השוטרים בנהריה – גלגולו של ניגון מ'לה-מאמא' עד 'למה-מה?'

בימים אלה אני צופה בסדרה השוטרים – דרמת פשע משטרתית ישראלית איכותית ומרתקת שעלתה לשידור בינואר 2021. הסדרה עוסקת במלחמת קבוצת שוטרים בנהריה נגד כנופיית פשע מקומית שהשתלטה על העסקים, על מוסדות השלטון ואפילו על המשטרה המקומית. סדרה מעולה.

כרזת הסדרה השוטרים מבית קשת – ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=1948510

בפתיחת כל פרק בסדרה מושמע השיר 'נהריה' למנגינת השיר של שארל אזנבור la mamma – האימא. לקח לי זמן לזהות את קולו של מייק בורשטיין, ויותר מכך התקשיתי להבין את תוכן קטע השיר בעברית וכיצד הוא מתקשר לסדרה. חיפוש בגוגל הביא אותי אל הקלטת השיר ביו-טיוב, אבל את המילים לא מצאתי ברשת. לפני שאתייחס אל השיר 'נהריה' אני רוצה להזכיר את השיר המקורי של שארל אזנבור למילותיו של רוברט הנרי גל בצרפתית. השיר הוקלט לראשונה על ידי שארל אזנבור בשנת 1962, ובשנת 1965 שארל אזנאבור הקליט את השיר בנוסח אנגלי של דון בלאק.

בהופעה בפריז בשנת 1994 שארל אזנבור הקדים לשיר הסבר באנגלית. הנה ההקדמה ולצידה תרגום חופשי שלי לעברית:

כולם הגיעו מכל רחבי הארץ ברגע ששמעו ש la mamma [האימא], האדם החשוב ביותר במשפחה גוססת כולם באו אפילו ג'ורג'יו, הבן המגורש, עם מתנות בידיו. הילדים משחקים סביב המיטה, ומאחר שמזג האוויר חם, חם מאוד הגברים שותים את היין מהכרם יש אפילו מישהו שמנגן בגיטרה כשהנשים שרות  Ave Maria היא גוססת האמא מוקפת באהבה, בדמעות ובחיוכים אבל היא לעולם, לעולם, לעולם לא תִּשָּׁכַח la mamma [האימא]

They all came from all over the country As soon as they heard That la mamma The most important person of the family is dying They all came Even Giorgio the banished son with gifts in his arms The children are playing around the bed And as the weather is very, very hot The men are drinking the wine of the vineyard There is even someone playing the guitar As the women are singing an Ave Maria She is dying la mamma And there is love and tears and smiles around her But she will never, never, never be forgotten La mamma

ההקלטה שבפתחה מסביר הזמר את השיר באנגלית. La Mamma (Live From Palais Des Congrès, Paris, France/1994)

הקלטה מהאלבום המקורי – 1962 La Mamma – Charles Aznavour 1962

מאז שהשיר התפרסם נכתבו לו נוסחים שהוקלטו במספר שפות וביניהם שלושה נוסחים עבריים:

אבי טולדנו שר את השיר בתרגום דוד טופז – הנוסח העברי היחיד שנאמן למקור.

שלמה ארצי שר נוסח עברי שכתב דן אלמגור. זה איננו תרגום אלא גיור של השיר להוואי החיים הישראלי – לא הצלחה גדולה, אבל כדאי לקרוא את המילים שמשקפות היטב את חיינו בכל הזמנים.

מייק בורשטיין הקליט שיר עברי שכתב דידי מנוסי לאותה מנגינה – נהריה. זה השיר שפתיחתו מושמעת בתחילת כל פרק של הסדרה 'השוטרים'. שיר זה איננו קשור בשום דרך לשיר המקורי. הוא לא מתייחס בכלל לאימא. כששמעתי שיר זה נחרדתי. השיר שוביניסטי ומיזוגני באופן מעורר חלחלה. היום איש לא היה מעלה על דעתו לכתוב שיר כזה ובוודאי לא להשמיע אותו בפרהסיה. נראה לי שהשיר מוגזם אפילו לשנת 1971 שבה הוא הוקלט. המילים והיוטיוב של השיר במלואו נמצאים בשולי טור זה – אפשר להאזין ולקרוא אך אינני אחראי לתופעות הלוואי.

הנוסח המקורי בצרפתית, אחריו תרגומים לאנגלית מועתקים מתוך היוטיובים המקושרים, אחריהם הנוסחים העבריים השפויים ובסוף הטור – נהריה.

Et tous les hommes ont eu si chaud Sur les chemins de grand soleil Elle va mourir, la mamma Qu'ils boivent frais le vin nouveau Le bon vin de la bonne treille Tandis que s'entassent pêle-mêle Sur les bancs, foulards et chapeaux C'est drôle on ne se sent pas triste Près du grand lit, de l'affection Y a même un oncle guitariste qui joue Qui joue en faisant attention À la mamma   À la mamma Et les femmes se souvenant Des chansons tristes des veillées Elle va mourir, la mamma Tout doucement, les yeux fermés Chantent comme on berce un enfant Après une bonne journée Pour qu'il sourie en s'endormant Ave Maria   Y a tant d'amour, tant de souvenirs Tout autour de toi, toi la mamma Tant de larmes et de sourires À travers toi, toi la mamma Que jamais, jamais, jamais Tu ne nous quittera

Ils sont venus, ils sont tous là Dès qu'ils ont entendu ce cri Elle va mourir, la mamma Ils sont venus, ils sont tous là Même ceux du sud de l'Italie Y a même Giorgio, le fils maudit Avec des présents plein les bras Tous les enfants jouent en silence Autour du lit sur le carreau Mais leurs jeux n'ont pas d'importance C'est un peu leurs derniers cadeaux À la mamma   La mamma On la réchauffe de baisers On lui remonte ses oreillers Elle va mourir, la mamma Sainte Marie pleine de grâces Dont la statue est sur la place Bien sûr vous lui tendez les bras En lui chantant Ave Maria (Ave Maria(   Y a tant d'amour, de souvenirs Autour de toi, toi la mamma Y a tant de larmes et de sourires À travers toi, toi la mamma

תרגום לאנגלית [כנראה של שארל אזנבור]  La Mamma in English – Charles Aznavour

And all men have been so hot On the paths of great sun She will die the Mamma Let them drink fresh wine The good wine of good grapes While piled up, On benches, scarves and hats It's funny, we do not feel sad Near the bed of Affection (He) Is even an uncle guitarist Who plays paying attention to the Mamma   And the women remembering The sad songs of the eves She will die the Mamma Slowly, eyes closed Sings as one cradles a child After a good day For him to smile while falling asleep Ave Maria   There is so much love, memories, Around you, you, the Mamma There are so many tears, and smiles, Through you, you, the Mamma That never, never, never, You (not ) will leave us

They have come, they are all there, they have heard this cry She is going to die the Mamma They have come, they are all l Mrs those of the south of Italy (There) Is even Georgio, the cursed son With hands full of arms All children play silently Around the bed on the floor But their games do not matter It's a little their last gift Mamma   We warm her up with kisses We get her pillows up She'll die the Mamma Holy Mary full of grace Do not the statue is on the place Of course you extend her arms By singing to her "Ave Maria" Ave Maria   There is so much love, memories, Around you, you, the Mamma There are so many tears, and smiles, Through you, you, the Mamma

English Version – Lyricist Don Black entitled                      "For Mama" הנוסח האנגלי של דון בלאק הוקלט בשנת 1965 בביצוע שארל אזנאבור

The children have all grown up now I keep my promise to mama I cannot guide them anymore I've done my best all for mama   The family's left I feel so numb I should have known this day would come but still I try to smile for mama It hurts so much to see them go they have their lives to lead I know now I will watch the children go and hear again "Ave Maria"   Then I will feel the deepest joy I'll kiss them all, all for mama and I will feel so proud that I made the wish come true for old mama   Still these things (are) so small for all she did for me

She said my son I beg of you I have a wish that must come true the last thing you can do for mama   Please promise me that you will stay and take my place while I'm away and give the children love each day I had to cry, what could I say? How hard I try to find a world in which she would not see me cry so much to say that should be heard but only time to say goodbye to mama   They say in time you will forget yet still today my eyes are wet I tell myself to smile for mama   Now soon they'll be another spring and I will start remembering the way she loved to hear us sing her favorite song, Ave Maria

אבי טולדנו מילים: רובר הנרי גאל תרגום: דודו טופז המילים משירונט

כולם כבר פה, כולם ישנם כולם הגיעו עד לכאן להיפרד מהמאמא כולם כבר פה, כולם ישנם על הנשים ועל טפם אפילו ג'ורג'יו הארור הגיע הנה מסיציליה וכל ילדי המשפחה משחקים שם לידה וקול צחוקם המתגלגל נשמע כמו מתנת פרידה מהמאמא עוטפים אותה בנשיקות ומסדרים את השמיכות כך נפרדים מהמאמא ברגע זה אפשר עוד רק לשאת עיניים למרום להתפלל בקול חזק להתחנן אווה מאריה אווה מאריה כמה תודה, כמה כבוד חבים אנחנו לך, מאמא כמה כאב וזכרונות תמיד סביב לך, מאמא

עכשיו בשמש צועדים גברים, נשים וילדים כך מלווים את המאמא זיעה נוטפת ממצחם ובאוויר הזה החם נשמע לפתע מנגינה ניגון בוכה של מנדולינה האיכרים שבשדות נושאים עיניים לארון יורדים בלאט על ברכיהם גם הם חולקים כבוד אחרון לה, למאמא מעל הקבר הטרי הם ניצבים כך בשחורים עכשיו קוברים את המאמא והנשים אז מתחילות לשיר יחדיו במקהלה ושירתן העצובה נישאת למעלה כמו תפילה אווה מאריה כמה תודה, כמה כבוד חבים אנחנו לך, מאמא כמה כאב וזכרונות תמיד סביב לך, מאמא לא נשכח, לא נשכח לא נשכח אותך, מאמא

שלמה ארצי הו אימי נוסח עברי דן אלמגור פרויקט בן-יהודה

כְּבָר שָׁרוּ לָךְ שִׁירִים הָמוֹן בְּכָל שָׂפָה, בְּכָל לָשׁוֹן כְּבָר זִמְּרוּ לָךְ, הוֹ, אִמִּי. נִדְמֶה: הַכֹּל כְּבָר נֶאֱמַר, הַכֹּל סֻפַּר, הַכֹּל הוּשַׁר. נִדְמֶה שֶׁלִּי כְּבָר לֹא נוֹתַר מָה לְהוֹסִיף וּמָה לוֹמַר. כְּבָר שָׁרוּ עַל מְסִירוּתֵךְ, עַל חִיּוּכֵךְ, עַל דִּמְעָתֵךְ; אַךְ אַתְּ וַדַּאי לֹא תִּכְעֲסִי אִם עוֹד מִלָּה קְטַנָּה אוֹסִיף.   אֲנִי זוֹכֵר, כְּמוֹ מֵעָשָׁן, אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׂ הַיָּשָׁן שֶׁזִּמַרְתְּ לִי, הוֹ, אִמִּי. וְאֵיךְ כָּל עֶרֶב אַתְּ אָסַפְתְּ צַעֲצוּעַי מִן הָרִצְפָּה. וְאֵיךְ אָהַבְתִּי לְהַרְגִּיז וְלַעֲנוֹת לָךְ בְּחֻצְפָּה. סִלְחִי לִי אִמָּא.   זֶה לֹא גַּבְרִי אוֹ מְקֻבָּל שֶׁבֵּן כָּמוֹנִי, מְגֻדָּל, יֹאמַר “סְלִיחָה”; אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מוּכָן לְהִסְתַּכֵּן.

זֶה גּוֹרָלֵךְ מִזֶּה שָׁנִים: בְּעֶצֶב אַתְּ תֵּלְדִי בָּנִים. כֵּן, בְּעֶצֶב. הוֹ, אִמִּי… אֶתְמוֹל הָיוּ עוֹד יְלָדִים. הַיּוֹם פִּתְאוֹם הֵם בְּמַדִּים. אֶתְמוֹל שִׂחֲקוּ בְּקֻבִּיּוֹת – הַיּוֹם עוֹנְדִים הֵם דִּסְקִיּוֹת. דְּרוּכָה תַּמְתִּינִי כָּל הַיּוֹם לְטֵלֵפוֹן, דְּרִישַׁת שָׁלוֹם. וּשְׁתֵּי אָזְנַיִךְ דּוֹאֲגוֹת לְכָל פְּסִיעָה בַּמַּדְרֵגוֹת.   הַבֵּן חוֹזֵר… יוֹצֵא לִלְמֹד… מַפְלִיג הַרְחֵק – לָתוּר, לִנְדֹּד. כֹּה רָחוֹק הוּא, הוֹ, אִמִּי… הוּא לֹא כּוֹתֵב. הוּא מִתְעַצֵּל אוֹ סְתָם שׁוֹכֵחַ לְצַלְצֵל. וְאָז פּוֹגֵשׁ הוּא נַעֲרָה. וּמִתְחַתֵּן. עַד מְהֵרָה גַּם הִיא כְּבָר אִמָּא…   הַזְּמַן חוֹלֵף. הוּא שָׁב אֵלַיִךְ, וְשׁוּב תִּינוֹק יֵשׁ בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ. שׁוּב מְנַסָּה אַתְּ לְהַרְדִּים כְּ“בֵּיְבִּי-סִיטֶר” אֶת הַנְּכָדִים. עַל כָּל זֶה לָךְ אוֹדֶה, לָךְ אוֹדֶה, לָךְ אִמִּי…

מייק בורשטיין נהריה טקסט עברי: דידי מנוסי עיבוד: דוד קריבושי שנת הקלטה: 1971

אני הייתי ספורטאי בריא חסון ומקצועי את חופשותיי ביליתי בנהריה הספורט זה עבודה קשה ואת הגוף היא מתישה לכל אחד חופשה דרושה בעיר יפה כמו נהריה כל יום הייתי בא לחוף את החזה שלי לשזוף ורק חבל שאת הנוף הסתירו חתיכות בלי סוף   אפשר לחשוב שמעולם הן לא ראו גוף כה מושלם כאילו אין אף גבר בנהריה על כן כל לילה בחצות הן התייצבו קבוצות קבוצות ואנוכי בלי פה לפצות הבנתי מה שהן רוצות בנהריה   הן צחקו וקשקשו וביניהן התלחשו הן לא ביקשו ולא דרשו אבל הכול הכול הרשו

אני טיפוס רך וטוב לב כיצד יכולתי לסרב לחתיכות שבאו לנהריה אם בשבילן כל-כך חשוב לדעת איך בנוי הגוף אני מוכן ללא חישוב לטרוח שוב בנהריה אסור לקרוא לכך בגידה הכול למען המדע כי כל אישה וכל ילדה אם לא תלמד הן לא תדע   על כן שינסתי את מותניי והתמסרתי בלי שום תנאי לפתוח אקדמיה בנהריה וכל ילדונת או אישה קבלה שיעור במדרשה רק החופשה רק החופשה חלפה תוך עבודה קשה בנהריה   אבל הסוף היה אלים פשטו עלי הבעלים ואם אני שוב במיטה זה רק בגלל אותה פשיטה לכן המסקנה פשוטה צריך לסגור את נהריה

הגיג שברצוני לחלוק עם אלה ששרדו את הטקסט:

דידי מנוסי היה משורר ופזמונאי פורה ובעל זכויות רבות. הוא כתב שירים ששרדו את שיני הזמן ונגעו באירועי הארץ המתפתחת ובמכאוביה. זכורים לטוב השירים 'לי ולך' מסלאח שבתי, 'מי שחלם', 'שיר הוא לא רק מילים' ועוד. הוא תרם לשפה העברית מילים, בעיקר הֶלְחֵמִים שנקלטו היטב, כמו 'מחזמר', 'מדרחוב' ו'חמשיר'. הוא פרסם במקומונים מדור בדיחות בשם 'בדיחמין לשבת' וקיבץ מהמדור מספר ספרים שנחלו הצלחה. דידי מנוסי פרסם בידיעות אחרונות טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה.

וכאן באה תהייתי כיצד הגה המשורר את השיר 'נהריה'. הוא היה בן דור הפלמ"ח, כמו חיים חפר שיצר מלאי מכובד של שירים שוביניסטיים ומיזוגניים, וחי את רוח התקופה שבה היה חשוב "לרוץ לספר לחבר'ה", אבל לא זכורים לי שירים של דידי מנוסי בעלי אופי כזה. השיר לא נגנז במגרות המשורר, הוא עובד על ידי דוד קריבושי והוקלט בפי מייק בורשטיין, כלומר – שניהם לא נחרדו מתוכנו.

הניחוש שלי הוא שהשיר הוא סאטירה על אירוע חדשותי שהתפרסם באותם ימים במדורי הרכילות, בעיתון העולם הזה, ואולי אפילו בחדשות. אבל זהו רק ניחוש לא מבוסס.

אם יש ביניכם כאלה שבקיאים בזמר עברי או באקטואליה של סוף שנות השישים – תחילת השבעים של המאה הקודמת, אשמח לדעת איך שיר כזה נולד במוחו של דידי מנוסי.

תוספת מאוחרת

ארבעה ימים אחרי שפרסמתי טור זה מצאתי ב”מציאון” של גולדמונד ספרים בחיפה עותק של אחד מספרי הלקט של ‘בדיחמין לשבת’. רכשתי את הספר במחיר מציאון. לאחר עיון קצר בספר נזכרתי בסגנונו של דידי מנוסי. השיר בהחלט מתאים לאופי כתיבתו.

בחולות עד סתם יום של חול

כבר אחרי חצות. אני מְשַׁלְטֵט, מגיע לערוץ הממחזר הראשון, ומוצא את עצמי צופה בתכנית ‘במדינת היהודים פרק 4 – סצנת המועדונים – חיי ההומור והבידור של סוף החמישים עד לאמצע שנות השישים’. סדרת נוסטלגיה שזכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2004 – נוסטלגיה על נוסטלגיה לנוסטלגיה, שחלק מאלה שמספרים בה על מה שקרה בעבר, גם הם אינם כבר בין החיים.

זהו בעצם הבידור של ילדותי. ספגתי בילדותי מנות גדושות של תרבות שאיננה מיועדת דווקא לילדים, ובכל זאת אני מופתע לגלות שחלק מהדברים שאני זוכר היטב, התקיימו ממש בשנים הראשונות לחיי. באותם ימים לא הייתה בארצנו טלוויזיה – כך שאת הכל ראיתי על הבמה. הניחוש שלי הוא שבהיעדר שירותי שמרטפות, הורינו לקחו אותנו איתם לתיאטרון ולמחוזות התרבות והבידור, וכך ספגנו תרבות אמיתית כבר מראשית ימינו.

התכנית כבר התחילה. מודי בראון מספר לנו על רביעית מועדון התיאטרון של סוף שנות החמישים.

יש בחיפה חתיכה היא גרה ברחוב פנורמה את הלב היא מרתיחה גם פה בנמל של פנמה איך היינו מבלים עיניה כחולות כשמיים זוג שדיה כגלים שני שיבר ושליש ירכתיים

אין כמו יפו בלילות אין כמו יפו בעולם כשעוברות החתיכות עם שפתיים צבע דם. איך שהן מנדנדות – וואלה זאת ממול פצצה, רק תקרא לה – היא תתן קפיצה כמו חטפה פה עקיצה…

הלחן של 'רחוב פנורמה' הוא "עממי מקסיקני", ושל 'אין כמו יפו בלילות' הוא "לא ידוע". מעניין, חולפת במוחי המחשבה, זה חוסך תשלום עבור זכויות יוצרים.

אני שומע את המילים הכל-כך מוכרות של חיים חפר, ותוהה אילו מהומות היו מקימות אילו יצאו לאור היום. לפתע אני קולט שצנזורת הרחוב חזקה מזו הממוסדת. מי יעז להתגרות היום בציבורים רבים על ידי החפצת גוף האישה, דבר שהיה בחזקת מובן מאליו לפני מחצית המאה. במחשבה שניה, לפני מאה שנים לא הייתה עדיין אפילו זכות בחירה לנשים בארה"ב, אנגליה, גרמניה וצרפת, ואני מלין על "זוטות".

ממשיכים אל 'תל אביב הקטנה' ויוסי בנאי שר ומספר לנו על 'בחולות', שהוא בעצם שיר צרפתי במקורו שגוייר ממש שלא כהלכה על ידי חיים חפר, והפך להיות שיר צברי שורשי, עד כמה שצבר יכול להיות שורשי.

השיר שהושר בפי הצבא הצרפתי ב 1830 עבר מספר גִּלגוּלים "צבאיים" חוּדש במלחמת העולם הראשונה במגוון גרסאות באנגלית מִצְטָרְפֶתֶת, חלקן רוויות זימה ו"הומור צבאי גברי" ויש גם גרסאות עם שמץ מחאה אנטי מלחמתית – במידת האפשר, כמובן.

הנה אחת מהגרסאות האנגליות של – Mademoiselle from Armentieres Hinky Dinky Parlez Vous
גרסה אנגלית נוספת רווית זימה נקראת Three german officers Crossed The Line

באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, כן – יש דבר כזה, מצאתי דף ששמו "קום התנדב לגדוד העברי" שירי מלחמת העולם הראשונה. בדף זה מצוטטת גרסה עברית ל "שלושה גרמנים"

שלושה גרמנים את הרַיינוּס חצו – פַּרלֶווּ ולַפונדק הם נכנסו – אינקי פינקי פַּרלֶווּ. 'פונדקאי, תן לנו את בִּתךָ! – פרלוו אנחנו רוצים —– אותה.' 'בִּתי עודנה צעירה – פרלוו ולא יפֶה —– אותה!' 'אבא, אינני צעירה – פרלוו אותי כל השכונה —–,' שלושה גרמנים את הריינוס חצו – פרלוו ולגרמניה הם חזרו."

באותו דף מצוטטת גרסה שמקורה בבית הספר החקלאי "מִקווֶה מִקוֶה ישראל":

גימנזיסט חָלַב פרה – פרלוו משך זנב במקום פִּטמָה. במקום פטמה משך זנב יצא לו קקה – לא חלב.

פאולה שרה בצרפתית אתMademoiselle from Armentières ובסיום השיר יוטיוב מעביר אותנו לביצוע צרפתי נוסף של לין רנו. אינני מבין צרפתית, אך מההבעות ומאינטונציה ניתן להבין שהמילים דומות לגרסאות הקודמות.
יוסי בנאי שר את 'בחולות' של חיים חפר שהוא, לעומת קודמיו, שיר עדין, תמים ורומנטי, עם קריצה קלה. ואני חושב על כך שהיום כבר מאוחר לשיר "…אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח… בחולות.

היה זה בחצות הליל – בחולות כשזוג יצא לו לטייל – בחולות ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש וכשחיבק אותה ממש, בהולם לבבה הוא חש בחולות. וכך נולדתי אני – בחולות עלמת החן היתה אמי – בחולות ולא צריך להיות נביא האיש ההוא היה אבי חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא בחולות וכך בנו הם את ביתם – בחולות ובית אחר בית קם – בחולות וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות ורק הגעתי למצוות, התחלתי ילדות לצבוט בחולות הייתי לה צביטה נותן – בחולות וכך נולד לנו הבן – בחולות חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים בחולות. אני זוכר איך שרתי שם – בחולות, את עלומי השארתי שם – בחולות, גם לנכדי אני אומר: לו רק אני צעיר יותר הייתי את הכל מוכר ובדבר אחד בוחר: בחולות. עוד יש מקום לאהבה – בחולות תדעו לכם שזו מצווה – בחולות הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח בחולות.

הגענו לתשובה החיפאית – רביעית הבנות של מועדון התיאטרון החיפאי הייתה, לדברי רבקה מיכאלי, הרביעיה הגדולה ביותר – היו בה, למרבה הפלא, חמש בנות.

פתאום, סתם יום של חול, תכנית יחיד בעידן של שלישיות. שמעון ישראלי שובר את כל המוסכמות ועולה לבד על הבמה עם שירים ומערכונים שכתב לעצמו. ואם לא די בכך, הוא מדבר על הדבר הרחוק ביותר מהזמר הציוני המגוייס:

סתם יום של חול עם בוקר כחול, בלי חג ומחול, בלי חצוצרות ותוף. כלום לא קרה, אבל נערה חייכה, בעברה פרח לקטוף שם, על החוף

התוכנית ממשיכה ליפו שכובשת לאיטה את מרכז הבידור העברי. בחמאם של דן בן אמוץ וחיים חפר מציגים את ‘משלי ערב’ – סאטירה על יחס מדינת היהודים לאזרחיה הערבים. אני, כילד, לא קלטתי את הסאטירה. זה אפילו לא כל כך הצחיק אותי. די מפתיע אותי לגלות שדן בן-אמוץ וחיים חפר נתנו כראות עיניהם פתחון פה לערבים על הבמה, דבר שהתפרש לפעמים גם כצחוק על חשבון הערבים. מעניין לדעת כיצד קיבלו אותם ערבים של יפו את דבריהם. כנראה לא תהיה תכנית שתדבר עם נציג אותם ערבים, פשוט כי איננו יודעים מי הם היו והיכן הם היום.

והנה עולה על הבמות עוד שחקן בהופעות יחיד – שייקה אופיר. שחקן מקצועי ומהוקצע שטרח לנסוע ללמוד אצל מרסל מרסו פנטומימה והרחיק עד ארה"ב בלימודי המשחק. אצלו אין פשרות, חיפופים ואילתורים – הכל מתוכנן, מבויים ומדוייק לפרטי הפרטים.

משלישיות דרך יחידים הגענו לצמדים. אפריים קישון מעלה עם שושיק שני ואריק לביא את הוא והיא ב 1960. ואז שבים אלינו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי עם ילדות קשה – מהנדס ואשת מהנדס… אוווטווסטראאאדה.

ביפו המתעוררת מוקם תיאטרון אלהמברה, בחמאם – גשר הירקון ואיך קרה שהפשפש עלה למעלה עם רביעית מועדון התיאטרון. כבר 1963, אני בן 10, מתחיל לקלוט מהי אירוניה ומהי סאטירה, גם אם אינני יודע לכנות את הסגנונות בשמותיהם, וביהודה הימית מתגוררת משפחת שמחון – המשפחה הכי דומה לכולנו שדברה אלינו ממקלטי הרדיו שהיו מדורת השבט לפני היות הטלוויזיה. ההספד של דן בן אמוץ מ 1957 חוזר לשידור חי על מוות, כאשר דן בן אמוץ חוגג מסיבת פרידה מעצמו.

מחוץ לבמה מתפתח מסלול סאטירי חדש – ציפור הנפש – נפש הציפור – סאטירה מודפסת ומאויירת. דן בן-אמוץ, עמוס קינן ואורי אבנרי יוצאים להפגין בגליל למען דמות המדינה. לא למען שויון לערבים אלא למען מדינה שוויונית אשר "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" ללא אנשים ששוים… יותר.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ד 2014

החידון מתחיל באיחור קל כיאה לערוץ הציבורי הראשון. לפני מספר ימים הממשלה אִשרה תכנית לסגירת רשות השידור ופתיחת רשות שידור חדשה. המחשבה הראשונה שעולה בדעתי, היא ששום גורם מסחרי לא יספק לנו חלק ניכר מהתכנים שאנו מקבלים מהשידור הציבורי, כמו למשל – חידון התנ"ך ואירועי תרבות דומים.

המנחה – הדוקטור אבשלום קור – מציג בפנינו את צוות השופטים ובראשו יולי אדלשטיין. מחבר החידות הוא, כמו בשנים הקודמות, נריה פנחס. המועמדים מוצגים בזה אחר זה, את כולם נכיר יותר מקרוב בשלב החידון בסִרְטוֹנִים.

השנה, החידון הוא בסימן מנהיגות. הפסוק המוביל לקוח מדברי משה אל כל-ישראל בעבר הירדן:

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם

[דברים פרק א י"ג]

נושא מרתק שמגדיר את התכונות העיקריות של המנהיגים. לפי משנת משה רבנו, המנהיגים ניחנו בשלוש תכונות מובילות. עוד מעט נשמע מפי חלק מהנואמים עוד כמה תכונות שמגדירות מנהיגות.

שלב הנאומים הוא חלק בעל משמעות בחידון. הפעם, להבדיל משנים קודמות, הנאומים ממוקדים, מעניינים ורהוטים. יכול להיות שנושא המנהיגות מדבר אל כל הנואמים.

יו"ר החידון, יואל יולי אדלשטיין, פותח את החידון בקריאת תיגר על בחירת הפסוק. לטענתו קיים בתנ"ך פסוק שמביע טוב יותר את רוח המנהיגות כדברי משה אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ. הוא מתלוצץ על כך שבמקום ממנו הוא הגיע עם עמיתו נתן שרנסקי, קובעים את שמות הזוכים לפני החידון. בחידון שלנו, נאלץ לחכות לסיום החידון כדי לדעת מיהם הזוכים. הוא מקצר בדבריו ומוביל אל פתיחת החידון.

חידון בסִרְטוֹנִים

השלב הראשון בחידון מורכב, כמסורת החידון, מסרטונים שמציגים הישגים ופעולות מבורכות בתחומים שונים. כל סרטון מוביל אל פסוק שקשור אליו בדרך זו או אחרת, ובעקבות הפסוק שאלה באותו נושא. זהו החלק החביב עלי בחידון. בשלב זה אנו מרחיבים אופקים וכן מרבית המועמדים יודעים את התשובות, את חלקן אפילו אני יודע. זהו החלק הנינוח של החידון, התחרות תתחיל מאוחר יותר.

צופיה פרויידנשטיין מטורונטו הגיעה לשלב זה עם 53 נקודות. האלוף במילואים יצחק פונדק שהיה בעברו מפקד הנח"ל וחיל השריון מספר את סיפורו ומציג את החידה הראשונה בנושא מנהיגות צבאית. הפסוק הוא עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק, כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז, וּכְכֹחִי עָתָּה:  לַמִּלְחָמָה, וְלָצֵאת וְלָבוֹא. [יהושע י"ד י"א] והשאלות הן: מי האיש? [כלב בן יפונה] איזו עיד ביקש לקבל לנחלה? [חברון]. צופיה עונה תשובה מלאה וזוכה במלוא הנקודות.

ניב קוצר מאשדוד – סטודנט למתמטיקה בבר-אילן ולומד בתוכנית מגשימים לקראת צה"ל עם 54 נקודות נקרא לשאלה הבאה בנושא מנהיגות בספורט. יעל ג'רבי – אלופת העולם בג'ודו מדהימה אותנו ביכולותיה ומציגה את הפסוק וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ [בראשית ל"ב כ"ה] והשאלות: מי האיש? [יעקב] כיצד קרא למקום בתום הקרב? [פנואל]. ניב קוצר את מלוא הנקודות ויוצא כשבאמתחתו 64 נקודות.

אלישבע פרידמן מקבלת את הפסוק לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה … וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ–לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים. [ירמיהו ל"ב י"ד] ונשאלת מיהו הנביא? [ירמיהו] ובאילו ספרים מדובר? [ספר המקנה – שנכתב בעת רכישת השדה בענתות].

איתמר כליפא ממודיעין בא עם 60 נקודות ומקבל סרטון על מיזם מוסיקלי בשם מְקוֹרוֹק, ששואב תוכן והשראה מהמקורות. הפסוק: וְכָל-הַקָּהָל, מִשְׁתַּחֲוִים, וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר [דברי הימים ב' כ"ט כ"ח] והשאלות: מי המלך? [חזקיהו מלך יהודה] מה היה האירוע שנחוג? [חידוש העבודה בבית המקדש].

איתן עמוס מטורונטו רואה סרטון בכיכוב שגריר ארה"ב בישראל – דניאל שפירו – שמציג לו את הפסוק: כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים… וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם. השאלות: במה סייע המלך חירם לשלמה? [חירם נתן לשלמה עצי ארזים וברושים לבניית בית המקדש] מה נתן לו שלמה המלך בתמורה לעזרתו? [שלמה נתן לחירם מכולת לביתו חטים ושמן]. אני קורא את התשובה ותוהה אם אין כאן פתח לחקירה בעניין שחיתות שלטונית – חירם מקבל מכולת לביתו בתמורה לסיוע בבנית בית המקדש. מתקשר לי איכשהו עם הולילנד… אבל, כרגיל – זה רק אני.

אשר פינקלשטיין מישיבה אוניברסיטה, ממפיס, טנסי שבארה"ב נושא 52 נקודות מהשלבים הקודמים. אבשלום קור מקדים לסרטון שלו הסבר על יחיד מול רבים – כֹּפֶר ביחיד, ברבים זה כְּפָרִים… הפסוק: וַיַּגִּדוּ לוֹ, לֵאמֹר, הִנֵּה … בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי… וַיֵּלֶךְ, לְבַקֵּשׁ אֶת… עַל-פְּנֵי, צוּרֵי הַיְּעֵלִים. השאלות: מי המלך? [שאול המלך, הלך לחפש את דוד] מה אירע במערה שבעין גדי [דוד כרת את כנף מעילו של שאול]. המנחה מציין שבשדרות דוד המלך, ליד איכילוב 4, מצויים פסיפסים של מעללי דוד המלך, וביניהם סיפור זה. משום מה לא ראיתי את הפסיפסים הללו עד כה, ואני מזדמן לסביבה לא מעט. צריך לציין לעצמי לחפש את הפסיפסים בביקורי הבא באזור.

תפילה ברנסון מאולפנת "צביה" רחובות באה עם 60 נקודות וזוכה בסרטון מרתק אודות מערכת "מגן רקיע" – קרן ליזר בגחון המטוס, שמשבשת את המסלול של הטיל שנורה אל המטוס. הסרטון מזכיר לי את מטוסינו שראיתי במלחמת יום הכיפורים ממקום מושבי במיתלה. בתחילת המלחמה לא הצליחו אותם מטוסים לחמוק מטילי המצרים. מערכת "מגן רקיע" יכלה לחסוך חיים ומטוסים. מעודד לדעת שמטוסינו מוגנים עתה יותר. הפסוק: וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב … לִירוֹא בַּחִצִּים, וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת; וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד-לְמֵרָחוֹק, כִּי-הִפְלִיא לְהֵעָזֵר [דברי הימים ב' כ"ו ט"ו] השאלות: מי המלך? [עוזיהו] ואיזה כלי נשק נוספים המציא? [מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים, וְשִׁרְיֹנוֹת, וּקְשָׁתוֹת–וּלְאַבְנֵי, קְלָעִים].

מרים מיכל הרסמן, בת 15 מבואנוס איירס מעפילה לשלב זה עם 44 נקודות ומקבלת סרטון בו מספר שמעון סבאג – מייסד עמותת "יד עזר לחבר" – על פעילות העמותה שמעניקה בית חם לקשישים ניצולי שואה בחיפה. סרטון מרגש שמציג פעילויות מגוונות. בין השאר אנו רואים טקס בר מצווה לניצול שואה בן 83 שלא זכה לקיים את האירוע במועדו, ותחרות מלכת יופי לקשישות. בהתייעצות עם הפסיכיאטר של העמותה הגיעו למסקנה שיש באירוע כזה ערך ואכן אנו רואים את האושר שהאירוע מסב שם לרבים ובעיקר לרבות. הפסוק: וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַחֲרִית … מֵרֵאשִׁתוֹ… וַיִּרְאֶה, אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה, דֹּרוֹת. [איוב מ"ב י"ב] והשאלות: מי האיש? [איוב] כל הטובות שאבדו לו הוחזרו. ציין אחת הטובות. [רכוש: צאן, בקר, גמלים, אתונות, בנים ובנות].

דניאל פייזר מניו ג'רזי ארה"ב מביא איתו 57 נקודות ומקבל סרטון על צוות רופאים ישראלי שנסע לנפאל ולמקומות נוספים בעולם לטפל בילדים עם חך שסוע. הפרופסור אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, מספר שבנפאל מחביאים בבית את הילדים שנראים שונה, כי האוכלוסיה פוחדת מהם. הטיפול, שהוא פלסטי בעיקרו, פותר בעייה הרבה יותר רחבה מבעיית המראה החיצוני. הפסוק: אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם:  כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. [ישעיהו ל"ה ו'] והשאלות: מי הנביא [ישעיהו] ציין בעלי מומים רבים שיירפאו [אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה].

יואל שוורץ, בן 16 מאדוורפן בא עם 49 נקודות ורואה סרטון בו מספר יוסי מדמוני, במאי ותסריטאי הסרט "מקום בגן עדן", על האירועים והרעיונות שהובילו אל הסרט שמבוסס על סיפור אמיתי אודות טַבָּח שקנה את מקומו של מישהו אחר בגן עדן תמורת מנת אוכל. לימים הבן הולך לפדות את מקום אביו בגן עדן. נשמע מרתק ופוקח עיניים. אני נזכר שעדיין לא ראיתי את הסרט, ומצרף אותו לרשימת חובותי התרבותיים, מיד אחרי הפסיפסים בשדרות דוד המלך. הפסוק: אַתָּה נָתַתָּ בְיַד-עַבְדְּךָ אֶת-הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא, וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים. [שופטים ט"ו י"ח] והשאלות: מי המנהיג? [שמשון] מה הנס שאירע לו באותו מקום? [ה' בקע את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים].

תמר ג’ינלי, בת 16 ממקיף ד' באשדוד מגיעה לשלב זה עם 58 נקודות. תמר, בין שאר כישוריה ועיסוקיה, היא אלופת ישראל בשחמט ודוברת מועצת הנוער והתלמידים. אני כבר נוטה לטובתה. בימים אחרים היו מכנים אותה "אשת אשכולות", היום היא מפגינה את בקיאותה בתנ"ך. בסרטון מספר איש ידיעת הארץ, מנחם מרקוס, על גאות המים בירדן.

סיפורו על שיטפון בירדן לכיוון ים המלח מזכיר לי סיפור מימי הראשונים עם אשתי שתחיה. יצאנו לטיול ונטינו את אהל הסיירים שלנו בחניון הסמוך לשפך נחל ערוגות. זוג צעיר, סקנדנבי למראה, נטה את אהלו במרכז השפך היבש. מרכז השפך חלק ומזמין, ואילו החניון גבשושי ולא נח. ניסינו להסביר להם שהמקום מסוכן – ללא הצלחה. בלית ברירה הרסנו את אהלם… יותר מפעם אחת. לבסוף נמאס להם מהמשוגעים והם הקימו את אהלם במקום הלא נח בגדת המקום החלק. באמצע הלילה התעוררנו לצלילי הנחל ששצף אל תוך ים המלח. הזוג הסקנדינבי כרע לצד הנחל והצטלב. כשראו אותנו יוצאים מאהלנו הודו לנו בספיקת ידיים ובהרבה מילים בשפה שאיננו מבינים. נשוב אל החידון.

הפסוק: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ … וְ… נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּעָבְרוֹ, בַּיַּרְדֵּן. [שמואל ב' י"ט י"ז] השאלות: מיהו האדם? [שמעי בן גרא קילל את דוד] מה הייתה תגובת המלך? [דוד קיבל את סליחתו. ויאמר המלך: לא תמות!].

יוסף פוקסמן, בן 15 מסן פאולו, ברזיל מביא לשלב זה 49 נקודות. יובל פרייליך, אלוף ישראל לנוער בסיוף, מציג ומסביר את כישוריו, ואת ענף הספורט שלו. הפסוק: וַיָּרָץ… וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ… וַיִּרְאוּ … כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. [שמואל א' י"ז נ"א] והשאלה: מי הלוחם? [דוד] באיזה קרב מדובר? [נלחם נגד גלית]. מסיבה לא ברורה, יוסף פוקסמן מסתבך ומקבל אפס נקודות בשאלה שאפילו אני יודע את תשובתה, ואני רחוק מאוד מרמת בקיאותו בתנ"ך. צר לי עליו. אין לי ספק שהוא יודע את התשובה וההתרגשות מהמעמד גרמה לו לחִשָּׁכוֹן.

יוסף נחמד, בן 15, חובב ספרי פנטזיה ממקסיקו סיטי בא עם 48 נקודות. אני סקרן כיצד הוא מקשר את אהבתו לספרי פנטזיה אל בקיאותו בתנ"ך, אך זה שייך לסיפור אחר. יוסף מקבל סרטון בו מספר אילן פרץ – מנכ"ל רשות נחל באר שבע – על שיקום הנחל. במסגרת הפרוייקט שהוא מוביל מקימים לתחייה את הנחל היבש שעובר באמצע העיר, מזרימים בו מים ומפתחים סביבו פארק דוגמת פארק הירקון. הפסוק: וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה [מלכים א' י"ט ג'] והשאלות: מיהו האיש? [אליהו הנביא] מדוע ביקשו להרגו? [איזבל ביקשה להרגו כי הרג את נביאי הבעל]. תשובתו של יוסף נכונה. אני מבין זאת למרות שהוא מדבר בשפה שאינני מבין. גם חבר השופטים מעניק לו את הנקודות בטרם שמע את התרגום. כנראה איזכור שמות אליהו איזבל והבעל הספיקו.

שלמה סבוביץ, כדורסלן חובב מטורונטו, צבר בדרך 45 נקודות. בסרטון שלו מציג ניסן אוחנה – מש"ק מיחשוב בצה"ל – את פעילותו ביחידה. ניסן עיוור. הוא התנדב לצה"ל ועובד במחשוב בשלישות. ניסן מתמודד, עוזר לאנשים ויכול לתפקד ולהוכיח שהוא יכול לעשות הכל ואפילו יותר. הפסוק: וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ, וַיְשַׁלַּח בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל … אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא … כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ [שמואל א' י"א ז'] והשאלות: מיהו המנהיג? [שאול] כנגד מי נלחם? [נגד נחש העמוני].

קרן פסחה ממקסיקו סיטי שמנגנת בפסנתר ורוקדת היפ הופ מביאה איתה 51 נקודות. אני מנסה לדמות בעיני רוחי את סיפורי התנ"ך בריקוד היפ הופ לצלילי פסנתר – ואינני מצליח. בסרטון שלה מספרות בוגרות גינת עדן בבקעת הירדן – מבואות יריחו – על בית הספר, שמשיב נערות למסלול חיים פורה. אנשי החינוך מספרים לנו שהנערות מגלות יכולות וכשרונות שלא ידעו שיש להן. בזכות המקום הזה יש לי תעודת בגרות, מספרת אחת הבוגרות, השנתיים האלה שינו לי את החיים. הפסוק: הִנֵּה-נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. [מלכים ב' ב' י"ט] והשאלות: מי ריפא את המים? [אלישע הנביא] כיצד ריפא אותם? [השליך מלח אל מוצא המים].

במהלך החידה מופסק החידון למספר דקות לצורך כניסת ראש הממשלה ורעייתו. המנחה, הדוקטור אבשלום קור, מסביר לנו שראש הממשלה בא מטקס במשכן הנשיא. יום העצמאות הוא יום עבודה עמוס שבו הוא נודד מטקס לטקס.

הודיה רחל כהן, בת 16 מפנמה סיטי, שמשחקת כדורסל וכדורגל, וגם אוהבת לבשל מגיעה הנה עם 52 נקודות. בסרטון שלה מוצג פרוייקט "תן" של הסוכנות – התנדבות לעזרה בבתי יתומים באתיופיה ובכל מיני מקומות שזקוקים לעזרה. מטרתו של מרכז "תן" בקרית שמונה היא לעזור לעולם. הפסוק: וְהָאֲנָשִׁים, טֹבִים לָנוּ מְאֹד… חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ, גַּם-לַיְלָה גַּם-יוֹמָם. והשאלות: מי האנשים שהנער מעיד עליהם? [דוד ואנשיו – שמרו על נערי נבל] מה ביקשו האנשים מאדונו של הנער? [דוד ביקש מנבל אוכל לו ולאנשיו].

תם השלב הראשון כמעט כולם זכו בכל הנקודות.

שר החינוך – שי פירון עולה לשאת את דבריו, ושלא כמנהגו – איננו פולט התחכמות שעלולה להציגו ככלי ריק. בתחתית המסך מופיעות חידות לצופים… ומייד אחריהן תשובות. התשובות מוצגות מהר מידי, אין הזדמנות להתמודד עם החידות. גם אני מציג כאן את התשובות בסמיכות לחידות, אבל מרבית חידות החידון קשות בהרבה מאלו שמוצגות לצופים בביתם. אם תהיה דרישה לכך – אשקול להסתיר את התשובות. מנכלית משרד החינוך מעניקה את פרס חתן התנ"ך הארצי לתמר ג'ינלי ולאיתמר קאליפא.

השלב השני נפתח וכל הנקודות מתאפסות

שלב זה נפתח עם ארבע מתמודדות וארבעה מתמודדים. המנחה מכריז שנאלצנו לוותר על כל המתורגמים פרט לאנגלית. ניקודי המתמודדות והמתמודים בסיום השלב הקודם היו:

בשלב זה מתאפסות הנקודות. נושא איפוס הנקודות מעלה בכל שנה את שאלת עשיית הצדק. מחד גיסא – מי שההפגין בקיאות לאורך כל הדרך, אין סיבה שיסטה ממנהגו, ולכן אין צורך להסמך על העבר, ואילו מי שמעד קלות בדרך, אין סיבה לחסום את דרכו. מאידך גיסא – השלבים המתקדמים הרבה יותר מלחיצים ואבדן יתרון העבר, עלול להכשיל את אלה שלוקים בעיתות לחץ בחִשָּׁכוֹן רגעי ולקדם את אלה שעומדים טוב יותר בלחצים, ללא תלות בבקיאותם בתנ"ך.

בחלק זה של החידון יש לזהות שם של ספר מספרי התנ"ך באמצעות רמז. הזמן לזהוי קצוב, אך המתמודד רשאי לבקש רמז שני ואפילו שלישי. כל רמז מפחית ממספר הנקודות. זהוי לאחר רמז ראשון מזכה ב 8 נקודות ואחרי רמז שני – 5 נקודות. בנוסף לזהוי הספר, על המתמודדים להשיב על חמש שאלות. היבול המרבי הוא 28 נקודות, ועל כך ניתן מענק של 2 נקודות נוספות – כך שבשלב זה ניתן לצבור עד 30 נקודות. להזכירכם – לכל המתמודדים יש אפס נקודות. בסיום השלב המצב הוא:

נראה שהסדר לא השתנה, פרט לדניאל פייזר, שלקה ככל הנראה בחִשָּׁכוֹן רגעי ולא זיהה את הספר שמואל א' אפילו אחרי הרמז השלישי.

תם השלב השני

נתן שרנסקי – יו"ר נשיאות החידון עולה לשאת את דברו. נאום מאוד מענין שפותח במילים "מה נדוש יותר ממנהיגות?" וממשיך – בישראל מנהיגות היא מקצוע פופולארי – פעם החלום של אמא יהודיה היה אחר, היום כולם לומדים בהכשרה למנהיגות. יש מכון למנהיגות, עוד מעט תהיה אקדמיה למנהיגות. נתן שרנסקי מדגיש שהחלק החשוב בפסוק המוביל הוא, מבחינתו, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם – למה הכוונה? מנהיג אמיתי חייב להיות קשור בחבל הטבור לעם שלו לדרכו לגורלו – ואז זה נותן לו הרבה כח. הוא ממשיך ומספר כי הרגיש הכי מחובר לעם דווקא כשהיה אסיר ציון – בכלא. המנחה איננו יכול לעמוד בפני ההרמה להנחתה ואומר שלכן אנחנו שולחים היום מנהיגים לכלא – שירגישו מחוברים לעם. נתן שרנסקי מפגין בקיאות ובהירות מחשבתית ראויה לציוּן, אך שליטתו בעברית רופפת למדי, והוא חי בארץ כבר 28 שנים. בסיום דבריו הוא מעניק פרס לחתן התנ"ך של התפוצות איתן עמוס מטורונטו.

השלב השלישי – שאלת ראש הממשלה

שלוש מועמדות ושלושה מועמדים עולים לשלב שאלת ראש הממשלה. הניקוש שצברו בשלב הקודם הוא:

ראש הממשלה מקבל את זכות הדיבור להצגת שאלת ראש הממשלה. הוא פותח את דבריו בבשורה למנחה, הדוקטור אבשלום קור שבשעה 11:15, בזמן שהוא כבר הנחה את החידון, נולד לו נכד. החלפת ברכות והלצות, וראש הממשלה ממשיך ואומר שלפני מספר שנים בנו של ראש הממשלה נכשל בשאלת ראש הממשלה – במדינה מתוקנת, כמו סוריה, דבר כזה לא יכול לקרות. המנחה וראש הממשלה מחליפים הלצות ועקיצות שמופנות לכיוונים שונים… לבסוף ראש הממשלה מציג את שאלות ראש הממשלה. הזמן המוקצה למענה הוא ארבע דקות, הניקוד המירבי הוא 24 נקודות. כל השאלות מתייחסות אל תכונות המנהיג.

תכונת המנהיג	השאלה	מקור הפסוק	התשובה
אנשי אמת	מי אמר: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע"?	שמות י"ח כ"א	יתרו
נקיון כפיים	מי המנהיג שהעם העיד על נקיון כפיו: "לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה"?	שמואל א' י"ב ד'	שמואל
שופט את העם	מי אמר: "חֶסֶד וֶאֱמֶת, יִצְּרוּ-מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ"?	משלי כ' כ"ח	שלמה במשלי
יוצא בראש העם למלחמות	על מי נאמר: "וַיָּלֶן… בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם… וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם"?	יהושע ח' ט'	יהושע
נטילת אחריות	מי אמר: "הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ: תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי, וּבְבֵית אָבִי"?	שמואל ב' כ"ד י"ז	דוד
דואג לחינוך	על מי נאמר: "וַיְלַמְּדוּ, בִּיהוּדָה, וְעִמָּהֶם, סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה; וַיָּסֹבּוּ בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה, וַיְלַמְּדוּ בָּעָם"?	דברי הימים ב' י"ז ט'	יהושפט’ שריו, הלויים והכהנים.
איש חזון	מי אמר: "בְּאֵין חָזוֹן, יִפָּרַע עָם"?	משלי כ"ט י"ח	שלמה במשלי
מנהיג עם שאר רוח	מי ניבא: "וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה' "?	ישעיהו י"א ב'	ישעיהו

בזמן שהמתמודדים עונים על השאלות, שרה להקת חיל החינוך מחרוזת שירים – ארץ הצבר… זה יתכן זה אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים… ארץ ארץ ארץ. אני מכיר היטב את השירים, אך ללא עומס הסילסולים בסגנון מזרחי שהעניקה להם הלהקה הנוכחית.
הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף רפי פרץ, מציג את התשובות.
[גרירת העכבר בתוך המשבצת המתאימה תחשוף את התשובה ואת מקורה].

הנה הניקוד הסופי של המועמדות והמועמדים לאחר שאלת ראש הממשלה ולפני האיפוס האחרון:

שלב הגמר – ראש בראש

כל המתמודדים שבים לבמה לקראת התמודדות "ראש בראש" בין שני המובילים – איתן עמוס ותפילה ברנסון. הנקודות שוב נמחקות – בגמר הכל פתוח. בשלב זה מוצגות למתמודדת ולמתמודד 12 שאלות לסירוגין, לכל שאלה מוקצות 5 שניות למחשבה.

התחרות צמודה, שניהם יורים את התשובות כמעט ללא היסוס… ובכל זאת בשאלה החמישית איתן "נתקע" ושולף את התשובה ממש בתום זמנו, אם אל למעלה מזה. גם בשאלה התשיעית הוא עוצר ומתקשה לענות. לבסוף, כשהוא עונה נכונה, ניכר שהמתחרה מולו – תפילה ברנסון – נושמת לרווחה, כאילו לא היה עדיף לה שיכשל. לשאלה ה 11 עונה תפילה בטעות משה במקום בועז, עוד שאלה אחת ששניהם עונים נכונה ומוכרז חתן התנ"ך העולמי.

במקום החמישי ניב קוצר מאשדוד.

במקום הרביעי אשת האשכולות הצעירה תמר ג'ינלי.

במקום השלישי איתמר קאליפא – תלמיד ישיבת שלעבים.

סגנית חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי – תשע"ד 2014 היא תפילה ברנסון

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי – תשע"ד 2014 הוא איתן עמוס

המנחה מודיע שראש הממשלה מלוּוה בשר החינוך יעלה להעניק את הפרסים לחתן. למנחה דיקציה מושלמת ומשום מה אוזני שומעות ש"ראש הממשלה מלוּוה בשרה חינוך…" אני מתבלבל לרגע וקולט את טעותי. למנחה, כאמור, דיקציה מושלמת ואני תוהה אם הוא שתל את כפל המשמעות בראשי. זה די מתאים לחוש ההומור שלו. הוא מודיע לנו ששני הזוכים במקומות הראשונים יקבלו מלגת לימודים מתנת אוניברסיטת אריאל בשומרון. אם הבנתי כשורה, לשניהם כבר יש תוכניות לימודים אחרות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא דברי סיכום – הוא פונה ל"עמוס מקרני שומרון שבטורונטו" ומברכו. בנימין נתניהו מתייחס לתכונות המנהיג. ‘מנהיגות,’ כך אומר ראש הממשלה, ‘כרוכה באומץ לב, ובנקיון כפיים, וביכולת להיות מחנך. מה שלא הוזכר הוא "ראיית הנולד והערכות לקראת העתיד". המדינה קמה עם מנהיג שראה את הנולד – את מה שקורה באירופה… המנהיג הזה נקרא הרצל.’ הרמז לראיית הנולד כבר ניטע בראשינו – אין הפעם צורך להרחיב. נתניהו ממשיך ומספר לנו על מנהגי השבת במשפחתו – ‘אני יושב כל שבת עם בני ואנחנו קוראים את פרשת השבוע ואלה רגעי השראה, וגם רגעי הכנה, כי כל פעם אני מגלה מחדש את הנצחיות. כל שבת אני שוקע בספר הספרים, והיום הזה פתחתי את היום במשכן הנשיא עם חילים מצטיינים, וחשבתי על הפסוק משמואל ב' לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת… הערב אהיה בהענקת פרס ישראל וכבר הכנתי לכך פסוק ממשלי: אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה;    וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.’ ראש הממשלה מונה את יעדינו ואת מטרותינו, אומר שהכל כבר נמצא בתנ"ך, מקנח ב’שאו כולכם ברכה עד השנה הבאה’, ואני תוהה היכן נראה ונשמע את חידון התנ"ך הבא ללא ערוץ ציבורי – בהנחה ששר החינוך, שעשה לעצמו מנהג לבטל את כל המבחנים, לא יבטל גם את החידון. חתן התנ”ך מודיע שבשנה הבאה ילמד בישיבת מעלה אדומים, להקת חיל החינוך שבה לשירת התקווה.

תם הטקס.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור[לפחות כל עוד היא קיימת]

סקירה חוויתית של כל חידוני התנך העולמיים לנוער יהודי מאז תשס”ט 2009 ועד היום בתרבות הפנאי

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג 2013 – חידון היובל

השנה אנו חוגגים חמישים שנה לחידון התנ"ך והחידון מתקיים בסימן בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.

המתכונת מוכרת היטב – המנחה הוא כתמיד הדוקטור אבשלום קור והאירוע נפתח בשירים, נאומים, כיבודים, חלוקת תעודות לחתני שלבי הביניים, ועוד נאומים… יוסף שער, מראשי מחברי החידות, מספר על יוזמת בן גוריון לחידון התנ"ך הראשון לפני חמישים שנה שנה. כבר עברה מחצית השעה ועדיין איננו רואים באופק את הנושא לשמו התכנסנו – חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

סוף סוף מציגים את גיבורי האירוע – המתמודדים על כתר התנ"ך לשנה זו הם:

ישי אייזנברג מארה"ב אסתר לוי מפנמה שלמה אבידן וייטי מקנדה אליאור בביאן מישראל אדוארדו רפאל עבדי ממקסיקו שמואל כהן מדרום אפריקה נח כהן מקנדה יהשע סילברה מארה"ב

דוד ריפסמן מקנדה שלהבת שוורץ מארהב ליאורה ברוורמן מישראל אריאך קלמן מקנדה קורן קאזס מישראל אברהם נפתלי איזקסון ממקסיקו אלירן אלישע מישראל חיים טבלה ממקסיקו

אני כבר חושב שפנינו אל החידון ואז נקרא היושב ראש יולי אדלשטיין לשאת נאום נוסף… כולם אומרים דברי טעם, אבל לא לשם כך אני מוותר על כל שאר עיסוקי יום העצמאות. השעה 11:45 – החידון מתחיל. את שאלות החלק הראשון מציגים אנשים שיש להם סיפור אישי מרתק שמוביל אל החידה.

את החידה הראשונה מציגה מיכל אנסקי, נכדתו של פרופסור חיים גבריהו – יוזם חידוני התנ”ך. מיכל אנסקי, שמוכרת לנו היטב מתחרות אחרת, משייטת בין צרורות ירקות וראשי סלרי מדהימים בגודלם וביופיים בשוק האיכרים שיסדה בנמל תל אביב ומגיעה אל החידה: וַיְלַמְּדוּ, בִּיהוּדָה, וְעִמָּהֶם, סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה; וַיָּסֹבּוּ בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה, וַיְלַמְּדוּ בָּעָם – מי המלך ומי האנשים שבצעו את השליחות? ישי אייזנברג מגיש את התשובה במלואה וזוכה, מן הסתם, במלוא הנקודות.

אייל ברטוב – צלם טבע – מספר על צילומי חיות שביצע בשדה בוקר עבור ניישונל גאוגרפיק. שאלתו נשענת על הפסוק: כִּי גַם-אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב: כִּי לֹא-הָיָה, דֶּשֶׁא. וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל-שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים – שלמה אבידן וויטי עונה תשובה מלאה בעניין ירמיהו והבצורת. את התשובה לשאלה זו גם אני יודע.

אוצרת מוזיאון ישראל ד"ר סילביה רוזנברג מספרת על הורדוס שהטביע חותמו על אתרים ואירועים בהירודיון וביריחו ושאלתה נוגעת לפסוק: וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל-שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל-שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים. מן הפסוק נגרעו מספר מילים שעליהן נסבה השאלה. אני יודע את התשובה – הרי שרתי לא פעם את השיר שמבוסס על הפסוק. גם אליאור בביאן נותן תשובה מלאה, מספק את כל רשימת המקומות ששמותיהם נגרעו מהפסוק וזוכה בכל הנקודות.

ישי אוליאל – אלוף העולם בטניס לצעירים – בן 12 מרמלה – מספר על דרך החתחתים שעבר עד שנמצא מאמן שיאמין ביכולותיו ויוביל אותו אל האליפות. והשאלה: אֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה, לְשַׁלַּח-לִי, לְמַטָּרָה. וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת-הַנַּעַר, לֵךְ מְצָא אֶת-הַחִצִּים – מי ירה את החיצים ומה היה המידע הנדרש? אדוארדו רפאל עבדי משיב תשובה מלאה.

יצחק גוטליב, פרופסור למקרא שהשתתף בחידון העולמי הראשון שואל בעניין הפסוק: שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ – מי הנביא ומה בקשתו – שמואל כהן מציג תשובה מלאה.

הרצל שחף קליג' – איש חיל הים שהשתתף בחידון התנ"ך הראשון, מספר על אירוע ממעללי חיל הים ושאלתו אומרת שהכתוב מספר על מלחי אוניה וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים, לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה-וְלֹא יָכֹלוּ: כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם. והשאלה היא מאיזו עיר יצאה האוניה ומה הסיבה לסערה – הפוגה לצורך כניסת ראש הממשלה ורעייתו… לחיצות ידיים… כיבודים הכרחיים… החידון ממתין… וממשיכים – נח כהן מקנדה נותן תשובה מלאה.

שמעון גרייניץ, מנהל מעון "עתידות" לילדים בעלי מוגבלויות, מציג את תרומתם של הילדים ליצור חלקים בפרוייקט כיפת ברזל ושואל על מפעל בניה שבמהלכו חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים, וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים – מי המנהיג ומה היה מפעל הבניה. תשובתו של יהשע סילברה מלאה.

שמחה רותם ממורדי גטו ורשה מספר על המרד ומתאר קבוצת לוחמים כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה, כְּדֹב שַׁכּוּל, בַּשָּׂדֶה – מי האיש ומי קבוצת הלוחמים. דוד ריפסמן – 10 נקודות – תשובה מלאה.

העיתונאי בעז ביסמוט, שחדר לאירן ולעוד מדינות אויב, מספר על מפגש עם רפסנג'אני אחרי שמעד בלשונו, ענה לטלפון בעברית ובכל זאת שרד את האירוע ואפילו הגיע למסיבת עיתונאים עם אחמדאינג'אד ולמפגש פנים אל פנים. שאלתו מתייחסת לכתוב: וָאָבוֹא, אֶל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר, וָאֶתְּנָה לָהֶם, אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים – מי המנהיג? ציין בקשה נוספת… שלהבת שוורץ – תשובה מלאה.

מנחם גולדברג מייסד כפר קדם שמציג את צורת החיים של אבותינו בישוב הושעיה מסייר איתנו בכפר, מציג בפנינו את הפעילות המתרחשת בו ולבסוף יונת דואר מביאה לו את כתב החידה: הנביא מנבא מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם – מי הנביא ומה יובא על גבי הגמלים … ליאורה ברוורמן עונה שהנביא הוא ישעיהו ובעניין מה שיובא על גבי גמלים מצטטת שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה–כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ. כָּל-צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר – תשובה מלאה 10 נקודות.

אפרת ניסימוב מהסוכנות היהודית מספרת על מפגשים בין יהודי ניו-יורק, הונגריה וישראל שכללו ביקור בבית קברות עברי בהונגריה. והשאלה – נביא מנבא הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח, וּמֵאֶרֶץ, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים – מי הנביא? וכיצד תקרא העיר ירושלים? אריאל קלמן מקנדה עונה תשובה חלקית וצובר חמש נקודות.

סגן אמיר מועדי, נכדו של שייך ג'אבר מועדי שיזם כחבר כנסת את חוק גיוס הדרוזים לצהל, מספר על פעילותו כקצין תקשוב בסוללות כיפת ברזל ושאלתו נוגעת למי שלפני המלחמה וַיַּעַשׂ לוֹ … קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת … עַד-כַּלֹּתָם. מי האיש שעשה לו קרני ברזל? ונגד מי הייתה המלחמה? קורן קאזס עונה תשובה מלאה – עשר נקודות.

הפרופסור אדם זִרְטָל מספר על ממצאים ארכיאולוגיים שמצא בעיר חרושת הגויים – בירתו של סיסרא. הממצאים מתאימים לסרדיניה וככל הנראה הגיעו אלינו בדרך הים. החידה מתייחסת לכתוב: וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן – מי עמדו בראש מחנה ישראל? ומאילו שבטים הגיעו הלוחמים? אברהם נפתלי איזקסון משיב תשובה מלאה.

עמוס תמם שמגלם את קזבלן בגרסת התיאטרון הקאמרי למחזמר – מספר על ההצגה ועל עצמו ושואל על איש אחד שעליו נכתב וּמִי בְכָל-עֲבָדֶיךָ נֶאֱמָן, וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל-מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ – מי האיש? ומה היה המעשה? – אלירן אלישע משיב תשובה חלקית – חמש נקודות.

לקראת החידה האחרונה בחלק זה, צוות החידון יצא לשוק מחנה יהודה והנה אנחנו סוגרים מעגל עם מיכל אנסקי שהחלה את סבב השאלות בְּשׁוּק האיכרים בתל אביב. אנשי החידון מדברים עם סוחרי השוק על החידון תוך שיבוץ קטעים מהמערכון של אורי זהר ואריק איינשטיין שבו מוזכר האיש תחת גפנו ותחת תאנתו ובכך בדיוק עוסקת השאלה: וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ – מי המלך? ומה גבולות ממלכתו? – חיים טבילה משיב תשובה מלאה.

תם השלב הראשון. שיר, ומתחיל השלב השני. כל הנקודות נמחקו. לכל מתמודד מוצגת שאלה שמורכבת מסדרת רמזים שמובילים אל הספר שאליו מתייחסות החידות הבאות – חמש חידות מהירות שיש להשיב עליהן תוך דקה אחת.

ישי אייזנברג יורה את התשובות עוד בטרם הספיק המנחה לסיים את קריאתם. נותר לו עודף זמן מרשים והוא כמובן זוכה בכל הנקודות.
שלמה אבידן וויטי מפגין בקיאות חלקית וזוכה ב 19 נקודות.
אליאור בביאן נחפז מידי בתשובותיו, טועה בתשובה אחת, מספיק לתקן תשובה אחרת במועד ומקבל 25 נקודות.
דוד ריפסמן מתקשה לזהות את הספר ונזקק לרמז נוסף. נראה שהוא בבלק אאוט – די חסר אונים – 19 נקודות.
שלהבת שוורץ נזקקת לרמז שני לזהוי ספר שמות, עונה על 4 מבין 5 השאלות ומקבלת 21 נקודות.
ליאורה ברוורמן נזקקת גם כן לרמז שני – כל התשובות נכונות – 25 נקודות.
קורן קאזס נזקק לרמז שני, עונה נכונה על 4 מבין חמש השאלות ומקבל 23 נקודות.
חיים טבילה מזהה את הספר אחרי 2 רמזים, עונה כשורה על 2 מבין 5 השאלות ומקבל 13 נקודות.

חבורת חיילים שרה שיר והמתמודדים המובילים ממשיכים לשאלת ראש הממשלה. ראש הממשלה בקיא בתנ”ך וחריף לשון. הוא מציג בצורה מעניינת את החוויה האישית שלו ומגיע אל השאלה. קריאה רהוטה, דיקציה מושלמת והקפדה על הטעמה נכונה מעבירים אלינו לא רק את הכתוב אלא גם את המשמעות. שאלת ראש הממשלה עוסקת לכבוד שנת היובל בנבואות נחמה לימים טובים יותר. הנה שאלת ראש הממשלה:

1. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ: לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם–כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה. – עמוס 2. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה-בְּרִית חֲדָשָׁה. – ירמיהו 3. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה – עמוס 4. מי אמר כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים – זכריה 5. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה; וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה, מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה. וְיָצָא עוֹד קָו הַמִּדָּה, נֶגְדּוֹ, עַל, גִּבְעַת גָּרֵב; וְנָסַב, גֹּעָתָה. וְכָל-הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל- הַשְּׁדֵמוֹת עַד-נַחַל קִדְרוֹן עַד-פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים, מִזְרָחָה–קֹדֶשׁ, לַיהוָה: לֹא-יִנָּתֵשׁ וְלֹא-יֵהָרֵס עוֹד, לְעוֹלָם. – ירמיהו 6. מי אמר בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ – צפניה 7. מי אמר וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם – ישעיהו 8. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. ובְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח – ירמיהו

חמש דקות קצובות למתמודדים לענות על החידות. תשובות מושלמות יזכו את המתמודדים ב 24 נקודות. רמז – כלהתשובות נמצאות בתנ”ך. רמז נוסף – צפנתי את התשובות בסופי השאלות.

בזמן שהמתמודדים עוסקים בפתרון החידות עולה להקת הרבנות הצבאית לשיר – כולם טנורים בגוון מזרחי. מעניין לאן נעלם הניגון שאיפיין את מקהלת הרבנות הצבאית של העשורים הקודמים. הנה המתמודדים חזרו – ואלה התוצאות:

מעניקים את הפרסים לסגנים –

סגן שלישי / רביעי קורן קאזס מישראל – 43 נקודות

סגן שלישי / רביעי שלהבת שוורץ מארה"ב – 43 נקודות

סגן שני ליאורה ברוורמן מישראל עם 48 נקודות

שלב אחרון – דו קרב בין ישי אייזנברג מארה"ב ואליאור בביאן מישראל מסתיים בשוויון – שניהם עונים באופן מיידי על כל השאלות. צוות השיפוט מחליט לא לעבור לשלב שובר שיוויון ולהעניק לשני המתמודדים את תואר חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג.

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג הוא ישי אייזנברג מארה"ב

וכן

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג הוא אליאור בביאן מישראל

ראש הממשלה נושא דברי סיכום ומדגיש את הפסוק וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת – לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה וזוכה אצלי במלוא הנקודות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך ומקשה – מהי המילה הראשונה בתנ”ך כולם יודעים, אך מהי המילה האחרונה בתנ"ך? מסתבר שגם החתנים אינם יודעים. ראש הממשלה מציין שהמילה האחרונה בתנ"ך היא וְיָעַל ומוסיף – יש כאן רמז ברור לכך שאתם צריכים לעלות עם משפחותיכם לארץ ישראל.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור

סקירה חוויתית של כל חידוני התנך העולמיים לנוער יהודי מאז תשס”ט 2009 ועד היום בתרבות הפנאי

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ב 2012

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מתקיים השנה בסימן 'צדק חברתי' על פי הפסוק "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ" מיכה ו'8. הבחירה איננה מפתיעה. התעוררות המחאה הציבורית בקיץ האחרון הביאה סוף סוף את סוגית הצדק החברתי לסדר היום הלאומי. התנ"ך עוסק בענייני צדק מהיבטים רבים ושונים. החידון טרם התחיל וכבר אני חושב על כל מיני קשרים בין ענייני הצדק בעולם התנ"ך לבין הצדק החברתי כפי שהוא נתפס במדינתנו בשנתה השישים וארבע.

על המסך חולפים דגלי המדינות המיוצגות בחידון וברקע נשמעת נעימת השיר פתאום קם אדם. אני אוהב את הבחירה המוסיקלית שמקושרת למחאת הצדק החברתי ששטפה את רחובותינו בקיץ האחרון.

מנחה החידון הבלתי נלאה, ד"ר אבשלום קור, מספר לנו שהשנה מיוצגות בחידון עשרים ושתיים מדינות. המתמודדים עולים לבמה. המנחה מונה את שמות המדינות ומציג ספירת מלאי של החידון ושל המדינה – 49 שנים לחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, 45 שנים לשחרור ירושלים, 64 שנים למדינת ישראל. אבשלום קור מציג את נשיאוּת החידון ואחריה את צוות השיפוט ומחבר החידות נריה פנחס. עוברים למסכת הנאומים והכיבודים. הנאומים ארוכים, מפורטים ונוגעים לנושא החידון. על רקע הנאומים מוקרנות בתחתית המסך חידות תנ"ך ותשובותיהן… הסברים על מבנה החידון… על ההיסטוריה של החידון… היכן הוא משודר. אני קורא את הכתוביות בתחתית המסך, הן הרבה יותר מעניינות מהנאומים. הנואמים מפגינים בקיאות מופלגת בתנ"ך, אני תוהה מי כתב להם את הנאומים. שר החינוך, גדעון סער, מברך את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אלא שראש הממשלה עדיין לא נמצא באולם – הוא לא יוותר על הזדמנות לכניסה דרמטית. [סליחה – פרץ ציניות רגעי].

לשלב הגמר הגיעו ששה עשר נערים ונערות:

ג'ונה צ'יל – ארה"ב עקיבא אברמוביץ – ארה"ב אבשלום אדלר – ישראל אלחנן בלוך – ישראל בעז בן דב – ישראל יובל באומהפט – ישראל אפרת מימון – פנמה גדיאל אילן נחמנוביץ' – קוסטה ריקה אהרון גולדברג – קנדה ירדנה מגד – קנדה ישעיהו פרידמן – קנדה רבקה סבוביץ – קנדה אבהו אלברטו עבוד – מקסיקו אליהו חליפה – מקסיקו נתנאל גוגנהיים-כ"ץ – מקסיקו רפאל טורקיה – מקסיקו

בעז בן-דב תלמיד בית הספר ליאו-באק בחיפה

שאלות השלב הראשון מוצגות באמצעות סרטונים. אנחנו מטיילים עם הסרטונים בירושלים, באֲגַמוֹן החוּלה, בבר השקט במוזיאון הילדים בחולון. השאלות מוצגות בגוף הסרטונים. על גב הכרטיסיות שבידי המנחה איור של ספר פתוח ומעליו המילים חידון התנ"ך – העיצוב חביב עלי מאוד. ממשיכים למחלקת החפצים ביד ושם. בינתיים אני מסתדר לגמרי לא רע עם החידות – זה שלב החימום שנועד, בין השאר, לתת גם לצופים הרגשה טובה שהם בכל זאת יודעים משהו. מבקרים בבסיס חיל האויר, מעניין כיצד יקשרו את המטוסים אל התנ"ך. החידה מתייחסת לפסוק משירת דבורה מִן-שָׁמַיִם, נִלְחָמוּ; הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם-סִיסְרָא. עוד ביקור בירושלים עם סיפור מעניין כיצד התגלגל מעילו של נפוליון מרוסיה להיות פרוכת בירושלים. שייטת המפרשיות האולימפית לי קורזיץ פוגשת אותנו במכמורת עם סיפורה המרתק – סיפור של נחישות אישית. והנה אנחנו במחסן של רשות העתיקות ושומעים את סיפורי המשקולות ששמשו למסחר בימים ההם.

המנחה עוצר את הטקס לכניסה דרמטית של ראש הממשלה ורעיתו – הקהל עומד ומוחא כפיים. ראש הממשלה עובר לאיטו ולוחץ את ידיהם של אנשים רבים עד שלבסוף נאלץ המנחה להזכיר לו שאנחנו באמצע החידון והמתמודדת צריכה לענות על השאלה שכבר הוצגה.

השאלה הבאה מוצגת בקריה למחקר גרעיני בדימונה. רעש מחריד את השמיים – מטס חיל האויר של יום העצמאות חולף מעל גגות חיפה. גם זה חלק מחווית החג שתמיד גורמת לי לפצל קשב באמצע החידון. יוצאים למסלול רכיבת אופניים בהשתתפות נכים. ממשיכים למפעל פרי הגליל בחצור הגלילית, מפעל שעמד השנה על סף סגירה – הקשר לצדק חברתי הפעם ברור לי מאוד. מבקרים במעבדת תרבות התיאטרון בדימונה ופוגשים את השחקן אוהד קנולר שעבר לדימונה לקדם את התיאטרון בפריפריה. עוברים לבסיס תותחנים וממנו לישוב מעורב חילוני-דתי שמוקם בנגב, ממשיכים אל שחקני הכדורגל של הפועל קרית שמונה – ד"ר אבשלום קור מכתיר אותם בשם אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא. אני מתרוצץ בין הטלוויזיה לבין החלון ממנו נשקפים מטוסי חיל האויר. החידה האחרונה מביאה אותנו לכפר נהר הירדן שהוא מחנה לילדים נפגעי כוויות. בסיום שלב זה של השאלות מודיע יושב ראש חבר השופטים, חה"כ ראובן ריבלין, שצוות השיפוט ערער על הניקוד שקיבל עקיבא אברמוביץ'. הניקוד עולה מחמש לשבע נקודות עקב חוסר בהירות בהגדרת החידה. זה מה שנקרא צדק חברתי.

פסק זמן מוסיקלי עם קובי אפללו בדרך אל השלב השני שאליו עולים:

עקיבא אברמוביץ – ארה"ב
אבשלום אדלר – ישראל
אלחנן בלוך – ישראל
יובל באומהפט – ישראל
אפרת מימון – פנמה
אהרון גולדברג – קנדה
אליהו חליפה – מקסיקו
רפאל טורקיה – מקסיקו

המנחה מפרט את כללי השלב השני. כללים מורכבים מאוד שדורשים יותר מבקיאות בתנ"ך.

עשרים וחמש שניות מוקצות לשאלה הראשונה בה נדרש המתמודד לזהות אישיות. אחריה חמש שאלות בסגנון על מי נאמר… מי אמר… השלם את הפסוק וכדומה – לשלב זה מוקצות שישים שניות. כאן כבר אני מתקשה מאוד. נראה שגם לחלק מהמתמודדים התשובות אינן זורמות מאליהן כמו בשלב הקודם.

המתמודד אהרון גולדברג מקנדה ביקש רמז, ומשלא נענה, ביקש שנית ואז הופיעו שני רמזים. הניקוד שלו נקבע כאילו נזקק לשני הרמזים. בסיום השאלות פסק היושב ראש שיש לתת לו את הנקודות כאילו לא הוצג הרמז המיותר. לפני כן, זעמתי לרגע על העוול אך בסופו של דבר נעשה צדק ועל כך אמר היו"ר ריבלין – צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף.

סוף סוף שאלה עליה גם אני יודע לענות – על מי נאמר שנתן שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים – זהו כמובן בֹּעַז – גיבור המגילה החביבה עלי בתנ"ך. קובי אפללו עומד לשיר את שירו ים הרחמים, לא לפני שאבשלום קור מסביר לנו על מקורותיו של הזַמָּר והזֶמֶר.

לשלב השאלה הזהה עולים ששה מתמודדים:

עקיבא אברמוביץ – ארה"ב
אבשלום אדלר – ישראל
אלחנן בלוך – ישראל
אהרון גולדברג – קנדה
אליהו חליפה – מקסיקו
רפאל טורקיה – מקסיקו

שאלה זו נקראת שאלת ראש הממשלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא מספר מילים וקורא לקהל להריע לכבוד החג. אין ספק שראש ממשלתנו יודע כיצד להלהיב קהל. ראש הממשלה קורא את השאלות – רשימה מכובדת של שאלות על מצוות שעוסקות בעשיית צדק וברדיפת צדק. הוא מציין שיש למשפחתו נגיעה מיוחדת אל התנ"ך ומקפיד מאוד על הגיה נכונה של הציטוטים במהלך הצגת השאלות. אני מנסה לרשום לפני את השאלות כדי לנסות להתמודד עם מה שאוכל. לצערי אינני מצליח לרשום בקצב הקריאה.

הרביעיה הקאמרית של חיל החינוך מנעימה את זמננו בזמן שהמתמודדים עונים על השאלות. הרב הראשי לצהל תא"ל רפי פרץ מציג את התשובות. בשלב זה כבר די ברור מי יהיו המתמודדים על כתר חתן התנ"ך וסגנו אך לפני השלב המכריע מזמין המנחה את דלית שטאובר – מנכ"לית משרד החינוך ואת מנהל מינהל חברה ונוער – יוסי לוי לטקס הענקת הפרסים למובילי השלבים המוקדמים:

חתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים בישראל – יובל באומן
חתן התנך לבתי הספר הדתיים בישראל – אבשלום אדלר
חתני התנ"ך של התפוצות – אהרון גולדברג מקנדה ועקיבא אברמוביץ' מארה"ב

סגן רביעי    – רפאל טורקיה ממקסיקו
סגן שלישי – אהרון גולדברג מקנדה
סגן שני – אבשלום אדלר מישראל ואליהו חליפה ממקסיקו

אלחנן בלוך מישראל ועקיבא אברמוביץ' מארה"ב מתמודדים על כתר חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי. לפני שלב ההכרעה מוחקים את כל הנקודות שנצברו עד כה – ההתמודדות פתוחה לגמרי. לכל אחד שתים עשרה שאלות וחמש שניות לכל תשובה. בסיום השלב מוענקים הפרסים – מלגות לימודים מכובדות.

שאלות שלב ההכרעה: בליווי תשובות מוצנעות
1. פסוקי רוח
מי אמר: "וְנָחָה עָלָיו… רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה"? – ישעיהו
מי אמר: "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל"? – יחזקאל
2. בנים
מי אמר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן"?  – משורר תהילים
מי אמר: "וְכָל-בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ"? – ישעיהו
3. נער
מי אמר: "הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי-נַעַר אָנֹכִי"? – ירמיהו
מי אמר: "וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא"? – שלמה
4. ירושלים
על מי נאמר: "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה"? – חולדה הנביאה
מי אמר: "וָאָבוֹא אֶל-יְרוּשָׁלִָם וָאֱהִי-שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה"? – נחמיה
5. פרס
מי אמר: "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע"? – יחזקאל
למי נאמר: "וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם-שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר-יָוָן בָּא"? – דניאל
6. מילוי הנפש
מי אמר: "כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל-נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי"? – ירמיהו
מי אמר: "כָּל-עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם-הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא"? -  שלמה בקהלת
7. השלם את הפסוק
השלם את הפסוק: טוֹב-מְעַט, בְּיִרְאַת ה' מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ
השלם את הפסוק: תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה
8. גיבורי דוד
מה שם עירו של הִדַּי, מגיבורי דוד? נַּחֲלֵי גָעַשׁ
מה שם עירו של אֶלְחָנָן בֶּן-דֹּדוֹ מגיבורי דוד? בֵּית לָחֶם
9. שערי ירושלים
איזה שער החזיקו יוֹיָדָע בֶּן-פָּסֵחַ, וּמְשֻׁלָּם, בֶּן-בְּסוֹדְיָה? שַׁעַר הַיְשָׁנָה
איזה שער החזיק חָנוּן וְיֹשְׁבֵי זָנוֹחַ? שַׁעַר הַגַּיְא
10. גשם
מי אמר: "וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ"? – יחזקאל
מי אמר: "אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי"? – מלאכי
11. צדיק
מי אמר: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא"? – שלמה בקהלת
מי אמר: "הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא"? – זכריה
12. ישועה
מי אמר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' "? – משה
מי אמר: "וְאֶת-עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל-רָמִים תַּשְׁפִּיל"? – דוד

סגן חתן התנ"ך לשנת תשע"ב הוא עקיבא אברמוביץ' מארה"ב.

חתן התנ"ך לשנת תשע"ב הוא אלחנן בלוך מישראל.

ראש הממשלה נושא דברי סיכום. הוא פותח בברכה ליו"ר ראובן ריבלין ומפרט אחד לאחד את כל האנשים שראויים לכיבוד בין אם הם על הבמה ובין אם הם בקהל. רשימה מכובדת ומאוד ארוכה. ראש הממשלה מנסה להתחבב בדבריו על השומעים. המילים מנוסחות היטב ונשמעות כאילו הן ספונטניות ויוצאות ישר מן הלב. זו הפעם השביעית שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעניק את הפרס בחידון התנ"ך. בכל שנה, כך הוא מספר, חמיו האהוב נהג לעקוב אחר החידון. הוא ידע את כל התשובות… השנה החם איננו. ראש הממשלה הוא נואם מוכשר שיודע לשבות את הקהל. התנ"ך הוא לדבריו "אבן המסד של הקיום שלנו" ואני נזכר בביטוי "סלע קיומנו" שנשמע מפיו אי שם בעבר הרחוק בהקשר שונה לחלוטין. ראש הממשלה לא אמר אף מילה על צדק חברתי ויכול להיות שטוב שכך.

קמים לשירת התקוה. במרכז המסך נראית חיילת ששרה את התקוה. אני שמח לראות שנגע הדרת הנשים שפשה בארצנו השנה נשאר מחוץ לאולם זה. המצלמה עוברת על פני הנוכחים וליבי נחמץ כשאני רואה ששפתיו של חתן התנ"ך אינן נעות בהתאם למילות המנון הלאומי שלנו. האם יכול להיות שהחתן שבקיא כל-כך בתנ"ך איננו מכבד את ההמנון הלאומי? נציגי התפוצות שרים במלוא פה את ההמנון – גם אלה שאינם דוברים עברית.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור. התמונות לקוחות מהסרטון שבאתר. 

סער ים וסער לב

הרהורים על לבד ביחד בעקבות גמר האח הגדול
מאת: ליבי רן

את ההרגשה הזאת שאוחזת בי, כשאני רואה מישהו מוכר (מהתקשורת) ברחוב, ורוצה לפנות אליו ולומר שלום, אני מכירה היטב. אחרי הכל, אני גרה בתל אביב, ונתקלת במצבים כאלה כל הזמן. אף פעם לא חשבתי על המצב ההפוך. על המצב שבו אני אוכל לצפות השכם והערב באדם שאני מכירה, שאם אני רואה אותו ברחוב, לא רק שאני אומרת שלום, אני גם מחבקת ושואלת לשלומו, והוא מחבק בחזרה. בצפייה הזאת הוא-הוא, ואני-אני, אבל אין לי שום גישה אליו, ולו אין גישה אליי. אני יכולה לראות אותו מדבר, אבל עם א/נשים אחרות/ים. אני יכולה לפנות אליו ולברך אותו לשלום, וזה חסר תוחלת בדיוק כמו בכל פעם אחרת שבה אני מדברת אל מסך הטלויזיה שלי.

חשבתי הרבה על חווית ההצצה הזאת לאולפן הרדיו. על הנושא של מה שכתבתי: על עצם ההצצה, ועל היכולת שלה לשנות את מי שמציצים בו. התייחסתי, אם כי לא במודע, גם לעצמי כמציצנית. כמה אני שונאת את עצמי במעמד הזה, ונהנית ממנו בו זמנית.

עכשיו, תארו לעצמכן/ם כמה זה מוזר לגלות, שאותו חבר שהצצתי לו לאולפן הרדיו (בידיעתו, תוך דיאלוג איתו), נכנס מרצונו לבית מלא מצלמות – שגם הוא נכנס לרשימה ההיא שכתבתי – כהשוואה מופרכת למצב שתיארתי. לא העליתי על דעתי גם, כמה המצב שלו, דעותיו ואישיותו יעידו עליי. לא עבר יום מאז שסער נכנס לבית "האח הגדול", שלא שמעתי לפחות ביקורת אחת עליו. נאצות, דברי הלל, אמירות כמו "אנשים כמוהו צריך להרוג", "סבתא שלי חולה עליו", "את בטוחה שהוא לא גיי?", "הוא חרא של בנאדם", "הוא צבוע", "הוא ישכח אותך ואת כל שאר החברים שלו מקודם", "הוא חתיך", "זאת באמת דעתו הפוליטית?", "רגע, את בטוחה-בטוחה שהוא לא גיי?", "איך שהוא יוצא הוא מקבל תוכנית / קמפיין / תפקיד בסרט החדש של אוחובסקי את פוקס", "איזה אידיוט", "שיעבור לעזה", "גם בחיים האמיתיים הוא מדבר ככה, בהתנשאות?", "שנייה – אז מה סגרנו, גיי או לא גיי?".

אני רוצה לברך על זה. למדתי שיעור חשוב. אני משתדלת לא לשנוא את כל מי שאמרו לי דברים מעליבים. לרובן/ם אמרתי: "שים/י שם של חבר/ה שלך במקום השם של החבר הזה שלי, ותשאל/י את אותה השאלה. איך זה מרגיש?" כואב. זה כואב.

אני לא חסינה. זה באמת פוגע.
לאימש'ך צריכים לשלול את האזרחות.
לאבש'ך יש דיבור מתנשא.
אחותך היא חרא של בנאדם.
אחיך צבוע.
אנשים כמו החבר הכי טוב שלך צריך להרוג.
וכולכם וכולכן ביחד תלכו לעזאזל.

אני רוצה להיות בוגרת ולא לשנוא אף אחת ואחד מכן/ם. גם אם סער בחר לשים את עצמו במקום הזה, ובטח לא לגמרי חשב מה זה יעשה לכל העולם.
ההצצה שלי לאולפן הרדיו היתה רחוקה שנות אור מההצצה שלי לבית האולפני בנווה אילן. החיוך הנבוך, האותנטי של סער באולפן ה' של גל"צ התחלף במבט מתריס, כזה שיודע שיש כאן צופים כל הזמן, בכל מקום. יודע שהמיקרופון אף פעם אינו כבוי. המקום שבו נפער השקט של השידור, בין הדיבורים ברדיו, בזמן השירים, נעלם בשידור בערוץ התמיד-מחובר של קשת (כמעט תמיד-מחובר. כשהגיעה שקופית שאמרה שהשידור יתחדש בקרוב, לא רציתי עוד). אפשר היה לשמוע את הנשימות של הדיירות/ים ישנות/ים.

יותר מדי.

אם ברדיו רציתי יותר, בטלוויזיה תמיד רציתי פחות. פחות ופחות. עד הגמר, היה לי קשה לעקוב אחרי הכל. כזאת כמות של אינפורמציה, וריקושטים, ריקושטים על כל משפט, חצי נשימה, הרמת גבה, תנועה רצונית או בלתי רצונית.

הגמר התחיל כצפוי. קודם יצאו מהבית שתי המתמודדות שהיה צפוי שיצאו קודם. נותרו שני פייבוריטים וסער. סער, שעדיין פתוחים עמודים נגדו בפייסבוק. סער, שבגלל היותו מי שהוא, גיליתי שיש אנשים איומים ונוראים מסביבי. אנשים שאין להם יכולת להפריד בין היותם צופים לבין היותם בני אדם. שבשיחה איתי, בידיעה שזה חבר, השתלחו בי כאילו אני הנציגה המקומית שלו. שדרשו ממני תשובות על המעשים שלו, על הדעות שלו, על האמירות שלו. אף אחד לא שאל אותי מה דעתי. איפה אני במשוואה הזאת. במקום מסויים, זה כבר כל כך הכעיס אותי, שנכנסתי לריבים, שבהם כל מטרתי היא להבהיר, אחת ולתמיד, שאני לא צד במשוואה.

אז מה זה, כל ה"אכלו לי, שתו לי" הזה? מה זה, כל ה"אני ואני ואני ואני" הזה? – זו החוויה שלי כאינדיבידואלית. כי עם כל הסולידריות הזאת, אנחנו עדיין אינדיבידואליות/ים. אז לא נתנו לי מספר סידורי משלי, ואי אפשר לסמס לי, אבל חשוב לי לספר איך זה גם מכאן. מהספה שלי. בחוסר אונים, בנסיונות להתנתק, בחוסר הצלחה. להיות מספיק קרובה כדי לשמש שלוחה של סער, ומספיק רחוקה כדי לא ממש לתקשר איתו.

אני מאוד לא אוהבת לחכות לחברות/ים אחרי הצגה שבה הן/ם השתתפו, כדי לחבק ולברך. זה קורה לי הרבה, אני עוסקת בתיאטרון, וכך גם רבים מחבריי. אני לא אוהבת להצטופף ליד כל האנשים היותר חשובים ממני – המשפחה, החברות/ים היותר קרובות/ים, ולצפות לשלוש שניות של חיבוק לחוץ וחיוך עייף. אני אוהבת לדבר, לשמוע ולהישמע. לחבק חזק ועם הרבה כוונה. לאהוב. אני חוששת, שמעכשיו – סער יהיה כל הזמן השחקן הזה, רגע אחרי הירידה מהבמה. רק עכשיו הוא ירד מהבמה הענקית בפריים טיים, אחרי הצגה של שלושה חודשים וחצי, לפני קהל עצום. התור לחיבוק הוא ארוך. אני לא רוצה לעמוד בו. כשיהיה לו זמן לקפה, סער יודע איפה למצוא אותי, לחיבוק חזק עם הרבה כוונה.

בינתיים, אני רק מקווה שהוא יחזור הביתה, לזואי ולחברות/ים, למשפחה ולשפיות, לשעורי הערבית ולמסיבות בסלון, לתזה, להצגות ולתנועה ציבורית. ולהיות אדם, ולא תמונה, איקון, סמל, ייצוג, מספר לסימוס.

הלוואי שהכל יחזור לאיך שהיה.

אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם

כיף לחזור אל זיכרונות ילדותי השניה. בתחילת שנות השמונים המחזמר אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם צולם לַטלוויזיה ומאותו רגע פּוּמפָּם השכם והערב בשידורים חוזרים להנאתי ולהנאת המשפחה. במקביל יצא גם ספר המחזמר שנקרא על ידי כולנו בין שידור חוזר למשנהו. ציטוטים מהמחזמר נזרקו על ידינו כל הזמן ובכל הקשר. שמחה גדולה.

לאה נאור כתבה את המחזמר אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם על פי בדיחה עממית בחרוזים מאת חיים נחמן ביאליק שאותה ניתן לקרוא באתר פרויקט בן יהודה. כאן אני חוזר אל ילדותי הראשונה, כאשר דודה לָלְקָה קראה איתי את הסיפור מתוך ספר עב כרס שנקרא ככל הזכור לי “כל כתבי חיים נחמן ביאליק” אבל יכול להיות שאני טועה. הייתי קטן מאוד, בראשית הקריאה אם לא למטה מזה – וזה היה מזמן. מאחר שירשתי חלק לא מבוטל מהספרים של דודה לָלְקָה אני נובר בימים האחרונים בכל המדפים בנסיון לגלות את הספר. לא מצאתי אותו, אך גיליתי ספרים מעניינים אחרים מהימים ההם.

העיבוד של לאה נאור עשיר מהמקור של משוררנו והקטעים החביבים עלי במיוחד קיימים רק במחזמר. דובי זלצר הלחין את השירים שכתבה לאה נאור. מרבית השירים הם יצירה מקורית שכמעט שאין לה זכר אצל מיודענו ח”ן. המחזמר בשלמותו מצוי באתר של לאה נאור.

שירי המחזמר

1. לאן הם נודדים (שיר פתיחה) – צרויה להב
2. חכם ביום וחכם בלילה – צרויה להב, מנחם עיני ומוני מושונוב
3. אנחנו ממשיכים – מוני מושונוב, צרויה להב ומנחם עיני
4. פרידה והפלגה – תזמורת
5. הבדל לא גדול – מוני מושונוב ומוצי אביב
6. תהלוכה – תזמורת
7. הזמנה לארוחה – חנה לסלאו
8. הבצל – צרויה להב ומנחם עיני
9. אם הוא יכול – מוצי אביב, דני ליטני, צרויה להב, מנחם עיני
10. ריקוד הבצל – תזמורת
11. אוהב זהב – דני ליטני
12. ריקוד השום – תזמורת
13. תואר אצולה – מקהלה
14. השום בריא לגוף – עזרא דגן, חנה לסלאו, אבנר חזקיהו
15. מחרוזת – צרויה להב ומנחם עיני

השחקנים:

מוני מושונוב – אלוף בצלות דני ליטני – אלוף שום אבנר חזקיהו – מלך האי חנה לסלאו – מלכת האי

עזרא דגן – זקן החכמים מנחם עיני – מספר א' צרויה להב – מספר ב' מוצי אביב – השליח

הבצל רק נולד וכבר הוא לובש מכנסיים עומד על ראשו ורגליו בשמיים. מתגנדר לו: כמה גדולים מעשי ומה ירוקים מכנסי. קצת גדל, ויש כבר שמלות עדינות לו, המון כותנות כחולות ולבנות לו, מתעטף לו ככה שכבה על שכבה למעלה גלימה זהובה. הבצל, ירק יוצא מן הכלל, אומרים שלבצל גם טעם יוצא מן הכלל, יוצא מן הכלל.

רק נסה עכשיו לנעוץ בו שיניים דמעות אז יירדו מעיניך כמים ותראה שלפתע הדופק דוהר וגם הגרון קצת בוער. הוא עקשן ואיננו שוכח, תשלח בו סכין והוא איננו סולח אם תפגע בו הוא יחזור ויכה סופך אדוני שתבכה. אך בלי ספק מלוך ימלכו הבצלי-לים בסיר המרק ובארצות הצלי-לי כי בעצם, צלי מבוצל בבצל יוצא מן הכלל ובכלל. הבצל, ירק יוצא מן הכלל, אומרים שלבצל גם טעם יוצא מן הכלל, יוצא מן הכלל.

המחזמר הטלויזיוני הועלה בחמישה חלקים ליוטיוב על ידי אסתר הרטוב. הרי לפניכם כל היוטיובים ברצף. בכל זאת לא כדאי לוותר על חוויות הקריאה ואם אפשר מתוך ספר נייר-ודפוס ולא מהמסך. קיויתי לרכוש לעצמי עותק משלי, אך הספר המודפס כמעט שאיננו ניתן להשגה אפילו כמשומש. לשמחתי קיבלתי בהשאלה את ספר המחזמר מליבי.

 

 

 

 

בשבילה גיבורים עפים – אמיר גוטפרוינד

סרט וספר ועוד סרט ושלושתם מעולים.

אחת לחודש תוקף את רשת הטלוויזיה בכבלים פרץ נדיבות וכולם מקבלים "סרט במתנה". כך זכיתי לפני מספר חודשים לראות בטלוויזיה את הסרט פעם הייתי. חווית הצפיה בטלוויזיה שונה מזו של היציאה מהבית. כשרואים משהו בטלוויזיה יש כמעט תמיד עוד מספר אירועים ברקע, לא מפנים מקום וזמן להתנתק מהמציאות ולשקוע בחוויה.

במקרה זה, למרות שישבנו על הספה בבית, שקעתי עמוק אל תוך הסרט וחוויתי אותו כשאני מנותק מכל המתרחש סביבי – תופעה נדירה למדי. סרט מאוד יפה, מרגש ועשוי כהלכה בהשראת ספרו של אמיר גוטפרוינד בשבילה גיבורים עפים. הסרט ממש דיבר אלי ונשאתי אותו איתי מספר ימים ואפילו קראתי עליו לא מעט. הסידור הזה של "סרט במתנה" מאפשר לשוב ולראות את הסרט כאוות נפשי במהלך 48 שעות. ראיתי את הסרט בשעות החכירה האחרונות ובכל זאת,בסיומו שבתי לראות אותו מהתחלה ולשוטט לאורך העלילה הלוך וחזור כפי שאני נוהג לעשות בסיומו של ספר שקסם לי במיוחד. התחברתי אל הסרט והוא שב והופיע באסוציאציות שלי לא מעט בימים הבאים בעיקר משום שעלילתו מתרחשת בסביבת מגורי והתרחשויות הרקע במדינה מלוות את חוויותי האישיות באותם זמנים. בסופו של דבר, אריק – המספר ואני נולדנו בהפרש של שנים בודדות וחווינו יחד את המדינה. אינני מרבה לכתוב על מה שאני רואה בטלוויזיה וגם על סרט זה לא כתבתי. חלף זמן, שבעתי חוויות נוספות והסרט התחיל לשקוע אל אזורי השכחה שהם מנת חלקן של כל החוויות.

בתיקון ליל שבועות האחרון שמענו את הרצאתו של הסופר אמיר גוטפרוינד ונזכרנו, מן הסתם, גם בסרט פעם הייתי. כעבור מספר ימים הביאה לי אשתי מהספריה את הספר בשבילה גיבורים עפים. איכשהו שכחתי שהסרט נעשה בהשראת הספר. התחלתי לקרוא. הספר מרתק, כתוב בקלילות וזורם מהר. הדמויות היו מאוד מוכרות אך רק בפתח הפרק השמיני, כאשר הופיע "יענקל'ה בְּרֵייד – שדכן מומחה גם חריגים" הייתי משוכנע שמדובר בספר עליו נשען הסרט.

ובכן, הסרט איננו מספר את הסיפור של הספר ואפילו לא חלק ממנו וכן הספר איננו מכיל את עלילות הסרט. הדמויות אותן דמויות ויש הרבה קוים בהם נושק הסרט לספר אך לכל אחד מהם זכות קיום נפרדת לחלוטין ושניהם מעולים.

כאשר סרט מתבסס על ספר קיימת הנטיה להשוות ובדרך כלל להתאכזב מהסרט בעיקר אם הספר נקרא לפני הצפיה בסרט. הפעם אין זה כך. ראיתי את הסרט, הייתי שותף לחוויה, להתרגשות ואפילו לניצני האהבה. חלק ניכר מעלילות הסרט אינן קיימות בספר כלל. קלרה ניצולת השואה איננה קיימת בספר וכן לא קיים שם בית הקולנע של הגמדים. מאידך, נוכחותה של מיכל בסרט צנועה למדי. גם העלילות המשותפות לספר ולסרט שונות מאוד. שתי חוויות שונות שמשלימות זו את זו ולכל אחת מהן תרומה משלה לחוויה. נהניתי לראות את הסרט ונהניתי מאוד מהספר ואין דרך להשוות ביניהם. הדבר היחיד שמקשר בין החוויות הוא שבקריאת הספר לא הייתי חופשי להמציא לדמויות פנים וצורות – לכל הדמויות שקיימות גם בספר הייתה חקוקה בראשי צורה ברורה.

בספר בשבילה גיבורים עפים מספר אריק את סיפור חייו. אנו פוגשים לראשונה את אריק ואת חבריו ביום שבו יצא צה"ל אל מבצע כראמה במהלך מלחמת ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים. מכאן ואילך ממשיך סיפורו לעקוב אחרי התנהלותו והתנהלות חבריו על רקע כל המאורעות שפקדו את המדינה במהלך כעשרים ושמונה שנים. אריק גדל בחיפה, העיר בה אני חי כבר למעלה משלושים שנה. הוא צעיר ממני בארבע שנים שבמבט לאחור די מתגמדות ובכל זאת, במדינה שמודדת את חייה בפעולות מלחמתיות, יש לארבע שנים אלה משקל. אריק וחבריו היו עדיין תלמידים כאשר אני חוויתי את מלחמת יום הכיפורים כחייל. בכל זאת אני מרגיש במהלך קריאת הספר שאני נמצא אי שם ברקע. אמנם מסלול חיי שונה מזה של אריק ושל חלק מחבריו אך זו אותה המדינה ואת המאורעות המכוננים חווינו יחדיו.

חייו של אריק שזורים היטב בהיסטוריה של מדינתנו הצעירה שמתחילה להתבגר יחד איתנו. מסלול חייו של אריק עובר דרך כל האירועים החשובים ובכל אחד מהם יש לו נגיעה ישירה או באמצעות מישהו ממכריו הקרובים. סביבתו כוללת את משפחתו האשכנזית עם הקשר המתבקש לשואה ולצידה משפחות מהתפוצות השונות שמרכיבות את המרקם שמייחד אותנו כל-כך. אנו פוגשים באמצעות אריק כל מיני טיפוסים מתחומים שונים, לוחמים, ציונים, יורדים, ציונים יורדים, אנשי עסקים מפוקפקים, אנשים שנמלטים מהמאפיה, רואי חשבון, משפטנים, אנשי תרבות ומעריציהם שיודעים לצטט את דבריהם וסוגדים להם ליד קברם, סטודנטים, צעירים חסרי דרך, הומוסקסואלים כפי שנתפסו בתודעות האנשים השונים לאורך השנים, רוצחים, קוראי עתידות, צדיקים, פגועי נפש והלומי קרב, גוּרוּאִים, אנשים שנשבו בידי כתות ודתות מדתות שונות, רווקים ונשואים וכאלה שאינם מוצאים את מקומם… וברקע תמיד נמצאת ג'ני.

ג'ני ?! מה פתאום ג'ני ? אין בספר שום ג'ני אבל אצלי בראש מתחיל סיפורו של אריק להידבר הם סיפורו של פורסט גאמפ – סרט מעולה שזכה בשישה אוסקרים בצדק רב. פורסט גאמפ שונה לחלוטין מאריק שלנו והאסוציאציות שלי מחברות אותם זה לזה לאורך כל הדרך. שניהם מספרים בתוך סיפורם האישי את סיפור ההיסטוריה של מדינתם ומלחמותיה דרך פריזמות שמורכבות מהשקפות עולם של האנשים הסובבים אותם. שניהם מאבדים את דרכם ומחפשים אותה לסירוגין לאורך שנים רבות ולשניהם יש ברקע חברת ילדות קרובה מאוד שטיב היחסים ביניהם איננו מוגדר ואיננו ברור אפילו להם. בכל צומת בחייהם היא נמצאת ובכל זאת בזמנים מסויימים היא נעלמת ושבה. היא זאת שבסופו של דבר מבססת את טעם החיים של שניהם ובהחלט "בשבילה גיבורים עפים".

כן, אני יודע שהפסקה האחרונה נובעת מהגיגי מוחי הקודח בלבד. כל אחד יכול לראות בספר את הסיפור הבדיוני או לנסות למצוא בספר רמזים להיסטוריה בהתהוות. הספר ללא ספק בידיוני ובכל זאת הוא משקף נאמנה את הלך הרוחות של מדינתנו כפי שאני חוויותי אותו וכפי שחוו אותו כל אלה שפסעו איתנו במהלכה. יש בספר יצוג של כל הדעות, ההשקפות והעימותים שמאפיינים את מדינתנו הצעירה עם תחלואי הנעורים בתהליך ההתבגרות, ההתפלגות, ההתאחדות הרגעית סביב משברים והחזרה לשגרת חוסר ההסכמה על כל דבר – אפילו על מועדי היורה והמלקוש.

לקראת סוף הספר, בשנת 1995, מתרגשות הרוחות ומתקיימות עצרות בהן נשמעות קריאות נגד ראש הממשלה יצחק רבין וכשחוזרים הגיבורים ממעופם אריק מנחש ש"תחתינו מתרחשת ההפגנה הגדולה למען השלום, ורבין נואם. ואולי כבר הסתיימה ההפגנה. שחר של יום חדש."

ובמשפט אחד "אל תקרא לי מיכלי".

ספר מעולה. ארוך מאוד וזורם כהרף עין. עשיר בחוויות שירתקו את מי שחי את התקופה ואת מי שמכיר אותה רק מספרי ההיסטוריה.

גמרתי לקרוא את הספר ועכשיו אני עושה עליו סיבוב שני, מהיר יותר… אינני מוכן לוותר על הטעם, רוצה עוד. אני מניח שבימים הקרובים אחפש הזדמנות לשוב ולראות את הסרט… בעצם, את שניהם.

זמורה ביתן, 2008, 667 עמודים

קלבת שבת מול המסך לשם שינוי

היום דנה ברגר ואיתי פרל מופיעים בקלבת שבת במתחם הנמל המתחדש בחיפה ואני בבית מול המסך [אפשר להרים גבה בתמיהה… מספיק]. בשבועות האחרונים אתם קוראים אותי מקטר על קהל שמגיע לקלבות שבת רק כדי להצטלם לטלוויזיה. הפרומואים בטלוויזיה מפמפמים לנו שהתוכנית האחרונה של 'שישי חם' משודרת היום מהאולפן השקוף שהוקם במתחם הנמל בחיפה – על גג המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית תלתן. שישי חם היא התכנית שלשמה באה הטלוויזיה לקלבות שבת ואני עדיין לא ראיתי איך זה נראה מהבית, אז היום אראה את שרואים אלה שמעדיפים את המסך והמזגן על פני החום, הלחות, הצפיפות, הבריזה והחוויה האמיתית.

התוכנית שישי חם מתחילה ואנחנו רואים את שלוש המנחות במרומי האולפן השקוף. חדי העין יכולים להבחין גם בנמל, במנופים ובממגורות דגון שברקע וכן שמיכל אמדורסקי לבושה לגמרי – רק למנוע תהיות בנושא. הנושא היום הוא משתתפי כוכב נולד בעונות הקודמות. האורחת הראשונה היא מיי פינגולד. מאוחר יותר יצטרפו צדי צרפתי, וחובי סטאר. השיחה די מעניינת אך אני מניח שממש ברגעים אלה מתקיימת הופעה הרבה יותר מעניינת בנמל ואני חשבתי בטעות שאראה חלק נכבד ממנה בטלוויזיה. כעבור זמן מה גיחה אל מתחם הנמל לראיון קצר עם דנה ברגר ואיתי פרל. שתי דקות של ראיון יבשושי למדי וחוזרים לאולפן השקוף. בגיחה זו לא ראינו קהל, רק את המראיין ומרואייניו.

שישי חם ממשיכה, מעלים זיכרונות מתוכניות העבר, בינתיים מצטרפים שורדי העונה הנוכחית אדר גולד ואוהד שרגאי, מספרים חוויות ועונים על חידות בשעשועון ואני חושב על השירים שאינני שומע – לא במתחם הנמל ולא בטלוויזיה. גיחה שניה למתחם הנמל, שתי דקות מתוך אחד השירים וחזרה לאולפן השקוף. במהלך שההבזק הקצר מקלבת שבת רואים את הקהל למספר שניות ואני חושב על אלה שנקבצים בחזית הבמה ומנפנפים אל המצלמה למען שתי שניות בהן יראו כנקודה קטנה בתוך קהל רב.

 

זהו. מיציתי את החוויה, או את העדר החוויה, בשבוע הבא אהיה במתחם הנמל עם כולם ומאחר שהתכנית האחרונה של 'שישי חם' שודרה היום, יש סיכוי שבשבוע הבא לא תהיה טלוויזיה.

בשבוע הבא שלומי סרנגה ואני כבר מחכה להופעה [אפשר להרים גבה שניה בתמיהה…] אם אתם תוהים מה לי, חובב הבלוז והרוק, ולמוסיקה יוונית אתם צודקים, זה איננו בדיוק הסגנון שלי. אז למה אני כבר מחכה להופעה? על כך בשבוע הבא. עכשיו אני צריך להתארגן להמשך הערב ברוקולנע – אלטון ג'ון מול אריק קלפטון.

בועז שרעבי בקלבת שבת 2010

לקלבת שבת עם בועז שרעבי באתי עם הרבה ציפיות משני סוגים סותרים. מחד, ברור לי שבועז שרעבי הוא אחד מאבני התווך של הפזמונאות העברית מזה מספר עשורים שהצליח להמצא כמעט לאורך כל הדרך בלב הקונצנזוס. גם בתקופה שהזמר המזרחי היה רחוק מחוץ לפלייליסט, בועז שרעבי לא תוייג כזמר מזרחי ואפילו מובילי הקו ברדיו ידעו להבחין בגדולתו כמלחין רבגוני שיודע להעביר את הרגש בשיריו. אני מאוד אוהב את שיריו ומאחר שאינני לבד ברור לי שהערב יהיה הקהל בקלבת שבת רב מאוד. מאידך, בשבוע שעבר היה קהל קלבת שבת עמוס באנשים שלא השירה עניינה אותם אלא החשיפה לטלוויזיה בלבד. אנשים אלה המאיסו עלי חלק גדול מההופעה הנפלאה של צליל מכוון. אני בכל מקרה אינני מתכוון להפסיד אך אני מתלבט אם לנסות לכבוש את קו החזית של הבמה כמנהגי או להסתפק בפאתי היציע – מרום הגבעה. סקרנותי לראות מהו האירוע שגרר כל כך הרבה מטרידים להופעה של השבוע שעבר גורמת לי לפתוח טלוויזיה ולהציץ בתוכנית בערוץ 24 – חוויה משעממת למדי. המנחים מדברים עם אנשים שנקהלו במתחם הסמוך אל ההופעה ומנסים לסחוט מהם גילויי שמחה ואלה מספקים את הסחורה. בעצם, מרבית ה"מרואיינים" אינם אומרים דבר אלא צוחקים ומנפנפים בעוז אל המצלמה. הבנתי.

אנחנו יוצאים לדרכנו אל מתחם קלבת שבת מעט מאוחר מהרגיל. אין מה לדאוג, ההופעה של בועז שרעבי עדיין לא התחילה אך הרחבה מלאה עד אפס מקום כך שאין לי כל סיכוי להסתנן אל מרגלות הבמה. נחסכה מאתנו ההתלבטות, היום אנחנו מסתפקים בשורות האחוריות, בשבוע שעבר גילינו שמשם שומעים הכל לא פחות טוב. בועז שרעבי עולה לבמה והופעתו מתחילה. יש לו לבועז קסם מיוחד על הקהל, הקשר שלו ישיר ופשוט והוא נותן את כל הכבוד לאומנותו ולקהל. הסאונד לא כל כך מאוזן וזה קצת מטריד בהתחלה אבל מתרגלים.

בועז שרעבי הוא זמר עם נשמה גדולה, את כל שיריו אנחנו וכל הקהל מכירים היטב ומצטרפים לשירתו. הקהל הרב שגודש את קרבת הבמה מנפנף כל הזמן בידיו. לא, לא לזמר הם מנפנפים אלא למצלמות, זו שבמעלה המגדל וזו שמטיילת כל הזמן על הבמה ועושה בה כבשלה.

כבר בתחילת ההופעה בועז שר לנו את המפורסמים שבשיריו, אלה שחשבתי שישאיר לסוף. ההופעה נמשכת ואני קולט שאלה לא היו המפורסמים בשיריו, כל שיר מפורסם לא פחות מקודמו, יש לו פשוט הרבה מאוד שירים מאוד מפורסמים. בבית, אחרי ההופעה אני בודק בשירונט ומוצא 94 שירים בביצועו, 88 שירים שהוא הלחין ושבעה שירים שהיה שותף בכתיבת מילותיהם. המספרים, מן הסתם, חופפים אך נראה שכל 94 שיריו מפורסמים ומוכרים היטב לכל. שיר ועוד שיר ונראה שבועז נהנה לא פחות מאיתנו. חשוב לו מאוד הקשר עם הקהל וברור שהוא חש את תגובותיו בעיקר שממילא כל הקהל מגיב בקול גדול. כל זמן ההופעה צלם הטלוויזיה מטייל על הבמה היכן שמתחשק לו – הוא המלך, ההופעה לפני קהל היא מבחינתו תופעת לואי לא רלוונטית לאירוע הטלוויזיוני שהוא מצלם.

עוד כמה שירים ובועז מביא מפאתי הבמה את בנו הקטן. בועז, שזה מכבר איננו נער, הוא אבא לילד קטן וכל התנהגותו מביעה גאווה רבה ואהבה עזה לצאצאו. בועז שר והילד מחבק את יד האב. אם השירים לא היו מרגשים מספיק למישהו הרי שתמונה זו איננה יכולה שלא להמיס את הקשוח שבלבבות. אנחנו עדיין באמצע הקהל, די רחוק מהבמה כשלפתע אני מבחין השהקהל הדלדל משהו ונפערה לי דרך להתקרב אל הבמה. אני שועט קדימה ומגיע כמעט עד קו הבמה ללא כל בעייה. די מופתע אני מביט לרגע לאחור ומגלה את עמדת הטלוויזיה נטושה. זהו, המנפנפים הסידרתיים נעלמו ופינו לי את הדרך אל הבמה ועכשיו כל הקהל שר עם בועז שרעבי ומוחא כפיים בהתאם לשיר.

חלק ניכר מהשירים של בועז שרעבי די עצובים. בועז קורא לזה רומנטיקה אך אני מזהה במרבית השירים הללו דווקא את הכאב, החשש וחוסר הבטחון של האוהב שחשוב לו לשמור על אהבתו אך יודע לחיות עם הכאב כפי שהוא מבטא היטב במילים בלתי נשכחות כמו רוצה אותך עכשיו, והמתנה שלי הלילה בלי אותן האכזבות, ואם תרגישי אבודה אני שלך גם בשתיקה, ואם אשכח – הלב תמיד זוכר.

ומרומנטיקה עצובה וכואבת עוברים למחרוזת שירים תימניים ישירות מכרם התימנים וממורשתו של כל ישראלי באשר הוא, שירים קצביים ומלאי חן ואפילו כאן בועז ממלא את השירים בנשמה הגדולה והרגישה שלו.

בשלב מסויים אשתי מסבה את תשומת ליבי לכך שהוא כל הזמן מציץ אל השעון. מוזר, ברור לכל שהוא נהנה מההופעה ממש כמונו ויוכל להמשיך בה עד עלות השחר. בועז שרעבי מסביר לנו שהוא יסיים את ההופעה לפני כניסת השבת. עוד דלפני ההופעה חשבתי על כך ששמעתי אותו פעם מזמן מספר שהוא איננו מופיע בשבת וזה די הפתיע אותי שהוא מופיע בקלבת שבת שמסתיימת ממש בכניסת השבת. בועז מודיע שההופעה הסתיימה כי השבת נכנסת בעוד דקה. ברור לנו שהוא לא ישוב, הנגנים מתחילים לנתק את כלי הנגינה החשמליים ולפתע מסמנים להם להתחבר חזרה… עידכנו את בועז שרעבי במועדי כניסת השבת בחיפה… יש זמן לעוד שיר ובועז לא יוותר על השיר הנוסף שבסופו מישהו מסמן לו מעומק הבמה שהשבת נכנסת ובועז שומט את המיקרופון מידיו מודה לנו בהשתחוויה ועוזב את הבמה.

בדרך הבייתה אנו רואים את בועז צועד עם בנו הקטן ומתכופף לשרוך את נעלו – אח איזה אבא!

בשבוע הבא ריקי גל.

צליל מכוון בקלבת שבת

מאז החלה עונת קלבות שבת אנחנו מגיעים לכל ההופעות למעט שתיים שהפסדנו כשהיינו בחו"ל. בכל הופעה אנחנו מתמקמים מבעוד מועד בשורה הראשונה, הקרובה לבמה, רואים את האומנים מקרוב ומצטרפים אל הקהל הגדול שמלווה בשירתו את ההופעה. בתחילת העונה הקודמת נהגתי להתפעל מידי שבוע מהתנהגותו התרבותית של הקהל ומהאוירה הנעימה. הקהל מורכב ממשפחות עם ילדים וסבים וכן מבני נוער וכולם מגיעים להנות מהופעה תרבותית של מיטב אומני ישראל. הקהל שטורח לצאת מהבית כאשר השמש עדיין קופחת לבילוי ערב שבת עד השקיעה כבר מוכר לי היטב ואני נהנה מידי ערב שבת בחברתו. בשבוע שעבר, במהלך ההופעה של יזהר אשדות נודע לנו שההופעה משודרת בערוץ 24 בשידור חי וחלקה אפילו מועבר לערוץ השני – ערוץ 22. הצלמים הסתובבו סביבנו ועל הבמה, סדר ההופעה השתנה מעט במטרה לעלות לשידור עם השיר הנכון והייתה אוירה נהדרת כרגיל. מצלמות הטלוויזיה סרקו לא מעט את העומדים בשורה הראשונה וסביר להניח שאפילו נראינו פה ושם על המסך. אינני יודע ולא טרחתי לברר, אני הרי באתי להופעה חיה והטלוויזיה לא עניינה אותי.

 

הנה אנחנו מגיעים כמנהגנו לקלבת שבת. הערב מופיעה להקת צליל מכוון. זו אמנם אחת הלהקות שנתנו את הטון המוסיקלי המוביל בתקופה מסויימת בעבר אך היא איננה חריגה ביחס להופעות שראינו בשבועות הקודמים, לכן הופתענו מעט לגלות שהשורה הראשונה מלאה ואנחנו נאלצים להתמקם מאחורי אלה ששמרו על מקומם צמודים למעקה זמן רב לפני שהופיעה להקת צליל מכוון. להערכתי הלהקה הייתה כבר אמורה לעלות על הבמה ואנחנו עדיין ממתינים. פועלי הבמה מכינים שלושה כסאות לפני המיקרופונים והפסנתר ואיש סאונד מבצע כל מיני בדיקות ומאותת למישהו אי שם מאחור לברר אם הכל בסדר. אני מביט לאחור ורואה את צוות הטלוויזיה על המגדל. אוקיי, התמונה ברורה, לוח הזמנים מוכתב על ידי הטלוויזיה.

עובר זמן ולבסוף עולים על הבמה בזה אחר זה חברי להקת צליל מכוון. שם טוב לוי ניגש אל הפסנתר, שלמה יידוב מתיישב ונוטל את הגיטרה הספרדית שלו ויצחק קלפטר – צ'רצ'יל מתישב ולוקח את הפֶנדֶר. בתחילת החודש היינו בהופעה של שם טוב לוי במרתף 10 כך שאנחנו יודעים כיצד הוא נראה היום. שלמה יידוב התבגר מעט ביחס לדמות שיש לנו בראש מימי פעילותה של צליל מכוון לפני כשלושים שנה. גם צ'רצ'יל התבגר מאז ובנוסף עבר מחלה קשה ומתישה. התנהלותו כבדה משהו והוא נראה עייף שלא לומר סובל. ההופעה מתחילה ושלושתם מוכיחים לנו שכוחם המוסיקאלי עדיין במותניהם. הם שרים את שירי הלהקה וביניהם גם קטעים של כל אחד מהם כסולן עצמאי. הקהל מסביב מכיר היטב את השירים ומצטרף בשירה ואנחנו רואים כיצד צ'רצ'יל מתחיל לפרוח – אין ספק שהקהל הוא סם הכח שלו. אני שר יחד עם כולם אך מוטרד משהו ממספר אנשים בקהל, ממש לידי, ששורקים בעוז וצועקים תוך כדי השירים ומידי פעם מוחאים כפיים בידיים מורמות אל על ללא קשר לשירים. אני מצליח להתעלם איכשהו מאותם צעקנים בקהל ותמה מאין צמחו בתוכנו, הרי את קהל קלבות שבת אני מכיר היטב ואין בו אנשים כאלה. אינני זוכר את סדר השירים אך כל השירים להם חיכינו מופיעים בזה אחר זה… לוקח את הזמן, שיר אהבה בדואי, יכול להיות שזה נגמר וכמובן צליל מכוון. בשיר ילדי הירח – שלמה יידוב מגניב לתוך השיר את המילים זקני הירח.

מגיע השיר חולם בספרדית. את השיר הזה אני, ולא רק אני, אוהב במיוחד. זהו שיר חם ומרגש עם מנגינה מדהימה שמלווה בצליל הגיטרה הספרדית של שלמה יידוב. השיר מתחיל ומייד מספר אנשים בקהל סביבי מוחאים כפיים בקולי קולות בקצב שאיננו מזכיר את השיר, שורקים ושרים משהו שבקושי רב מזכיר את חולם בספרדית. אני, שמאוד רוצה לשמוע את השיר, נמלט על נפשי מקרבת הבמה למקום מרוחק במעלה הגבעה על מנת להתחמק מאותם צווחנים.  אני על הגבעה, מכאן שומעים את השירים נהדר, הקהל תרבותי כרגיל ומגיב היטב לנעשה על הבמה ואפילו מסתובבות נערות ומוכרות כוסות עם פירות קיץ קרים. מכאן גם רואים מה קורה למרגלות הבמה. אותה קבוצת אנשים שלא ראיתי מעולם בקרבת הבמה בקלבות שבת איננה מסתכלת על ההופעה אלא עוקבת אחרי מצלמות הטלוויזיה, הם באו להצטלם לטלוויזיה וההופעה איננה מעניינת אותם כהוא זה. אני עדיין חושב שאני אולי שופט אותם לחומרה וקובע שאינם שייכים לכאן רק משום שהפריעו לי אלא שאז מתקפלות מצלמות הטלוויזיה, הצוות הולך לדרכו וגם הרעשנים נעלמים איתו מהקהל ואני יכול לשוב בנחת לחזית הבמה ולהמשיך להנות מההופעה.

ההופעה נמשכת. עכשיו האוירה היא אוירת קלבות שבת התרבותית שמוכרת לי היטב מהשבועות הקודמים. אני מאוד מקווה שיניחו לנו לעשות קלבת שבת בלי טלוויזיה אך אני מבין שמישהו צריך לעשות לעצמו גם יחסי ציבור אז לפחות אני מקווה שלא ראו את אלה שבאו להפריע לנו בטלוויזיה שלא יהיה להם תמריץ להמשיך ולבוא.

בשבוע הבא בועז שרעבי.

יאוש יושב על ספסל – ז'ק פרוור בתרגום עדה בן נחום

כשהייתי עדיין תלמיד בגימנסיה הרצליה בתל אביב עלה מופע משירי ז'ק פרוור בשם 'יאוש יושב על ספסל'. בין משתתפי המופע היו ככל הזכור לי דני מסינג, יאיר קלינגר וצילה דגן אבל אינני בטוח, עברו כבר יותר משבועיים.

באותם ימים שירי ז'ק פרוור היו מאוד מפורסמים בביצוע איב מונטן ללחני קוסמא. אם אינני טועה, למופע העברי חוברו לחנים חדשים, כלומר לא השתמשו בלחנים המאוד מפורסמים של ז'וסף קוסמא, אולי עניין של זכויות יוצרים – אינני יודע. למופע העברי הגיעו רק שרוטים כמוני שמעדיפים את השוליים על פני המרכז. השיר היחיד שהצליח לחדור מהמופע לרדיו היה 'לך אהובתי' בתרגום עדה בן-נחום שתרגמה את כל השירים. אני, על כל פנים, לא הצלחתי לסחוב אף אחד מהחברים שלי למופע באולם צוותא הישן והקטן אז הלכתי עם דודה שלי שהייתה נכונה לקלוט כל סוג של שירה.

שירי ז'ק פרוור תורגמו בעבר על ידי אהרון אמיר, גדעון פרידלנדר, עדה בן-נחום, נעמי שמר וכנראה היו עוד תרגומים שלא הכרתי. אני נדלקתי על אותם שירים ורכשתי לעצמי את התרגומים שניתן היה למצוא בחנויות ונאלצתי לשם כך לחפש לא מעט. לשמחתי ארזתי את התרגומים מהימים ההם בשקית פלסטיק שהאיטה אך במעט את קצב התפוררות הספרונים הישנים. בשקית מצאתי את "משירי ז'ק פרוור" [עברית – אהרון אמיר / ציורים – מורנו פנקס] ואת "ז'ק פרוור – שירים אחרים" [תרגום: גדעון פרידלנדר / איורים: עלינה פרידלנדר]. אמנם אינני דובר צרפתית שוטפת אך בהיותי בגימנסיה למדתי מעט צרפתית והצלחתי להבין חלק משירי ז'ק פרוור בעיקר משום שהוא השתמש בשפת דיבור פשוטה וברורה. תרגומי אהרון אמיר נראו לי מעט יהירים [רק משום שבאותם ימים עוד לא הומצאה המילה 'פלצניים'] ורחוקים מהשפה היומיומית יותר בה השתמש ז'ק פרוור. לשמחתי מצאתי באותה שקית אוצר בלום – שני דפים שתלשתי כנראה מהתוכניה של "יאוש יושב על ספסל" ובהם שירים מההצגה בתרגום עדה בן-נחום. להדגמת ההבדל הנה שתי שורות שפותחות אחד השירים החביבים עלי בשני התרגומים:

שמתי את מצנפתי בכלוב ובצאתי היתה הציפור על ראשי … [אהרון אמיר]

שמתי את הכובע שלי בכלוב ויצאתי עם הציפור על הראש … [עדה בן נחום]

מצאתי בשירונט שקורין אלאל תרגמה והלחינה אחד השירים היותר מפורסמים של ז'ק פרוור שנקרא בתרגומה "ארוחת בוקר". אני מכיר שיר זה בביצוע איב מונטן [בצרפתית, כמובן]. השיר נקרא בתרגום אהרון אמיר בשם "פת שחרית". תרגום אהרון אמיר איננו נאמן למשקל המקורי של השיר ובעצם גם המילים די מוזרות ביחס למקור, הנה השוואה נוספת:

נתן קפה בספל נתן חלב בספל הקפה נתן סוכר בקפה-בחלב בכפית קטנה בחש שתה את הקפה-בחלב … [אהרון אמיר]

הוא מזג קפה לספל הוא מזג חלב הוא הוסיף סוכר ובכפית הקטנה הוא ערבב הוא שתה קפה בחלב … [קורין אלאל]

בערך באותה תקופה הקרינה הטלוויזיה תוכנית עם שירי ז'ק פרוור בביצוע איב מונטן בשלל צבעי שחור ולבן, אפילו את האנטי מחיקון עדיין לא המציאו. ניסיתי להשיג את התקליט של שירי ז'ק פרוור בביצוע איב מונטן והסתבר לי שמדובר במוצר יקר מציאוּת. באלנבי [תל-אביב] הייתה באותם ימים חנות תקליטים שאם זכרוני איננו מטעני נקראה "אלחוט". החנות הייתה ידועה בכך שהחזיקה גם תקליטים שלא יובאו לארץ בצורה מסודרת. בחנות זו אמרו שיוכלו להשיג עבורי תקליט משומש אך הוא יהיה יקר במיוחד – הרבה מעבר ליכולתו של נער בן 17. נאלצתי להסתפק בזכרוני ולארוב להשמעות ברדיו.

בימינו הכל זמין ונגיש ואין כל בעייה להשיג כל מיני הקלטות מכל הזמנים – הנה אחד המפורסמים בשירי ז'ק פרוור וז'וסף קוסמא בביצוע איב מונטן מהימים ההם…

אז מה פתאום אני מספר על זה היום? – שאלה מצויינת…

לפני מספר שבועות שלחה אלי ליבי מייל שכותרתו "בול בשבילך" ובו היא מספרת שחברנו המוכשר דורי אנגל ביים הצגה מוסיקאלית עם שירי ז'ק פרוור. אל המייל צורפה תמונת ההזמנה לבכורת דיוקן של ציפור.

מההזמנה למדתי שהשירים תורגמו מחדש על-ידי חנה עמית-כוכבי ללחנים המקוריים של ג'וסף קוסמא ואני סקרן מאוד להכיר את התרגומים החדשים. אינני יודע אם השירים שאת תרגומיהם השויתי למעלה כלולים בהצגה בתרגום חדש. בכל מקרה אין לי ספק שצפויה לי ולכל הצופים הנאה רבה.

ההצגה מתקיימת השבוע ואני כבר מצפה בקוצר רוח. בינתיים, עד שנגיע להצגה, הנה ציטוט חביב מ'הפזמונים הכי קצרים…' בתרגום עדה בן-נחום

בראש שלי צפור מזמרת
שאני אוהב אותך היא מספרת
שאת אוהבת אותי היא חוזרת ואומרת
את הציפור הזאת עם הפזמון המשעמם
אהרוג מחר בבוקר השכם.

אני מקווה שאוכל לצטט כאן בקרוב מהתרגומים החדשים. להתראות ביום שלישי – 20 ביולי בתמונע.

קלבת שבת עם יזהר אשדות בקמפוס הנמל בחיפה

לאחר שבוע שיטוט ובילוי בברצלונה אני שב להשלים חוסרים אז הרשימות שלי אינן מסונכרנות במיוחד עם המציאות, אך את מי מעניינת המציאות בימי קיץ חמים אלה כאשר אני בחופשה הארוכה ביותר בחיי הבוגרים.

חזרנו מברצלונה ומייד הלכנו להופעה של תמר אייזנמן והיום אנחנו חוזרים לשגרת הקלבת שבת במתחם הנמל בחיפה.

אנחנו מגיעים למתחם ההופעות בערב שבת בסביבות השעה חמש ורבע. על פי הפרסומים, היום יופיע יזהר אשדות בליווי להקת קטיפה שחורה. על הבמה קונטרבס, צ'לו, שתי גיטרות ומספר כלים מוזרים נוספים. היינו בהופעה של יזהר אשדות עם קטיפה שחורה בקיץ שעבר הגן האם ולא זכורה לי נוכחות הקונטרבס והצ'לו. מעניין, כנראה יש ליזהר אשדות הפתעה עבורנו. ממתינים וממתינים ואז עולה על הבמה להקה שללא ספק איננה קטיפה שחורה. מה קורה כאן? מסתבר שיש לנו להקת חימום בשם 'חבורת אטומיק' סוג של ליצנים מוסיקאליים בסגנון הפולק. הם בהחלט נחמדים וסביר להניח שהייתי נהנה מהופעה שלהם בנסיבות אחרות אך כחימום ללהקת רוק הם די תלושים. ההופעה של 'חבורת אטומיק' מתחילה, הקהל מסתגל די מהר וכולנו משתפים פעולה ומוחאים כפיים.

לאחר מספר שירים הסולן מודיע על השיר הבא אך נקטע על ידי ההפקה שמודיעה לו שנותר זמן לשיר אחד בלבד. בלית ברירה הם מדלגים ישירות לסיום ההופעה, שרים את הבורגנים של זאק ברל וכל הקהל שר איתם "בורגנים איזה ממזרים מבטיחים הכל ונותנים קדחת, בורגנים איזה חזירים כל הבורגנים שווים לתחת". בסופו של דבר ההופעה נחמדה מאוד.

חבורת אטומיק מפנה את הבמה ואנשי הסאונד של יזהר אשדות וקטיפה שחורה משתלטים עליה ומתחילים לכוון כלים ולהכין את הבמה להופעה. ההכנות נמשכות זמן רב, הכל כבר מוכן וההופעה עדיין לא מתחילה. מסתבר שההופעה תשודר בשידור חי בערוץ 24 וחלק קטן ממנה יועבר בשידור חי לערוץ 22. הבננו, לוח הזמנים מותאם לערוצי הטלוויזיה ולא לקהל שגודש את מתחם הנמל. בסופו של דבר יזהר אשדות והלהקה מתמקמים על הבמה, יזהר אשדות פורט על הגיטרה ולא נשמע כל צליל. תקלה. מעתה נראה התעסקות לא מעטה עם התקלה ברקע כל ההופעה. האדם שנראה העסוק ביותר במהלך ההופעה הוא טכנאי הסאונד שמתרוצץ כל הזמן על הבמה ומציל את הצלילים בטרם יתרסקו.

 

ההופעה מתחילה, הופעה שכבר ראינו בעבר ונחמד לשמוע שנית עוד ועוד. חלק ניכר מהשירים ישנים מאוד וכל הקהל, מבוגרים וצעירים, מכירים היטב את השירים ומצטרפים אל השירה. הסאונד מפוקפק למדי, צוף פילוסוף מאותת לטכנאי הקול להגביר את הבס שלו, הרבה התעסקות מאוד גלויה עם תקלות הסאונד מושכת יותר מידי תשומת לב. בסופו של דבר ההופעה היא אותה הופעה מצויינת ממנה התלהבנו גם בקיץ שעבר. כל חברי הלהקה מפליאים לנגן בכליהם. חוויה מאוד מוצלחת. בין לבין, משמיע יזהר אשדות הערות רקע על חבריו ללהקה ועל הופעותיו בחיפה. כמו מרבית תושבי ממלכת תל אביב והמרכז, יזהר אשדות עדיין לא הפנים שבחיפה הים איננו במערב אלא בצפון והוא נדהם לגלות שהשמש שוקעת מאחוריו ולא אל תוך הים שלשמאלו.

 

 

הופעה מעולה שמקפיצה ומעוררת את כולנו לחגיגה סוערת שכולם משתתפים בה. לשידור החי בטלוויזיה יש השפעה רבה על ההופעה. יזהר אשדות מודיע לנו שהוא משנה את סדר שירים כדי להגיע להבלחה אל ערוץ 22 בשיר נכון כאשר כל הקהל שר ומוחא כפיים בהתלהבות. הסולו עובר מנגן לנגן ויזהר אשדות מציג את חברי הלהקה –

• אהוד נתן –
• בוזוקי אירי, חליל, תוף בוהראן
• צוף פילוסוף –
• גיטרה בס, חליל אירי וקולות
• רן עפרון –
• קלידים, גיטרה אקוסטית ואקורדיון
• שי ברוך –
• תופים וכלי הקשה
• דינה לוריא –
• כינור וויולה

הלהקה נעמדת להשתחוויה כנוסח סיום הצגות, עוד חגיגה קייצית בקמפוס נמל חיפה מסתיימת ואנחנו שבים הבית להמשיך להתאושש משבוע עמוס בחוויות וכמעט נטול שינה בברצלונה.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תש"ע 2010

לפני מספר דקות הסתיים חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת תש"ע 2010 ואני עדיין מתרגש. לא, אינני מתמודד ואינני מכיר את המתמודדים, אבל קראתי את הספר. איני יודע מה יש בו במעמד הסיום של החידון שגורם לי להחנק מהתרגשות.

חידון התנ"ך הוא מבחינתי אחד מעמודי התווך של יום העצמאות ואני מקפיד לראות או לפחות לשמוע אותו באדיקות. אינני דתי או מסורתי, אני יהודי תרבותי שנהנה להכיר את התרבות העולמית ורואה בתנ"ך את היצירה הספרותית האולטימטיבית בנוסף להיותו הבסיס ההיסטורי שמגדיר אותי ואת כולנו כיהודים. השנה עומד החידון בסימן תחיית השפה העברית, מבחינתי זו חגיגה כפולה ומכופלת.

בשנה שעברה חילקתי את הקשב שלי בין חידון התנ"ך לבין מספר אירועים נוספים שהתחרו על אותה משבצת זמן. על כך סיפרתי ברשימתי מח מפוצל ביום העצמאות ה 61 של מדינת ישראל. השנה כל הקשב שלי נתון לחידון התנ"ך. ערוץ 24 מציג במקביל את המצעד שבסופו יוכרז השיר הכי ישראלי, אני מצטרף למצעד זה רק לאחר סיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

המנחה הוא כמובן ד"ר אבשלום קור שכרגיל נוטל לעצמו את החרות לעשות בטקס כרצונו. הוא מזמין את המועמדים תוך שירת שירים שמקושרים לשמותיהם ולנושאי החידון. ניכר שהוא לא למד את פרטי המועמדים מן הכתב אלא דאג להכירם אישית אחד לאחת ולכן הוא מרשה לעצמו לעקוץ אותם בעדינות תוך ידיעה שאיננו פוגע בנקודה רגישה.

בתחילת החידון מושמעת ההכרזה שיש כוונה לחדש את חידון התנ"ך הכללי למבוגרים. אני סקפטי. את ההכרזה הזו שמעתי כבר לפני שנתיים מפי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ובינתיים לא קרה דבר. הפעם פונה אבשלום קור אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואל שר החינוך גדעון סער והם מהנהנים אליו ממקום מושבם בקהל. אני עדיין סקפטי.

השאלות בחלק הפומבי הראשון מתבססות בעיקר על בקיאות והכרת התנ"ך בעל-פה. אינני יודע את מרבית התשובות, המתמודדים דווקא יודעים. השיפוט מסתפק ברמז שהמתמודד מכיר את הפסוק, לי זה לא מספיק, אני רוצה שירחיבו מעט עבורי אבל כללי התחרות אינם דורשים זאת. לפעמים יש לי הרגשה שהמתמודדים יודעים את התנ"ך בעל-פה אך לא ממש חשוב להם להבין את משמעות המילים. כבר בשלב זה יש כאלה שמתבלטים בחוסר התלבטותם ובשליפת תשובותיהם ללא היסוס. נערה קטנת מימדים בשם אור אְַשׁוּאָל שמפגינה ידע כמו כל האחרים מדהימה אותי בשלוותה, השאלות נשאלות והיא עונה עליהן בקור רוח ובביטחון כאילו הייתה זו שיחת חולין ולא תחרות.

בינתיים עולה צעיר המתמודדים, אבנר נתניהו בן החמש עשרה, ועונה על השאלה שנשאל. השיפוט כבר קבע שתשובתו נכונה והוא ממשיך לדבר ומסביר את ההקשר הענייני של הפסוק, אבשלום קור קוטע אותו בהכרזה עוקצנית "זו הייתה כתבתו של אבנר נתניהו…" והמתמודד אומר "רגע, עוד לא גמרתי". דבריו אינם מוסיפים כל ערך לתשובה מבחינת כללי המשחק אך אני יצאתי כאן זוכה, זוהי התשובה היחידה שמוסברת בשלמותה. להסיר ספק, אינני מאוהדי אבי המועמד, לא הצבעתי עבורו ומרבית דעותיו אינן מקובלות עלי אך אני מלא הערכה לחינוך לאהבת התנ"ך שקיבל אבנר ממשפחתו החילונית למהדרין.

הגענו לשאלת ראש הממשלה. המנחה מזכיר לנו את מה שמפמפמים לנו כבר מספר ימים – שאלת ראש הממשלה לא נכתבה על-ידי ראש הממשלה, הוא קיבל אותה רק לאחר שבנו היה כבר ממוקם היטב על הבמה. ראש הממשלה מקדים והאומר שהוא נמצא כאן בשני תפקידים, ראש הממשלה ואב של אחד המתמודדים. הוא פֶּרפוֹרמֵר מעוּלה, כמעט שאיננו מציץ אל הדף, נראה כאילו הוא מדבר מהרהורי ליבו למרות שברור שהמילים מוכתבות על-ידי כותב השאלה פנחס נריה.

החידון עומד בסימן תחיית השפה העברית ושאלת ראש הממשלה מתייחסת למקור התנכי לביטויים שנמצאים בשימוש גם היום – הנה הביטויים:

• אוֹר לַגּוֹיִם.
• כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת-הַקּוֹל.
• הֲמִן-הַגֹּרֶן, אוֹ מִן-הַיָּקֶב.
• כִּי-לֹא בְכֹחַ, יִגְבַּר-אִישׁ.
• לֵב אֶחָד, וְדֶרֶךְ אֶחָד.

רמז: כל התשובות נמצאות בתנ"ך. את כל התנ"ך ועוד ניתן למצוא נאתר מכון ממרא.
הערה: הביטוי הראשון איננו נמצא בתנ"ך ככתבו, כאן יש צורך במעט יותר מאשר בקיאות.

מכריזים את שמות הסגנים:

• סגן רביעי: מנחם שינדלר מתיכון הרמב"ם בבוסטון – ארה"ב.
• סגן שלישי: רבקה פרידמן מתיכון קהילתי בטורונטו – קנדה.
• סגן שני: אבנר נתניהו מהתיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

המתמודדים שצברו את מירב הנקודות, אלעד נחשון ואוֹר אְַשׁוּאָל עולים להתמודדות סופית על הכתר. השאלות קשות יותר ובכל זאת אלעד ואור שולפים את מרבית התשובות בקלות מדהימה. הגיע זמן ההכרעה. כבר ברור לכל שאור אשואל היא כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי לשנת תש"ע ומנחה האירוע, אבשלום קור, מכריז שחתן התנ"ך יקבל מלגת לימודים לאוניברסיטת בר אילן. חתן התנ"ך ?!?!? – הרי ברור לנו שזו תהיה כלה ולא חתן. הייתי מצפה מהמנחה שלפחות יאמר שהחתן או הכלה יקבלו… אך הוא בשלו ממשיך לדבר בלשון זכר. יש לו לאבשלום קור מזל שליבי איננה בסביבתו, היא כבר הייתה מחנכת אותו.

אור אְַשׁוּאָל, בת 17, מאולפנת אמנה בכפר סבא היא כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי תש"ע.

נשיא החידון, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, נושא דברי סיכום. לדבריו קיימת פעילות לכתיבת ספר כמו התנ"ך אך קל ונח לקריאה. הוא מתנגד ליוזמה זו, את התנ"ך יש לקרוא ככתבו ולהתמודד עם החידתיות שבו שהרי 'אין שמחה כשמחת התרת הספק'. יצחק נבון מזכיר שכשר החינוך הוא תבע לימוד בעל-פה, 'כך הידע הופך לחלק ממך ויוצא כשיש בו צורך'. אני שייך לדור שלמד בעל-פה. באותם ימים לא תמיד נהניתי מהכרח ללמוד בעל-פה אך כיום אני מברך כמעט כל יום על כך שלכל נושא יש במוחי ציטוט מהמקורות ועוד יותר כאשר אני מזהה משחק לשון שנסמך על המקורות. גם לטעמי יש מן ההגזמה בכך שהיום לא נדרשים תלמידי בית הספר לדעת שום דבר בעל-פה. סביר להניח שקוראי הגיגי יודעים לצטט לא מעט ממקורות התרבות הכללית ובתוכה גם התרבות היהודית, אך פְּנוּ אל מרבית בוגרי בתי הספר של היום ותגלו שגם את המוּכָּרִים בשירי רחל אינם יודעים לצטט ואפילו יתקשו לשייך ציטוט שתשמיעו להם למקורו.

ראש הממשלה עולה להגיד את דבריו. התרגשותו ניכרת היטב והוא יודע כנראה שאני סקפטי בעניין ההכרזה על חידוש חידון התנ"ך הכללי למבוגרים. בנימין נתניהו מדגיש שהפעם הכוונה רצינית ואומר שבחג החנוכה הקרוב יתקיים חידון התנ"ך המחודש למבוגרים מכל העולם 'כי התנ"ך זה היסוד של הקיום של עם ישראל ושל מדינת ישראל – הביאו אור לגויים!'. אני כבר מחכה לחידון ולחיקויים שיבואו בעקבותיו.

אבשלום קור חותם את הארוע בהכרזה שבשנה הבאה לא יתקיים חידון תנ"ך עולמי לנוער יהודי כי כל הנוער היהודי יעלה ארצה. זוהי, מן הסתם, הכרזת הסיכום שהוא נושא מזה שנים רבות.

בינתיים הסתיים פרוייקט השיר הכי ישראלי ובמקום הראשון 'ירושלים של זהב'. לי אישית יש נוגדנים לשיר זה מאותם ימים שהייתי אחראי על השמעת השיר בלוּפּ ברקע טקסי סיום קורס קצינים.

יום עצמאות שמח לכולם!

לונדון פינת בן יהודה

חגיגה לחובבי הלשון העברית לְסוּגֶיהָ – ירון לונדון מגיש לנו בערוץ 10 תוכנית בה הוא בוחן את הלשון העברית המדוברת, הרשמית, התקנית, המכובסת וכל השפות העבריות שמדוברות ונכתבות בארצנו ואת יחסי הגומלין ביניהן. התכנית בוחנת את מצב הלשון בעיניים פקוחות וללא שיפוטיות. ירון לונדון מארח בתוכנית את בן זוגו הטלביזיוני מזה כשש שנים – מוטי קירשנבאום. שפתו של קירשנבאום ברורה ועממית, הוא איננו מקשט את דבריו ושפתו הטלביזיונית היא שפת היומיום בעוד לשונו של ירון לונדון גבוהה מהנשמע ברחוב. עירוב הסגנונות והדיון סביב ענייני השפה הוא חגיגה לאוזניים. אלה שהחמיצו את התכניות במועדן יוכלו להשלים את החסר ב http://docu.nana10.co.il/Category/?CategoryID=400599

את תוכנית הערב חתם ירון לונדון בקריאה נלהבת של קטע מתוך הפוליטיקאים של הלשון מאת דוד אבידן. השיר עוסק באנשי המילה הכתובה – משוררים, סופרים, מחזאים, עיתונאים ודומיהם – אלה שקובעים את הפוליטיקה של הלשון ואת מנגנוני ההבנה. הנה לפניכם השיר במלואו.

הפוליטיקאים של הלשון
מאת דוד אבידן

אנשים כמוני ולא כמוך קובעים את הפוליטיקה של הלשון בכל מקום בגלקסיה הסמנטית, בכל מקום על פני-כדור הארץ ומחוצה לו הם מקשיבים לרטט הרך הסמוי, התת- אטומי, של הזמזום החשאי, החוץ- לוגי, המטהפסיכולוגי, התת- מדעי והסופר דקדוקי. אנחנו אחראים לכל מה שקורה בלשון בכל רגע ורגע כי אנשים כמוני וכמוך – הם הפוליטיקאים של הלשון. אנחנו קובעים איך ידברו בעוד עשר, עשרים, מאה, מאתיים, עשרת אלפים שנה. אנו קובעים את מנגנוני ההבנה שלך מכוננים את מנגנוני-הקלט- והפלט אין לנו כסף, אין לנו כוח, אין לנו שלטון. על כל אלה ויתרנו לטובת היותנו הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום הפוליטיקה של הלשון. אנחנו קובעים את הלשון ואת הפוליטיקה של הלשון. אנחנו קובעים את הלשון כפוליטיקה ואת הפוליטיקה כלשון. אנחנו קובעים איך אתה תבין מצבי-לחץ, מצבי-רכות, מצבי-הבנה, מצבי-שטות, מצבי-גאולה בתחום הלשון והפוליטיקה של הלשון, כי אנחנו הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום הלשון והפוליטיקה של הלשון. אנחנו לא שולטים בבנקים, בתעשיה, בחקלאות, בממשלות, במפלגות, בתשתיות הצבאיות והמשטרתיות. אין לנו ממון, מנהלים,השפעות אדמיניסטרטיביות על אנשים אחרים. אבל אנחנו קובעים את התעופה המתמדת, העל-מהירה של הרחשים הלשוניים בכל רגע, בכל שפה, בכל מקום. כל אחד מאתנו עושה את זה בשפתו ולעתים בעוד שפה או שתים, ויחד זה מצטבר. אנחנו קובעים את התקשורת הבינמילית אנחנו מבינים את הסמנטיקה ואת הסמיוטיקה, את התמונה, ואת הצל, ואת הצליל, אנחנו קובעים איך אתה תבין את כל ההבנות האלה, כי אנחנו הפוליטיקאים של הלשון, הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום הפוליטיקה של הלשון. אל תחשוב אותנו למגלומנים – כי מגלומניה היא מילה, וכל מילה זוכה אצלנו לטיפול מחודש בכל חלקיק שניה. מגלומניה היא גם מגה-תקשורת, מגה-סמנטיקה, מגה-מגה. אנחנו מגלומנים יותר מאשר מיקרומנים, אבל אנחנו הרבה פחות מגלומנים ממך, משום שאנחנו יודעים על השפה הרבה יותר ממך, מבלי שתהיה לנו אפילו אלפית של בטחון שיש משום-מה לך. אנחנו האידיאולוגים של הסמנטיקה הגלובלית והקוסמית אנחנו יודעים בדיוק מה קורה במוחך בכל רגע נתון, כאשר הפוליטיקה של הלשון נפגשת עם מרכזי הכוח של הפוליטיקה המוחית והבינמוחית של כל אחד מכם לחוד ושל כולכם יחד. אנחנו הפוליטיקאים של הלשון כי אנחנו יודעים שלשון זה פוליטיקה ופוליטיקה זה לשון – ושיחד עם זאת הלשון מעוגנת מחוץ לכל תחומי הפוליטיקה ומחוץ לכל תחומי הלשון. בתחום הלשון החוץ-לשונית והפוליטיקה החוץ-פוליטית, אנחנו גם מיצגים וגם מיוצגים מחוץ למוחך ומחוץ למוחותיהם של אבותיך ואבות אבותיך,וילדך, ונכדך ונינך. כי אנחנו הפוליטיקאים של הלשון, הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום פוליטיקה של הלשון, ואנחנו אחוזים אושר היסטרי על היותנו מה שאנחנו. אבל היסטריה היא רק מילה, וכל מילה נבדקת אצלנו מחדש מדי חלקיק שניה. אנחנו ההיסטרים של הבטחון,אנחנו השלווים של ההיסטריה. אנחנו ההיסטרים של השלווה ההיסטרית הבלתי היסטרית, אנחנו היציבים הקבועים של ההיסטרייה. כי אנחנו הפוליטיקאים של הלשון, הפוסקים הראשונים והאחרונים בתחום הפוליטיקה של הלשון.