר'. כאן כל המשימות מוטלות מהגבר אל העלמה ובתוך כל שורת משימה, עונה כהד שורה משיר שונה לחלוטין. פול סיימון שיבץ בין שורות השיר שורות בהשראת השיר The Side Of A Hill 'הצד של גבעה' – שיר אנטי מלחמתי שכתב והקליט מוקדם יותר. הגרסה העברית שכתב אהוד מנור לשיר זה עבור הפרברים נאמנה למבנה השיר בביצוע סיימון וגרפונקל. הנה שורות השיר שמהדהדות בין שורות יריד סקרבורו:

On the side of a hill in the deep forest green Tracing a sparrow on snow-crested ground Blankets and bedclothes a child of the mountains Sleeps unaware of the clarion call		על צלע ההר בירק יערות עקבות ציפורים על סלע מושלג את ילד ההר מכסים ועוטפים את החליל לא ישמע בשנתו
On the side of a hill, a sprinkling of leaves Washed is the ground with so many tears A soldier cleans and polishes a gun		על צלע ההר גשמי עלעלים קבר שוטפים בדמע כסוף החייל מצחצח רובה
War bellows, blazing in scarlet battalions Generals order their soldiers to kill And to fight for a cause they've long ago forgotten		אש אוכלת גדודי ארגמן חיילים מצווים להרוג וללחום עד הסוף מסיבות נשכחות

הביצוע של סיימון וגרפונקל עם המילים משובצות בגוף הסרטון

הביצוע של הפרברים עם מילות השיר בתרגום אהוד מנור מתחת לסרטון

הבלדה עברה כזמר עם מדור לדור ועברה גלגולים שונים שהתרחקו מעט מהמקור אבל שמרו עדיין על המבנה של משימות מופרדות באמצעות שורה חוזרת, בדרך כלל בניחוחות הטבע.

הנה מספר דוגמאות…
    

הנוסח החביב עלי הוא 'בסמטת התותים' של יעקב שבתאי בביצוע דני ליטני וסנדרה ג'ונסון. הלחן כאן שונה מזה של יריד סקרבורו. אחרי חיפושים רבים אני מגלה את הנוסח עליו מבוסס השיר ושממנו הושאל לחנו. החיפוש מורכב במיוחד משום שהשם Strawberry Lane אומץ על ידי קונדיטוריות, מבשלות סיידר, בתי אוכל, נתיבי תחבורה, גורמי תיירות, דירות נופש, אירועי תרבות ועוד.
הנה השיר באנגלית ובנוסח העברי של יעקב שבתאי

Strawberry Lane The Elfin Knight Stephen Griffith		בסימטת התותים דני ליטני וסנדרה ג'ונסון מילים: יעקב שבתאי לחן: עממי אמריקאי
As I was a-walkin' up Strawberry Lane O ev'ry rose grows merry and fine I chanced for to meet with a pretty fair maid Who wanted to be a true lover of mine. (He) You'll have for to make me a cambric shirt O ev'ry rose grows merry and fine Without any seam or needle work And then you shall be a true lover of mine. You'll have for to wash it in a very deep well O ev'ry rose grows merry and fine Where water never was nor rain ever fell Before you can be a true lover of mine. You'll have for to hang it on yonder green thorn O ev'ry rose grows merry and fine Which never bore blossom since Adam was born Before you can be a true lover of mine. (She) Now since you have been so hard with me O ev'ry rose grows merry and fine Perhaps I can be as hard with thee And then you shall be a true lover of mine. You'll have for to buy me an acre of land O ev'ry rose grows merry and fine Between the salt water and the ocean sand And then you can be a true lover of mine. You'll have for to plow it with a unicorn horn O ev'ry rose grows merry and fine And plant it all over with one grain of corn Before you can be a true lover of mine. You'll have for to thrash it in an egg-shell O ev'ry rose grows merry and fine And bring it to market in a thimble or bell Before you can be a true lover of mine. You'll have for to reap it with a sickle of leather O ev'ry rose grows merry and fine And bind it all up with a peacock feather Before you can be a true lover of mine. And then after you have finished your work O ev'ry rose grows merry and fine Come back and you can get your cambric shirt Before you can be a true lover of mine		הלכתי הלוך בסמטת התותים, כל הורדים פרחו בחמדה, פגשתי עלמה וכלה מחמדים, רצתה להיות לי אחת יחידה. (הוא) "לרקום תצטרכי לי חולצה מרהיבה," כל הורדים פרחו בחמדה, "בחוט של זהב עלי אודם קטיפה ואז תהיי לי אחת יחידה." "כבסי נא אותה בבאר עמוקה," כל הורדים פרחו בחמדה, "לא מים היו בה, לא גשם ידעה, ואז תהיי לי אחת יחידה." "אחר כך תתליה על עץ שבגן," כל הורדים פרחו בחמדה, "אשר מעולם לא הוציא כל ניצן, ואז תהיי לי אחת יחידה." (היא) "כיוון ששאלת רבות וקשות," כל הורדים פרחו בחמדה, "אשאל גם אני לי כמה משאלות, ולך אהיה אז אחת יחידה." "תקנה לי חלקת אדמה על החוף," כל הורדים פרחו בחמדה, "בין מי הגלים והחול הצהוב, ולך אהיה אז אחת יחידה." "בקרן של איל תחרוש, ידידי," כל הורדים פרחו בחמדה, "תזרע את כלה בגרעין יחידי, ולך אהיה אז אחת יחידה." "לדוש תצטרך בקליפה של ביצה," כל הורדים פרחו בחמדה, "לשוק את הכל במקטרת תישא, ולך אהיה אז אחת יחידה."

מקורות:

• The Elfin Knight, Impossible tasks and impossible love
• The Elfin Knight / Scarborough Fair / Whittingham Fair / Rosemary Lane
• The Elfin Knight
• Folksongcollector – STRAWBERRY LANE
• מימה – דני ליטני – בסמטת התותים
• The Elfin Knight
• Lady Isabel and the Elf Knight
• יריד סקרבורו (בלדה)
• Paul Simon – Scarborough Fair Lyrics

בשולי השוליים: מצלול שם השיר 'בסמטת התותים' מצחיק אותי, וכרגיל – אולי זה רק אני.

שיר היין בסופרבול האמריקאי

אני מאזין לבטלים בשישי עם אודיה קורן ונתן דטנר ובדקה ה-25 שומע ביצוע מדהים של ההמנון הלאומי של ארצות הברית של אמריקה. אחרי התכנית אני מחפש את השיר במחוזות היוטיוב ולאחר שאני שומע מספר לא מבוטל של זמרות אני מגלה שהביצוע ששבה את אוזני הוא של ליידי גאגא מסופרבול 2016. בדיעבד מתברר לי שהחיפוש היה מיותר, שכן השיר הועלה לפייסבוק של התכנית בזמן השמעתו. אני מאזין לביצוע המדהים של לידי גאגא ומתרגש עד דמעות. ההמנון האמריקאי לא ריגש אותי מעולם, וגם מעמד הסופר-בול אינו מרגש מבחינתי, כך שאין ספק שהביצוע הוא זה שגרם לי להתרגשות.

מעולם לא שמתי לב שליידי גאגא היא זמרת כל כך גדולה, איכשהו התייחסתי אל הסגידה אליה די בשוויון נפש. אחרי שמיעת הביצוע הזה השתנתה הערכתי אליה במידה ניכרת. בפייסבוק של התכנית נכתב ליד היוטיוב המדובר "רק עכשיו אודיה גילתה שליידי גאגא יודעת לשיר. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא." כלומר – לא רק אני פספסתי אותה עד כה.

כפי שקורה לי לא מעט לאחרונה, בעיקר כשנשמע לי שהלחן מחובר אל המילים בתפרים גסים, עולה בי החשד שיש לנו מקרה של "גלגולו של ניגון", כלומר – מילים שהודבקו אל לחן קיים שהושר בעבר עם מילים אחרות. אני שב אל היוטיוב ומגלה בקישור ה"הצג עוד" בשולי בצוע תזמורתי של ההמנון האמריקאי סיפור מעניין שעוזר לי להתחקות אחר שרשי הלחן והסיפור שמאחורי המילים בגרסת השתיינים ובגרסת ההמנון הלאומי של ארצות הברית.

.

מקור המילים והלחן של המנון ארה"ב

במהלך מלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה, כתב המשורר פרנסיס סקוט קי שיר בשם "הגנת מבצר מק-הנרי" "Defense of Fort McHenry". אחיו של המשורר הבחין שהשיר יכול להתאים למנגינה של שיר אָנַקְרֶאוֹנִי בשם "לאנאקראון בגן עדן" שנכתב במקור עבור מועדון חברים בריטי והיה מוכר יותר בשמו העממי "שיר היין". מקומון בבולטימור פרסם את השיר "הגנת מבצר מק-הנרי" עם מנגינת "שיר היין", וכך הוצמד לחנו של שיר שתיינים בריטי בן 240 שנה לשיר הלל לנצחון האמריקאים על הבריטים.

To Anacreon in Heav'n, where he sat in full glee, A few sons of harmony sent in a petition That he their Inspirer and patron would be; When this answer arriv'd from the Jolly Old Grecian "Voice, fiddle and flute, "no longer be mute, "I'll lend you my name and inspire you to boot, "And, besides, I'll instruct you, like me, to intwine "The Myrtle of Venus with Bacchus's Vine." Ye Sons of Anacreon, then join hand in hand; Preserve unanimity, friendship and love! 'Tis yours to support what's so happily plann'd; You've the sanction of Gods and the fiat of Jove. While thus we agree Our toast let it be: "May our club flourish happy, united and free! "And long may the sons of Anacreon intwine "The Myrtle of Venus with Bacchus's Vine."

בעל חנות מוזיקה בבולטימור הפיץ את השיר בשם The Star Spangled Banner "הַנֵּס זְרוּעַ הַכּוֹכָבִים", ובשנת 1889 השיר אומץ על ידי הצי בתור השיר הרשמי לטקסים ולהנפת הדגל. בשנת 1931 אישר הקונגרס האמריקאי את השיר כהמנון הלאומי הרשמי של ארצות הברית. עד אז לא היה לארצות הברית המנון לאומי רשמי, ולא הצלחתי עד כה לגלות מה נגנו תזמורות האולימפיאדות עד אותה תקופה לזוכי המדליות האמריקאיים.

השיר "הגנת מבצר מק-הנרי" מורכב מארבעה בתים שרק הראשון בהם התקבל כהמנון הרשמי של ארצות הברית. כלומר – ההמנון הרשמי של ארצות הברית הוא בעצם שְׁאֵלָה. שלושת הבתים הראשונים של השיר שואלים שאלות –
הבית הראשון פותח בשאלה "?… O, say can you see by the dawn's early light"
ורק האחרון קובע "…Oh! thus be it ever".
אני יודע שזו השריטה הפרטית שלי, אך עולם האסוציאציות שלי מוביל אותי לשיר אחר ששלושת הבתים הראשונים בו הם בעצם שְׁאֵלָה –
הבית הראשון פותח בשאלה "הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד"
ורק האחרון קובע "אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה."

הנה מילות השיר עם תרגום עברי מויקיפדיה 
[לא מצויין בויקיפדיה מה מקור התרגום ומי המתרגם] 
הגנת מבצר מק-הנרי – Defense of Fort McHenry
או
"הַנֵּס זְרוּעַ הַכּוֹכָבִים" – The Star Spangled Banner

O, say can you see by the dawn's early light
What so proudly we hailed at the twilight's last gleaming?
Whose broad stripes and bright stars through the perilous fight,
O'er the ramparts we watched were so gallantly streaming?
And the rockets' red glare, the bombs bursting in air,
Gave proof through the night that our flag was still there.
O, say does that star-spangled banner yet wave
O'er the land of the free and the home of the brave?

הו, אמור, התוכל לראות באור השחר המוקדם,
את שבירכנו בגאווה באור הדמדומים האחרון?
שבפסיו הרחבים וכוכביו הבוהקים בסכנת הקרב,
צפינו מעבר למתרסים, בנפנופם האמיץ?
והבזקן האדום של הרקטות, פצצות מתפוצצות באוויר,
העידו לאורך הלילה כי דגלנו עודנו שם.
הו, אמור, האם אותו הנס זרוע הכוכבים עודנו מתנוסס,
מעל ארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים?

On the shore, dimly seen through the mists of the deep,
Where the foe's haughty host in dread silence reposes,
What is that which the breeze, o'er the towering steep,
As it fitfully blows, half conceals, half discloses?
Now it catches the gleam of the morning's first beam,
In full glory reflected now shines in the stream
'Tis the star-spangled banner! Oh long may it wave
O'er the land of the free and the home of the brave.

על החוף, נראה במעומעם דרך ערפל המעמקים,
שם יהירות האויב שוכנת עם אימת הדממה הנמה,
מהו זה, אשר הרוח, מעל הצוק הנישא,
בנושבה ללא מנוח, לעתים מסתירה ולעתים מגלה?
עתה הוא תופס את זוהר קרן הבוקר הראשונה,
הבוהק במלוא ההוד בהשתקפות מי הנחל.
זהו הנס זרוע הכוכבים, מי ייתן ויתנוסס ארוכות,
מעל ארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים.

And where is that band who so vauntingly swore
That the havoc of war and the battle's confusion,
A home and a country should leave us no more!
Their blood has washed out their foul footsteps' pollution.
No refuge could save the hireling and slave
From the terror of flight and the gloom of the grave
And the star-spangled banner in triumph doth wave
O'er the land of the free and the home of the brave.

ואיה אותם אשר ברהב נשבעו,
שחורבן המלחמה ותוהו הקרב,
לא יותירו דבר מבית וממדינה!
דמם שטף את זיהום צעדיהם המתועבים.
שום מחסה לא ינצור את השכירים והעבדים,
מאימת המנוסה ומאפלולית הקבר.
והנס זרוע הכוכבים בניצחון מתנופף
מעל ארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים.

Oh! thus be it ever, when freemen shall stand
Between their loved home and the war's desolation!
Bles't with victory and peace, may the heav'n rescued land
Praise the Power that hath made and preserved us a nation.
Then conquer we must, when our cause it is just,
And this be our motto: "In God is our trust."
And the star-spangled banner in triumph shall wave
O'er the land of the free and the home of the brave.

הו! שכך יהא תמיד, כשבני חורין יעמדו
בין ביתם האהוב לשממת המלחמה!
ברוכת ניצחון ושלום, מי ייתן והארץ שניצלה בידי שמיים
תשבח את הכוח שיצרָ‏נו ושימרָ‏נו כאומה.
לכן עלינו לכבוש, כשמטרתנו צודקת,
וזו תהא סיסמתנו: "באל מבטחנו."
והנס זרוע הכוכבים בניצחון יתנוסס
מעל ארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים.

בשולי הדברים:

• קראתי שגם ההמנון הלאומי הקודם של לוקסמבורג הושר עם אותה מנגינה, אך לצערי לא הצלחתי למצוא הקלטה של אותו המנון קדום.
• אין זה ההמנון הלאומי היחיד ששאל את לחנו ממקורות זרים. אם הגעת בקריאתך עד כאן חזקה עליך שברור לך לאיזה המנון אני מתכוון, אבל זה שייך לסיפור אחר.

 

גלגולו של ניגון מאז ועד יענקלה בן סירא – יהי זכרו מצחיק

היום הלך לעולמו יענקלה בן סירא – האחרון לבית רביעית מועדון התיאטרון שאהבתי לשמוע בילדותי ברדיו הענק שבסלון. כשבגרתי מעט זכיתי לראות את רבעית מועדון התיאטרון גם על אחת הבמות הקטנות של תל אביב. יכול להיות אפילו שזה היה במועדון התיאטרון במנדלי. יענקל’ה בן סירא תמיד הצחיק אותי. גם כשהמילים שהושמו בפיו לא היו מצחיקות כלל – הוא היה מצחיק, כי כל הוויתו שכללה תנועה הבעה וניגון מילים אופייני הייתה מצחיקה. כשנודע לי הבוקר על מותו שיתפתי בפייסבוקי סרטון בו הוא שר את השיר גוי של שבת וכתבתי מעליו "יהי זכרו מצחיק". השיר התפרסם בפי רביעית מועדון התיאטרון בילדותי. אינני זוכר בדיוק מתי, אך אני זוכר שהבנתי את המילים ואת הרעיון.

גוי של שבת רביעיית מועדון התיאטרון מילים ולחן: לא ידוע תרגום: דן אלמגור
אוי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי! כ'זע נישט גאָרנישט, כ'זע נישט גאָרנישט! אוי פֿופֿצן, זעכצן, פֿופֿצן, זעכצן! פֿינף און אַכציק, פֿינף און אַכציק! זיבעציק אַכציק, זיבעציק אַכציק! ג'וני איז דה גוי פור מי, גוי כשר ולאומי. מי בכל השבתות, בחדרה יעבוד ויצור נייר, נו מי ? רק לג'וני כאן מותר, בשבת ליצור סוכר. ג'וני איז דה גוי פור מי.	ג'וני איז דה גוי פור מי גוי כשר ולאומי . בשבת יחלוב פרות, יכבה את הנרות ג'וני איז א גוי פור מי. ובפסח יתאמץ, כדי לקנות את החמץ, ג'וני איז דה גוי פור מי. ג'וני איז דה גוי פור מי גוי כשר ולאומי. הוא אמנם ערל גמור, אך דרוש לי לייצור, לעבוד קצת במקומי. הוא בחור נחמד, – אָ – זוֹי, גוי נשאר לנצח גוי, ג'וני איז דה גוי פור מי.

הצצתי במילים בשירונט ומצאתי שכתוב שם – מילים ולחן: לא ידוע, תרגום: דן אלמגור. זה נשמע לי מעט מוזר, אני די משוכנע ששמעתי את השיר גם בשפות זרות, אז יש לו בודאי הורים באיזשהו מקום בעולם. כמובן שהדבר הדליק בי את ניצוץ גלגולו של ניגון ויצאתי להתחקות אחר שרשי השיר.

מצאתי מספר ביצועים שהישן מביניהם הוא השיר הרומני משנת 1937 Sanie cu zurgalai שמשמעותו " פעמוני מזחלת".

השיר הקרואטי Kada padne prvi sneg שמשמעותו "כאשר השלג הראשון נופל" מדבר על נושא דומה ל"פעמוני מזחלת" הרומני והקליפ מלווה בתמונות של מזחלת רתומה לסוסים.

הביצוע הבא שמצאתי הוא Johnny Tu N'Es Pas Un Ange שמשמעותו "ג'וני אינך מלאך" בביצוע אדית פיאף. כאן ככל הנראה סיפור השיר משתנה.

בשנת 1953 הקליטו לס פול ומריה פורד את הגרסה האנגלית Johnny Is The Boy For Me שעל צלילי מילותיה בנה דן אלמגור את "ג'וני איז א גוי פור מי" – גוי של שבת. הנוסח האנגלי בדומה לצרפתי מתייחס לג'וני אך נשמע לי שתוכנו שונה. הנוסח של דן אלמגור לרביעיית מועדון התיאטרון שונה לחלוטין, הוא פרודיה יידישאית עברית על המעקפים של הדתיים סביב שמירת השבת.

לס פול מלווה בגיטרה את רעייתו מריה פורד. צלילי הגיטרה של לס פול בשיר זה די מפתיעים. לס פול ששמו הונצח בגיטרה החשמלית חסרת הנפח הראשונה מבית גיבסון מקושר בראשי עם צלילי בלוז או לכל היותר קאנטרי. כאן הצליל מזכיר בללייקה.

באף אחד מביצועים שמצאתי לא נמצא מישהו שטוען שמנגינת השיר שייכת לו, כנראה בכל זאת השיר יתום.

תוספת של היום למחרת – היום הביאו את יעקב בן סירא לקבורה.

הבוקר התקיים אירוע פרידה בתיאטרון הקאמרי. בכל תכניות הרדיו ששמעתי הבוקר התייחסו לגדולתו של השחקן-בדרן-זמר הענק נמוך הקומה, וכולם אמרו דברים דומים לאלה שאמרתי בכותרת כתבה זו – יהי זכרו מצחיק. אלה שהיו בטקס סיפרו על טקס מצחיק, כי אי אפשר לדבר על יענקלה בעצב, רק בדמעות – דמעות של צחוק. אפשר לשמוע דוגמה לאנרגיית ההומור המתפרצת של יענקלה בן סירא בכתבת הרדיו שנערכה איתו זמן קצר אצל גבי גזית ב 103fm . לשמוע ולצחוק.

לא רק חנהל'ה התבלבלה מנתן אלתרמן במאתיים

בנק ישראל הכריז שבימים אלה נכנס לתוקפו השטר החדש בסך 200 ש"ח שיופץ לציבור החל ביום רביעי, 23.12.15.

זמן רב אני מחכה להופעת השטרות החדשים שנושאים את דיוקנאות נתן אלתרמן ולאה גולדברג. הכרזות מוקדמות סיפרו לנו שעל השטר עם דיוקן המשורר נתן אלתרמן, נוכל לקרוא את מילות השיר 'פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ', אחד משירי האהבה האהובים עלי במיוחד, זה עם הכוכבים ועם הירח הלוהט כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת.

הנה מגיע השטר הֶחָדָשׁ וַאֲנִי קורא בו מילים של שיר אהבה אחר לגמרי 'אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל.'. אני תוהה מה קרה ל'פגישה לאין קץ' – קיבלנו את השטר בְּלִי הַכּוכָבִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחוּץ.

קריאה מדוקדקת של פרסומי מחלקת המטבע של בנק ישראל מבהירה לי שמילים פשוטות כמו אלה של השיר הלאומי שיר בוקר, יכול לקרוא כל אחד, אך כדי לקרוא מילים של שיר אהבה מורכב יותר צריך להתאמץ – חשיפה של כל אוחזי השטרות לשיר עמום ועתיר פרשנויות עלולה להסיח את דעתם בְּעָרֵי-מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת.

אז איפה בכל זאת השיר 'פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ'? אם תבחנו את השטר בזכוכית מגדלת, תגלו אותיות זערוריות שזולגות מזוית עינו הימנית של המשורר ונפרשות לכיוון כתפיו. ככה זה – בשביל תרבות צריך להתאמץ.

כשרות לציבור שקרא עד כאן, החלטתי להגיש את מילות השיר בגודל קריא.
הקשה על התמונה תפתח אותה בגודל מעט יותר נח לקריאה.

פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ נתן אלתרמן כִי סָעַרְתְּ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם! תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַּנֵּךְ וְאֵלַי גּוּפִי סְחַרְחַר, אוֹבֵד יָדַיִם! לַסְּפָרִים רַק אַתְּ הַחֵטְא וְהַשּׁוֹפֶטֶת. פִּתְאֹמִית לָעַד! עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת, עֵת בִּרְחוֹב לוֹחֵם, שׁוֹתֵת שְׁקִיעוֹת שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אוֹתִי לַאֲלֻמּוֹת. אַל תִּתְחַנְּנִי אֶל הַנְּסוֹגִים מִגֶּשֶת. לְבַדִּי אֶהְיֶה בְּאַרְצותַיִךְ הֵלֶךְ. תְּפִילָּתִי דָבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶׁת, תְּפִילָּתִי אַחַת וְהִיא אוֹמֶרֶת – הֵא לָךְ! עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינוֹת הַלַּיִל, בִּרְחוֹבוֹת בַּרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִּים, אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעוֹלָלַיִךְ, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִימּוּקִים. טוֹב שֶׁאֶת לִבֵּנוּ עוֹד יָדֵךְ לוכֶדֶת, אַל תְּרַחֲמִיהוּ בְּעָיְפו לָרוּץ, אַל תַּנִּיחִי לוֹ שֶׁיַאֲפִיל כְּחֶדֶר, בְּלִי הַכּוכָבִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחוּץ. שָׁם לוֹהֵט יָרֵח כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת, שָׁם רָקִיע לַח אֶת שִׁעוּלוֹ מַרְעִים, שָׁם שִׁקְמָה תַפִּיל עָנָף לִי כְּמִטְפַּחַת וַאֲנִי   אֶקֹּד לָה    וְאָרִים. וַאֲנִי יוֹדֵע כִּי לְקוֹל הַתֹּף בְּעָרֵי-מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת, יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד פְּצוּעַ-רֹאשׁ לִקְטֹף אֶת חִיוּכֵנוּ זֶה מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת.

בשיחת רשת נאמר 'מישהו עובד מאוד קשה לבלבל אותנו בצבעים של ה 20 , 50 ו 200' וכן 'האמת שהשיר המתאים ביותר הוא "חנהלה התבלבלה".. כן, גם זה אלתרמן… אבל אולי באמת דאגו לציבור, שמא יתבלבל גם הוא בין השטרות.'

השיחה, מהבלבול בין השטרות אל הבלבול בדבר מחבר השיר "חנהל’ה התבלבלה" מדליקה לי את ניצוץ גלגולו של ניגון ואני מחליט לכתוב על כך לקטגוריה גלגולו של ניגון בתרבות הפנאי.

חנהל'ה התבלבלה

השיר חנהל'ה התבלבלה הוא שיר על בלבול… שבלבל את כולם. השיר מיוחס בהרבה מאוד מקומות לנתן אלתרמן אך הוא בעצם "גרסה עממית", שלא לומר פארודיה, על השיר הסטירי הוא והיא על הגג אותו כתב אלתרמן לעדלאידע תרצ"ד [1934]. השיר נכתב ללחן חסידי ששמע אלתרמן בבית אביו, לחן שהתגלגל לידישפיל ושימש לשירה היתולית במספר הֶגְוֵנים שמרביתם עוסקים בסוגים שונים של בלבול.

השיר הוא דואט של זוג פְּרוֹבִינְצְיָאלִים, יְהוּדָה וחַוָּה'לֶה מעפולה, שמתגנדרים עם "דָּג מָלוּחַ" ושִׂמְלַת שַׁבָּת לקראת הנסיעה לקרנבל בעיר הגדולה שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע! הנה הדואט הוא והיא על הגג בביצוע ציפי שביט ובומבה צור – ההקלטה היא מתוך המופע "קונגרס הצחוק הציוני הראשון" משנת 1972. אפילו ביוטיוב כתוב ששם השיר "חנהל'ה התבלבלה" למרות שהמילים הן של הוא והיא על הגג שכתב נתן אלתרמן – הבלבול חוגג מכל עבר, לא רק חנהל'ה התבלבלה.

הוא והיא על הגג

מילים: נתן אלתרמן הוּא: מֵעֲפוּלָה בָּאנוּ הֵנָּה יַחַד, בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי. יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי. הִיא: וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת גַּם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד, אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד! יְהוּדָה הַגִּידָה נָא, שֶׁתִּשְׁמֹר לִי אֱמוּנָה, כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה. הוּא: חַוָּה'לֶה, הַבִּיטִי גַּם הַבִּיטִי מַה שֶּׁבֶּן-אָדָם עוֹשֶׂה… בְּחַיַּי, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי בִּלְבּוּל מֹחַ שֶׁכָּזֶה! הִיא: אַל תִּהְיֶה פְּרוֹבִינְצְיָאל, כַּנִּרְאֶה שֶׁעוֹד בִּכְלָל לֹא רָאִיתָ קַרְנָבָל… אַל תִּצְעַק בְּקוֹל מָלֵא, אַל תִּקְפֹּץ כְּמוֹ טָלֶה, אַל תִּקְרָא לִי חַוָּה'לֶה! הוּא: כָּל הַגַּג מָלֵא כְּאִינְקוּבָּטוֹר, הוֹי אִשְׁתִּי הַמִּסְכֵּנָה… אִם אֲנִי אֶפֹּל מִפֹּה לְמַטָּה אַתְּ תִּהְיִי לְאַלְמָנָה.

הִיא: יְהוּדָה עֲמֹד יָשָׁר, אַל תִּתְפֹּס בִּי בַּצַּוָּאר, לֹא יִקְרֶה לְךָ דָּבָר… הִסְתַּדַּרְתָּ עַל הַגַּג, אַל תָּזוּז מִפֹּה וְרַק שְׁמֹר הֵיטֵב עַל הָאַרְנָק. הוּא: הַתַּהֲלוּכָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת זֶה נִפְלָא, אוֹי, זֶה נִפְלָא! אַל תִּדְחֹף בָּחוּר, הִנֵּה פֹּה גְּבֶרֶת, וַאֲנִי הוּא בַּעֲלָהּ! הִיא: יְהוּדָה הַבֵּט לְשָׁם – הַגָּמָל אֵינֶנּוּ סְתָם, הַגָּמָל הוּא בֶּן-אָדָם… וְהַכּוּרְדִּי הַקּוֹפֵץ וְהַחֹטֶם שֶׁל הַלֵּץ… פֹּה אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ. הוּא: אֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, אֶת וַיְזָתָא עַל עָצִיץ… אַגָּדָתִי בִּמְכוֹנַת קוֹלְנוֹעַ אֶת הַקַּרְנָבָל מַרְבִּיץ. הִיא: אוֹיָה אֵיזֶה מִין יָמִים, גַּם אוֹתָנוּ מְצַלְּמִים, אַל נִהְיֶה כְּמוֹ גְּלָמִים! הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִימִיקָה וְהָעֵף לִי נְשִׁיקָה, שֶׁכָּל עֲפוּלָה תִּתְפַּקַּע!

לימים הניגון החסידי, שעשה את כל הדרך ממזרח אירופה, הִתְמָּזְרֵחַ והפך להיות זמר מזרחי לכל דבר, ומשהתמזרחה הנעימה התמזרחו גם המילים. פרופסור אדוין סרוסי, ראש החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שעוסק במוסיקה יהודית תוך שימת דגש על מסורות צפון אפריקאיות ואלו של מזרח אגן הים התיכון וכן במוסיקה פופולארית ישראלית, כותב כך:

'השיר נהפך ל"שיר עם" והתגלגל בפי זמרים חובבים במסיבות וב"קומזיצים", במסגרות אזרחיות וצבאיות, כשזהות המחבר הלכה והיטשטשה. בינתיים חיבר סופר אלמוני מלים אלטרנטיביות למלותיו של אלתרמן, כאשר רק הפתיחה המקורית נשתמרה, עם שיבושים אחדים. הטקסט החדש היה בעל אופי סוריאליסטי, ובו מאצ'ו (מזרחי?) החפץ בבן זכר מאשתו החדשה מנסה להשפיע על המציאות בכוח המלים.'

השיר חנהל'ה התבלבלה התפרסם בפיהם של הלהקות צלילי העוד וצלילי הכרם ששרשרו אותו עם שיר השירים פרק ב' פסוק ד': 'הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי'.

השיר הפך ללהיט חפלות גורף בכל שכבות העם בהרבה מאוד גרסאות כיסוי – דקלון וחיים משה, גלעד שגב, צמד רעים, יזהר כהן, רבקה מיכאלי וחנן יובל ועוד. השיר קיבל אפילו גרסה פאנקית בפי להקת קילר הלוהטת.

חמש מהגרסאות הרבות של השיר מצוטטות בזמרשת וגירסה נוספת – הֶלְחֵם של כמה מהגרסאות משורשר עם 'הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן' קיים בשירונט. ניכר שהגרסאות אינן מפרי עטו של נתן אלתרמן – הן מכילות משחקי לשון ותחביר שאינם אופייניים לנתן אלתרמן.

שני דברים גרמו לי לפשפש במקורות השיר ה"מזרחי" חנהל'ה התבלבלה. האחד הוא השם חנהל'ה. ככל הידוע לי אין המזרחים והספרדים, כמוני, מוסיפים את הסיומת היידישאית 'לֶה' לשמותיהם. השני, שצרם לי אף יותר, הוא הצרוף 'יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ בְּצַלַּחַת' בשיר מזרחי. בתחילה לא הצלחתי להבין מה למזרחים ולדג מלוח. כשקראתי את הוא והיא על הגג של אלתרמן, הכל הסתדר – הביטוי "דָּג מָלוּחַ" מוכר לי מחמי, עליו השלום, ששפת אימו הייתה יידיש. ערב חתונתי עם בִּתּוֹ שתחייה, אמר שאם אני בא לחתונה שלי בלי "דג מלוח", גם לו מותר.
בשפתו של חמי, "דג מלוח" הוא כינוי לעניבה, וכאשר אדם מתגנדר הוא עונד "דג מלוח". דָּג מָלוּחַ וְקָרַחַת הם סמלי מעמד – ראו את תמונות גדולי האומה של אותם ימים, לכולם דג מלוח ולמרביתם קרחת.

הנה מילות השיר משירונט בקיזוז התוספת משיר השירים ובתוספת ניקוד.

מֵעֲפוּלָה הֵנָּה בָּאנוּ יַחַד בְּרַכֶּבֶת יוֹם שִׁשִּׁי יֵשׁ לִי דָּג מָלוּחַ בְּצַלַּחַת וְתִסְרֹקֶת לְרֹאשִׁי וְעָלַי שִׂמְלַת שַׁבָּת עִם אַרְנָק שֶׁל עוֹר בַּיָּד הוֹ אִמָּא, כַּמָּה זֶה נֶחְמָד יְהוּדָה הִבְטִיחַ לָהּ שֶׁתִּשְׁמֹר לה אֱמוּנָה כְּמוֹ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה יֶרַח דְּבַשׁ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה זֶפֶת אַחֲרֵי הַדְּבָשׁ הֶחָתָן רוֹצֶה לִהְיוֹת לְאַבָּא בֶּן מֵחַנָּה'לֶה דָּרַשׁ חַנָּה'לֶה אָמְרָה לוֹ בֵּן זֶה לְגַמְרִי לֹא יָפֶה לֹא אֹבֶה וְלֹא אֶרְצֶה אִם תִּרְצֶה בֵּן אוֹ בַּת לֵךְ עֲשֵׂה לָךְ לְבַד כִּי חֹפֶשׁ פְּעֻלָּה וּפְרָט

יוֹם שִׁשִּׁי תרצ"ט פַּרְשַׁת וַיֹּאמֶר בְּרִית מִילָה הָיְתָה בָּעִיר סְעֻדָּה נִתְּנָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ וּמַזָּל טוֹב לַגְּבִיר חַנָּה'לֶה הִתְבַּלְבְּלָה מָה פִּתְאֹם בְּרִית מִילָה וְהִיא עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה אַךְ הַבַּעַל לֹא זָכַר כֵּיצַד בָּא לוֹ בֵּן זָכָר וְלִשְׂמֹחַ מְאֻחָר אֶת הַבֵּן הֵבִיאוּ אֶל הָרַבִּי וַיֹּאמְרוּ לוֹ רַבִּי קַח הִיא אוֹמֶרֶת זֶה לֹא שֶׁלִּי וְהוּא אוֹמֵר זֶה כֵּן שֶׁלָּךְ אָז הָרַבִּי הִתְעַנְיֵן שְׁנֵיהֶם מַכְחִישִׁים בַּבֵּן וְזֶה דָּבָר לֹא יִתָּכֵן נְחַכֶּה עַד שֶׁיִּגְדַּל אָז אוֹתוֹ מִפִּיו נִשְׁאַל מֵאֵין בָּאת מְנֻוָּל

גלגולו של ניגון ליום הכיפורים

האלבום Let it Be יצא כחודש אחרי פירוק להקת החיפושיות ומייד בעקבותיו יצא הסרט. כעבור שלוש שנים וחצי, פרצה מלחמת יום הכיפורים. אין שום קשר בין שני המאורעות פרט לניגון אחד שהתגלגל מהראשון לשני ומייד התגלגל לכיוון אחר.

יום הכיפורים רשום בתודעתי אך ורק כמלחמה – אני הייתי חייל סדיר שנאלץ להתבגר בבת אחת והגיגי נציגי האלהים עלי אדמות על קדושת היום אינם מעניינים אותי.

המלחמה, להבדיל מקודמתה, הייתה נטולת שירים. לפני מלחמת ששת הימים, במהלכה ובזמן אופורית הנצחון, היינו מוצפים בשירים יפים, שירי עזוז וגבורה, שירים מגוייסים… ושיר מחאה אחד. הלהקות הצבאיות, ולא רק הן, שרו שירים חדשים שנוצרו עבור אותה מלחמה. שיר הנושא של המלחמה היה שירה של נעמי שמר 'ירושלים של זהב' – שיר שנכתב והתפרסם לפני המלחמה ועוּבָּה בבית נוסף בעקבותיה.

צנחן אחד, שלא שבע במיוחד נחת מאותה מלחמה, כתב מילים משלו לניגון של 'ירושלים של זהב'. השיר 'ירושלים של ברזל', שהיה שיר המחאה, הושמע ברדיו לא מעט. הגנרלים, המנהיגים והעם, שהיו שיכורי ניצחון, התעלמו מהביקורת, והצמידו בסלחנות למאיר אריאל את הכינוי – "הצנחן המזמר". כעבור שנה החלו לצמוח לנו שירי מחאה נוספים, חלקם אפילו הושרו בפי להקת הנחל, מוסווים היטב בעטיפה מתקתקה, שאיפשרה לכולם לשיר אותם בלי לתהות מדוע ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה ושאלה – למה. השיר המקסים 'ירושלים של זהב' התגלגל להיות גם 'ירושלים של ברזל' ואפילו קיבל בדיעבד את ברכת המשוררת והמלחינה נעמי שמר.

ירושלים של זהב מילים ולחן: נעמי שמר מילים ולחן: נעמי שמר אויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים. ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור. איכה יבשו בורות המים כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה. ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו. ירושלים של זהב… אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים	כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב ירושלים של זהב… חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה. ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו. ירושלים של זהב…
ירושלים של ברזל מילים: מאיר אריאל ונעמי שמר לחן: נעמי שמר במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך ולמגר אויב מקול מרגמותיו רווינו ושחר קם פתאום – הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא וכבר היה אדום ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור הלא לחומותייך קראנו דרור הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכות ירושלים של ברזל…	נפוצו כל גדודי המלך, צלף – נדם צריחו עכשיו אפשר אל ים המלח בדרך יריחו עכשיו אפשר אל הר הבית וכותל מערב הנה הנך באור ערביים, כמעט כולך זהב ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום – לעד בין חומותיך ישכון שלום

בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, השיר Let it Be התנגן ברדיו כל הזמן. נעמי שמר כתבה לשיר נוסח עברי שונה בתכלית מהשיר של החיפושיות שנכתב על ידי פול מקרטני.
לו יהי של נעמי שמר הוא שיר תפילה לשובם בשלום של החילים מהמלחמה, בעוד השיר של מקרטני הוא מעין שיר נחמה שקורא להתעלוֹת על טרדות היומיום, להרפות ולהמשיך הלאה.
הביטוי Let it Be הוא בתרגום גוגל 'עזוב את זה', בתרגום בינג 'תניח לזה' ובמורפיקס 'עזוב אותו לנפשו' – כלומר הכל בסדר – הרפה – המשך הלאה.
מרדכי הורביץ – בעלה של נעמי שמר – דחק בה לכתוב לשיר לחן משלה ולא לבזבז אותו על מנגינה של זרים. כך נולד הלחן החדש והמוכר.

לוּ יְהִי מילים ולחן: נעמי שמר עוֹד יֵשׁ מִפְרָשׂ לָבָן בָאֹפֶק מוּל עֲנָן שָׁחֹר כָּבֵד כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. וְאִם בַּחַלּוֹנוֹת הָעֶרֶב אוֹר נֵרוֹת הַחָג רוֹעֵד כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. לוּ יְהִי, לוּ יְהִי אָנָא – לוּ יְהִי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. אִם הַמְּבַשֵּׂר עוֹמֵד בַּדֶּלֶת תֵּן מִלָּה טוֹבָה בְּפִיו כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי אִם נַפְשְׁךָ לָמוּת שׁוֹאֶלֶת מִפְּרִיחָה וּמֵאָסִיף כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי	לוּ יְהִי, לוּ יְהִי אָנָא – לוּ יְהִי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. מַה קוֹל עֲנוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי לוּ תִּשָּׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶּה גַּם תְּפִלָּה אַחַת מפִּי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. לוּ יְהִי, לוּ יְהִי אָנָא – לוּ יְהִי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָּה מוּצֶלֶת בַּיִת קָט עִם גַּג אָדֹם כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי זֶה סוֹף הַקַּיִץ סוֹף הַדֶּרֶךְ תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. לוּ יְהִי, לוּ יְהִי אָנָא – לוּ יְהִי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. וְאִם פִּתְאֹם יִזְרַח מֵאֹפֶל עַל רֹאשֵׁנוּ אוֹר כּוֹכָב כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי אָז תֵּן שַׁלְוָה וְתֵן גַּם כֹּחַ לְכָל אֵלֶּה שֶׁנֹּאהַב, כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי. לוּ יְהִי, לוּ יְהִי אָנָא – לוּ יְהִי כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.
Let it be, let it be Ah, let it be, yeah, let it be Whisper words of wisdom, let it be And when the night is cloudy There is still a light that shines on me Shine on until tomorrow, let it be I wake up to the sound of music, Mother Mary comes to me Speaking words of wisdom, let it be Let it be, let it be Let it be, yeah, let it be	Let it Be Paul McCartney When I find myself in times of trouble Mother Mary comes to me Speaking words of wisdom, let it be And in my hour of darkness She is standing right in front of me Speaking words of wisdom, let it be Let it be, let it be Let it be, let it be Whisper words of wisdom, let it be And when the broken-hearted people Living in the world agree There will be an answer, let it be For though they may be parted There is still a chance that they will see There will be an answer, let it be Let it be, let it be Let it be, let it be Yeah, there will be an answer, let it be

נעמי שמר כתבה את לו יהי לניגונו של השיר Let it Be, ואז כתבה ניגון משלה לשירהּ לו יהי, לכן ניתן לשיר כל אחד מהשירים בלחנו של משנהו – מעניין לנסות. אני ניסיתי והנה התוצאות. ההקלטות נעשו בתנאים ביתיים בליווי פלייבק קריוקי או גיטרה, ואינני בדיוק זמר – ההאזנה על אחריותכן\ם – ראו הוזהרתן\ם.

בשולי הדברים:

• בשיר Let it Be האמא מרי באה בעיתות מצוקה ואומרת Let it Be.
  היו שייחסו את הסיפור למרים הבתולה – אם המשיח – אשר, על פי הברית החדשה, אמר לה המלאך גבריאל: "אל תפחדי מרים, כי מצאת חן לפני אלהים, הנה תהרי ותלדי בן…"… בתגובה אמרה מרים: "הנני שפחת אדני, יהי לי כדברך" – כך כתוב בלוקס 1.38 [תרגום חדש 1976] . אין לי מושג מה כתוב בתרגום האנגלי אך יכול להיות שלפחות באחד התרגומים, נכתב בתגובת האם מרים Let it Be.
  בראיון מאוחר יותר סיפר פול מקרטני שבתקופה הלחוצה של ההקלטות ב 1968, כאשר התקשורת בין החיפושיות הייתה מתוחה למדי, באה אליו בחלום אימו מרי – שמתה מסרטן בהיותו בן 14 שנים – ואמרה לו "It will be all right, just let it be"
  וכך השיר נולד.

• במהלך השירות הסדיר הייתי אחראי, בין השאר, על מערכות ההגברה בבה"ד 1. בסיום כל קורס קצינים עלו הצוערים בזה אחר זה לקבל את סיכת המ"מ על רקע צלילי 'ירושלים של זהב'. אני הייתי זה שהשמיע את השיר בלופּ אינסופי, דבר שגרם לי לסלוד מהשיר לאורך זמן. היום שמעתי את השיר לאחר כארבעים שנים של המנעות – נראה שהחלמתי.

• בשיר לו יהי בביצוע הגשש החיוור עם נעמי שמר בפני חיילים, הושמט הבית הכואב ביותר. הביצוע של חווה אלברשטיין כולל בית זה

אִם הַמְּבַשֵּׂר עוֹמֵד בַּדֶּלֶת תֵּן מִלָּה טוֹבָה בְּפִיו כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי אִם נַפְשְׁךָ לָמוּת שׁוֹאֶלֶת מִפְּרִיחָה וּמֵאָסִיף כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

תודה – הכל בסדר

אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה ואני חושב על שיר חיובי שיסיח את דעתי מהשיר 'ראש השנה' שהוצמד לתודעתנו כבר בראשית ימינו בדבק בלתי ניתן לפרימה. כוונתי לשיר מאולץ החרוזים של לוין קיפניס שכל ילדי ישראל נהנים להגותו "לאכול ילדה וילד". השיר החיובי הראשן שעולה בדעתי הוא 'הלוואי' שכתב אהוד מנור והלחין בועז שרעבי שגם מבצע את השיר. ומייד אחריו מבליח לראשי 'תודה' – נוסח עברי של עוזי חיטמן לשיר שהתפרסם בביצועו של יורגוס דלאראס. משהגדרתי את הקטגוריה גלגולו של ניגון אני נהנה להתחקות אחר שורשי שירים שנולדו בשפה זרה וזכו לנוסח עברי שאיננו דווקא תרגום של מילות המקור. בשירונט ובעוד מספר אתרי שירים כתוב שהלחן הוא של דלאראס, ואילו ביוטיוב מיוחס הלחן למלחין האולטימטיבי המכונה "יווני עממי". ללא כל מאמץ אפשר למצוא שמלחין השיר ומחבר המילים הוא סטברוס קוזיומטזיס שאיננו דלאראס ואיננו "עממי". אני מציין את זה משום שלא פעם אני מוטעה על ידי מלהגי רשת שכמותי, שמפרסמים מידע לא בדוק, שמצוטט ומצוטט לעייפה עד שהוא הופך ל"עובדה"- הרי זה כתוב באינטרנט, או בנוסח המקובל יותר "זה בגוגל".

ובכן, לראש השנה תשע"ו החלטתי לאמץ את השיר של עוזי חיטמן

תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ עַל אוֹר עֵינַיִם, חָבֵר אוֹ שְׁנַיִם עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בָּעוֹלָם. עַל שִׁיר קוֹלֵחַ וְלֵב סוֹלֵחַ שֶׁבִּזְכוּתָם אֲנִי קַיָּם.

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ עַל צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד וּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת עַל אֲדָמָה וּבַיִת חַם. פִּנָה לָשֶׁבֶת, אִשָּׁה אוֹהֶבֶת שֶׁבִּזְכוּתָם אֲנִי קַיָּם.

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ עַל יוֹם שֶׁל אֹשֶׁר, תְּמִימוֹת וְישֶׁר עַל יוֹם עָצוּב שֶׁנֶּעֱלַם. תְּשׁוּאוֹת אַלְפַּים וְכַפַּיִם שֶׁבִּזְכוּתָם אֲנִי קַיָּם.

השיר התפרסם לראשונה בביצוע חיים משה ומאוחר יותר זכה לביצוע נוסף של טריפונס במסגרת הפרוייקט המוזיקלי עבודה עברית. בין לבין הקליט אותו גם עוזי חיטמן. שלושת הביצועים יפים ושונים.

תודה – עוזי חיטמן	תודה – חיים משה	תודה – טריפונס

תוכנו של השיר המקורי שנכתב על ידי סטברוס קוזיומטזיס והתפרסם ב 1975 בפי יורגוס דלאראס שונה בתכלית. זה איננו שיר תודה אלא שיר מחאה פוליטי שנכתב ביון בימי משטר הקולונלים במסווה של שיר אהבה – כך מפרש אותו יוסי חרסונסקי.

הנה מילות השיר במקור היווני. אינני מבין את השפה היוונית, לכן נעזרתי במספר שיטות תרגום מכונה וחילצתי תרגום שאני מקווה שמיצג את המקור בצורה הוגנת.

Όλα καλά κι όλα ωραία Ola kala ki ola wraia – Giwrgos Dalaras Στίχοι: Σταύρος Κουγιουμτζής Μουσική: Σταύρος Κουγιουμτζής Πρώτη εκτέλεση: Γιώργος Νταλάρας Όλα καλά κι όλα ωραία χτες ήσουν μ' άλλονε παρέα και πού σοκάκι να τραγουδήσεις δεν επιτρέπονται οι αναμνήσεις Μίλα σιγά και μη φωνάζεις είμαι κουτός και με τρομάζεις δε θέλω κόσμο και φασαρία αύριο μπαίνω στην ανεργία Έχω ψυχή δεν έχω βράχο πάλι με άφησες μονάχο και μια σημαία σ' ένα μπαλκόνι αλλάζει χρώματα και με σκοτώνει Όλα καλά κι όλα ωραία χτες ήσουν μ' άλλονε παρέα και πού σοκάκι να τραγουδήσεις δεν επιτρέπονται οι αναμνήσεις

הכל בסדר הכל נחמד אולה קלה – יורגוס דלאאראס מילים: סטברוס קוזיומטזיס לחן: סטברוס Kugiumtzis ביצוע מקורי: יורגוס דאלארס הכל בסדר הכל נחמד אתמול היית עם חֶבְרָה אחרת שבתם לסמטה לשיר זכרונות אסורים. מדבר לאט ולא צועק אני טיפש ומפוחד איני רוצה את העולם בהמולה מחר אני הולך על אבטלה אין לי רוק-נשמה שוב עזבת את מינכן ודגל על ​​מרפסת משנה צבעים והורג הכל בסדר הכל נחמד אתמול היית עם חֶבְרָה אחרת שבתם לסמטה לשיר זכרונות אסורים.

בזמן קריאת התרגום אני נזכר בשני שירים שנקראים 'אצלי הכל בסדר' ובשניהם מבטא ה"הכל בסדר" את אותה תחושה סרקסטית שמקרין השיר היווני, כלומר – שום דבר איננו ממש בסדר, אבל אנו משכנעים את עצמנו ש"הכל בסדר" כדי שנוכל להמשיך הלאה.

אצלי הכל בסדר מילים: שמרית אור לחן וביצוע: בועז שרעבי אותך אני אוהב ודאי לאורך כל הדרך למרות שאת נסערת כבר ממישהו אחר אותך אני אכאב ודאי יותר עם בוא הערב ואם אשכח – הלב תמיד זוכר. איתך היו ימי דולקים כאש תמיד בוערת איך לובן צווארך צונח על כתף זרה. איתך יקדו שוב עלומי בלהבה אחרת – איך השריפה ההיא רק בי נותרה.

אצלי הכל בסדר ולא חשוב אם לא אמצא תשובה, אצלי הכל בסדר, היום כבר לא מתים מאהבה. אותך אני אחלום בלילה עם אישה אחרת והכאב ילהיב אותי כמו לפיד בוער, אותך אני אנשום ודאי בכל דקה עוברת, ואם אשכח, הלב תמיד זוכר. אצלי הכל בסדר ולא חשוב אם לא אמצא תשובה, אצלי הכל בסדר, היום כבר לא מתים מאהבה.

אצלי הכל בסדר מילים: יענקל'ה רוטבליט ומאיר אריאל לחן: שמוליק קראוס ושלום חנוך ביצוע: ג'וזי כץ אצלי הכל בסדר השבוע כבר מצאתי לי חדר סביבה נחמדה ואולי גם אמצא עבודה על גג כניסה נפרדת קצת עכור והתקרה יורדת מרבד מקומט אבל לי לא איכפת כמה אנשים כבר חייכו אלי ברחוב גם היכרתי שניים אחד כזה גבוה שרוצה עלי לכתוב מאמר בעיתון כך שבינתיים

אצלי הכל בסדר מאחד החלונות בחדר רואים את הים הסתכלתי משם קניתי במכולת מצרכים בשביל שבת קצת פירות ויין גם גבינות ומישהו מגיע עוד מעט והדלקתי נרות כך שבינתיים אצלי הכל בסדר השבוע כבר מצאתי לי חדר סביבה נחמדה האמת, פחדתי שאברח מפה מהר תוך יום או יומיים איכשהו נדמה לי שאפשר להסתדר נשיקות לכולם כך שבינתיים

תוספת מעט מאוחרת –

בעקבות תגובתה של מירי, שהגיעה שעות בודדות אחרי עליית רשימה זו, התפלאתי מעט על עצמי שהשיר המופלא של מרסדס סוסה לא קפץ לעולם האסוציאציות שלי.
נברתי מעט ברשת וגיליתי שגם השיר Gracias a la vida, שנכתב על ידי ויולטה פארה סנדובאל, זכה בגלגולו של ניגון לעברית. צרויה להב העניקה לשיר נוסח עברי.

תודה לַחיים גרסה עברית ל GRACIAS A LA VIDA מאת ויולטה פָּארה מוקדש באהבה לבריז'יט גורביץ'. יהי זכרה ברוך. מהפייסבוק של צרויה להב תודה לַחיים, שנתנו לי הכול שנתנו לי עיניים, רואות זריחה מתקרבת מבדילות חושך מֵאור ולבן משחור מגלות גן סודי בסמטה נעזבת מזהות בהמון איש אחד שאני אוהבת תודה לָחיים, שנתנו לי הכול שנתנו לי צלילים כמו פנינים בשרשרת ואת שפת המילים, להגיד בהן אמא להגיד חבר שלי, להגדיר לי ארץ ואת שפת הנשמה באמת נסתרת

תודה על הדרך – ארוכה ונמשכת על הכוח לקום, לשאול וללכת לטפס בהרים נוגעים בַּשמיים לחצות עמק אבוד, בלי צל ובלי מים עד שבאתי אליךָ, לחצר ובית תודה לַחיים, שהעירו בי לב בועט בסגור, מפרפר בַּפתוח מתעופף סביב האש, מחפש חוף בטוח ומוצא את עינך הצלולות כמו רוח תודה לחיים, שנתנו לי הכול שנתנו צחוק ובכי ואת כל מה שבּנו כל כך הרבה צער, והאושר היכן הוא ומֵהם בא השיר והולך איתנו בא השיר שלי, בא השיר שלנו

מירי מסיקה שרה Gracias a la vida – תודה לַחיים בשתי השפות, פותחת בלשון המקור ובדקה 3:00 עוברת לנוסח העברי של צרויה להב.

מירי מסיקה	מרסדס סוסה

כמו בכל גלגולו של ניגון, הנוסח העברי של צרויה להב נאמן לעצמה יותר מאשר למקור. השיר זכה גם בתרגום עברי נאמן למקור בבלוג מעונן חלקית. לא הצלחתי לאתר בבלוג את שם הכותבת שהעניקה לשיר תרגום יפה וקולע, כך שאני מניח שהיא שומרת את זהותה למקורביה ואני בהחלט מכבד את בחירתה.

תודה לַחיים

Gracias a la vida

תודה לחיים שנתנו לי כל–כך הרבה, נתנו לי שני מאורות שכאשר אפקח אראה, את ההבדל הברור בין הבהיר לכהה, ומול כוכבי הרקיע אשתאה, ובהמון את פני אהובי אזהה. תודה לחיים, שנתנו לי הרבה כל–כך נתנו את השמיעה בעלת רוחב הטווח לתפוס יום וליל, צרצר ואוח, פטישים, נביחות, גשם עז ניתח, וקולו של אוהבי, הרך כל כך. תודה לחיים, על כל מה שהואילו לי לתת, נתנו לי את הצליל ואותיות האלפבית ועמו המילים, להצהיר ולהתלבט רע, אח, אם ואור מאותת ואת דרכה של הנשמה שאני אוהבת תודה על החיים, על מתנותיהם הנדיבות. נתנו את מצעדן של רגלי הדואבות איתן על החופים הותרתי עקבות, בהרים ועמקים, משלוליות לרחובות, ולבית שלך, לרחוב, למבוא. תודה לחיים, על מתנותיהם הגדולות. נתנו לי את פעימות הלב העולות, כשעיני מהרוח האנושית מתפעלות, ולנוכח המרחק בין הצדק לעוולות, וכשמביטה לעומק עיניך הצלולות. תודה לחיים, על כל כך הרבה דברים נתנו לי את הצחוק, ודמעות לצערי, כדי להבחין בין שברי לאושרי. שני החומרים המרכיבים את שירי, והשיר שלך, שהוא שירי, והשיר של הכל, שהוא שירי

Gracias a la vida que me ha dado tanto me dio dos luceros que cuando los abro perfecto distingo lo negro del blanco y en el alto cielo su fondo estrellado y en las multitudes el hombre que yo amo. Gracias a la vida que me ha dado tanto me ha dado el oido que en todo su ancho graba noche y dia grillos y canarios martirios, turbinas, ladridos, chubascos y la voz tan tierna de mi bien amado. Gracias a la vida que me ha dado tanto me ha dado el sonido y el abecedario con el, las palabras que pienso y declaro madre, amigo, hermano y luz alumbrando la ruta del alma del que estoy amando. Gracias a la vida que me ha dado tanto me ha dado la marcha de mis pies cansados con ellos anduve ciudades y charcos playas y desiertos, montañas y llanos y la casa tuya, tu calle y tu patio. Gracias a la vida que me ha dado tanto me dio el corazon que agita su marco cuando miro el fruto del cerebro humano cuando miro el bueno tan lejos del malo cuando miro el fondo de tus ojos claros. Gracias a la vida que me ha dado tanto me ha dado la risa y me ha dado el llanto asi yo distingo dicha de quebranto los dos materiales que forman mi canto y el canto de ustedes que es el mismo canto y el canto de todos que es mi propio canto.

תודה למירי שהאירה את עיני – ושנה טובה

תוספת מעט יותר מאוחרת –

יומיים אחרי פרסום הרשימה מזכירה לי ליבי שאם כבר מדברים על ’הכל בסדר’ כדאי להתייחס גם לשיר שמתכוון באמת ל’הכל בסדר’ כלשונו – ללא סרקזם. השיר של יעקב גלעד ויהודית רביץ עכשיו הכל בסדר הוא שיר הרגעה אמיתי – היו סודות, היה קשה להסביר, אבל עכשיו משהקרח נשבר אפשר להמשיך הלאה ויש מקום לסיפור חדש.

עכשיו הכל בסדר מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ עכשיו הכל בסדר שינוי ניכר באוויר הכל נראה אחרת ואין סודות להסתיר רצית אותי לדעת רציתי בך לגעת מזמן אבל אתה נבהל עכשיו הכל בסדר שינוי ניכר באוויר דיברנו ודיברנו היה קשה להסביר מתחת לפני השטח עוד יש מבוכה ומתח לאט לאט נמצא מקלט

טוב שהקרח נשבר טוב שהכל נאמר אם אין אהבה בוערת אז אין אהבה אחרת לאט לאט נמצא מקלט הכל בסדר אל תדאג אין מקום לחשש הכל בסדר יש מקום לסיפור חדש עכשיו הכל בסדר כהה הופך לבהיר דיברנו כל הלילה בחוץ הבוקר מאיר מתחת לפני השטח עוד יש מבוכה ומתח לאט לאט נמצא מקלט אוהו הכל בסדר

הכל נראה אחרת ואין סודות להסתיר אם אין אהבה בוערת אז אין אהבה אחרת לאט לאט נמצא מקלט אוהו הכל בסדר

ועוד שיר ‘הכל בסדר’ שמרמז על עבר שהיה לא כל כך בסדר אבל העתיד יהיה טוב יותר מכוח ההחלטה שבאה בציווי עצמי – היי שקטה. ציווי של החלטה שמזכיר לי את ההחלטה את תלכי בשדה.

היי שקטה מילים: רחל שפירא לחן: יהודה פוליקר היי שקטה, עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לך הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך.

היי שקטה כאילו אין בך דופי… היי שקטה, כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. היי שקטה כאילו אין בך דופי…

בחולות עד סתם יום של חול

כבר אחרי חצות. אני מְשַׁלְטֵט, מגיע לערוץ הממחזר הראשון, ומוצא את עצמי צופה בתכנית ‘במדינת היהודים פרק 4 – סצנת המועדונים – חיי ההומור והבידור של סוף החמישים עד לאמצע שנות השישים’. סדרת נוסטלגיה שזכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2004 – נוסטלגיה על נוסטלגיה לנוסטלגיה, שחלק מאלה שמספרים בה על מה שקרה בעבר, גם הם אינם כבר בין החיים.

זהו בעצם הבידור של ילדותי. ספגתי בילדותי מנות גדושות של תרבות שאיננה מיועדת דווקא לילדים, ובכל זאת אני מופתע לגלות שחלק מהדברים שאני זוכר היטב, התקיימו ממש בשנים הראשונות לחיי. באותם ימים לא הייתה בארצנו טלוויזיה – כך שאת הכל ראיתי על הבמה. הניחוש שלי הוא שבהיעדר שירותי שמרטפות, הורינו לקחו אותנו איתם לתיאטרון ולמחוזות התרבות והבידור, וכך ספגנו תרבות אמיתית כבר מראשית ימינו.

התכנית כבר התחילה. מודי בראון מספר לנו על רביעית מועדון התיאטרון של סוף שנות החמישים.

יש בחיפה חתיכה היא גרה ברחוב פנורמה את הלב היא מרתיחה גם פה בנמל של פנמה איך היינו מבלים עיניה כחולות כשמיים זוג שדיה כגלים שני שיבר ושליש ירכתיים

אין כמו יפו בלילות אין כמו יפו בעולם כשעוברות החתיכות עם שפתיים צבע דם. איך שהן מנדנדות – וואלה זאת ממול פצצה, רק תקרא לה – היא תתן קפיצה כמו חטפה פה עקיצה…

הלחן של 'רחוב פנורמה' הוא "עממי מקסיקני", ושל 'אין כמו יפו בלילות' הוא "לא ידוע". מעניין, חולפת במוחי המחשבה, זה חוסך תשלום עבור זכויות יוצרים.

אני שומע את המילים הכל-כך מוכרות של חיים חפר, ותוהה אילו מהומות היו מקימות אילו יצאו לאור היום. לפתע אני קולט שצנזורת הרחוב חזקה מזו הממוסדת. מי יעז להתגרות היום בציבורים רבים על ידי החפצת גוף האישה, דבר שהיה בחזקת מובן מאליו לפני מחצית המאה. במחשבה שניה, לפני מאה שנים לא הייתה עדיין אפילו זכות בחירה לנשים בארה"ב, אנגליה, גרמניה וצרפת, ואני מלין על "זוטות".

ממשיכים אל 'תל אביב הקטנה' ויוסי בנאי שר ומספר לנו על 'בחולות', שהוא בעצם שיר צרפתי במקורו שגוייר ממש שלא כהלכה על ידי חיים חפר, והפך להיות שיר צברי שורשי, עד כמה שצבר יכול להיות שורשי.

השיר שהושר בפי הצבא הצרפתי ב 1830 עבר מספר גִּלגוּלים "צבאיים" חוּדש במלחמת העולם הראשונה במגוון גרסאות באנגלית מִצְטָרְפֶתֶת, חלקן רוויות זימה ו"הומור צבאי גברי" ויש גם גרסאות עם שמץ מחאה אנטי מלחמתית – במידת האפשר, כמובן.

הנה אחת מהגרסאות האנגליות של – Mademoiselle from Armentieres Hinky Dinky Parlez Vous
גרסה אנגלית נוספת רווית זימה נקראת Three german officers Crossed The Line

באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, כן – יש דבר כזה, מצאתי דף ששמו "קום התנדב לגדוד העברי" שירי מלחמת העולם הראשונה. בדף זה מצוטטת גרסה עברית ל "שלושה גרמנים"

שלושה גרמנים את הרַיינוּס חצו – פַּרלֶווּ ולַפונדק הם נכנסו – אינקי פינקי פַּרלֶווּ. 'פונדקאי, תן לנו את בִּתךָ! – פרלוו אנחנו רוצים —– אותה.' 'בִּתי עודנה צעירה – פרלוו ולא יפֶה —– אותה!' 'אבא, אינני צעירה – פרלוו אותי כל השכונה —–,' שלושה גרמנים את הריינוס חצו – פרלוו ולגרמניה הם חזרו."

באותו דף מצוטטת גרסה שמקורה בבית הספר החקלאי "מִקווֶה מִקוֶה ישראל":

גימנזיסט חָלַב פרה – פרלוו משך זנב במקום פִּטמָה. במקום פטמה משך זנב יצא לו קקה – לא חלב.

פאולה שרה בצרפתית אתMademoiselle from Armentières ובסיום השיר יוטיוב מעביר אותנו לביצוע צרפתי נוסף של לין רנו. אינני מבין צרפתית, אך מההבעות ומאינטונציה ניתן להבין שהמילים דומות לגרסאות הקודמות.
יוסי בנאי שר את 'בחולות' של חיים חפר שהוא, לעומת קודמיו, שיר עדין, תמים ורומנטי, עם קריצה קלה. ואני חושב על כך שהיום כבר מאוחר לשיר "…אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח… בחולות.

היה זה בחצות הליל – בחולות כשזוג יצא לו לטייל – בחולות ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש בחולות. וכך נולדתי אני – בחולות עלמת החן היתה אמי – בחולות ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא בחולות וכך בנו הם את ביתם – בחולות ובית אחר בית קם – בחולות וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט בחולות הייתי לה צביטה נותן – בחולות וכך נולד לנו הבן – בחולות חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים בחולות. אני זוכר איך שרתי שם – בחולות, את עלומי השארתי שם – בחולות, גם לנכדי אני אומר: לו רק אני צעיר יותר הייתי את הכל מוכר ובדבר אחד בוחר: בחולות. עוד יש מקום לאהבה – בחולות תדעו לכם שזו מצווה – בחולות הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח בחולות.

הגענו לתשובה החיפאית – רביעית הבנות של מועדון התיאטרון החיפאי הייתה, לדברי רבקה מיכאלי, הרביעיה הגדולה ביותר – היו בה, למרבה הפלא, חמש בנות.

פתאום, סתם יום של חול, תכנית יחיד בעידן של שלישיות. שמעון ישראלי שובר את כל המוסכמות ועולה לבד על הבמה עם שירים ומערכונים שכתב לעצמו. ואם לא די בכך, הוא מדבר על הדבר הרחוק ביותר מהזמר הציוני המגוייס:

סתם יום של חול עם בוקר כחול, בלי חג ומחול, בלי חצוצרות ותוף. כלום לא קרה, אבל נערה חייכה, בעברה פרח לקטוף שם, על החוף

התוכנית ממשיכה ליפו שכובשת לאיטה את מרכז הבידור העברי. בחמאם של דן בן אמוץ וחיים חפר מציגים את ‘משלי ערב’ – סאטירה על יחס מדינת היהודים לאזרחיה הערבים. אני, כילד, לא קלטתי את הסאטירה. זה אפילו לא כל כך הצחיק אותי. די מפתיע אותי לגלות שדן בן-אמוץ וחיים חפר נתנו כראות עיניהם פתחון פה לערבים על הבמה, דבר שהתפרש לפעמים גם כצחוק על חשבון הערבים. מעניין לדעת כיצד קיבלו אותם ערבים של יפו את דבריהם. כנראה לא תהיה תכנית שתדבר עם נציג אותם ערבים, פשוט כי איננו יודעים מי הם היו והיכן הם היום.

והנה עולה על הבמות עוד שחקן בהופעות יחיד – שייקה אופיר. שחקן מקצועי ומהוקצע שטרח לנסוע ללמוד אצל מרסל מרסו פנטומימה והרחיק עד ארה"ב בלימודי המשחק. אצלו אין פשרות, חיפופים ואילתורים – הכל מתוכנן, מבויים ומדוייק לפרטי הפרטים.

משלישיות דרך יחידים הגענו לצמדים. אפריים קישון מעלה עם שושיק שני ואריק לביא את הוא והיא ב 1960. ואז שבים אלינו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי עם ילדות קשה – מהנדס ואשת מהנדס… אוווטווסטראאאדה.

ביפו המתעוררת מוקם תיאטרון אלהמברה, בחמאם – גשר הירקון ואיך קרה שהפשפש עלה למעלה עם רביעית מועדון התיאטרון. כבר 1963, אני בן 10, מתחיל לקלוט מהי אירוניה ומהי סאטירה, גם אם אינני יודע לכנות את הסגנונות בשמותיהם, וביהודה הימית מתגוררת משפחת שמחון – המשפחה הכי דומה לכולנו שדברה אלינו ממקלטי הרדיו שהיו מדורת השבט לפני היות הטלוויזיה. ההספד של דן בן אמוץ מ 1957 חוזר לשידור חי על מוות, כאשר דן בן אמוץ חוגג מסיבת פרידה מעצמו.

מחוץ לבמה מתפתח מסלול סאטירי חדש – ציפור הנפש – נפש הציפור – סאטירה מודפסת ומאויירת. דן בן-אמוץ, עמוס קינן ואורי אבנרי יוצאים להפגין בגליל למען דמות המדינה. לא למען שויון לערבים אלא למען מדינה שוויונית אשר "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" ללא אנשים ששוים… יותר.

הפרוטה והירח לפני עשרים שנה בשדירת שברי החלומות

לאחרונה אני תופס את עצמי מפזם את השיר הפרוטה והירח ככה סתם באמצע יום העבודה. חברים שואלים אותי מה קרה ששלפתי את השיר מגנזך זכרונותי, וגם אני תוהה. לפני מספר ימים נזכרתי.

לספרים שאני קורא יש דמויות ולבני אדם יש פס קול. אינני יודע איך האנשים סביבי תופסים את הספרים שהם קוראים, אני מלהק להם דמויות – לפחות לגיבורים הראשיים. יש לי צורך לראות את האנשים ואת המקומות. לפעמים הצורה שאני "מדביק" לדמות ספרותית עולה מדמיוני, ולפעמים היא של אדם שאני מכיר. בדרך כלל, אותו אדם איננו מודע לכך, אך כאשר אני פוגש אותו, הדמות הספרותית מושאלת לו בדמיוני – לטוב ולרע. אני די משוכנע ששאול המלך הגבוה ושחום העור שלי אינני יודע על כך.

לפעמים אדם שאני מכיר מעורר בי זכרונות לשיר או לנעימה מסויימת. כאן הדבר פחות מובהק, כי לא לכל "הצמדת פס-קול" כזו יש הגיון שאני מבין. אני יודע שאני מקושר אצל אנשים עם השיר What a wonderful world – את הקישור הזה אני יצרתי. השיר מלווה אותי כל הזמן, ובדרך כלל בקול רם או מתיבת הנגינה הקטנה שמונחת על המדף שלי בעבודה. ובכן, בהיסח הדעת הצמדתי את 'הפרוטה והירח' לאדם שאני פוגש לא מעט. אין לי כל כוונה לספר כאן כיצד נוצר הקישור, על כל פנים, אחרי שאני פוגש אותו השיר מתחיל להתפזם בראשי מאליו, ומפעם לפעם אף בוקע מגרוני. מאחר שהתחלתי לפזמו יצאתי להתחקות אחר עקבותיו – כזה אני.

בתחילת המאה העשרים, ב-1919 – אם נרצה לדייק, התפרסם לראשונה הספר הפרוטה והירח מאת סומרסט מוהם. תרגומו לעברית יצא לאור בהוצאת זמורה בשנת 1986. לא ידעתי על קיומו ולא קראתי אותו, לפחות בינתיים.

עשרים ותשע שנים לאחר יציאת הספר לראשונה, בשנת 1948, חיים חפר הגה את הרעיון להקים להקה צבאית – הצ'יזבטרון. לתוכנית הלהקה כתב חיים חפר שיר ששמו כשם הספר, אם כי נושאו שונה לחלוטין. במודע, או לא במודע, שאל חיים חפר את השם 'הפרוטה והירח' וכתב שיר חיזור שהלם את רוח התקופה, שהתאפיינה במחסור שעליו מתגברים באמצעות הומור עצמי. השיר נכתב למנגינת השיר Boulevard of Broken Dreams שהלחין הארי וורן בשנת 1933. אלא שהמנגינה של 'הפרוטה והירח' איננה זהה לזו של 'שדירת שברי החלומות', יש בה רמזים למנגינה אחרת – זו של השיר Veinte Años – עשרים שנה. את השיר הלחינה הזמרת הקובנית מריה טרזה ורה María Teresa Vera קצת אחרי שירו של הארי וורן, ונראה שהשיר מושפע מאוד מקודמו. מנגינת הפרוטה והירח נשמעת לי כעירוב של שני הלחנים.

הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ מילים: חיים חפר הַבִּיטִי נָא אֶל הַיָּרֵחַ אוּלַי תִּהְיִי קְצָת מַבְּסוּטָה בֵּינֵינוּ כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁבְּכִיסִי אֵין אַף פְּרוּטָה הוֹי, הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! מַה נוֹרָא הָאָבִיב עִם גֵּרָעוֹן בַּתַּקְצִיב לוּ רַק הָיְתָה פְּרוּטָה אַחַת הָיָה הָאֹשֶׁר בָּא מִיָּד הוֹי הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ!	הוֹי הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! זֶה צֶמֶד חֶמֶד מִנִּי אָז אִם יֵשׁ פְּרוּטָה וְיֵשׁ יָרֵחַ אָז הָרוֹמָן, חַבִּיבִּי, זָז הוֹי הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! נַעֲלַיִם צָרִיךְ וּמִכְנָסַיִם צָרִיךְ וְגַם חֲגוֹר חָדָשׁ צָרִיךְ בִּמְקוֹם דְּמֵי חֹפֶשׁ יֵשׁ בַּטִּיח הוֹי, הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! הוֹי, הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! מַצָּב רוֹמַנְטִי עַד בְּלִי דַּי כִּי לַפַּלְמָ"חְנִיק יֵשׁ יָרֵחַ אַךְ אֵיפֹה הַפְּרוּטָה, אֶחָי?	הוֹי, הַפְּרוּטָה מִן הַיָּרֵחַ רְחוֹקָה עַד מְאֹד! *וּבֵינָתַיִם עֲבֹד אוּלַי יָבוֹא עוֹד יוֹם אֶחָד וְיִפָּגְשׁוּ בְּבַת אַחַת גַּם הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ הוֹי, הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ! הַנּוֹשֵׂא הוּא יָשָׁן אַךְ הוּא מַתְאִים בְּכָל זְמַן רֵעַי, לוּ פַּעַם אַךְ הָיְתָה פְּגִישַׁת יָרֵחַ וּפְרוּטָה הָיָה הַשִּׁיר יוֹתֵר שָׂמֵחַ!
הביצוע המקורי בפי הצ'יזבטרון	בתכנית פלנחני"ק שולב בשיר בצירוף מערכון מקדים בביצוע ירדנה ארזי וגידי גוב	להקת הנח"ל של 1989 שרה את הפרוטה והירח במחרוזת שירי עבר של הלהקה

הפרוטה והירח בביצוע זהו זה 2020

Boulevard of Broken Dreams – 1939

שדירת שברי החלומות בתרגום חופשי אני הולך ברחוב של צער שדירת שברי החלומות כאן ג'יגולו וג'יגולט מתנשקים בלב שקט לשכוח את החלומות צחק הלילה ותבכה מחר עם התנפצות התכניות וג'יגולו וג'יגולט מתעוררים בלב רוטט דמעות שברי החלומות המקום בו תמצא אותי נע תמיד מפה לשם פה את נשמתי השארתי בעבר שנעלם שמחה גנובה שנמוגה כבר עוד רגע לא תוכל לראות אך ג'יגולו וג'יגולט שרים רוקדים כאן בדואט שדירת שברי החלומות

I walk along the street of sorrow The boulevard of broken dreams Where gigolo and gigolette Can take a kiss without regret So they forget their broken dreams You laugh tonight and cry tomorrow When you behold your shattered schemes Gigolo and gigolette Wake up to find their eyes are wet With tears that tell of broken dreams Here is where you'll always find me Always walking up and down But I left my soul behind me In an old cathedral town The joy that you find here you borrow You cannot keep it long it seems Gigolo and gigolette Still sing a song and dance along The boulevard of broken dreams

Frances Langford: Boulevard of Broken Dreams rec 1939

Maria Teresa Vera – Veinte años

Maria Teresa Vera – Veinte años

מה אכפת לך שאוהב אותך, אם אינך רוצה בי יותר? באהבה אשר חלפה לא כדאי להזכר הייתי אשליית חייך יום אחד רחוק כעת, היום אני העבר לא אוכל להסתגל. אילו את הדברים שאנו רוצים ניתן היה להשיג, היית רוצה בי באותו האופן כמו לפני עשרים שנה. עם כמה צער נתבונן באהבה אשר חלפה זו חתיכה מהנשמה אשר נעקרת ללא רחם מקור התרגום: http://goo.gl/qDPftA

Qué te importa que te ame si tú no me quieres ya El amor que ya ha pasado no se debe recordar. Fui la ilusión de tu vida un día lejano ya, hoy represento el pasado no me puedo conformar. Si las cosas que uno quiere se pudieran alcanzar tú me quisieras lo mismo que veinte años atrás. Con qué tristeza miramos un amor que se nos va es un pedazo del alma que se arranca sin piedad.

במהלך חיפושי מצאתי מאמר של יוסף חרמוני עם הסברים מאירי עיניים – מומלץ לקרוא גם את דבריו.

 [חיפוש המילים “הפרוטה והירח” בתוך העמוד יביא אתכם אל המאמר ואל תשובת אליהו הכהן].

דילוג בפיזמונים מהספסל עד המעטפה

אחד מעיסוקי הפנאי עליהם לא סיפרתי כאן, לפחות עד עכשיו, הוא שעשועון מוסיקלי שבו מעלים שירים על פי נושא. מי שהעלה את השיר הנבחר – בוחר בנושא הבא. באחד הַאֶמֶשִׁים נבחר שיר שהעליתי, וכך עלה בחלקי לבחור נושא. לאחרונה משתרבבים ספסלים לדברים שאני כותב, ומטבע הדברים, הנושא שעלה בדעתי היה ספסל. זה נשמע אולי תמוה, האם יש בכלל שירים עם ספסלים? ובכן יש, ואפילו לא מעט. עם הצעת הנושא העליתי את השיר Les amoureux des bancs publics של ז'ורז' בראסאנס.

דן אלמגור כתב לשיר זה נוסח עברי בשם "הספסל הציבורי". השיר התפרסם בילדותי בפי יעל שרז.

בעקבות השיר של ז'ורז' בראסאנס, אני מתגלגל להאזין לעוד ועוד משיריו הזכורים לטוב ונקלע לטור מעניין שנושאו גלגולו של ניגון: שבע הגרסאות של השיר 'ויוֹיוֹ גַּם' בבלוג עונ"ש של דוד אסף. הרשימה עוסקת בשירו של מיודענו ז'ורז' על 'אשתו של הקטור' – La femme d'Hector – עוד שיר שגוייר על ידי דן אלמגור והפך להיות יויו גם.

תוך קריאת הטור המרתק והאזנה למבחר הגלגולים שעברו על השיר, מטרטרות בערפי החדשות על אולמרט, הולילנד, המעטפות, היזמים ונבחרינו. שמות החשודים שהפכו לנאשמים והואשמו, מתגלגלים לי לתוך היויו גמים עליהם אני קורא ושומע, ומפה לשם מתחבר לי כמעט מאליו נוסח עברי נוסף ואקטואלי להחריד של 'אשתו של הקטור'.

אינני מאלה שמתעמקים בענייני דיומא, פלילים ורכילויות שלטוניות, אך מפרשת הולילנד קשה לחמוק. ממש בזמן שאני כותב כרגע על יויו גם, ועל 'אשתו של הקטור', עולה בראשי הרעיון שהשיר בנוי להפוך בקלות גם ל'אשתו של ביבי'.

הנה הפזמון שיצא לי. אתם מוזמנים לפזם אותו להנאה או לגועל – על פי טעמכם – לפי מנגינתו של ג'ורג' בראסאנס.

עוֹד כְּשֶׁהָיוּ פְּקִידוֹנִים בְּשֵׁרוּת הַמְדִינָה, כְּבָר אָז לָמְדוּ לְהַשְׁלִים פֹּה וָשָׁם הַכְנָסָה, כְּבָר אָז תָּפְסוּ אֶת הַשִׁיטָה שֶׁל מְקָבְּלֵי הַהַחְלָטָה וּכְשֶׁאָסְפוּ כְּסָפִים מִטַעַם שָׁמְרוּ קְצָת לְעַצְמָם לֹא פַּעַם. יַחַד עִם דָּנִי דָּנְקְנֶר עִם אֲבִיגְדוֹר קֶלְנֶר וְעִם לוּפּוֹלִיאָנְסְקִי. יַחַד עִם שׁוּלָה זָקֵן וְעִם צֶ'רְנִי הִלֵּל וְעִם פָיִינֶר  אַבְרָהָם. יַחַד עִם אוּרִי שִׁטְרִית וְעִם רָבִּין מֵאִיר וְעִם אֵלִי שִׂמְחָיוֹף. וְכָמוּבָן עִם הַאָח הַקָטָן וְגַּם וְאוֹלְמֶרְט גַּם.

עֵת הַפְּקִידוּת נֶעֱלְמַה הֵם נוֹשְׂאֵי הַחוֹתָם, כֹּל בַּעַלֵי הַיוֹזְמָה מְבַקְשֵׁי טוֹבָתָם, בִּינּוּי הַעִיר צוֹבֵר תְּנוּפָה וְהִנֵּה עוֹד מַעֲטָפָה, הַיַזָּמִים בּוֹנִים בְּלִי הֶרֶף וּלְכִיסָם נוֹשֵׁר עוֹד כֶּסֶף. יַחַד עִם דָּנִי דָּנְקְנֶר … סוֹף סוֹף נִגְמָר הַמִשְׁפָּט הִתְקַבְּלָה הַגְזֵירָה, אֵין לָנוּ פֹּה עִיר מִקְלָט מָחְזִירִים לַחֶבְרָה, דָּי לְרָמוֹת אֶת הַעוֹלָם זֶהוּ הַכֶּסֶף שֶׁל כּוּלָם, עוֹד זְמָן קָצָר יִקְרֶה הַפֶּלֶא וְהֵם יוּבְלוּ יַחְדָיו לַכֶּלֶא. יַחַד עִם דָּנִי דָּנְקְנֶר … © יוסי רן 2014

בדרכי – כמו שקיוויתי

סתם כך, ללא סיבה
כלום לא קרה הכל בסדר
אולי זו הסביבה 
זה המחנק אצלי בחדר

השיר נתקע בראש
אינו מרפה מושך למעלה
אולי כבר בא הזמן
ללכת הלאה

פול אנקה, בחור בן 27 כתב את My way עבור פרנק סינטרה שהיה אז בן 53, גיל שמנקודת הראות של בן 27, הוא כנראה הזמן לסכם את הקריירה. פרנק סינטרה לקח את הצלחת השיר ממש ברצינות, והכריז בגיל 55 על פרישתו מעסקי השעשועים. הפרישה החזיקה מעמד בקושי שנתיים, וסינטרה חזר לבמה 'כמו גדול', ונשאר עליה כמעט עד יום מותו.

שייקה לוי, הגשש, שר את השיר My way במתכונתו האלוויסית בסדרה אסתי המכוערת.
אהבתי את מה שהוא עשה עם השיר, אך לצערי לא מצאתי אותו כקליפ נח להאזנה. אשמח אם תעזרו לי.
קובי לוריא כתב עבור שייקה לוי נוסח עברי אישי למנגינת אותו שיר. זה איננו תרגום של המקור אלא פס-קול חייו של שייקה לוי, שחיבר לשיר מנגינה משלו. את מה שיצא, אפשר לראות ולשמוע כאן למטה.
את שני השירים My way ו כמו שקיויתי אפשר לשיר בשתי המנגינות – נסו ותהנו.

My Way פרנק סינטרה		שייקה לוי
My Way And now the end is near And so I face the final curtain My friend, I'll say it clear I'll state my case of which I'm certain I've lived a life that's full I've traveled each and every highway And more, much more than this I did it my way Regrets, I've had a few But then again, too few to mention I did what I had to do And saw it through without exemption I planned each charted course Each careful step along the byway And more, much more than this I did it my way Yes, there were times, I'm sure you knew When I bit off more than I could chew But through it all when there was doubt I ate it up and spit it out I faced it all and I stood tall And did it my way I've loved, I've laughed and cried I've had my fill, my share of losing And now as tears subside I find it all so amusing To think I did all that And may I say, not in a shy way Oh, no, no not me I did it my way For what is a man, what has he got If not himself, then he has not To say the things he truly feels And not the words of one who kneels The record shows I took the blows And did it my way		כמו שקיוויתי עכשיו, כל כך מוזר החגיגה כמעט נגמרת פתאום אני ניזכר כל כך לבד הייתי ילד הצחקתי בימים אבל לילות שלמים בכיתי מזל, הם צחקו כמו שקיוויתי ידעתי עוד בכפר אין לי ברירה רק להצליח עשיתי כל דבר בלי לייפות בלי לטייח תכננתי צעדיי ולפעמים כיוון שיניתי אולי זה סתם מזל שלא טעיתי ילד קטן בלי משפחה בתוך חברה כל כך קשוחה פשוט נשכתי ת'לשון אני מוכרח להיות ראשון עם קצת מזל הפור נפל כמו שקיוויתי היו לי אהבות גם אכזבות אני יודע פתאום כשאין דמעות הכל נראה משעשע לחשוב שזה אני שים סוער כזה חציתי כעת הים שקט כמו שקיוויתי אדם מה יש לו ביקום אם לא עצמו אז אין לו כלום הצלחתי בלי להתרפס להיחלץ ולטפס אם תשאלו קרה פה נס כמו שקיוויתי
		פול אנקה–דואט עם הקלטת פרנק סינטרה

אלוויס פרסלי שר את אותו שיר והביצוע שלו הוא מקור ההשראה של שייקה לוי – אלוויס של אסתי. בינתיים גם פול אנקה התבגר, ושילב בהופעתו את השיר כמחווה לפרנק סינטרה במתכונת של דיאלוג-דואט עם ההקלטה של פרנק סינטרה. אריק לביא תרגם וביצע גם כן את השיר בדרכי שלי. השיר מבוסס על לחן של קלוד פרנסואה וז'אק רבו. מילות השיר הצרפתי Comme d'habitude שונות לחלוטין מאלה של פול אנקה וכן מהגרסאות העבריות. הנה המילים בצרפתית, הגרסא של אריק לביא ובשולי המילים יש קישורים לביצועים ביוטיוב שאינם ניתנים להטמעה בבלוג – ענין של זכויות יוצרים.

Comme d'habitude Je me lève Et je te bouscule Tu ne te réveilles pas Comme d'habitude Sur toi je remonte le drap J'ai peur que tu aies froid Comme d'habitude Ma main caresse tes cheveux Presque malgré moi Comme d'habitude Mais toi tu me tournes le dos Comme d'habitude Alors je m'habille très vite Je sors de la chambre Comme d'habitude Tout seul je bois mon café Je suis en retard Comme d'habitude Sans bruit je quitte la maison Tout est gris dehors Comme d'habitude J'ai froid je relève mon col Comme d'habitude Comme d'habitude Toute la journée Je vais jouer à faire semblant Comme d'habitude Je vais sourire Comme d'habitude Je vais même rire Comme d'habitude Enfin je vais vivre Comme d'habitude Et puis le jour s'en ira Moi je reviendrai Comme d'habitude Toi tu seras sortie Pas encore rentrée Comme d'habitude Tout seul j'irai me coucher Dans ce grand lit froid Comme d'habitude Mes larmes je les cacherai Comme d'habitude Comme d'habitude Même la nuit Je vais jouer à faire semblant Comme d'habitude Tu rentreras Comme d'habitude Je t'attendrai Comme d'habitude Tu me souriras Comme d'habitude Comme d'habitude Tu te déshabilleras Comme d'habitude Tu te coucheras Comme d'habitude On s'embrassera Comme d'habitude Comme d'habitude On fera semblant Comme d'habitude On fera l'amour Comme d'habitude On fera semblant Comme d'habitude		בדרכי שלי תרגום: אריק לביא הנה, הסוף קרוב, הזמן חולף לו עם הרוח. רעי, לכם אומר, בלי בושה – הכל פתוח. חיי היו יפים, מדבריות רבות עברתי. אבל, בדרכי שלי, תמיד הלכתי! לא פעם, את נפשי ללא סיבה, נשאה הרוח. בניתי ארמונות על יסודות בלי שום ביטוח. אוצרות זהב נוצץ באשפתות אני חיפשתי. אבל, בדרכי שלי, תמיד הלכתי ! היו זמנים, כן ידידי, בהם טרפתי עד בלי די. וכשגבר בי הספק זעקתי בגרון חונק. אבל גם אז, בדרכי שלי, תמיד הלכתי ! אהבתי סתם לצחוק, היו ימים שגם בכיתי. ועכשיו, כשהכל נגמר אני יודע, שרק זכיתי. עשיתי דרך ארוכה, בה גם נפלתי ושוב קמתי אבל, בדרכי שלי, תמיד הלכתי! כי מה יש לו, לבן אדם, רק את עצמו, וזה לא סתם לומר את מה שבליבו גם אם כולם תמיד נגדו. לכן, אני, בדרכי שלי, תמיד הלכתי! כן, בדרכי שלי, תמיד הלכתי.
השיר הצרפתי  Comme d'habitude של קלוד פרנסואה וז'אק רבו ביוטיוב בביצוע קלוד פרנסואה		השיר והסיפור של אריק לביא ביוטיוב

[תוספת מאוחרת -  03 בספטמבר 2015 ]

בסיום הרשימה בחולות עד סתם יום של חול נמצאת הקלטת התכנית לגעת ברוח עם שמעון ישראלי ובסיומה [דקה 27:30] יואב גינאי שואל אותו אם יש לו חלום. על כך עונה שמעון ישראלי במספר שורות משיר שכתב – שורות שנשמעות באזני כ I did it my way 
של שמעון ישראלי:

כי כל מה שרציתי אני עדיין רוצה וכל מה שעשיתי, הייתי חוזר ועושה אף שיר משירי לא היה לשווא כך אני חושב, נכון לעכשיו.

לא הצלחתי, לצערי, למצוא הקלטה של השיר ברשת – הנה השיר בשלמותו:

נכון לעכשיו

שמעון ישראלי  /  מילים: שמעון ישראלי  /  לחן: אירית ישראלי

נכון לעכשיו אני ניצב, על פרשת חיי המוזרה, כמו עומד בפני שוקת שבורה אבל אני אומר אני לא מצטער נכון לעכשיו תמונת המצב אני מישיר מבט אל כל שנותי אל האור והצל של ימי ושוב אני אומר: אני לא מצטער. כי כל מה שרציתי אני עדיין רוצה וכל מה שעשיתי, הייתי חוזר ועושה אף שיר משירי לא היה לשווא כך אני חושב, נכון לעכשיו.

וגם אם עיני טחו מראות פעמים, מעוצמת החשיכה, פעמים מן הקירבה למאורות גם אז אני אומר: אני לא מצטער נכון לעכשיו זה המצב עם השנים כשלתי לא אחת אך מעולם לא השפלתי מבט לכן אני אומר: אני לא מצטער כי כל מה שרציתי אני עדיין רוצה וכל מה שעשיתי, הייתי חוזר ועושה אף שיר משירי לא היה לשווא כך אני חושב, נכון לעכשיו. נכון לעכשיו, סיכום המצב, אני ממשיך ללכת כמו תמיד, ולא חשוב מה יביא העתיד אני פשוט אומר, אני לא מצטער.

 

Whiskey in the Jar סימן שאתה צעיר

בקיץ שעבר שמענו את יזהר אשדות בהופעה עם להקה בסגנון אירי. אם אינני טועה זו הייתה להקת קטיפה שחורה שאיתה הוא מופיע גם היום. באותה הופעה בגן האם שבחיפה היה גם אורח מאירלנד שלצערי אינני זוכר את שמו. אותו זמר שר עם יזהר אשדות והלהקה שיר אירי עממי בשם Whiskey in the Jar. איך שהתחיל השיר היה ברור לנו שזוהי המנגינה שאנחנו מכירים היטב מהשיר העברי סימן שאתה צעיר שבוצע לפני שנים רבות על ידי שלישית גשר הירקון, אלא שהצליל, הטמפרמנט ואפילו חלק מהמנגינה נשמעים שונה לחלוטין. באותו זמן חשבתי לנסות להתחקות אחר השיר ומעומס אירועי קיץ הדבר פרח מזכרוני.

הקיץ שמעתי את השיר שנית בהופעה של יזהר אשדות וקטיפה שחורה בקלבת שבת, שוב חשבתי לחפש את מקורות השיר ושוב שכחתי למרות שהשיר התנגן לא מעט בראשי בעיבוד האירי ששונה מאוד מסימן שאתה צעיר המוכר לנו היטב מימים ימימה. הנה השיר בביצוע יזהר אשדות וקטיפה שחורה

ליום הולדתי שלחה לי טלי ברכת פייסבוק זו: יומולדת שמח! נראה לי שאתה יכול לסמן וי על כל השאלות בשיר אז זה סימן שזה נכון…(-: אל הברכה היא צירפה את השיר סימן שאתה צעיר שחידש גידי גוב ב 1988. הקשבתי לשיר וקראתי את מילותיו שאותן אני בעצם יודע בעל פה עוד מילדותי, אני בהחלט יכול לענות בחיוב על מרבית השאלות אך יש כאלה שאינן מלהיבות אותי וטוב לי בכך. למשל – בשום פנים אינני קוטף בשדות פרח, אני בן הדור בו הילדים הטריפו את דעתם של הוריהם כשאלה אך העלו בדעתם לקטוף פרחים, ואז הייתי ללא ספק צעיר מאוד. באותם ימים ידעתי לזהות את כל הפרחים המוגנים, היום כבר אינני מבדיל בין המוגנים לאלה שאינם ולכן אינני קוטף פרחים כלל. הנה השיר ששלחה לי טלי

המילים שכתב יוסי גמזו ללחן האירי העממי אינן קשורות בכל צורה שהיא לשיר המקורי. הצליל של השיר האירי מעיד על כך שאופיו שונה לחלוטין. בעקבות ברכת יום ההולדת נפניתי עכשיו לחפור מעט בנבכי השיר האירי וטבעתי בו. השפה היא אמנם אנגלית אך אין זו האנגלית אותה אני רגיל לשמוע ולקרוא. מה שלא יהיה, השיר איננו שיר חביב ואופטימי על פרדסים, שפת ים, סנדלים וגיטרה כמו הנוסח העברי. אין נוסח אירי מקורי אחד, השיר עבר בעל פה מדור לדור ויש לו מספר נוסחים וכולם מדברים על אקדחים, חרבות, בגידות הרג וויסקי בקנקן. השיר מספר על גבר ששודד בדרך את קפטיין פארל, מביא את הכסף הבייתה ומראה אותו לאהובתו ג'ני. כאשר הוא ישן, ג'ני לוקחת את הכסף ומגלה לקפטיין פארל היכן למצוא אותו… דימיוני המופרע קלות מצא קוי דימיון בין סיפור יעל וסיסרא לבין הסיפור של קפטיין פארל וג'ני עם חלב במקום וויסקי. למרות שהמילים האיריות פחות חביבות עלי הצליל של הנוסחים האיריים דווקא תפס אותי.

בויקיפדיה מצוטט הבית הראשון מתוך שלושה נוסחים שונים –

Grateful Dead:

As I was goin' over Kilgara mountain,
I met Colonel Pepper and his money he was countin'.
I drew forth my pistols and I rattled my saber,
Sayin': "Stand and deliver, for I am a bold deceiver!".
Musha rig um du rum da, Whack fol the daddy-o,
Whack fol the daddy-o, There's whiskey in the jar.

The Dubliners:

As I was goin' over the far famed Kerry mountains,
I met with Captain Farrell, and his money he was countin'.
I first produced me pistol and I then produced me rapier,
Saying: "Stand and deliver, for you are a bold deceiver!".
Musha rig um du ruma da, Whack for the daddy-o,
Whack for the daddy-o, There's whiskey in the jar.

Thin Lizzy:

As I was goin' over the Cork and Kerry mountains.
I saw Captain Farrell and his money he was counting.
I first produced my pistol and then produced my rapier.
I said: "Stand or deliver or the devil he may take ya".
Yeah
Musha ring dum-a do dum-a da, Whack for my daddy-o,
Whack for my daddy-o, There's whiskey in the jar-o.

זה הביצוע של הדבלינרס שלמיטב הבנתי נחשב לנאמן ביותר לרוח השיר העממי, שימו לב שכל הקהל מכיר את המילים והלחן ומצטרף אל השירה

הנוסח העברי של יוסי גמזו
סימן שאתה צעיר

מילים: יוסי גמזו לחן: עממי אירי אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח, אם בלילות אתה שיכור מן הירח, אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת… זה סימן שאתה צעיר כמו יום אביב בהיר, כמו יום אביב בהיר סימן שאתה צעיר! אם לא איכפת לך לצאת ולתעות בדרך, אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח, ואם כשכבר חורשים, סוף סוף, את השדות האלה אתה אולי הולך בטל אך לא הולך בתלם… זה סימן שאתה צעיר…

אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך, אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך, אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א… זה סימן שאתה צעיר… אם עוד מושכים אותך שירים וגם גיטרה, אם צועקים לך: "זה נוער, זה? – זה בררה!" ואם עוד בחורות ברחוב עושות לך עיניים ויש לך זהב בלב – ולא בין השיניים… זה סימן שאתה צעיר… אם יש שטויות נהדרות שעוד לא עשית, אם לא טעמת עוד הכל ועוד לא ניסית, ואם אתה מרגיש עוד לפעמים תחושה מוזרת שלא הכל צודק, ושיכול להיות אחרת… זה סימן שאתה צעיר…

נוסח אירי מ A Bard's Celtic Lyric Directory

words and music traditional

As I was going over the far famed Kerry mountains
I met with captain Farrell and his money he was counting.
I first produced my pistol, and then produced my rapier.
Said stand and deliver, for I am a bold deceiver,

musha ring dumma do damma da
whack for the daddy 'ol
whack for the daddy 'ol
there's whiskey in the jar

I counted out his money, and it made a pretty penny.
I put it in my pocket and I took it home to Jenny.
She said and she swore, that she never would deceive me,
but the devil take the women, for they never can be easy

I went into my chamber, all for to take a slumber,
I dreamt of gold and jewels and for sure it was no wonder.
But Jenny took my charges and she filled them up with water,
Then sent for captain Farrel to be ready for the slaughter.

It was early in the morning, as I rose up for travel,
The guards were all around me and likewise captain Farrel.
I first produced my pistol, for she stole away my rapier,
But I couldn't shoot the water so a prisoner I was taken.

If anyone can aid me, it's my brother in the army,
If I can find his station down in Cork or in Killarney.
And if he'll come and save me, we'll go roving near Kilkenny,
And I swear he'll treat me better than me darling sportling Jenny

Now some men take delight in the drinking and the roving,
But others take delight in the gambling and the smoking.
But I take delight in the juice of the barley,
And courting pretty fair maids in the morning bright and early

   

המילים ששרה הלהקה מטליקה משובצות בתוך קליפ 

במקום הקליפ המקורי האלים לטעמי מוגש לכם קליפ של המילים על רקע השירה [או להיפך]

לבקשת הקוראים הנה הביצוע של Thin Lizzy

זהו הביצוע הארוך – שווה לשמוע מהתחלה עד הסוף

דיוקן של ציפור – ז'ק פרוור. תרגום חני עמית-כוכבי , בימוי דורי אנגל

כפי שכבר סיפרתי לכם אני מצפה בקוצר רוח למופע זה. זיכרונותי מיאוש יושב על ספסל ומההופעה המפורסמת של איב מונטן הובילו אותי להניח שמדובר בהופעה שמורכבת משירים מושרים. להפתעתי ולשמחתי גיליתי שהמופע הוא ערב תיאטרון מרתק שהשירים מוגשים בו בצורות תיאטראליות שונות ולוא דווקא מושרים. על הפסנתר המוסיקאית מיכל סולומון ועל הבמה השחקנים – גיל אלון, נדב נייטס ונתלי פינשטיין. חלק מהקטעים משוחקים ומושרים על ידי כולם ואחרים מבוצעים על ידי אחד או שניים מהחבורה.

הופתעתי לגלות הרבה שירים של ז'ק פרוור שלא הכרתי עד כה. ככל הנראה היכרותי עם יצירתו מוגבלת לשירים המוכרים שהלחין ז'וסף קוסמא ולאלה שקיימים בספרונים שבידי. ההגשה התיאטראלית של השירים חשפה בפני רבדים נוספים בשירים שכבר הכרתי, בעיקר את הציניות הכאב והמחאה החברתית שלא ירדתי לעומקם כאשר התודעתי אל השירים לראשונה בשנות העשרה של חיי. ההגשה של הקטעים משובבת, משעשעת ומטרידה. הטקסטים מוגשים בהומור וחינניות ותוך כך מבטאים היטב גם את היפוכי הרגשות ומצבי הרוח. אני הגעתי אל ההצגה בתקופה עמוסה באירועי תרבות וההצגה טבעה בתוך רצף חוויות אחרות כך שאני זקוק לצפיה נוספת לקלוט את מלוא עוצמת החוויה 'כמו בדרך פלא'.

התרגומים של חני עמית-כוכבי מחיים את השירים הישנים ומביאים אותם לשפת ימינו תוך שמירה על הפשטות והבהירות המילולית של השירים המקוריים – אהבתי. לדוגמא אצטט כאן אחד השירים החביבים עלי, שיר שהשתמשתי בו להשוואה גם ברשימתי המקדימה –

J’ai mis mon képi dans la cage et je suis sorti avec l’oiseau sur la tête Alors on ne salue pas a demandé le commandant Non on ne salue pas a répondu l’oiseau Ah bon excusez-moi je croyais qu’on saluait a dit le commandant Vous êtes excusé tout le monde peut se tromper a dit l’oiseau

שמתי את הכומתה שלי בכלוב ויצאתי עם הציפור על הראש מה זה כבר לא מצדיעים שאל המפקד לא כבר לא מצדיעים ענתה הציפור אה טוב סליחה חשבתי שמצדיעים אמר המפקד אין על מה לסלוח כל אחד יכול לטעות אמרה הציפור

את הקטע הזה הציג בפניננו בכישרון רב תוך חילוף דמויות שוטף השחקן נדב נייטס שלא הכרתי עד כה. את גיל אלון הספקתי להכיר בהצגות אחרות ואת נתלי פינשטיין הכרתי בהצגות באוניברסיטת תל-אביב ומאז אני עוקב אחריה בציפיה דרוכה. ליהוק מצויין של שלושה שחקנים מאוד מוכשרים שעובדים יחד מבלי להאפיל איש על רעהו.

ראיתי את ההופעה בפרזנטציה הראשונה כאשר ההצגה עדיין בחיתוליה. מהכירי את המדיה אני צופה שההצגה תעבור שינויים לאחר שהבמאי דורי אנגל יבחן את תגובות הקהל בהצגות הראשונות. חלק מהקטעים לא נדבקו זה לזה בדרך חלקה מספיק לטעמי ואני מניח שיהיו שינויים גם בסדר הקטעים שכבר ראיתי וגם יוספו להם מעברים מקשרים.

הצגה מעולה בביצוע שלושה שחקנים מוכשרים מאוד ובליווי פסנתר אני מקווה לראות את ההצגה שנית כאשר היא תגיע לסטודיו בחיפה.