התזמורת משמיעה את צליליה הראשונים. כן, יש תזמורת חיה למרגלות הבמה, עם טורומבון וקונטרבס, תופי דוד ופסנתר – ממש תזמורת.
המסך עולה. כן, יש מסך, כמו בימים ההם כשהמסתורין שלפני ההצגה גאה וציפינו שיפתח המסך ויתגלו לעינינו חוויות מעולם הדמיון.
ולקול צלילי התזמורת מתחילות לנוע צלליות אנושיות לתוך הבמה על רקע של עיגולי אורות נוצצים וסובבים ימינה ושמאלה. הדמויות נעות אל תוך הבמה כמריונטות וברקע מושמע השיר מקי סכינאי בקול מתכתי שכאילו בוקע מרמקול עתיק. כל הדמויות חולפות לרוחב הבמה משמאל לימין ורק מקי עומד בימין הבמה כשגבו מופנה אל הקהל. האורות, הצלילים, הצללים והתנועה מהפנטים ויוצרים חוויה מרתקת.
הדמויות שעל הבמה מדברות אלינו, אל הקהל. שחקנים שהם גם זמרים, גם פנטומימאים מוכשרים וגם רקדנים מדברים אלינו, מספרים את הסיפור וגם מסבירים פה ושם. הכל מהודק, מוקפד ומתוזמן. כולם מושלמים בכל מה שהם עושים, אין פשרות, אלה אינם שחקנים ששרים או זמרים שרוקדים, כולם מקצועעים בכל המובנים. במילותיו של ברכט בגרמנית, מסבירים לנו שזוהי אופרה של מלקטי הגרושים, אופרה של קבצנים, אופרה בשלושה גרוש. בתרגומים לעברית זוהי אופרה בגרוש – קיצוצים. 
הקברט זורם מסיפור לסיפור ומשיר לשיר. כולם לבושים בשחור לבן, רק השיער צבעוני, כולם פרט לשליח המלך שלבוש באדום בוהק אבל הוא יגיע אלינו רק לקראת הסוף. השחקנים נעים בתוך חלל של תפאורה מרומזת ובכל זאת עשירה מאוד. התפאורה בנויה ממקורות אור רבים שנמצאים על הבמה ומעוצבת באמצעות צלילים. כן, צלילים יוצרים תמונות ואנחנו רואים את הקולות. תשאלו איך צלילים יוצרים תמונה. אתאר תמונה אחת מיני רבות. ממלכתו של ג'ונתן פיצ'ם, מנהל רשת הקבצנים של לונדון, בנויה ממסגרות עם מוטות תאורה. במקום מסויים אמור להמצא מעבר אל חלקה האחורי של ממלכתו, אין של שום מזהה חזותי אך בכל פעם שמישהו עובר בנקודה זו הוא מבצע תנועה של הסטת וילון והחזרתו. הפעולה מלווה בצליל חריקה של וילון במסילתו ולמרות שאין על הבמה דבר, מופיע לעינינו הוילון הדימיוני ומחלק את החלל באופן מוחשי לאזורים מופרדים וברור לנו שאלה שבצדה האחד של המחיצה אינם רואים את אלה שמאחוריה למרות שהם גלויים לעינינו. הכברתי כאן הרבה מאוד מילים לתאר חוויה קטנה ופשוטה.
סיפור העלילה מתרחש בסוהו שבלונדון, מעוז העולם התחתון. גיבורינו הם פושעים, זונות, קבצנים ועלובי חיים. אפילו השוטר הוא למעשה פושע. לא אפליג בתיאור העלילה, אני מספר כאן כמנהגי על חוויתי האישית, את תקציר העלילה אפשר לקרוא באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב.
קודם קראתי למגלמי הדמויות שחקנים ואינני מרגיש נח עם ההגדרה, אלה אינם רק שחקנים, מדובר באומני במה רב-תחומיים, פֶּרפוֹרמֶרִים [יש לזה שם מתאים בלשוננו?].
בתפקידים הראשיים:
Jürgen Holtz – ג'ונתן פיצ'ם
Traute Hoess- סליה פיצ'ם אשתו של ג'ונתן
Christina Drechsler – פולי פיצ'ם בתם של ג'ונתן וסליה פיצ'ם
Stefan Kurt- מקי סכינאי
Axel Werner- המפקח בראון
Gitte Reppin – לוסי, ביתו
– Angela Winkler – ג'ני
כולם מושלמים ובנוסף להם יש להקה גדולה של אומני במה מוכשרים.
על כל התהליך מנצח הבמאי רוברט ווילסון וגם כאו יש לי בעיה עם הגדרתו כבמאי. רוברט ווילסון גם הוא אומן רב תחומי, לא פרפורמר, אומן של עיצוב. בנוסף להיותו במאי הוא גם צייר, פסל ומעצב רהיטים בעל שם עולמי בכל תחומי פעילותו. יכולתו הפיסולית מוצגת גם באופרה בגרוש שבה הוא מפסל תמונות חלל ותנועה באמצעות אנשים כבובות, אורות וצללים וכאמור, אפילו צלילים. צר לי אם אני מלאה אתכם בהתפעמותי מהעיצוב בצלילים, זו פשוט חוויה מדהימה ובלתי נתפסת שהשאירה עלי רושם אדיר. אחת התמונות שהותירה אותי נפעם היא תמונת מקי סכינאי הכלוא. מקי נמצא מאחורי סורגים של אור בתא כלא שאין סביבו קירות. כאשר הוא מוכנס אל התא או מוצא ממנו נשמעת חריקת פתיחה של דלת הזזה ממוכנת שמציירת עבורנו את דלת התא בחלל שאין בו דבר. אל המקום בו הוא כלוא באולד ביילי מגיעות שתי נשותיו, פולי ולוסי, ושרות דואט מריבה. להזכירכם, כולם לבושים בשחור לבן. ובכן, לוסי ופולי שרות את מריבתן וביניהן אנו רואים ברקע את מקי מאחורי סורגי האור שוכב על גבו, מניף את רגליו שמכוסות במכנסיים שחורים אל-על ומנצח על השירה בכפות רגליו העטויות גרביים לבנים. תמונה הזויה ומאוד מרשימה. מכאן אנו ממשיכים אל תמונת הבריחה של מקי מהכלא. תמונה זו היא יצירת מופת בפני עצמה ולצערי אינני מסוגל לתאר אותה במילים. כל הדמויות בהצגה מעוצבות חזותית באופן יוצא דופן שיש בו אמירה ברורה ומעוררת ספקות כאחד. רב הקבצנים נראה ספק יהודי וספק סיני והוא בעצם לונדוני מסוהו. מקי הגנגסטר שמבצע את הרציחות במו ידיו מעוצב כג'נטלמן עדין ואלגנטי שלא לומר שברירי. מפקח המשטרה הגמלוני נע לעתים כמריונטה ולפעמים כרקדן גמיש על-פי הרגשתו הרגעית.
הקברט מתנהל בשפה הגרמנית, שפת המקור. למען אלה שאינם מבינים גרמנית, כמוני, מוקרן סביב הבמה תרגום לעברית. התרגום של שמעון זנדבנק נאמן באופן מושלם לקצב השפה הגרמנית. אינני מבין גרמית כך שאינני יודע מה מידת הקרבה בין התרגום לבין המקור, אך שמעתי את השירים בגרמנית והם התפזמו במוחי עם המילים העבריות בהתאמה מלאה משקלית ופונטית.
השירים, לפחות מקי סכינאי וג'ני של הפיראטים מוכרים לכל. גם אם אתם תוהים לרגע ואינכם נזכרים, אין לי ספק שכולם מכירים את השירים. את נעימת מקי סכינאי אתם שומעים סביבי בכל פעם שאשתי מתקשרת לסלולרי שלי. ג'ני של הפיראטים או "כלת השודדים" בתרגום דן אלמגור מוכרת בעיקר בביצוע חנה מרון. נזכרים? "וספינה עם גולגולת / על שישים תותחיה / תעגון אז בחוף."
כל השירים ללא יוצא מן הכלל מבוצעים באופן מושלם, נקי, מדוייק ומעביר את הסיפור ואת הרגשות שגועשים מאחוריו. חוויה.
יש לי הרגשה שאוכל להשתפך כאן לנצח. לפני פתיחת ההצגה הוכרז שחלקה הראשון אורך שעתיים ולאחר ההפסקה יבוא החלק השני שאורכו ארבעים דקות. כשהגיע מועד ההפסקה הופתעתי לגלות שכבר חלפו שעתיים. גם החלק השני זרם אל סופו מבלי שאחוש בכך – אין רגע דל.
לפני הארוע השתתפנו במפגש עם מנהל הברלינר אנסמבל – קלאוס פיימן [Claus Peymann]. מפגש מעניין ומעשיר שבו שמענו סיפורי תיאטרון מפי איש תיאטרון בעל עבר עשיר של למעלה מארבעים שנות ניהול אומנותי והווה מפואר בברלינר אנסמבל. קלאוס פיימן היה מנהל אומנותי של תיאטרונים גדולים וחשובים וביניהם TAT בפרנקפורט, Burgtheater בוינה ועוד כמה שאינני מסוגל להגות את שמותיהם לא כל שכן לאיית אותם. מספר דברים ששמענו ממנהל הברלינר אנסמבל גרמו לנו לקנא מעט. מבחינת קלאוס פיימן, האיכות האמנותית חשובה מהעמידה בזמנים ולכן כשאומר לו הבמאי שאיננו מוכן עדיין להעלות את ההצגה הוא ידחה את הבכורה עד שהבמאי יהיה שבע רצון מהתוצאה. בגרמניה יש בכל עיר ועיירה לפחות תיאטרון אחד שנתמך היטב על-ידי הרשויות. לפני התיאטרון יש חניית אופניים והיא מתמלאת במהירות באופניהם של בני נוער שיכולים לרכוש כרטיסי תיאטרון מוזלים שמחירם למטה משליש מהמחיר המלא. המימון מהכנסות בתיאטרון הגרמני הוא כשלושים אחוז מתקציבו, שאר שבעים האחוזים באים ממקורות מימון ממשלתיים. בארץ היחס הוא הפוך, למעלה משבעים אחוז מהמימון מגיע מהקופה ולכן נאלץ התיאטרון הרפרטוארי לפזול אל הקופה – חבל.
אופרה בגרוש של הברלינר אנסמבל היא חוויה מדהימה!!!
לארבע ההופעות בארץ אזלו הכרטיסים זה מכבר. אם בכוונתכם לבקר במשכן התיאטרון בברלין תצטרכו להצטייד בכרטיסים להצגה זו מספר חודשים מראש.
רסס תגובות
![yossi_ran@hotmail.com](http://ezgbbw.blu.livefilestore.com/y1pIX7Gl-zAD3t22VK3TDGifLDiHZp4EdvONSkn_6P0ZH8h_ZcDbgAAlPJtOwwNRER3zub2tJjJxlaBqpzp3PxBeqzq2QfzOt7r/stamp40.gif" "yossi_ran@hotmail.com")
