Tag Archives: תנ"ך

קוראות מבראשית

נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית. רותי רביצקי ליקטה וערכה יצירות של שלושים ושמונה נשים ישראליות. היצירות עוסקות בנשות ספר בראשית מהיבטים שונים. יש בהן הגות, מחקר, שירה, סיפורת ומחזאות – הסיפורים הבדיוניים הם בעיקר מונולוגים בגוף ראשון.

הספר מחולק לשערים שכל אחד מהם עוסק באישה מקראית אחרת על פי סדר הופעתן בבראשית. בכל שער יש יצירה אחת או יותר על אותה דמות נשית ומעניין לקרוא היבטים שונים על אותו סיפור מקראי. המקרא מקמץ בתיאורים ומותיר פתח נרחב לניחושים, לפרשנויות ולדמיון. החוקרות מבססות את רעיונותיהן על כתבי המפרשים המקובלים על אנשי הדת, ומציגות הקבלות לכתבי קודש ולאגדות פולקלוריסטיות מתרבויות זרות. המשוררות והסופרות, לעומתן, משחררות את הרסן ונוטלות לעצמן את החרות להרחיב את הסיפור ולכלול בו את הגיגי הנשים, דבר שהמקרא איננו עוסק בו בכלל.

הספר האיר את עיני בהיבטים שלא עלו בדעתי בקריאת המקרא ומפרשיו. ביטויים שקראתי בעבר התפרשו במחשבותי כפי שהוצגו בפירושים המסורתיים למקרא, ואילו כאן אני מגלה אפשרות לקרוא את הסיפורים המוכרים בעיניים אחרות.

מרבית היצירות מעניינות, אך יש ביניהן גם כמה טרחניות, או – בלשון ימינו – חופרות. כשנתקלתי ביצירה שגרמה למחשבותי לנדוד, עברתי לקריאה חפוזה עד הפרק הבא. אין לי כוונה לחלוק חוויות מקריאת שלושים ושמונה יצירות, אתמקד באלה שהותירו בי רושם עמוק יותר.

חוה, כפי היא מצטיירת בשני סיפורי הבריאה הסותרים, מעוררת ככל הנראה את הדמיון הנשי יותר משאר הדמויות. חמש יצירות בספר עוסקות בדמותה ממבחר היבטים פוקחי עיניים.

יאירה אמיתי, פרופסור למקרא באוניברסיטת תל-אביב, מציגה בפנינו בשער שעוסק בשרה, מאמר ששמו "ולמה נתעקרו האמהות?" שממנו אני למד שעקרות היא נגע נשי בלבד, הן האחראיות הבלעדיות לכך שאין ילדים. כמו-כן אישה שלא הרתה מייד עם נישואיה מתוייגת כעקרה. לפתע אני קולט שכל העקרות במקרא ילדו ילדים, אך משלא התעברו במפגש הראשון עם בועליהן, הוגדרו כעקרות.

יהודית רותם משמיעה מפי שרה את המונולוג "אחותי את" שבו שרה מוצגת כאישה בעלת רגשות, תקוות, שאיפות ופחדים. היא איננה רק מכונת לידה – התפקיד העיקרי וכמעט היחיד שמועיד המקרא לנשים. אנחנו נחשפים כאן למה שעובר בראשה של האם שאישהּ לוקח את בנה לשחיטה.

אילת נגב עוסקת בסיפורן של האמהות הפונדקאיות בלהה וזִלְפָּה בתקופתן לעומת סיפור פונדקאות בן ימינו. גם כאן אני מגלה זוית ראיה שלא הכרתי. האמהות הפונדקאיות בימינו נאלצות לוותר על הילד, למחול על רגשותיהן ולמסור אותו כחפץ לאנשים זרים. הצאצא איננו מכיר את האם שילדה אותו, היא הייתה כלי קיבול עראי ותו לא. הפונדקאיות במקרא מגדלות את הילדים לצד האם המאמצת והילד יודע שיש לו שתי אמהות.

אחד המונולוגים המצמררים נקרא 'אני דודתה של שֶׂרַח ורחל היא דודתי'. הסופרת מירה מגן מדברת מפיה של דינה שנפגעה על ידי אחיה שמעון ולוי, לא פחות משנפגעה ממעשי שכם. היא מנסה להזהיר את שרח בת אשר. "הסתלקי מכאן שרח!" היא קוראת לעומת שרח הקטנה שכבר קורעת בפוך עיניה וניצניה מתגבעים משמלתה. גם בסיפור זה אני נחשף לראיה נשית של הימים ההם שמאירה את הדמויות בסיפור באור שונה לחלוטין מזה שראיתי עד כה.

חוה פנחס כהן כתבה את מונולוג הכאב והצער של מרים 'תמצית הרדופים'. בקראי את הסיפורים המקראיים המקמצים בהגיגים וברגשות, לא קלטתי את עומק העלבון שנושאת בת יוכבד ועמרם, אחות משה ואהרון.

היצירה שחותמת את הספר עוסקת בציפורה. סדר האלף בית גרם לשמחתי להציב את אחד המעניינים במאמרי הספר בסיומו. פרופסור עמיה ליבליך – פסיכולוגית וסופרת – מציגה בפנינו עבודת נעורים סיפורית שכתבה בסיום בית הספר התיכון על ציפורה אשת משה. היצירה מציגה לסירוגין את ההיבט הבוגר מול ההיבט של תלמידת התיכון ושניהם מציגים בדרכם את דמות ציפורה באופן מסקרן ומעשיר. ציפורה מוזכרת בסך הכל בשמונה פסוקים שבמרביתן אפילו לא מצויין שמה, ומאותם שמונה פסוקים פורשת הנערה והאשה הבוגרת סיפור עשיר ומרתק.

שני דברים תמוהים מעט בעיני:
– לפני כל יצירה מוצגת היוצרת בקטע קצר שמתאר את פעילותה. היחידה שאיננה מוצגת היא רותי רביצקי – העורכת. הייתי מצפה מההוצאה לאור שתציג בפני את העורכת באותו אופן מכובד שהעורכת מציגה את היוצרות.
כל הזכויות שמורות לציירת אהובה קליין ©– יצירות של שלושים ושמונה נשים ישראליות מציגות את נשות בראשית במבט נשי, ובשער הספר ציור של בת יפתח שיוצאת במחולות אל אביה ואיננה מודעת לנדרו. זוהי יצירה של גבר צרפתי – גוסטב דורה – שמציגה אישה מספר שופטים, ממש לא מבראשית. הייתי מצפה למצוא בשער הספר יצירה של אישה ישראלית שמביעה דעה על אישה מבראשית. אילו ניתנה לי זכות הבחירה הייתי פונה אל הציירת אהובה קליין ומבקש להשתמש בציור שמתאר את הפסוק "וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף…"

אם אתם אוהבים את סיפורי המקרא כמוני ונהנים לראות בהם את הסתירות ואת הנחבא בין השיטין, אין לי ספק שתהנו מספר זה.

קוראות מבראשית, 408 עמודים, ידיעות אחרונות ספרי חמד 1999
מצאתי את העותק המשומש שלי במדפי גולדמונד ספרים בחיפה.
הספר מצוי גם בקטלוג המשומשים והחדשים של הולצר ספרים בירושלים.
כמו-כן הספר עדיין מוצע למכירה כחדש בצומת ספרים ובסטימצקי.

יום העברית תשע”ז 2017 באקדמיה ללשון העברית

"האקדמיה מציינת את יום העברית – שיחול ביום חמישי כ"א בטבת, 19 בינואר – בשפע פעילויות, ומזמינה את כולכם להשתתף" – כך נכתב באתר האקדמיה ללשון העברית, ועל כך התבשרנו גם בדף הפייסבוק ובהודעת אי-דואר.

האקדמיה ללשון העברית

בכל רצועת זמן מתקיימים מספר אירועים מעניינים ובחירת אירוע משמעותה ויתור על האירועים המקבילים. בטופס ההרשמה באתר כתוב "עלות כרטיס: 20 שקלים למשתתף. הכרטיס מאפשר השתתפות בשלושה מפגשים וכולל קופון לשתייה חמה." וכן "מסיבות טכניות אין לרכוש על שמו של אדם אחד כמה כרטיסים." משמעות הדבר היא שעלי לוותר על מרבית האירועים.

לאחר התלבטות אני מחליט לבחור בסדנת קריינות, בסדנת פיסוק ובהרצאתו של גבי בירנבאום על גלגולי לשון. כשאני ניגש למלא את ההזמנה אני מגלה מול כל אחד מהאירועים את המילה "אזל" שמאלצת אותי לבחור במה שנשאר. לא נורא – הרי כל האירועים מעניינים.

בְּשֹׂמֶת [ארומה]אירועי יום העברית מתחילים בשעה 14:00. מחשש לאחר, אני מקדים לצאת מחיפה לירושלים, ומגיע כמעט שעתיים לפני פתיחת האירועים. ההכנות בעיצומן, עדיין אין קבלת קהל ולי יש זמן לשוטט, לצלם ולהפריע לאנשי התחזוקה שמארגנים במעין חממת פלסטיק עמדת קפה של "ארומה". על דופן החממה מתנוססת כרזה שמבשרת על המילה בְּשֹׂמֶת [ארומה].

אני ניגש לקבל את אישור ההרשמה שלי. העלמה שמקבלת את פני מכירה אותי מהפייסבוק, היא זיהתה אותי בתמונת שתי המסכות… מוזר. בעמדת קבלת הקהל מוצגת רשימה של אירועים שנותרו בהם מקומות פנויים ובה מצויינים כל האירועים שבחרתי מלכתחילה. מספר בירורים ואני רוכש לי זכות כניסה גם לסדנת הקריינות.

יד אליעזר בן-יהודה באקדמיה ללשון העבריתבשעה שתיים אחר הצהריים אני יושב בשורה הראשונה במקלט בנין בן יהודה בעוד הקהל נאסף לאיטו לשמוע את הרצאתו של ראובן מירקין, מותיקי האקדמיה, בנושא "כמה מילים יש בשפה העברית". המרצה מחלק לנו תָּמְסִיר עם טבלאות, רשימות והסברים, ואומר שאילו אפשר היה לספור את המילים, הוא היה אומר לנו את המספר ובכך הייתה מסתיימת ההרצאה. מילון אבן-שושן מציג ערכי יסוד, ערכי משנה, ניבים, צירופי מילים, ראשי תיבות… חלקם מקוריים וחלקם בינלאומיים. ראובן מירקין מזהיר אותנו מספר פעמים לאורך ההרצאה שהנושא משעמם, ומספר לנו על לבטים ווויכוחים בנושא עריכת המילון שמוכיחים שהנושא דווקא מרתק. לדוגמה: עורכי מילונים צריכים להחליט אם גזירת הבניינים צריכה להיות ממוקמת ליד אותיות השורש, הסתמי, ההטייה או כל רעיון אחר. ההרצאה החלה באיחור בגלל ההמתנה לקהל ואין כמעט זמן לשאלות. עוברים אל האירוע הבא.

סדנת קריינות עם רות אלמגור־רמון ודן כנר, מתמלאת במהירות. הקהל עדיין זורם פנימה ודן כנר מתחיל לדבר בדיוק בשעה שלוש. הוא מבהיר לנו שאנשי רדיו מחונכים לדייק בזמנים. אנחנו מכירים היטב את ההיגוי הרהוט והמוקפד של דן כנר ברדיו, אך בסדנה ציפיתי שיהיה משוחרר מעט – זה לא קורה – הקריינות זורמת בעורקיו. רות אלמגור-רמון מדייקת בדבריה כצפוי, ולשונה חופשייה וזורמת. היא מספרת לנו שהכוונה המקורית הייתה לקיים סדנת קריינות שבה כל משתתף יקריין קטע ויקבל את קובץ הקול. עודף הביקוש גרם לשינוי התכנית כך שרק בודדים זוכים לקריין. מסבירים לנו מדוע הריבוי של מסוק איננו כריבויו של מטוס, וזה נשמע להם מובן מאליו שכולנו יודעים מדוע לכל מסוק יש דגש בסמך. דן כנר מספר שהוא מנקד הכל – אפילו מסרונים. רות אלמגור-רמון מסתפקת בניקוד מלכודות לשון בלבד. דן כנר מדגיש שחיים ומוות בלשון הקריין ומדגים באמצעות סיפור על קריין חדשות שאמר שנגיד הבנק הודיע שהריבית תּוֹפַחַת. ההודעה, שלא הייתה מנוקדת, גררה תגובות שוק שהיו נמנעות אילו ידע הקריין שנגיד הבנק הודיע שהריבית תּוּפְחַת. ההרצאה-סדנה מעניינת מאוד, כמו כל שאר האירועים היא מוגבלת בזמן ואנחנו הרי כבר יודעים שדן כנר מקפיד על עמידה בזמנים.

סדנת פיסוק עם אורלי אלבק נפתחת בחלוקת דפים עם טקסט נטול פסיקים ואורלי אלבק מקצה לנו זמן לפסקו כהבנתנו. לאחר שפיסקנו היא מקרינה את הטקסט על המסך כשהוא זרוע פסיקים שחלקם אדומים. אני יושב כמנהגי בשורה הראשונה ומסנן לעצמי שלא סימנתי בדף שבידי אף אחד מהפסיקים האדומים. אורלי אלבק עונה לי שהפסיקים האדומים שגויים. לטענתי שלא סביר שמישהו יניח פסיקים במקומות האדומים, מציעה לי המנחה להמתין לניתוח הפיסוק. בדיעבד מתברר שלא מעט ממשתתפי הסדנה העתירו על הטקסט פסיקים לעייפה. אורלי אלבק עוברת איתנו על הטקסט שמכיל תמורה שצריכה להיות תחומה בין פסיקים, חלקי משפט מאוחים שמופרדים משאר חלקי המשפט באמצעות פסיקים, הסגרים בין פסיקים וחלקי משפט נוספים שבחלקם הפסיק הכרחי, מומלץ או מיותר. היא מסבירה כל כלל באמצעות שקף. אני נחפז לרשום ואורלי אלבק מציינת שכל כללי הפיסוק מפורטים באתר האקדמיה ללשון העברית.
אורלי אלבק מדגישה שכאשר החלק המופרד קצר הפסיק מיותר. מהו קצר? לכך אין תשובה נחרצת – הקשיבו למשפט. מבנה אחר בו היו לי לא פעם לבטים מובהר לי באמצעות ההסבר על לוואי זיקה מצמצם. ועוד הארה בעניין ניסוח שבו אני טועה לא מעט – אין לשמוט את ש' הזיקה כמקובל בשפות זרות. הסבר: אילו כתבתי על "ניסוח בו אני טועה לא מעט" – זו הייתה טעות.

לסיום הסדנה אורלי אלבק מציינת שבשפה העברית הקדומה לא היו סימני פיסוק ומקרינה ציטוט מדברי פרופסור אהרן מירסקי: …ואנו מתוך שהמשכנו עלינו את הסגנון של עמי לעז, הנהגנו בלשוננו גם את סימניהם, ויצאה לנו מזה חורבה אבל מוסר אני מודעה כאן… שאין בכוונתי לומר: יש להעביר את סימני הפיסוק… אבל אין להחמיר בהם, בייחוד במקום שהמחמיר בסימני הפיסוק מקל בלשון, בסגנונה וברוחה.

חדר בן־יהודה באקדמיה ללשון העברית

השתתפתי בינתיים בשתי הסדנאות שבהן רציתי לבחור מלכתחילה ושהכרטיסים אליהן אזלו. עכשיו הגיע הזמן לשמוע את ההרצאה שרציתי מאוד לשמוע. כמו בהרבה אירועי תרבות, גם כאן מתפנים מקומות ברגע האחרון עבור אלה שלהוטים לקבלם, ואני זוכה להשתתף בכל האירועים שרציתי בנוסף לאלה שהזמנתי מראש.

גלגולי לשון עם גבי בירנבאום. במסגרת יום השתלמות לחובבי הלשון לפני קצת למעלה משנה, שמעתי מפי ד"ר גבריאל בירנבאום הרצאה על דיאלקטים וסוציולקטים. אני עדיין זוכר ומצטט מאותה הרצאה מרתקת והומוריסטית. הפעם אני מגיע עם רמת ציפיות גבוהה במיוחד ולשמחתי אינני מתבדה. ההרצאה חיה, עירנית ומלאת הומור. הקהל משתתף באופן פעיל ומרחיב את יריעת הסיפורים לכיוונים נוספים, ולכל התפתחות יש לד"ר בירנבאום סיפור משעשע ומרחיב אופקים. הוא מספר לנו על גלגולים משני משמעות דוגמת מותר ואסור שמשמשים היום במובן שונה מאשר בתנ"ך ומעבירים את הביטוי מהמוחשי אל המופשט. מילים אחרות התגלגלו מהמופשט בתנ"ך למוחשי בימינו. המילה אות ששימשה בתנ"ך לתאור פלא שמיימי שאיננו מוחשי, מייצגת בימינו את אותיות האלף בית. הוא מספר ומדגים לנו מילים שמובנם התרחב במעבר אל ימינו וכאלה שמובנם צומצם. מידי פעם משתרבבת לדבריו הלצה שאיננה מתקשרת ישירות לנושא. המילה גוי, שמשמעותה הייתה עַם, הצטמצמה לתאור אדם שאיננו יהודי. כדי למנוע פגיעה מפורשת בנוצרים החליפו בזמן מסויים את השם גוי בשם עכו"ם – עובדי כוכבים ומזלות – שאיננו מצביע על הנוצרים… ויש מפרשים עכו"ם כעובדי כריסטוס ומריה. אנחנו דנים בהרבה מאוד מילים והמרצה מפנה אותנו אל הספר "העברית בראי הסמנטיקה" אם נרצה להרחיב דעת.האקדמיה ללשון העברית

מילה שהפתיעה אותי ועם זאת הסבירה לי דברים שהיו תמוהים בעיני היא מַסֵּכָה. המילה מתארת משהו שנוסכים – יוצקים. כאשר בני ישראל עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה הם יצקו את הפסל. את המובן המקובל בימינו – כיסוי שמסתיר את הפנים – קיבלה המסכה מהשפות הלטיניות Mask והיווניות μάσκα. הזמן אזל. גבריאל בירנבאום אומר שאילו הניחו לו יכול היה להמשיך זמן רב, אבל הוא חייב לפנות את החדר למפגש הבא.

מפגש עם מתרגמת – גילי בר הלל. אם קראתם את הרי פוטר בעברית קראתם בעצם יצירה של גילי בר-הלל. גילי מספרת לנו על המהפכה שעברה עליה בעקבות תרגום הרי פוטר. עד אז הייתה "רק" המתרגמת, ומתרגמים הם "שקופים", אבל מרגע שיצא התרגום העברי של הרי פוטר פתאום כולם מכירים אותה. גילי מספרת לנו שהיא אשת תיאטרון בהכשרתה, וכמו חלק ניכר מאמני הבמה ומהאמנים בכלל, היא מוצאת את פרנסתה בתחום אחר. אנשים חושבים שתפקיד המתרגמת הוא להעביר את הסיפור משפה לשפה באופן המדוייק ביותר, אלא שתרגום מדוייק איננו יכול להעביר את המאפיינים תלויי התרבות. דברים שמובנים מאליהם לילד דובר אנגלית שחי בסביבה נוצרית, יכולים להיות חסרי משמעות לחלוטין לילד ישראלי דובר עברית. על המתרגמת רובצת אחריות רבה – היא צריכה להעביר את החוויה, לא רק את הסיפור. מכאן היא מפליגה בהדגמות כיצד נאלצה להמציא מילים "עבריות" עבור מונחים מומצאים בשפת המקור, ולהעביר לדוברי עברית את הסיפור, את החוויה ואת המסר התרבותי הנלווה. את כל זה היא צריכה לעשות כשהיא כבולה למערכת של תכתיבים משפטיים שאוסרים עליה לשנות מילים מסויימות, משום שהן במעמד של 'סימן רשום' על שם בעלי זכויות היוצרים.

אירועי יום העברית לא הסתיימו עדיין, יש עוד רצועת אירועים ואחריה שעשועון ומופע שפה מדוברת. אבל הערב קר במיוחד, התחבורה הציבורית של יום חמישי בערב איננה מהידידותיות ואני צריך לשוב לחיפה. המפגש עם גילי הוא סיום יפה ליום העברית עבורי. עכשיו הביתה. להתראות בשנה הבאה.

יום זכויות האדם 2016 – פסטיבל האזרח כאן בתיאטרון קרוב

דף יום זכויות האדם באתר האומות המאוחדותיום זכויות האדם מצוין היום ברחבי העולם, ובתיאטרון קרוב שבתחנה המרכזית של תל אביב מסתיים פסטיבל האזרח כאן השישי במספר בהצגה שייקספיר מצונזר שכבר ראיתי. הערב אני יושב בביתי שבחיפה ומסכם את חוויותי מהפסטיבל, כשברקע מספרת לי הטלוויזיה על מתקפת פגיעות בחופש הדיבור, אבל זה שייך לסיפור אחר.

השנה הצלחתי לפנות לעצמי את ערבי הפסטיבל ואני יכול לראות את כול ההצגות. אמנם זה כרוך בתקורה לא מבוטלת של הִטלטלות מחיפה בתחבורה ציבורית לפני סיום יום העבודה, וחזרה הביתה בשעות הקטנות של הלילה, אבל החוויה בהחלט מצדיקה את המאמץ. פסטיבל של הצגות מקוריות הוא תמיד הימור, ההצגות זוכות לחשיפת קהל ראשונה ולכן הן, מטבע הדברים, לא בהכרח לגמרי בשלות. מנסיון השנה שעברה, על כל פנים, יש למה לצפות.

יום רביעי, 7/12/2016 – ליבי ואני נפגשים בתחנה המרכזית של תל-אביב כשעה לפני פתיחת האירועים ויש לנו זמן לשוטט בשוק קישוטי חג-המולד, בין הפיתות הדרוזיות של דודה נזימה, חנויות המזון מן המזרח הרחוק וחנות ספרים משומשים ברוסית. התחנה המרכזית משרתת מגוון אנושי רחב – פריפריה סוציואקונומית – בלשונה של דורית ניתאי נאמן, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. בינתיים מתקבצים בחזית התיאטרון עוד ועוד אנשים. נראה לי שהפעם הגיע הרבה יותר קהל מבפעמים הקודמות, שמעו של הפסטיבל מגיע כנראה ליותר אנשים והוא פורץ וגדל. אני תוהה אם כול האנשים יצליחו להדחס אל האולם שאיננו מורגל לקהל כה רב.

מוכרים את חופש הביטוי במחיר יורדדורית ניתאי נאמן פותחת את הפסטיבל, ניקו ניתאי אומר לנו שהוא מרגיש מעט מוזר להיות אורח בתיאטרון שלו, ואודי שמאי מנהל מכירה פומבית של זכויות האזרח שמוצגות על ידי איריס הרפז. במהלך המכירה הפומבית נרמסות הזכויות בזו אחר זו, ואנו נקראים אל האולם להצגה הראשונה – לנשום בספירה לאחור. הקהל גודש את האולם וההפקה נאלצת להוסיף כסאות פלסטיק לפני השורה הראשונה ובמעברים. בין ההצגות יש זמן להתרשם מתערוכת כרזות של תלמידי מכון אבני בנושא זכויות האדם שמוצגת במבואת התיאטרון.

ההצגה השניה בערב הראשון היא 'וָאֶפָּת', מאת רון חסון ובבימוי אבי חדש. ההצגה מאירה את סיפורו של ירמיהו נביא החורבן באור מעניין. הסיפר התנכי מעובה בפרטים שנשמטו מהסיפור המקורי, שמדגישים שמי שדבריו התגשמו איננו בהכרח מקובל כדובר אמת, ואילו מחרחר המדון שכשל עדיין נחשב, לפחות בעיני עצמו, כמי שהצדק עימו. אני יודע שהמחזה נכתב מזמן, ובכל זאת הרבה דברים מתקשרים לי עם הפרשנויות ודברי ההסתה והלהג שליוו את אירועי השריפה שכילתה עצים ובתים בעירי חיפה רק לפני שבועיים.

גלרית הקומה השביעית - אוצר של ציורי גרפיטיאני מגיע לביתי בחיפה גדוש חוויות. למחרת בבוקר אני מספר בעבודה לכול מי שמוכן לשמוע על מעללי ירמיהו וחנניה ומופתע לגלות כמה מעט יודעים הסובבים אותי על האירועים שהובילו לגלות בבל. על הסוף המפתיע של ההצגה אני מספר רק לאלה שאני סבור שלא יראו אותה. אני מקדים לצאת מהעבודה כדי להגיע ליומו השני של הפסטיבל ברכבת יום חמישי העמוסה לעייפה.

יום חמישי, 8/12/2016 – גם היום ליבי ואני מקדימים מעט ויש לנו זמן לשוטט בגלרית הקומה השביעית – אוצר של ציורי גרפיטי שצויירו בידי אמנים מוכשרים שיש להם הרבה מאוד מה להגיד. הגלריה משתרעת על פני אזורים פתוחים נרחבים, ומשום מה לא רבים מתייחסים אליה. רואים אותה בחטף רק אלה שנחפזים בין האוטובוסים. אילו היו ציורים דומים מוצגים במוזיאון, אין לי ספק שאנשים היו מגיעים במיוחד לראותם ואף רוכשים כרטיס כניסה.

אחרי המכירה הפומבית מתחילה ההצגה הראשונה להערב – קמלוקה. כמו אתמול האולם צר מלהכיל את הקהל וההפקה מלהטטת בכסאות פלסטיק כדי להושיב את כל באי התיאטרון. ההצגה מעלה רעיון מעניין שמשלב וידאו ארט כנושא ההצגה וכאלמנט עיצובי, שמלווה התמודדות עם הטרדה מינית, עד לגבולות השאול שמוצג בחומרים שמתכתבים עם סגנון האומן תוך הענשתו. הרעיון במחזה עשוי להיות מרתק ומעורר מחשבה, אך ההצגה עדיין בוסרית ודורשת הידוק בעיקר במעברים הארוכים שגורמים לקהל להתנתק מהחוויה.

ההצגה השניה לערב זה היא הזקן והקרטוּן מאת ובבימוי איציק אלוני. זהו סיפורו של זקן שחי בבדידותו בדירתו הקטנה והמוזנחת שאותה הוא חולק עם קרטוּן בן דמותו. הזקן חווה ניתוק ממשפחתו, והוא מתיסר בגעגועים לחלקים מעברו שאותם הוא חולק עם הקרטוּן שלו. הוא חי בפחד מאחורי מנעולים, קודים וסיסמאות, וחושש לשלומו… ובצדק. ההצגה מרגשת אותי עד מחנק גם בגלל מה שהיא מספרת, וגם בגלל שהיא משיקה לסיפורים מעולם החוויות שלי. אני מניח שלכל אדם יזכיר הזקן הבודד מישהו שהוא מכיר שהביא את עצמו לכלל ניתוק מסביבתו, שמתרפק על זכרונות עבר אמיתיים או מדומים ושאיננו יודע למצוא את דרכו חזרה. אדם שאין לו עם מי לחלוק את עולמו מלבד עם דמות עצמו. היום, יומיים אחרי שראיתי את ההצגה, התעוררתי לבוקר שבת כשההצגה עדיין מנקרת בראשי.

יום שישי, 9/12/2016 – ההצגה הראשונה היום – ולריה לנצח – מוצגת בשפה הצרפתית שאינני שולט בה. אני מגיע למכירה הפומבית שמתקיימת היום בין ההצגות. גיל מצטרף אלינו להצגה האחרונה שאותה אנחנו רואים מכסאות פלסטיק שהוצבו לפני השורה הראשונה.

תשלובת אבוטבול מוגדרת בתוכנית הפסטיבל כ"קומדיית קאלט ישראלית". זוהי לטעמי סאטירה חברתית נוקבת שמאגדת מספר חוליים של החברה לתשלובת מרתקת, מצחיקה ומעוררת מחשבות רבות. הכל מתרחש בסוף המילניום הקודם, רגע לפני שבאג 2000 עלול לכלות את העולם, כאשר תוכניות הריאליטי כבר מאיימות לבלוע כל חלקה טובה בתרבות. יש כאן נגיעה בשימוש במין לקידום ולהטרדה, ניצול קשישים, סחר במגוון סוגים של סמים לילדים ולקשישים, שיתופי פעולה לצורך רמאות, ורמאות בדמות שיתוף פעולה, וכולם רוצים להתקדם לאיזשהו מקום ואינם בוחלים בשום אמצעי. כול אחת וכול אחד מנסה להשתמש במישהו כדי לקדם את עצמו, ובראשי מבליחות לרגע מילים מקברט סטירי אחר "אנא קח אותי! לחצי סיבוב, לסיבוב שלם. לא חשוב למה, לא חשוב עם מי, כל מה שחשוב זה להתקדם." ההצגה מסתיימת בהקמת מרכז גמילה לגימלאים. סיקרנתי אתכם?

זהו, תם ונשלם הפסטיבל ואני שועט במעלה התחנה המרכזית לתפוס את האוטובוס האחרון לחיפה. תחבורה ציבורית בכל זמן איננה חלק מזכויות האדם בתל אביב. בעירי חיפה, שנחשבת לעיר מעורבת, יש תחבורה ציבורית גם בשבת. תל-אביב יפו איננה כנראה מעורבת, היא עיר יהודית שומרת שבת, ולכול אלה שקונים קישוטים לעץ חג המולד, שאוכלים מאכלים מהמזרח הרחוק או מיני ירקות ותבלינים אפריקאיים, וגם לסתם יהודים שאינם שומרי שבת, שמורה הזכות להיות כלואים במקומם עד צאת השבת.

אביגיל [אמנון ז'קונט]

הבאתי לך מהספריה ספר מתח של אמנון ז'קונט, אני חושבת שהוא ימצא חן בעיניך, אומרת לי אשתי שתחיה. לפני כשנתיים קראתי את חידת מותי של אמנון ז'קונט והספר מצא חן בעיני מאוד.

אביגיל [אמנון ז'קונט] תרבות הפנאישם הספר 'אביגיל' והוא מתרחש, על פי הכתוב בשערו האחורי, בחורף של שנת 1070 לפני הספירה. אני מסיק שמדובר בפאם פטאל המקראית – אשת נבל הכרמלי שהייתה 'טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר' ותמרנה את דוד לפעול כרצונה. פרק המבוא של הספר מבהיר שמדובר בימי שמשון. אביגיל של אמנון ז'קונט היא דמות שבדה מליבו ושתל במעטפת תנ"כית. בעצם, מרבית הנפשות הפועלות בספר אינן מוזכרות בתנ"ך. קרוב מאוד לתחילת הספר מתרחשים מספר פשעים ואביגיל, אשת אלדד הרואה, מתחילה לחקור למורת רוחם של כל סובביה. אביגיל ירוקת העיניים חריגה בסביבתה בחכמתה ובעיקר בבקיאותה בתורות הרפואה של תקופתה – כולם מכנים אותה בתואר 'המכשפה'. בעלה אלדד הוא רואה כושל למדי שפותר את מרבית התעלומות שמגיעות לפתחו בזכות חכמתה של אשתו. מאוחר יותר, כאשר לא תהייה יותר במחיצתו – יאבד את יכולותיו המדומות.

הספר מציג בפנינו את צורת החיים בתקופה באופן מאוד מוחשי. הנשים הן חפצים שנשלטים על ידי הגברים. מרבית האנשים חיים באהלים עלובים ובבקתות, ועיסוקם העיקרי הוא השגת מזון ומים לקיום היומי. לשליטים ולעשירים יש סוסים, פרדות וחמורים לרכיבה, כל השאר חיים כל ימיהם באותו מקום, משום שההתנהלות בדרכים היא בעיקר רגלית.

אביגיל נאלצת לברוח מבית בעלה על כדי לחקור את רצח בנה. כולם מעדיפים לאמץ את הסברה שהנער נרצח על ידי השפחה ולא להתעמת עם המציאות. הספר מלווה את אביגיל במעלליה בדרכים במרדף אחרי האמת. הספר מותח ומרתק, קולח והקריאה רצה במהירות. הספר מחולק לפרקים קצרים, דבר שגורם לי להצמד אליו משום שמכל נקודת עצירה, אני רואה את נקודת העצירה הבאה במרחק עמודים בודדים… וממשיך לקרוא.

ספר מרתק, קולח, מסקרן וידידותי לקורא. מומלץ בחום בעיקר אם אתם אוהבים היטוריה, ארכיאולוגיה, מקרא, ובעיקר בני אדם.

זהו משפט הסיכום שכתבתי בתאור חוויותי מהספר חידת מותי והוא מתאים גם לספר זה באופן מושלם.

גב הספר:

לילה אחד, בחורף של שנת 1070 לפני הספירה, פקד אסון את אביגיל: יותם, בנה יחידה, נרצח במיטתו.
אביגיל, אישה עצמאית וסוערת בעולם הנשלט על ידי גברים, מבקשת למצוא את רוצח בנה אבל נתקלת בחומות של סירוב ושקרים. איש בארץ ישראל, המחולקת בין עברים לפלישתים, לא מוכן לסייע לה ונדמה שרבים אפילו מנסים למנוע ממנה למצוא תשובות לשאלות שהיא מעלה בחקירתה: האם קשור רצח בנה להיעלמותו של נביא העיר? מה תפקידו של שמשון בתעלומה? ומה יודעת דלילה ומסרבת לספר?
אביגיל מסרבת להיכנע, וככל שגוברות הסכנות והתלאות הופך המרדף בעקבות הרוצח למסע יוצא דופן של שחרור, שסופו יפתיע אפילו אותה.
אביגיל, ספרו העשירי של אמנון ז'קונט, היסטוריון ומבכירי סופרי המתח בישראל, הוא רומן בלשי המתרחש בתקופת המקרא ומצטיין בעלילה מותחת אבל גם במבט רענן על זמן היסטורי מורכב ומרתק.
ספריו של ז'קונט היו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות.

הוצאת כתר, 2014, 259 עמודים מרתקים.

הפרק הראשון של הספר נמצא כאן. לפני פרק זה יש פרק מבוא משמעותי ביותר.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ד 2014

imageהחידון מתחיל באיחור קל כיאה לערוץ הציבורי הראשון. לפני מספר ימים הממשלה אִשרה תכנית לסגירת רשות השידור ופתיחת רשות שידור חדשה. המחשבה הראשונה שעולה בדעתי, היא ששום גורם מסחרי לא יספק לנו חלק ניכר מהתכנים שאנו מקבלים מהשידור הציבורי, כמו למשל – חידון התנ"ך ואירועי תרבות דומים.

המנחה – הדוקטור אבשלום קור – מציג בפנינו את צוות השופטים ובראשו יולי אדלשטיין. מחבר החידות הוא, כמו בשנים הקודמות, נריה פנחס. המועמדים מוצגים בזה אחר זה, את כולם נכיר יותר מקרוב בשלב החידון בסִרְטוֹנִים.

השנה, החידון הוא בסימן מנהיגות. הפסוק המוביל לקוח מדברי משה אל כל-ישראל בעבר הירדן:

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם

[דברים פרק א י"ג]

נושא מרתק שמגדיר את התכונות העיקריות של המנהיגים. לפי משנת משה רבנו, המנהיגים ניחנו בשלוש תכונות מובילות. עוד מעט נשמע מפי חלק מהנואמים עוד כמה תכונות שמגדירות מנהיגות.

שלב הנאומים הוא חלק בעל משמעות בחידון. הפעם, להבדיל משנים קודמות, הנאומים ממוקדים, מעניינים ורהוטים. יכול להיות שנושא המנהיגות מדבר אל כל הנואמים.

יו"ר החידון, יואל יולי אדלשטיין, פותח את החידון בקריאת תיגר על בחירת הפסוק. לטענתו קיים בתנ"ך פסוק שמביע טוב יותר את רוח המנהיגות כדברי משה אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ. הוא מתלוצץ על כך שבמקום ממנו הוא הגיע עם עמיתו נתן שרנסקי, קובעים את שמות הזוכים לפני החידון. בחידון שלנו, נאלץ לחכות לסיום החידון כדי לדעת מיהם הזוכים. הוא מקצר בדבריו ומוביל אל פתיחת החידון.

חידון בסִרְטוֹנִים

חידון התנך העולמיהשלב הראשון בחידון מורכב, כמסורת החידון, מסרטונים שמציגים הישגים ופעולות מבורכות בתחומים שונים. כל סרטון מוביל אל פסוק שקשור אליו בדרך זו או אחרת, ובעקבות הפסוק שאלה באותו נושא. זהו החלק החביב עלי בחידון. בשלב זה אנו מרחיבים אופקים וכן מרבית המועמדים יודעים את התשובות, את חלקן אפילו אני יודע. זהו החלק הנינוח של החידון, התחרות תתחיל מאוחר יותר.

צופיה פרויידנשטיין מטורונטו הגיעה לשלב זה עם 53 נקודות. האלוף במילואים יצחק פונדק שהיה בעברו מפקד הנח"ל וחיל השריון מספר את סיפורו ומציג את החידה הראשונה בנושא מנהיגות צבאית. הפסוק הוא עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק, כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז, וּכְכֹחִי עָתָּה:  לַמִּלְחָמָה, וְלָצֵאת וְלָבוֹא. [יהושע י"ד י"א] והשאלות הן: מי האיש? [כלב בן יפונה] איזו עיד ביקש לקבל לנחלה? [חברון]. צופיה עונה תשובה מלאה וזוכה במלוא הנקודות.

ניב קוצר מאשדוד – סטודנט למתמטיקה בבר-אילן ולומד בתוכנית מגשימים לקראת צה"ל עם 54 נקודות נקרא לשאלה הבאה בנושא מנהיגות בספורט. יעל ג'רבי – אלופת העולם בג'ודו מדהימה אותנו ביכולותיה ומציגה את הפסוק וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ [בראשית ל"ב כ"ה] והשאלות: מי האיש? [יעקב] כיצד קרא למקום בתום הקרב? [פנואל]. ניב קוצר את מלוא הנקודות ויוצא כשבאמתחתו 64 נקודות.

אלישבע פרידמן מקבלת את הפסוק לָקוֹחַ אֶת-הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה … וּנְתַתָּם, בִּכְלִי-חָרֶשׂ–לְמַעַן יַעַמְדוּ, יָמִים רַבִּים. [ירמיהו ל"ב י"ד] ונשאלת מיהו הנביא? [ירמיהו] ובאילו ספרים מדובר? [ספר המקנה – שנכתב בעת רכישת השדה בענתות].

איתמר כליפא ממודיעין בא עם 60 נקודות ומקבל סרטון על מיזם מוסיקלי בשם מְקוֹרוֹק, ששואב תוכן והשראה מהמקורות. הפסוק: וְכָל-הַקָּהָל, מִשְׁתַּחֲוִים, וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר [דברי הימים ב' כ"ט כ"ח] והשאלות: מי המלך? [חזקיהו מלך יהודה] מה היה האירוע שנחוג? [חידוש העבודה בבית המקדש].

איתן עמוס מטורונטו רואה סרטון בכיכוב שגריר ארה"ב בישראל – דניאל שפירו – שמציג לו את הפסוק: כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד–כָּל-הַיָּמִים… וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם. השאלות: במה סייע המלך חירם לשלמה? [חירם נתן לשלמה עצי ארזים וברושים לבניית בית המקדש] מה נתן לו שלמה המלך בתמורה לעזרתו? [שלמה נתן לחירם מכולת לביתו חטים ושמן]. אני קורא את התשובה ותוהה אם אין כאן פתח לחקירה בעניין שחיתות שלטונית – חירם מקבל מכולת לביתו בתמורה לסיוע בבנית בית המקדש. מתקשר לי איכשהו עם הולילנד… אבל, כרגיל – זה רק אני.

אשר פינקלשטיין מישיבה אוניברסיטה, ממפיס, טנסי שבארה"ב נושא 52 נקודות מהשלבים הקודמים. אבשלום קור מקדים לסרטון שלו הסבר על יחיד מול רבים – כֹּפֶר ביחיד, ברבים זה כְּפָרִים… הפסוק: וַיַּגִּדוּ לוֹ, לֵאמֹר, הִנֵּה … בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי… וַיֵּלֶךְ, לְבַקֵּשׁ אֶת… עַל-פְּנֵי, צוּרֵי הַיְּעֵלִים. השאלות: מי המלך? [שאול המלך, הלך לחפש את דוד] מה אירע במערה שבעין גדי [דוד כרת את כנף מעילו של שאול]. המנחה מציין שבשדרות דוד המלך, ליד איכילוב 4, מצויים פסיפסים של מעללי דוד המלך, וביניהם סיפור זה. משום מה לא ראיתי את הפסיפסים הללו עד כה, ואני מזדמן לסביבה לא מעט. צריך לציין לעצמי לחפש את הפסיפסים בביקורי הבא באזור.

תפילה ברנסון מאולפנת "צביה" רחובות באה עם 60 נקודות וזוכה בסרטון מרתק אודות מערכת "מגן רקיע" – קרן ליזר בגחון המטוס, שמשבשת את המסלול של הטיל שנורה אל המטוס. הסרטון מזכיר לי את מטוסינו שראיתי במלחמת יום הכיפורים ממקום מושבי במיתלה. בתחילת המלחמה לא הצליחו אותם מטוסים לחמוק מטילי המצרים. מערכת "מגן רקיע" יכלה לחסוך חיים ומטוסים. מעודד לדעת שמטוסינו מוגנים עתה יותר. הפסוק: וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב … לִירוֹא בַּחִצִּים, וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת; וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד-לְמֵרָחוֹק, כִּי-הִפְלִיא לְהֵעָזֵר [דברי הימים ב' כ"ו ט"ו] השאלות: מי המלך? [עוזיהו] ואיזה כלי נשק נוספים המציא? [מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים, וְשִׁרְיֹנוֹת, וּקְשָׁתוֹת–וּלְאַבְנֵי, קְלָעִים].

מרים מיכל הרסמן, בת 15 מבואנוס איירס מעפילה לשלב זה עם 44 נקודות ומקבלת סרטון בו מספר שמעון סבאג – מייסד עמותת "יד עזר לחבר" – על פעילות העמותה שמעניקה בית חם לקשישים ניצולי שואה בחיפה. סרטון מרגש שמציג פעילויות מגוונות. בין השאר אנו רואים טקס בר מצווה לניצול שואה בן 83 שלא זכה לקיים את האירוע במועדו, ותחרות מלכת יופי לקשישות. בהתייעצות עם הפסיכיאטר של העמותה הגיעו למסקנה שיש באירוע כזה ערך ואכן אנו רואים את האושר שהאירוע מסב שם לרבים ובעיקר לרבות. הפסוק: וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַחֲרִית … מֵרֵאשִׁתוֹ… וַיִּרְאֶה, אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה, דֹּרוֹת. [איוב מ"ב י"ב] והשאלות: מי האיש? [איוב] כל הטובות שאבדו לו הוחזרו. ציין אחת הטובות. [רכוש: צאן, בקר, גמלים, אתונות, בנים ובנות].

דניאל פייזר מניו ג'רזי ארה"ב מביא איתו 57 נקודות ומקבל סרטון על צוות רופאים ישראלי שנסע לנפאל ולמקומות נוספים בעולם לטפל בילדים עם חך שסוע. הפרופסור אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, מספר שבנפאל מחביאים בבית את הילדים שנראים שונה, כי האוכלוסיה פוחדת מהם. הטיפול, שהוא פלסטי בעיקרו, פותר בעייה הרבה יותר רחבה מבעיית המראה החיצוני. הפסוק: אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם:  כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. [ישעיהו ל"ה ו'] והשאלות: מי הנביא [ישעיהו] ציין בעלי מומים רבים שיירפאו [אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה].

יואל שוורץ, בן 16 מאדוורפן בא עם 49 נקודות ורואה סרטון בו מספר יוסי מדמוני, במאי ותסריטאי הסרט "מקום בגן עדן", על האירועים והרעיונות שהובילו אל הסרט שמבוסס על סיפור אמיתי אודות טַבָּח שקנה את מקומו של מישהו אחר בגן עדן תמורת מנת אוכל. לימים הבן הולך לפדות את מקום אביו בגן עדן. נשמע מרתק ופוקח עיניים. אני נזכר שעדיין לא ראיתי את הסרט, ומצרף אותו לרשימת חובותי התרבותיים, מיד אחרי הפסיפסים בשדרות דוד המלך. הפסוק: אַתָּה נָתַתָּ בְיַד-עַבְדְּךָ אֶת-הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא, וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים. [שופטים ט"ו י"ח] והשאלות: מי המנהיג? [שמשון] מה הנס שאירע לו באותו מקום? [ה' בקע את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים].

תמר ג’ינלי, בת 16 ממקיף ד' באשדוד מגיעה לשלב זה עם 58 נקודות. תמר, בין שאר כישוריה ועיסוקיה, היא אלופת ישראל בשחמט ודוברת מועצת הנוער והתלמידים. אני כבר נוטה לטובתה. בימים אחרים היו מכנים אותה "אשת אשכולות", היום היא מפגינה את בקיאותה בתנ"ך. בסרטון מספר איש ידיעת הארץ, מנחם מרקוס, על גאות המים בירדן.

במקום הרביעי אשת האשכולות הצעירה תמר ג'ינליסיפורו על שיטפון בירדן לכיוון ים המלח מזכיר לי סיפור מימי הראשונים עם אשתי שתחיה. יצאנו לטיול ונטינו את אהל הסיירים שלנו בחניון הסמוך לשפך נחל ערוגות. זוג צעיר, סקנדנבי למראה, נטה את אהלו במרכז השפך היבש. מרכז השפך חלק ומזמין, ואילו החניון גבשושי ולא נח. ניסינו להסביר להם שהמקום מסוכן – ללא הצלחה. בלית ברירה הרסנו את אהלם… יותר מפעם אחת. לבסוף נמאס להם מהמשוגעים והם הקימו את אהלם במקום הלא נח בגדת המקום החלק. באמצע הלילה התעוררנו לצלילי הנחל ששצף אל תוך ים המלח. הזוג הסקנדינבי כרע לצד הנחל והצטלב. כשראו אותנו יוצאים מאהלנו הודו לנו בספיקת ידיים ובהרבה מילים בשפה שאיננו מבינים. נשוב אל החידון.

הפסוק: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ … וְ… נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּעָבְרוֹ, בַּיַּרְדֵּן. [שמואל ב' י"ט י"ז] השאלות: מיהו האדם? [שמעי בן גרא קילל את דוד] מה הייתה תגובת המלך? [דוד קיבל את סליחתו. ויאמר המלך: לא תמות!].

יוסף פוקסמן, בן 15 מסן פאולו, ברזיל מביא לשלב זה 49 נקודות. יובל פרייליך, אלוף ישראל לנוער בסיוף, מציג ומסביר את כישוריו, ואת ענף הספורט שלו. הפסוק: וַיָּרָץ… וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ… וַיִּרְאוּ … כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. [שמואל א' י"ז נ"א] והשאלה: מי הלוחם? [דוד] באיזה קרב מדובר? [נלחם נגד גלית]. מסיבה לא ברורה, יוסף פוקסמן מסתבך ומקבל אפס נקודות בשאלה שאפילו אני יודע את תשובתה, ואני רחוק מאוד מרמת בקיאותו בתנ"ך. צר לי עליו. אין לי ספק שהוא יודע את התשובה וההתרגשות מהמעמד גרמה לו לחִשָּׁכוֹן.

יוסף נחמד, בן 15, חובב ספרי פנטזיה ממקסיקו סיטי בא עם 48 נקודות. אני סקרן כיצד הוא מקשר את אהבתו לספרי פנטזיה אל בקיאותו בתנ"ך, אך זה שייך לסיפור אחר. יוסף מקבל סרטון בו מספר אילן פרץ – מנכ"ל רשות נחל באר שבע – על שיקום הנחל. במסגרת הפרוייקט שהוא מוביל מקימים לתחייה את הנחל היבש שעובר באמצע העיר, מזרימים בו מים ומפתחים סביבו פארק דוגמת פארק הירקון. הפסוק: וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה [מלכים א' י"ט ג'] והשאלות: מיהו האיש? [אליהו הנביא] מדוע ביקשו להרגו? [איזבל ביקשה להרגו כי הרג את נביאי הבעל]. תשובתו של יוסף נכונה. אני מבין זאת למרות שהוא מדבר בשפה שאינני מבין. גם חבר השופטים מעניק לו את הנקודות בטרם שמע את התרגום. כנראה איזכור שמות אליהו איזבל והבעל הספיקו.

שלמה סבוביץ, כדורסלן חובב מטורונטו, צבר בדרך 45 נקודות. בסרטון שלו מציג ניסן אוחנה – מש"ק מיחשוב בצה"ל – את פעילותו ביחידה. ניסן עיוור. הוא התנדב לצה"ל ועובד במחשוב בשלישות. ניסן מתמודד, עוזר לאנשים ויכול לתפקד ולהוכיח שהוא יכול לעשות הכל ואפילו יותר. הפסוק: וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ, וַיְשַׁלַּח בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל … אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא … כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ [שמואל א' י"א ז'] והשאלות: מיהו המנהיג? [שאול] כנגד מי נלחם? [נגד נחש העמוני].

קרן פסחה ממקסיקו סיטי שמנגנת בפסנתר ורוקדת היפ הופ מביאה איתה 51 נקודות. אני מנסה לדמות בעיני רוחי את סיפורי התנ"ך בריקוד היפ הופ לצלילי פסנתר – ואינני מצליח. בסרטון שלה מספרות בוגרות גינת עדן בבקעת הירדן – מבואות יריחו – על בית הספר, שמשיב נערות למסלול חיים פורה. אנשי החינוך מספרים לנו שהנערות מגלות יכולות וכשרונות שלא ידעו שיש להן. בזכות המקום הזה יש לי תעודת בגרות, מספרת אחת הבוגרות, השנתיים האלה שינו לי את החיים. הפסוק: הִנֵּה-נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. [מלכים ב' ב' י"ט] והשאלות: מי ריפא את המים? [אלישע הנביא] כיצד ריפא אותם? [השליך מלח אל מוצא המים].

במהלך החידה מופסק החידון למספר דקות לצורך כניסת ראש הממשלה ורעייתו. המנחה, הדוקטור אבשלום קור, מסביר לנו שראש הממשלה בא מטקס במשכן הנשיא. יום העצמאות הוא יום עבודה עמוס שבו הוא נודד מטקס לטקס.

הודיה רחל כהן, בת 16 מפנמה סיטי, שמשחקת כדורסל וכדורגל, וגם אוהבת לבשל מגיעה הנה עם 52 נקודות. בסרטון שלה מוצג פרוייקט "תן" של הסוכנות – התנדבות לעזרה בבתי יתומים באתיופיה ובכל מיני מקומות שזקוקים לעזרה. מטרתו של מרכז "תן" בקרית שמונה היא לעזור לעולם. הפסוק: וְהָאֲנָשִׁים, טֹבִים לָנוּ מְאֹד… חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ, גַּם-לַיְלָה גַּם-יוֹמָם. והשאלות: מי האנשים שהנער מעיד עליהם? [דוד ואנשיו – שמרו על נערי נבל] מה ביקשו האנשים מאדונו של הנער? [דוד ביקש מנבל אוכל לו ולאנשיו].

תם השלב הראשון כמעט כולם זכו בכל הנקודות.

שר החינוך – שי פירון עולה לשאת את דבריו, ושלא כמנהגו – איננו פולט התחכמות שעלולה להציגו ככלי ריק. בתחתית המסך מופיעות חידות לצופים… ומייד אחריהן תשובות. התשובות מוצגות מהר מידי, אין הזדמנות להתמודד עם החידות. גם אני מציג כאן את התשובות בסמיכות לחידות, אבל מרבית חידות החידון קשות בהרבה מאלו שמוצגות לצופים בביתם. אם תהיה דרישה לכך – אשקול להסתיר את התשובות. מנכלית משרד החינוך מעניקה את פרס חתן התנ"ך הארצי לתמר ג'ינלי ולאיתמר קאליפא.

השלב השני נפתח וכל הנקודות מתאפסות

שלב זה נפתח עם ארבע מתמודדות וארבעה מתמודדים. המנחה מכריז שנאלצנו לוותר על כל המתורגמים פרט לאנגלית. ניקודי המתמודדות והמתמודים בסיום השלב הקודם היו:image

בשלב זה מתאפסות הנקודות. נושא איפוס הנקודות מעלה בכל שנה את שאלת עשיית הצדק. מחד גיסא – מי שההפגין בקיאות לאורך כל הדרך, אין סיבה שיסטה ממנהגו, ולכן אין צורך להסמך על העבר, ואילו מי שמעד קלות בדרך, אין סיבה לחסום את דרכו. מאידך גיסא – השלבים המתקדמים הרבה יותר מלחיצים ואבדן יתרון העבר, עלול להכשיל את אלה שלוקים בעיתות לחץ בחִשָּׁכוֹן רגעי ולקדם את אלה שעומדים טוב יותר בלחצים, ללא תלות בבקיאותם בתנ"ך.

בחלק זה של החידון יש לזהות שם של ספר מספרי התנ"ך באמצעות רמז. הזמן לזהוי קצוב, אך המתמודד רשאי לבקש רמז שני ואפילו שלישי. כל רמז מפחית ממספר הנקודות. זהוי לאחר רמז ראשון מזכה ב 8 נקודות ואחרי רמז שני – 5 נקודות. בנוסף לזהוי הספר, על המתמודדים להשיב על חמש שאלות. היבול המרבי הוא 28 נקודות, ועל כך ניתן מענק של 2 נקודות נוספות – כך שבשלב זה ניתן לצבור עד 30 נקודות. להזכירכם – לכל המתמודדים יש אפס נקודות. בסיום השלב המצב הוא:

image

נראה שהסדר לא השתנה, פרט לדניאל פייזר, שלקה ככל הנראה בחִשָּׁכוֹן רגעי ולא זיהה את הספר שמואל א' אפילו אחרי הרמז השלישי.

תם השלב השני

נתן שרנסקי – יו"ר נשיאות החידון עולה לשאת את דברו. נאום מאוד מענין שפותח במילים "מה נדוש יותר ממנהיגות?" וממשיך – בישראל מנהיגות היא מקצוע פופולארי – פעם החלום של אמא יהודיה היה אחר, היום כולם לומדים בהכשרה למנהיגות. יש מכון למנהיגות, עוד מעט תהיה אקדמיה למנהיגות. נתן שרנסקי מדגיש שהחלק החשוב בפסוק המוביל הוא, מבחינתו, וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם – למה הכוונה? מנהיג אמיתי חייב להיות קשור בחבל הטבור לעם שלו לדרכו לגורלו – ואז זה נותן לו הרבה כח. הוא ממשיך ומספר כי הרגיש הכי מחובר לעם דווקא כשהיה אסיר ציון – בכלא. המנחה איננו יכול לעמוד בפני ההרמה להנחתה ואומר שלכן אנחנו שולחים היום מנהיגים לכלא – שירגישו מחוברים לעם. נתן שרנסקי מפגין בקיאות ובהירות מחשבתית ראויה לציוּן, אך שליטתו בעברית רופפת למדי, והוא חי בארץ כבר 28 שנים. בסיום דבריו הוא מעניק פרס לחתן התנ"ך של התפוצות איתן עמוס מטורונטו.

השלב השלישי – שאלת ראש הממשלה

שלוש מועמדות ושלושה מועמדים עולים לשלב שאלת ראש הממשלה. הניקוש שצברו בשלב הקודם הוא:

imageראש הממשלה מקבל את זכות הדיבור להצגת שאלת ראש הממשלה. הוא פותח את דבריו בבשורה למנחה, הדוקטור אבשלום קור שבשעה 11:15, בזמן שהוא כבר הנחה את החידון, נולד לו נכד. החלפת ברכות והלצות, וראש הממשלה ממשיך ואומר שלפני מספר שנים בנו של ראש הממשלה נכשל בשאלת ראש הממשלה – במדינה מתוקנת, כמו סוריה, דבר כזה לא יכול לקרות. המנחה וראש הממשלה מחליפים הלצות ועקיצות שמופנות לכיוונים שונים… לבסוף ראש הממשלה מציג את שאלות ראש הממשלה. הזמן המוקצה למענה הוא ארבע דקות, הניקוד המירבי הוא 24 נקודות. כל השאלות מתייחסות אל תכונות המנהיג.

תכונת המנהיג

השאלה

מקור הפסוק

התשובה

אנשי אמת

מי אמר: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע"?

שמות י"ח כ"א

יתרו

נקיון כפיים

מי המנהיג שהעם העיד על נקיון כפיו: "לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה"?

שמואל א' י"ב ד'

שמואל

שופט את העם

מי אמר: "חֶסֶד וֶאֱמֶת, יִצְּרוּ-מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ"?

משלי כ' כ"ח

שלמה במשלי

יוצא בראש העם למלחמות

על מי נאמר: "וַיָּלֶן… בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם… וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם"?

יהושע ח' ט'

יהושע

נטילת אחריות

מי אמר: "הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן, מֶה עָשׂוּ: תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי, וּבְבֵית אָבִי"?

שמואל ב' כ"ד י"ז

דוד

דואג לחינוך

על מי נאמר: "וַיְלַמְּדוּ, בִּיהוּדָה, וְעִמָּהֶם, סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה; וַיָּסֹבּוּ בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה, וַיְלַמְּדוּ בָּעָם"?

דברי הימים ב' י"ז ט'

יהושפט’ שריו, הלויים והכהנים.

איש חזון

מי אמר: "בְּאֵין חָזוֹן, יִפָּרַע עָם"?

משלי כ"ט י"ח

שלמה במשלי

מנהיג עם שאר רוח

מי ניבא: "וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה' "?

ישעיהו י"א ב'

ישעיהו

בזמן שהמתמודדים עונים על השאלות, שרה להקת חיל החינוך מחרוזת שירים – ארץ הצבר… זה יתכן זה אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים… ארץ ארץ ארץ. אני מכיר היטב את השירים, אך ללא עומס הסילסולים בסגנון מזרחי שהעניקה להם הלהקה הנוכחית.
הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף רפי פרץ, מציג את התשובות.
[גרירת העכבר בתוך המשבצת המתאימה תחשוף את התשובה ואת מקורה].

הנה הניקוד הסופי של המועמדות והמועמדים לאחר שאלת ראש הממשלה ולפני האיפוס האחרון:

image

שלב הגמר – ראש בראש

כל המתמודדים שבים לבמה לקראת התמודדות "ראש בראש" בין שני המובילים – איתן עמוס ותפילה ברנסון. הנקודות שוב נמחקות – בגמר הכל פתוח. בשלב זה מוצגות למתמודדת ולמתמודד 12 שאלות לסירוגין, לכל שאלה מוקצות 5 שניות למחשבה.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ד 2014 - שלב הגמר - ראש בראש
התחרות צמודה, שניהם יורים את התשובות כמעט ללא היסוס… ובכל זאת בשאלה החמישית איתן "נתקע" ושולף את התשובה ממש בתום זמנו, אם אל למעלה מזה. גם בשאלה התשיעית הוא עוצר ומתקשה לענות. לבסוף, כשהוא עונה נכונה, ניכר שהמתחרה מולו – תפילה ברנסון – נושמת לרווחה, כאילו לא היה עדיף לה שיכשל. לשאלה ה 11 עונה תפילה בטעות משה במקום בועז, עוד שאלה אחת ששניהם עונים נכונה ומוכרז חתן התנ"ך העולמי.

במקום החמישי ניב קוצר מאשדוד.

במקום הרביעי אשת האשכולות הצעירה תמר ג'ינלי.

במקום השלישי איתמר קאליפא – תלמיד ישיבת שלעבים.

סגנית חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי – תשע"ד 2014 היא תפילה ברנסון

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי – תשע"ד 2014 הוא איתן עמוס

המנחה מודיע שראש הממשלה מלוּוה בשר החינוך יעלה להעניק את הפרסים לחתן. למנחה דיקציה מושלמת ומשום מה אוזני שומעות ש"ראש הממשלה מלוּוה בשרה חינוך…" אני מתבלבל לרגע וקולט את טעותי. למנחה, כאמור, דיקציה מושלמת ואני תוהה אם הוא שתל את כפל המשמעות בראשי. זה די מתאים לחוש ההומור שלו. הוא מודיע לנו ששני הזוכים במקומות הראשונים יקבלו מלגת לימודים מתנת אוניברסיטת אריאל בשומרון. אם הבנתי כשורה, לשניהם כבר יש תוכניות לימודים אחרות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא דברי סיכום – הוא פונה ל"עמוס מקרני שומרון שבטורונטו" ומברכו. בנימין נתניהו מתייחס לתכונות המנהיג. ‘מנהיגות,’ כך אומר ראש הממשלה, ‘כרוכה באומץ לב, ובנקיון כפיים, וביכולת להיות מחנך. מה שלא הוזכר הוא "ראיית הנולד והערכות לקראת העתיד". המדינה קמה עם מנהיג שראה את הנולד – את מה שקורה באירופה… המנהיג הזה נקרא הרצל.’ הרמז לראיית הנולד כבר ניטע בראשינו – אין הפעם צורך להרחיב. נתניהו ממשיך ומספר לנו על מנהגי השבת במשפחתו – ‘אני יושב כל שבת עם בני ואנחנו קוראים את פרשת השבוע ואלה רגעי השראה, וגם רגעי הכנה, כי כל פעם אני מגלה מחדש את הנצחיות. כל שבת אני שוקע בספר הספרים, והיום הזה פתחתי את היום במשכן הנשיא עם חילים מצטיינים, וחשבתי על הפסוק משמואל ב' לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת… הערב אהיה בהענקת פרס ישראל וכבר הכנתי לכך פסוק ממשלי: אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה;    וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.’ ראש הממשלה מונה את יעדינו ואת מטרותינו, אומר שהכל כבר נמצא בתנ"ך, מקנח ב’שאו כולכם ברכה עד השנה הבאה’, ואני תוהה היכן נראה ונשמע את חידון התנ"ך הבא ללא ערוץ ציבורי – בהנחה ששר החינוך, שעשה לעצמו מנהג לבטל את כל המבחנים, לא יבטל גם את החידון. חתן התנ”ך מודיע שבשנה הבאה ילמד בישיבת מעלה אדומים, להקת חיל החינוך שבה לשירת התקווה.

תם הטקס.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור[לפחות כל עוד היא קיימת]

סקירה חוויתית של כל חידוני התנך העולמיים לנוער יהודי מאז תשס”ט 2009 ועד היום בתרבות הפנאי

תיקון ליל שבועות – זוגות זוגות בכל מקום – חיפה 2013

מידי שנה אני לוקח חלק בתיקון ליל שבועות זה או אחר ולפעמים אף מספר על זה. התיקון החיפאי מתקיים בחסות עלמא והלל חיפה במתחם האודיטוריום. חיפשתי ברשת את תוכנית התיקון, כתבתי בשורת החיפוש "תיקון ליל שבועות 2012 עלמא חיפה" והתוצאה הראשונה הפנתה אותי ישירות ל עלמא בלילה: תיקון ליל שבועות בתל אביב ובחיפה עם קישור לתוכניה שבה נכתב שירדן בר-כוכבא תקרא באזנינו את מגילת רות ובסיום השעורים וההרצאות תופיע להקת צליל מכוון עד פתיחת השמיים. איזה יופי.

אנחנו מגיעים למתחם האירוע, כרגיל ברגע האחרון, ומגלים בכניסה תוכניה שונה לחלוטין. מסתבר שהקישור שמצאתי ואף שיתפתי בפייסבוק הוביל לתוכניה של תשס"ז 2007. לא נורא, איחרנו בשש שנים. את צליל מכוון שמענו בינתיים בקלבת שבת ב 2010. שניים משחקני החיפאית קוראים במגילת רות ומוסיפים נופך משחקי מרענן לקריאה. הפרשנות שלהם למגילה תמימה לטעמי. אם כבר משחקים את המגילה, חבל שלא נתנו ביטוי לתחבולנות ולערמומיות של הדמויות.

בכל שנה נותנים בתיקון ליל שבועות בחיפה סימן ממקורותינו, ונושאי הערב עוסקים באותו סימן ובקשר שלו עם מגילת רות, כיאה לחג מתן תורה. בשנים האחרונות היו הסימנים:

תשס"ט 2009 אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי [שיר השירים – פרק ג' פסוק א']
תש"ע 2010 וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר [דברים – פרק י' פסוק י"ט]
תשע"א 2011 בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אוֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה [דברי הימים ב' – פרק כ"ו פסוק י']
תשע"ב 2012 כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה [רות – פרק ג' פסוק י"ד]
תשע"ג 2013 זוגות זוגות בכל מקום [שלומי שבן – זוגות זוגות בית 2 שורה 8].

מה קרה? בחג מתן תורה השנה נגמרו לנו כל הפסוקים ועברנו אל ה"מקורות" החדשים של תרבותנו?

השנה הנושא הוא זוגיות – אילו ניתנה הבחירה בידי, סימנו של הערב היה כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים או לפחות "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ" – שניהם משיר השירים פרק ב'.

מסתבר שכאשר אנו דנים בזוגיות, מתגלגלים הנושאים לכיוון חוסר ההבנה בין נשים וגברים.

ההרצאה הראשונה שאנו בוחרים לשמוע נקראת "המוח שלו והמוח שלה" – פרופ' יורם יובל מנסה להסביר לנו למה אין הבנה בין גברים לבין נשים. מסתבר שיש לא מעט מחקרים שמצביעים בצורה ברורה על הבדלים משמעותיים מאוד בין מבנה המוח הנשי לבין זה של הגברים. לאה גולדברג מציגה את מהות הפער בשירה “זה לא הים” –
clip_image002זה לא הים אשר בינינו,
זה לא התהום אשר בינינו,
זה לא הזמן אשר בינינו
זה-אנו שנינו אשר בינינו.

הדבר העיקרי שלמדתי מההרצאה מצביע על כך שהמוח שלי מוגבל ככל הנראה מזה של זוגתי שתחיה… או שלא הבנתי – דבר שמוכיח את הטענה. נשים מסוגלות להבחין היטב בשינויי הבעה דקיקים שמעידים על מצב רוחו של בן שיחם בעוד ההבנה של גברים מוגבלת, פחות או יותר, להבדל בין צחוק לבין בכי. גברים יתקשו, ככל הנראה, להבחין בין שתי התמונות של יורם יובל.

מאידך, אי אפשר לטעון שהגברים נטולי רגשות לחלוטין – צאו וראו את אוהדי בית"ר ירושלים לאחר שקבוצתם הובסה על ידי בני סכנין. המוח הגברי מקצה תחום התמחות לכל יעוד, בעוד הנשים משתמשות בשני חלקי המוח למטרות דומות – דבר שמזרז את התאוששותן מפגיעה מוחית משום שיש לאזור הפגוע תחליף פעיל בצד שמנגד. הרצאה מרתקת, מאירת עיניים, מתובלת בהומור ומעוררת שאלות ותהיות לרוב. הייתי ממליץ לכל אחד ואחת לשמוע הרצאה זו גם להרחבת אופקים וגם כבידור. אפשר למצוא את רשימת ההרצאות ומועדיהן באתר של יורם יובל.

לאחר אתנחתא ממשיכים לאירוע שנקרא "זוגיות – זה יגמר בצחוק גדול" – דינה אור, סטנדאפיסטית שלא זכיתי להכיר עד כה. אשתי נכחה פעם בהופעה שלה וחזרה עמוסת חוויות של צחוק וכמעט ללא כל זיכרון לציטוט או לשיחזור. אני מתחיל לחשוד בנכונות ההרצאה ששמענו זה לא מכבר. מנחת הערב מודיעה לנו על הפתעה – לפני ההופעה של דינה אור יעלה זמר בשם אודי רייס לשיר כמה שירים. איפה? איפה את אהובה? למה? על מה את מתנכרת?… La donna è mobile Qual piuma al vento – מסתבר שגם בשירים שהוא בחר, הזוגיות מתבטאת בחוסר ההבנה בין הנשים לבין הגברים.

imageדינה אור עולה לבמה, גם התכנית שלה מבוססת על אי הבנות בין נשים לגברים. תוך פחות מדקה מעליתה לבמה אני חנוק מצחוק. היא לא מרפה לרגע ומציפה אותנו בהומור שמותיר אותנו חסרי נשימה עד דמעות – ממש כך. ההומור שלה איכותי וקולע, עמוס ברמיזות מיניות מבלי ללרדת לגסויות. הניסוח גבוה ותמים – הכל בראש שלנו, ואם מישהו לא הבין מה "זה" היא תעזור לו להבין באמצעות בדיחה נוספת על "זה" ועדיין מבלי לציין מה זה. הייתה לי כוונה לצלם מספר תמונות, אלא שאני צוחק ללא הרף ופשוט שוכח מהכל. ובכל זאת, על מה דיברנו? – על קריצות ושימושיהן, על סטיבי וונדר – זה שמלביש את שרה… בעצם, על מה לא? דינה אור ממטירה עלינו בדיחות ומגיבה לתגובות הקהל בהומור ספונטני שנובע מאליו. נראה שאילו התירו לה יכלה להמשיך ולהצחיק כך עד הבוקר, אלא שההפקה קוראת לה לסיים. [התמונה מהאתר של דינה אור]

אנחנו די עייפים. האירועים הבאים יתחילו ב 01:15 – מחליטים לוותר, די לנו להשנה – להתראות בתיקון ליל שבועות הבא.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג 2013 – חידון היובל

imageהשנה אנו חוגגים חמישים שנה לחידון התנ"ך והחידון מתקיים בסימן בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.

המתכונת מוכרת היטב – המנחה הוא כתמיד הדוקטור אבשלום קור והאירוע נפתח בשירים, נאומים, כיבודים, חלוקת תעודות לחתני שלבי הביניים, ועוד נאומים… יוסף שער, מראשי מחברי החידות, מספר על יוזמת בן גוריון לחידון התנ"ך הראשון לפני חמישים שנה שנה. כבר עברה מחצית השעה ועדיין איננו רואים באופק את הנושא לשמו התכנסנו – חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

סוף סוף מציגים את גיבורי האירוע – המתמודדים על כתר התנ"ך לשנה זו הם:

ישי אייזנברג מארה"ב
אסתר לוי מפנמה
שלמה אבידן וייטי מקנדה
אליאור בביאן מישראל
אדוארדו רפאל עבדי ממקסיקו
שמואל כהן מדרום אפריקה
נח כהן מקנדה
יהשע סילברה מארה"ב

דוד ריפסמן מקנדה
שלהבת שוורץ מארהב
ליאורה ברוורמן מישראל
אריאך קלמן מקנדה
קורן קאזס מישראל
אברהם נפתלי איזקסון ממקסיקו
אלירן אלישע מישראל
חיים טבלה ממקסיקו

אני כבר חושב שפנינו אל החידון ואז נקרא היושב ראש יולי אדלשטיין לשאת נאום נוסף… כולם אומרים דברי טעם, אבל לא לשם כך אני מוותר על כל שאר עיסוקי יום העצמאות. השעה 11:45 – החידון מתחיל. את שאלות החלק הראשון מציגים אנשים שיש להם סיפור אישי מרתק שמוביל אל החידה.

את החידה הראשונה מציגה מיכל אנסקי, נכדתו של פרופסור חיים גבריהו – יוזם חידוני התנ”ך. מיכל אנסקי, שמוכרת לנו היטב מתחרות אחרת, משייטת בין צרורות ירקות וראשי סלרי מדהימים בגודלם וביופיים בשוק האיכרים שיסדה בנמל תל אביב ומגיעה אל החידה: וַיְלַמְּדוּ, בִּיהוּדָה, וְעִמָּהֶם, סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה; וַיָּסֹבּוּ בְּכָל-עָרֵי יְהוּדָה, וַיְלַמְּדוּ בָּעָם – מי המלך ומי האנשים שבצעו את השליחות? ישי אייזנברג מגיש את התשובה במלואה וזוכה, מן הסתם, במלוא הנקודות.

אייל ברטוב – צלם טבע – מספר על צילומי חיות שביצע בשדה בוקר עבור ניישונל גאוגרפיק. שאלתו נשענת על הפסוק: כִּי גַם-אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב: כִּי לֹא-הָיָה, דֶּשֶׁא. וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל-שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּיםשלמה אבידן וויטי עונה תשובה מלאה בעניין ירמיהו והבצורת. את התשובה לשאלה זו גם אני יודע.

אוצרת מוזיאון ישראל ד"ר סילביה רוזנברג מספרת על הורדוס שהטביע חותמו על אתרים ואירועים בהירודיון וביריחו ושאלתה נוגעת לפסוק: וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל-שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל-שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים. מן הפסוק נגרעו מספר מילים שעליהן נסבה השאלה. אני יודע את התשובה – הרי שרתי לא פעם את השיר שמבוסס על הפסוק. גם אליאור בביאן נותן תשובה מלאה, מספק את כל רשימת המקומות ששמותיהם נגרעו מהפסוק וזוכה בכל הנקודות.

ישי אוליאל – אלוף העולם בטניס לצעירים – בן 12 מרמלה – מספר על דרך החתחתים שעבר עד שנמצא מאמן שיאמין ביכולותיו ויוביל אותו אל האליפות. והשאלה: אֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה, לְשַׁלַּח-לִי, לְמַטָּרָה. וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת-הַנַּעַר, לֵךְ מְצָא אֶת-הַחִצִּים – מי ירה את החיצים ומה היה המידע הנדרש? אדוארדו רפאל עבדי משיב תשובה מלאה.

יצחק גוטליב, פרופסור למקרא שהשתתף בחידון העולמי הראשון שואל בעניין הפסוק: שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ – מי הנביא ומה בקשתו – שמואל כהן מציג תשובה מלאה.

הרצל שחף קליג' – איש חיל הים שהשתתף בחידון התנ"ך הראשון, מספר על אירוע ממעללי חיל הים ושאלתו אומרת שהכתוב מספר על מלחי אוניה וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים, לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה-וְלֹא יָכֹלוּ: כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם. והשאלה היא מאיזו עיר יצאה האוניה ומה הסיבה לסערה – הפוגה לצורך כניסת ראש הממשלה ורעייתו… לחיצות ידיים… כיבודים הכרחיים… החידון ממתין… וממשיכים – נח כהן מקנדה נותן תשובה מלאה.

שמעון גרייניץ, מנהל מעון "עתידות" לילדים בעלי מוגבלויות, מציג את תרומתם של הילדים ליצור חלקים בפרוייקט כיפת ברזל ושואל על מפעל בניה שבמהלכו חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים, וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים – מי המנהיג ומה היה מפעל הבניה. תשובתו של יהשע סילברה מלאה.

שמחה רותם ממורדי גטו ורשה מספר על המרד ומתאר קבוצת לוחמים כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה, כְּדֹב שַׁכּוּל, בַּשָּׂדֶה – מי האיש ומי קבוצת הלוחמים. דוד ריפסמן – 10 נקודות – תשובה מלאה.

העיתונאי בעז ביסמוט, שחדר לאירן ולעוד מדינות אויב, מספר על מפגש עם רפסנג'אני אחרי שמעד בלשונו, ענה לטלפון בעברית ובכל זאת שרד את האירוע ואפילו הגיע למסיבת עיתונאים עם אחמדאינג'אד ולמפגש פנים אל פנים. שאלתו מתייחסת לכתוב: וָאָבוֹא, אֶל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר, וָאֶתְּנָה לָהֶם, אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים – מי המנהיג? ציין בקשה נוספת… שלהבת שוורץ – תשובה מלאה.

מנחם גולדברג מייסד כפר קדם שמציג את צורת החיים של אבותינו בישוב הושעיה מסייר איתנו בכפר, מציג בפנינו את הפעילות המתרחשת בו ולבסוף יונת דואר מביאה לו את כתב החידה: הנביא מנבא מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם – מי הנביא ומה יובא על גבי הגמלים … ליאורה ברוורמן עונה שהנביא הוא ישעיהו ובעניין מה שיובא על גבי גמלים מצטטת שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה–כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ. כָּל-צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר – תשובה מלאה 10 נקודות.

אפרת ניסימוב מהסוכנות היהודית מספרת על מפגשים בין יהודי ניו-יורק, הונגריה וישראל שכללו ביקור בבית קברות עברי בהונגריה. והשאלה – נביא מנבא הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח, וּמֵאֶרֶץ, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים – מי הנביא? וכיצד תקרא העיר ירושלים? אריאל קלמן מקנדה עונה תשובה חלקית וצובר חמש נקודות.

סגן אמיר מועדי, נכדו של שייך ג'אבר מועדי שיזם כחבר כנסת את חוק גיוס הדרוזים לצהל, מספר על פעילותו כקצין תקשוב בסוללות כיפת ברזל ושאלתו נוגעת למי שלפני המלחמה וַיַּעַשׂ לוֹ … קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת … עַד-כַּלֹּתָם. מי האיש שעשה לו קרני ברזל? ונגד מי הייתה המלחמה? קורן קאזס עונה תשובה מלאה – עשר נקודות.

הפרופסור אדם זִרְטָל מספר על ממצאים ארכיאולוגיים שמצא בעיר חרושת הגויים – בירתו של סיסרא. הממצאים מתאימים לסרדיניה וככל הנראה הגיעו אלינו בדרך הים. החידה מתייחסת לכתוב: וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן – מי עמדו בראש מחנה ישראל? ומאילו שבטים הגיעו הלוחמים? אברהם נפתלי איזקסון משיב תשובה מלאה.

עמוס תמם שמגלם את קזבלן בגרסת התיאטרון הקאמרי למחזמר – מספר על ההצגה ועל עצמו ושואל על איש אחד שעליו נכתב וּמִי בְכָל-עֲבָדֶיךָ נֶאֱמָן, וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל-מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ – מי האיש? ומה היה המעשה? – אלירן אלישע משיב תשובה חלקית – חמש נקודות.

לקראת החידה האחרונה בחלק זה, צוות החידון יצא לשוק מחנה יהודה והנה אנחנו סוגרים מעגל עם מיכל אנסקי שהחלה את סבב השאלות בְּשׁוּק האיכרים בתל אביב. אנשי החידון מדברים עם סוחרי השוק על החידון תוך שיבוץ קטעים מהמערכון של אורי זהר ואריק איינשטיין שבו מוזכר האיש תחת גפנו ותחת תאנתו ובכך בדיוק עוסקת השאלה: וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ – מי המלך? ומה גבולות ממלכתו? – חיים טבילה משיב תשובה מלאה.

תם השלב הראשון. שיר, ומתחיל השלב השני. כל הנקודות נמחקו. לכל מתמודד מוצגת שאלה שמורכבת מסדרת רמזים שמובילים אל הספר שאליו מתייחסות החידות הבאות – חמש חידות מהירות שיש להשיב עליהן תוך דקה אחת.

ישי אייזנברג יורה את התשובות עוד בטרם הספיק המנחה לסיים את קריאתם. נותר לו עודף זמן מרשים והוא כמובן זוכה בכל הנקודות.
שלמה אבידן וויטי מפגין בקיאות חלקית וזוכה ב 19 נקודות.
אליאור בביאן נחפז מידי בתשובותיו, טועה בתשובה אחת, מספיק לתקן תשובה אחרת במועד ומקבל 25 נקודות.
דוד ריפסמן מתקשה לזהות את הספר ונזקק לרמז נוסף. נראה שהוא בבלק אאוט – די חסר אונים – 19 נקודות.
שלהבת שוורץ נזקקת לרמז שני לזהוי ספר שמות, עונה על 4 מבין 5 השאלות ומקבלת 21 נקודות.
ליאורה ברוורמן נזקקת גם כן לרמז שני – כל התשובות נכונות – 25 נקודות.
קורן קאזס נזקק לרמז שני, עונה נכונה על 4 מבין חמש השאלות ומקבל 23 נקודות.
חיים טבילה מזהה את הספר אחרי 2 רמזים, עונה כשורה על 2 מבין 5 השאלות ומקבל 13 נקודות.

clip_image002

חבורת חיילים שרה שיר והמתמודדים המובילים ממשיכים לשאלת ראש הממשלה. ראש הממשלה בקיא בתנ”ך וחריף לשון. הוא מציג בצורה מעניינת את החוויה האישית שלו ומגיע אל השאלה. קריאה רהוטה, דיקציה מושלמת והקפדה על הטעמה נכונה מעבירים אלינו לא רק את הכתוב אלא גם את המשמעות. שאלת ראש הממשלה עוסקת לכבוד שנת היובל בנבואות נחמה לימים טובים יותר. הנה שאלת ראש הממשלה:

1. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ: לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם–כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה. – עמוס

2. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה-בְּרִית חֲדָשָׁה. – ירמיהו

3. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה – עמוס

4. מי אמר כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים – זכריה

5. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה; וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה, מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה. וְיָצָא עוֹד קָו הַמִּדָּה, נֶגְדּוֹ, עַל, גִּבְעַת גָּרֵב; וְנָסַב, גֹּעָתָה. וְכָל-הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל- הַשְּׁדֵמוֹת עַד-נַחַל קִדְרוֹן עַד-פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים, מִזְרָחָה–קֹדֶשׁ, לַיהוָה: לֹא-יִנָּתֵשׁ וְלֹא-יֵהָרֵס עוֹד, לְעוֹלָם. – ירמיהו

6. מי אמר בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ – צפניה

7. מי אמר וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם – ישעיהו

8. מי אמר הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. ובְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח – ירמיהו

חמש דקות קצובות למתמודדים לענות על החידות. תשובות מושלמות יזכו את המתמודדים ב 24 נקודות. רמז – כלהתשובות נמצאות בתנ”ך. רמז נוסף – צפנתי את התשובות בסופי השאלות.

בזמן שהמתמודדים עוסקים בפתרון החידות עולה להקת הרבנות הצבאית לשיר – כולם טנורים בגוון מזרחי. מעניין לאן נעלם הניגון שאיפיין את מקהלת הרבנות הצבאית של העשורים הקודמים. הנה המתמודדים חזרו – ואלה התוצאות:

clip_image004

מעניקים את הפרסים לסגנים –

סגן שלישי / רביעי קורן קאזס מישראל – 43 נקודות

סגן שלישי / רביעי שלהבת שוורץ מארה"ב – 43 נקודות

סגן שני ליאורה ברוורמן מישראל עם 48 נקודות

שלב אחרון – דו קרב בין ישי אייזנברג מארה"ב ואליאור בביאן מישראל מסתיים בשוויון – שניהם עונים באופן מיידי על כל השאלות. צוות השיפוט מחליט לא לעבור לשלב שובר שיוויון ולהעניק לשני המתמודדים את תואר חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג.

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג הוא ישי אייזנברג מארה"ב

וכן

חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ג הוא אליאור בביאן מישראל

clip_image006

ראש הממשלה נושא דברי סיכום ומדגיש את הפסוק וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת – לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה וזוכה אצלי במלוא הנקודות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך ומקשה – מהי המילה הראשונה בתנ”ך כולם יודעים, אך מהי המילה האחרונה בתנ"ך? מסתבר שגם החתנים אינם יודעים. ראש הממשלה מציין שהמילה האחרונה בתנ"ך היא וְיָעַל ומוסיף – יש כאן רמז ברור לכך שאתם צריכים לעלות עם משפחותיכם לארץ ישראל.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור

סקירה חוויתית של כל חידוני התנך העולמיים לנוער יהודי מאז תשס”ט 2009 ועד היום בתרבות הפנאי

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"ב 2012

imageחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מתקיים השנה בסימן 'צדק חברתי' על פי הפסוק "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ" מיכה ו'8. הבחירה איננה מפתיעה. התעוררות המחאה הציבורית בקיץ האחרון הביאה סוף סוף את סוגית הצדק החברתי לסדר היום הלאומי. התנ"ך עוסק בענייני צדק מהיבטים רבים ושונים. החידון טרם התחיל וכבר אני חושב על כל מיני קשרים בין ענייני הצדק בעולם התנ"ך לבין הצדק החברתי כפי שהוא נתפס במדינתנו בשנתה השישים וארבע.

על המסך חולפים דגלי המדינות המיוצגות בחידון וברקע נשמעת נעימת השיר פתאום קם אדם. אני אוהב את הבחירה המוסיקלית שמקושרת למחאת הצדק החברתי ששטפה את רחובותינו בקיץ האחרון.

imageמנחה החידון הבלתי נלאה, ד"ר אבשלום קור, מספר לנו שהשנה מיוצגות בחידון עשרים ושתיים מדינות. המתמודדים עולים לבמה. המנחה מונה את שמות המדינות ומציג ספירת מלאי של החידון ושל המדינה – 49 שנים לחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, 45 שנים לשחרור ירושלים, 64 שנים למדינת ישראל. אבשלום קור מציג את נשיאוּת החידון ואחריה את צוות השיפוט ומחבר החידות נריה פנחס. עוברים למסכת הנאומים והכיבודים. הנאומים ארוכים, מפורטים ונוגעים לנושא החידון. על רקע הנאומים מוקרנות בתחתית המסך חידות תנ"ך ותשובותיהן… הסברים על מבנה החידון… על ההיסטוריה של החידון… היכן הוא משודר. אני קורא את הכתוביות בתחתית המסך, הן הרבה יותר מעניינות מהנאומים. הנואמים מפגינים בקיאות מופלגת בתנ"ך, אני תוהה מי כתב להם את הנאומים. שר החינוך, גדעון סער, מברך את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אלא שראש הממשלה עדיין לא נמצא באולם – הוא לא יוותר על הזדמנות לכניסה דרמטית. [סליחה – פרץ ציניות רגעי].

לשלב הגמר הגיעו ששה עשר נערים ונערות:

ג'ונה צ'יל – ארה"ב
עקיבא אברמוביץ – ארה"ב
אבשלום אדלר – ישראל
אלחנן בלוך – ישראל
בעז בן דב – ישראל
יובל באומהפט – ישראל
אפרת מימון – פנמה
גדיאל אילן נחמנוביץ' – קוסטה ריקה
אהרון גולדברג – קנדה
ירדנה מגד – קנדה
ישעיהו פרידמן – קנדה
רבקה סבוביץ – קנדה
אבהו אלברטו עבוד – מקסיקו
אליהו חליפה – מקסיקו
נתנאל גוגנהיים-כ"ץ – מקסיקו
רפאל טורקיה – מקסיקו

image

בעז בן-דב תלמיד בית הספר ליאו-באק בחיפה

שאלות השלב הראשון מוצגות באמצעות סרטונים. אנחנו מטיילים עם הסרטונים בירושלים, באֲגַמוֹן החוּלה, בבר השקט במוזיאון הילדים בחולון. השאלות מוצגות בגוף הסרטונים. על גב הכרטיסיות שבידי המנחה איור של ספר פתוח ומעליו המילים חידון התנ"ך – העיצוב חביב עלי מאוד. ממשיכים למחלקת החפצים ביד ושם. בינתיים אני מסתדר לגמרי לא רע עם החידות – זה שלב החימום שנועד, בין השאר, לתת גם לצופים הרגשה טובה שהם בכל זאת יודעים משהו. מבקרים בבסיס חיל האויר, מעניין כיצד יקשרו את המטוסים אל התנ"ך. החידה מתייחסת לפסוק משירת דבורה מִן-שָׁמַיִם, נִלְחָמוּ; הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם-סִיסְרָא. עוד ביקור בירושלים עם סיפור מעניין כיצד התגלגל מעילו של נפוליון מרוסיה להיות פרוכת בירושלים. שייטת המפרשיות האולימפית לי קורזיץ פוגשת אותנו במכמורת עם סיפורה המרתק – סיפור של נחישות אישית. והנה אנחנו במחסן של רשות העתיקות ושומעים את סיפורי המשקולות ששמשו למסחר בימים ההם.

המנחה עוצר את הטקס לכניסה דרמטית של ראש הממשלה ורעיתו – הקהל עומד ומוחא כפיים. ראש הממשלה עובר לאיטו ולוחץ את ידיהם של אנשים רבים עד שלבסוף נאלץ המנחה להזכיר לו שאנחנו באמצע החידון והמתמודדת צריכה לענות על השאלה שכבר הוצגה.

השאלה הבאה מוצגת בקריה למחקר גרעיני בדימונה. רעש מחריד את השמיים – מטס חיל האויר של יום העצמאות חולף מעל גגות חיפה. גם זה חלק מחווית החג שתמיד גורמת לי לפצל קשב באמצע החידון. יוצאים למסלול רכיבת אופניים בהשתתפות נכים. ממשיכים למפעל פרי הגליל בחצור הגלילית, מפעל שעמד השנה על סף סגירה – הקשר לצדק חברתי הפעם ברור לי מאוד. מבקרים במעבדת תרבות התיאטרון בדימונה ופוגשים את השחקן אוהד קנולר שעבר לדימונה לקדם את התיאטרון בפריפריה. עוברים לבסיס תותחנים וממנו לישוב מעורב חילוני-דתי שמוקם בנגב, ממשיכים אל שחקני הכדורגל של הפועל קרית שמונה – ד"ר אבשלום קור מכתיר אותם בשם אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא. אני מתרוצץ בין הטלוויזיה לבין החלון ממנו נשקפים מטוסי חיל האויר. החידה האחרונה מביאה אותנו לכפר נהר הירדן שהוא מחנה לילדים נפגעי כוויות. בסיום שלב זה של השאלות מודיע יושב ראש חבר השופטים, חה"כ ראובן ריבלין, שצוות השיפוט ערער על הניקוד שקיבל עקיבא אברמוביץ'. הניקוד עולה מחמש לשבע נקודות עקב חוסר בהירות בהגדרת החידה. זה מה שנקרא צדק חברתי.

פסק זמן מוסיקלי עם קובי אפללו בדרך אל השלב השני שאליו עולים:

imageעקיבא אברמוביץ – ארה"ב
אבשלום אדלר – ישראל
אלחנן בלוך – ישראל
יובל באומהפט – ישראל
אפרת מימון – פנמה
אהרון גולדברג – קנדה
אליהו חליפה – מקסיקו
רפאל טורקיה – מקסיקו

המנחה מפרט את כללי השלב השני. כללים מורכבים מאוד שדורשים יותר מבקיאות בתנ"ך.

עשרים וחמש שניות מוקצות לשאלה הראשונה בה נדרש המתמודד לזהות אישיות. אחריה חמש שאלות בסגנון על מי נאמר… מי אמר… השלם את הפסוק וכדומה – לשלב זה מוקצות שישים שניות. כאן כבר אני מתקשה מאוד. נראה שגם לחלק מהמתמודדים התשובות אינן זורמות מאליהן כמו בשלב הקודם.

המתמודד אהרון גולדברג מקנדה ביקש רמז, ומשלא נענה, ביקש שנית ואז הופיעו שני רמזים. הניקוד שלו נקבע כאילו נזקק לשני הרמזים. בסיום השאלות פסק היושב ראש שיש לתת לו את הנקודות כאילו לא הוצג הרמז המיותר. לפני כן, זעמתי לרגע על העוול אך בסופו של דבר נעשה צדק ועל כך אמר היו"ר ריבלין – צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף.

סוף סוף שאלה עליה גם אני יודע לענות – על מי נאמר שנתן שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים – זהו כמובן בֹּעַז – גיבור המגילה החביבה עלי בתנ"ך. קובי אפללו עומד לשיר את שירו ים הרחמים, לא לפני שאבשלום קור מסביר לנו על מקורותיו של הזַמָּר והזֶמֶר.

לשלב השאלה הזהה עולים ששה מתמודדים:

image

עקיבא אברמוביץ – ארה"ב
אבשלום אדלר – ישראל
אלחנן בלוך – ישראל
אהרון גולדברג – קנדה
אליהו חליפה – מקסיקו
רפאל טורקיה – מקסיקו

שאלה זו נקראת שאלת ראש הממשלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא מספר מילים וקורא לקהל להריע לכבוד החג. אין ספק שראש ממשלתנו יודע כיצד להלהיב קהל. ראש הממשלה קורא את השאלות – רשימה מכובדת של שאלות על מצוות שעוסקות בעשיית צדק וברדיפת צדק. הוא מציין שיש למשפחתו נגיעה מיוחדת אל התנ"ך ומקפיד מאוד על הגיה נכונה של הציטוטים במהלך הצגת השאלות. אני מנסה לרשום לפני את השאלות כדי לנסות להתמודד עם מה שאוכל. לצערי אינני מצליח לרשום בקצב הקריאה.

הרביעיה הקאמרית של חיל החינוך מנעימה את זמננו בזמן שהמתמודדים עונים על השאלות. הרב הראשי לצהל תא"ל רפי פרץ מציג את התשובות. בשלב זה כבר די ברור מי יהיו המתמודדים על כתר חתן התנ"ך וסגנו אך לפני השלב המכריע מזמין המנחה את דלית שטאובר – מנכ"לית משרד החינוך ואת מנהל מינהל חברה ונוער – יוסי לוי לטקס הענקת הפרסים למובילי השלבים המוקדמים:

חתן התנ"ך לבתי הספר הממלכתיים בישראל – יובל באומן
חתן התנך לבתי הספר הדתיים בישראל – אבשלום אדלר
חתני התנ"ך של התפוצות – אהרון גולדברג מקנדה ועקיבא אברמוביץ' מארה"ב

סגן רביעי    – רפאל טורקיה ממקסיקו
סגן שלישי – אהרון גולדברג מקנדה
סגן שני – אבשלום אדלר מישראל ואליהו חליפה ממקסיקו

אלחנן בלוך מישראל ועקיבא אברמוביץ' מארה"ב מתמודדים על כתר חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי. לפני שלב ההכרעה מוחקים את כל הנקודות שנצברו עד כה – ההתמודדות פתוחה לגמרי. לכל אחד שתים עשרה שאלות וחמש שניות לכל תשובה. בסיום השלב מוענקים הפרסים – מלגות לימודים מכובדות.

שאלות שלב ההכרעה: בליווי תשובות מוצנעות
1. פסוקי רוח
מי אמר: "וְנָחָה עָלָיו… רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה"? – ישעיהו
מי אמר: "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל"? – יחזקאל
2. בנים
מי אמר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן"?  – משורר תהילים
מי אמר: "וְכָל-בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ"? – ישעיהו
3. נער
מי אמר: "הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי-נַעַר אָנֹכִי"? – ירמיהו
מי אמר: "וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא"? – שלמה
4. ירושלים
על מי נאמר: "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה"? – חולדה הנביאה
מי אמר: "וָאָבוֹא אֶל-יְרוּשָׁלִָם וָאֱהִי-שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה"? – נחמיה
5. פרס
מי אמר: "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע"? – יחזקאל
למי נאמר: "וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם-שַׂר פָּרָס וַאֲנִי יוֹצֵא וְהִנֵּה שַׂר-יָוָן בָּא"? – דניאל
6. מילוי הנפש
מי אמר: "כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל-נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי"? – ירמיהו
מי אמר: "כָּל-עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם-הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא"? -  שלמה בקהלת
7. השלם את הפסוק
השלם את הפסוק: טוֹב-מְעַט, בְּיִרְאַת ה' מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ
השלם את הפסוק: תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה
8. גיבורי דוד
מה שם עירו של הִדַּי, מגיבורי דוד? נַּחֲלֵי גָעַשׁ
מה שם עירו של אֶלְחָנָן בֶּן-דֹּדוֹ מגיבורי דוד? בֵּית לָחֶם
9. שערי ירושלים
איזה שער החזיקו יוֹיָדָע בֶּן-פָּסֵחַ, וּמְשֻׁלָּם, בֶּן-בְּסוֹדְיָה? שַׁעַר הַיְשָׁנָה
איזה שער החזיק חָנוּן וְיֹשְׁבֵי זָנוֹחַ? שַׁעַר הַגַּיְא
10. גשם
מי אמר: "וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ"? – יחזקאל
מי אמר: "אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי"? – מלאכי
11. צדיק
מי אמר: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא"? – שלמה בקהלת
מי אמר: "הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא"? – זכריה
12. ישועה
מי אמר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' "? – משה
מי אמר: "וְאֶת-עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל-רָמִים תַּשְׁפִּיל"? – דוד

imageסגן חתן התנ"ך לשנת תשע"ב הוא עקיבא אברמוביץ' מארה"ב.

חתן התנ"ך לשנת תשע"ב הוא אלחנן בלוך מישראל.

imageראש הממשלה נושא דברי סיכום. הוא פותח בברכה ליו"ר ראובן ריבלין ומפרט אחד לאחד את כל האנשים שראויים לכיבוד בין אם הם על הבמה ובין אם הם בקהל. רשימה מכובדת ומאוד ארוכה. ראש הממשלה מנסה להתחבב בדבריו על השומעים. המילים מנוסחות היטב ונשמעות כאילו הן ספונטניות ויוצאות ישר מן הלב. זו הפעם השביעית שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעניק את הפרס בחידון התנ"ך. בכל שנה, כך הוא מספר, חמיו האהוב נהג לעקוב אחר החידון. הוא ידע את כל התשובות… השנה החם איננו. ראש הממשלה הוא נואם מוכשר שיודע לשבות את הקהל. התנ"ך הוא לדבריו "אבן המסד של הקיום שלנו" ואני נזכר בביטוי "סלע קיומנו" שנשמע מפיו אי שם בעבר הרחוק בהקשר שונה לחלוטין. ראש הממשלה לא אמר אף מילה על צדק חברתי ויכול להיות שטוב שכך.

קמים לשירת התקוה. במרכז המסך נראית חיילת ששרה את התקוה. אני שמח לראות שנגע הדרת הנשים שפשה בארצנו השנה נשאר מחוץ לאולם זה. המצלמה עוברת על פני הנוכחים וליבי נחמץ כשאני רואה ששפתיו של חתן התנ"ך אינן נעות בהתאם למילות המנון הלאומי שלנו. האם יכול להיות שהחתן שבקיא כל-כך בתנ"ך איננו מכבד את ההמנון הלאומי? נציגי התפוצות שרים במלוא פה את ההמנון – גם אלה שאינם דוברים עברית.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור. התמונות לקוחות מהסרטון שבאתר. 

תיקוני ליל שבועות – במה לבנה ועלמא בלילה

מאת: גיל רן

אני מאוד אוהב את שבועות. זה חג שבו מעודדים אותנו ללמוד תנ"ך בכל אופן שנרצה. השנה היה לי מבחר גדול לבחור ממנו. בעיית הבחירה היא בעיה קשה וחמורה. בחגים כמו סוכות ושבועות החוויה שלי מכל אירוע מתחילה בבחירה באירוע.

הבחירה בבמה לבנה הייתה פשוטה – זהו האירוע היחיד מבין שלל האירועים שהתקיים ביום ראשון בערב, יומיים לפני כל השאר. הבחירה בין ההרצאות, סדנאות והצגות המופיעות בבמה לבנה הייתה קשה יותר. כמיטב המסורת, לוח הזמנים מבלבל במיוחד, עם אירועים שמתחילים כל רבע שעה או חצי שעה, כך שתחילתו של זה מתנגשת בסופו של זה. כשהבנתי את לוח הזמנים, הבנתי גם שאין לי הרבה בחירה. בעקבות המלצה של אבא, אין לי שום כוונה לוותר על הסדנה של שמעון לוי. כבר הבטחתי לשרון שאבוא לראות את ההצגה שלה. נותר לי, בעצם, אירוע אחד לבחור, אם יש לי כוונה להגיע הביתה לפני שלוש בלילה.

ביום ראשון יצאתי מהעבודה בסביבות שמונה. המתנתי לאוטובוס כרבע שעה. בנסיעה אני מנצל לטובה את האמצעי הטכנולוגי המופלא שבכיסי, נכנס לאתר מכון ממרא, מוריד את קובצי ה-mp3 של מגילת רות ובמקביל קורא את המגילה ומאזין לה. השעה היא 20:47 כשאני מגיע לאוניברסיטה, שתי דקות אחרי השעה בה פורסם שתתחיל ההרצאה "מגילת רות: הכנף והנעל – קריאה תיאטרונית בטקסט פמיניסטי" של שמעון לוי. אני לא דואג. אפשר לסמוך על האירועים של האוניברסיטה שלא יתחילו בזמן. איחור של כעשר דקות יאפשר לי להכנס בזמן להרצאה. בהגיעי לקופות העלם היושב מולי מופתע מכך שאיני סטודנט, איני חייל, איני תיכוניסט, איני גימלאי, איני חבר סגל, בקיצור, איני זכאי להנחה. לדבריו, היה עלי לשלם 50 שקלים, אבל לכולם יש הנחה, אז הוא יקח ממני רק 20. נחמד מאוד.

בהגיעי לחדר 207ב' אני מגלה כי הוא ריק מאדם. האם ההרצאה אינה כאן? אני חוזר לקופות ומגלה שההרצאה תתחיל רק ב-21:15. מובטח לי ששאר לוח הזמנים ידחה בהתאם ושאכנס בזמן להצגה משהו לא מדובר. בזמן שהתפנה אני מעיין שוב בתוכניה ומדבר כמה דקות עם כמה בני נוער שיושבים על הדשא מול בניין מקסיקו ומנסים להבין מה הוא האירוע המתקיים כאן.

בשעה טובה ומוצלחת (קצת אחרי 21:15) ההרצאה מתחילה. עכשיו אני כותב שוב ושוב הרצאה, משום שהתוכניה פתוחה בפני. באופן מצער, אני התכוננתי נפשית לסדנה. התוצאה – מפח נפש. אבי הכין אותי לכך שאדרש לשחק דמויות מהמגילה וכן הלאה. במקום זאת קיבלתי הרצאה ובה קריאה תיאטרונית במגילת רות. ההרצאה לא ענתה לציפיותי. ללא ספק הייתה כאן בעיה של תיאום ציפיות. הציפיות שלי נבנו על בסיס מה שאבי סיפר לי על סדנה שעבר פעם, ולא על בסיס מה שהתוכניה סיפרה לי שאני עומד לקבל. בדיעבד, מדובר בהרצאה מעולה. ברגע שקלטתי שהציפיות שלי הן המקור לאכזבה, יכולתי לקבל את ההרצאה. אתמול, בתיקון השני שהייתי בו, שמתי לב לתועלת שקיבלתי מההרצאה הזו. נקודת המבט שלי על המגילה הייתה צבועה בצבעי ההרצאה הזאת. הפרשנות ששמעון לוי הציג בהרצאה עמדה ברקע התייחסותי למגילת רות לאורך כל הערב.

הלאה, אל האירוע הבא – ההצגה משהו לא מדובר, עליה לא אפרט כאן, משום שהיא קיבלה רשומה נפרדת.

בהפסקה אני מדבר עם ליבי, המרעיפה שבחים על ההצגה "מין אלסקה". לשמחתי, אני גם פוגש בהפסקה את אבנר ששירת איתי בצבא. לעיתים רחוקות אני פוגש מישהו ששירת איתי בצבא באירועים מסוג זה, וזה תמיד משמח אותי. אנחנו מדברים בינינו על ההצגות שראינו. גם אבנר ראה את "מין אלסקה" וגם הוא משבח אותה. אני מקווה שיזדמן לי לראות אותה.

מכאן אני ממשיך להרצאה "תורה על הבמה – גוף נשי ואביזר בימתי" של יאיר ליפשיץ. ההרצאה עוסקת בספר התורה. לא מדובר כאן על תוכן הספר, אלא על החפץ הפיזי המצוי בבית הכנסת. אזכורים כאלה ואחרים של הספר במחזות, ביניהם הדיבוק, מועלים לאורך ההרצאה המעניינת. ברור לי לחלוטין שכל הנמצאים בסביבתי בקיאים בתיאטרון יותר ממני וזוכרים את המחזות המדוברים היטב. אני רושם לי רשימות על מנת שאוכל לעיין מאוחר יותר במחזות ולקרוא שוב את הקטעים הרלוונטיים. לצערי, איני מוצא עכשיו את הרשימות המדוברות.

אחרי ההרצאה אני יוצא מהאוניברסיטה, רעב ללמוד עוד. בדרכי הביתה אני עושה דבר שחשבתי לעשות מזה זמן רב, אך לא עשיתי עד כה – מתחיל לשמוע את ספר הספרים כספר שמע, באדיבות מכון ממרא. עכשיו אני כבר בבראשית כ"ה. בינתיים הספר מעניין מאוד.

ביום שני התלבטתי לאיזה מהתיקונים המתקיימים ביום שלישי ללכת. מיכל, שעובדת איתי, אמרה לי שהיא נוהגת ללכת לתיקון של עלמא, עלמא בלילה. בהנתן שאיני יודע דבר על התיקונים השונים ושהתוכניות אינן מכריעות באופן חד משמשעי, התייחסתי לדבר כהמלצה – כנראה שאלך לתיקון של עלמא. בהמשך היום הילה שואלת אותי אם אני הולך לתיקון ליל שבועות של עלמא. הנה קיבלתי המלצה שניה. עניתי כן והזמנתי כרטיס. לצערי, כבר אין כרטיסים הכוללים את ההופעה של רונה קינן.

בשעה 20:30 בדיוק אני מגיע לקופות בכניסה למוזיאון תל-אביב. הילה ואיה אינן נראות בסביבה. שיחת טלפון אל הילה מגלה לי שכנראה שהן יגיעו ברגע האחרון. אני אוסף את הכרטיס שלי ונכנס. התחושה הראשונה מעט מוזרה – הגיל הממוצע בקהל סביבי כפול משלי. לא נורא. אני מעיין בתוכניה ומסמן לי את ההרצאות המעניינות אותי ביותר. לא בחרתי סופית משום שהילה ואיה עשויות להשפיע על בחירותי.

ההרצאה הראשונה אליה אני נכנס היא "יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי… על פונדקאות בימי המקרא ובמאה ה-21", של אפרת טננבאום וד"ר עדנה כצנלסון. ההרצאה מעניינת, אבל אני צריך להזכר בכך שאני לא בפקולטה לאומנויות הבמה של אוניברסיטת תל-אביב. עבור האנשים שמולי, התוכן חשוב משמעותית מהצורה. עיני נודדות סביב ומביטות בציורים שסביבי. אין כל סיבה להביט במרצות בזמן ההרצאה. אין שום אלמנט ויזואלי משמעותי בהרצאה. ההרצאה מעניינת וסוקרת את נושא הפונדקאות בימינו. לצערי, לא ניתנה לקהל הזדמנות לשאול שאלות בסוף ההרצאה. איני ניגש אל המרצות. כל היושבים בשורה הראשונה מתנפלים עליהן ועושה רושם שהמרצות מכירות את כל אותם אנשים. אין בכוונתי להלחם על תשומת לב המרצות.

אני חוזר אל רחבת הכניסה של המוזיאון ופוגש שם את הילה ואת איה. הילה ואני נדחסים בגוש האנשים המנסים להזמין אוכל או משקה במזנון. אין כאן שום דבר שדומה לתור. בסופו של דבר אנחנו מצליחים לצאת משם עם שתי כוסות אספרסו. אנחנו ממשיכים יחד אל ההרצאה הבאה, "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי – על דרך הכניסה ליהדות בימי רות ובימינו" של עו"ד יזהר הס והרב אורי רגב .

בתחילת ההרצאה מחולקים לנו דפים ועליהם קטעים ממגילת רות, שני שירים ושני מאמרים. עו"ד יזהר הס מבקש מתנדב אשר יקרא לנו מפרק א' במגילת רות. הילה ממרפקת אותי ואני מרים את ידי. כך אני מוצא עצמי קורא לקהל את פרק א' של מגילת רות, כמעט בשלמותו. כנראה שהמרצים היו מרוצים מקריאתי – כשהיה צורך לקרוא מפרק ב' הם פשוט פנו אלי בשמי וביקשו ממני לקרוא מפרק ב'. ההרצאה הזו מרתקת. שני המרצים רהוטים וברור שיש להם דעות מוצקות בנוגע לנושא המדובר, גיור, וכי הם גם משקיעים רגש בנושא.

סוגיית הגיור נידונה רבות משלל כיוונים, החל מכך שלפי הסטוריונים כלל לא היה גיור בתקופת נעמי ורות, דרך הזמן בו משוער שנוצר הדבר המכונה גיור, ועד לגיור היום במדינתנו. הדיון מגיע, כצפוי, לשאלת מיהו יהודי. השאלה אינה מתייחסת לדת, אלא לעם. זוהי שאלה פוליטית והדיון נוטה לכיוון פוליטי מאוד. כנראה שהדעות של הקהל הנמצא איתנו הערב די אחידות. הרב אורי רגב מציג את דעותיו, ולא נשמעת התנגדות של ממש. אני, באופן אישי, בדעתו. הוא מתייחס אל השיוך לעם היהודי כאל שיוך לתרבות יהודית, ולא לדת. הדבר החשוב אינו שמירת המצוות, אלא התרבות היהודית. הוא אינו מפרט הרבה מעבר לכך, אך לי הדבר מובן. גם אם איננו שומרי מצוות, חגינו הם חגי היהודים ושפתנו היא שפת היהודים. הספרות, השירה והתיאטרון שלנו שואבים השראה ממקורות יהודיים. גם המוסיקה והטלויזיה שלנו נשענים על יהדות בחלק מהמקרים. מבחינתי, כדי שאדם יחשב בן לעם היהודי הוא אינו צריך לשמור מצוות. הרי אני כותב את הפוסט הזה במהלך חג השבועות, הלא הוא שבתון. מבחינתי, אדם שתרבותו מכילה את היהדות וסובבת סביבה הוא יהודי הרבה יותר מזה ששומר את כל המצוות, אך אינו מכיר את התרבות.

הילה ואני יוצאים מההרצאה רעננים ופוגשים שוב את איה. איה מכריזה שהיא עייפה ושלא תישאר להופעה של רונה קינן. היא נותנת לי את הכרטיס שלה להופעה – כנראה שאזכה לראות את ההופעה אחרי הכל. מכאן אנו ממשיכים איש איש להרצאתו שלו. הילה ואיה הולכות לשמוע את ההרצאה "תבשיל משפחתי – אוכל כמרכיב בזהות משפחתית תרבותית" של הילה אלפרט ורפרם חדד. אני הולך להרצאה "למה צריך אלוהים בטיפול? רמז: כדי שיהיה לגיבור של אמא למי להעביר תפקיד" של ד"ר יאיר כספי.

ההרצאה הזאת מתייחסת למקום של אלוהים בטיפול פסיכולוגי. ניתן לראות שישנה קורלציה בין סוג הבעיות הפסיכולוגיות אותן חויים אנשים לבין אמונתם באלוהים. ישנן בעיות הנפתרות על ידי אלוהים ובעיות אחרות אשר נוצרות בגללו. ההרצאה דחוסה מאוד ומעניינת מאוד. לא אפרט על תוכנה. ד"ר יאיר כספי כתב על כך במוסף החג של עיתון הארץ.

האירוע האחרון אליו אנחנו נכנסים הוא ההופעה של רונה קינן. גם איה, שאיכשהו השיגה כרטיס נוסף להופעה, נכנסת איתנו. ההופעה טובה, למרות שהקהל מעט מנומנם (לא מפתיע, עבור הופעה שמתחילה ב-02:30, אחרי ערב של הרצאות). איני מכיר את רוב השירים ולצערי יש בעיות בלאנס בגללן איני מצליח להבין היטב את המילים של חלק מהשירים. שיר מוכר מתנגן, אחריו רונה קינן אומרת שהשיר הבא יהיה השיר האחרון ושרה שיר לא מוכר. הלהקה יורדת מהבמה, הקהל קורא לה להדרן. בהדרן קורה אותו הדבר – שיר מוכר כשיר לפני אחרון ואחריו שיר לא מוכר. זה מעט מוזר בעיני. בדרך כלל הופעות מסתיימות בשיר שמרצה את הקהל במיוחד. כנראה שזו לא דרכה של רונה קינן. ההופעה טובה בסך הכל.

מהאירוע לקחתי איתי מזכרת, קומיקס של מגילת רות. הקומיקס מוצלח מאוד. על הכריכה כתוב שניתן למצוא באתר כותר את הספר במהדורה מקוונת. אני השקעתי שלוש דקות בחיפוש אחריו ולא מצאתי. אתם מוזמנים לחפש (אם מישהו מוצא, נא לשלוח קישור).

בדרכי הביתה אני שומע עוד כמה פרקים מספר בראשית. סיום מוצלח ללילה מוצלח.

נתראה בתיקון ליל שבועות בשנה הבאה.

לקראת תיקון ליל שבועות תשע"א – 2011

clip_image001משנה לשנה מתרבים אירועי תיקון ליל שבועות שפונים לאוכלוסיה רחבה ולא רק לשומרי מסורת ולדתיים. בשנים האחרונות אני מבקר באירועי הבמה הלבנה של אוניברסיטת תל אביב ובתיקון ליל שבועות של הלל חיפה. הבמה הלבנה של אוניברסיטת תל אביב מתקיימת יום לפני ערב שבועות כך שניתן להשתתף בשני לילות השימורים ולהתמוטט מעייפות במהלך החג.

מבחר אירועי תיקון ליל שבועות עשיר ושכל אחד ואחת יכולים לבחור באירוע החביב עליהם. אין אפשרות להיות בכל האירועים כי הם מתקיימים באותו לילה במקומות שונים. החריג היחיד הוא כאמור הבמה הלבנה של תל-אביב שמתקיימת השנה שני לילות לפני ליל שבועות מה שמותיר לנו לילה של שינה בין שני לילות התיקון.

את המידע אודות התאריך המוקדם קיבלתי דרך אירוע הפייסבוק אך לא נמצא שם בינתיים פירוט האירועים. להטלטל מחיפה ללילה נטול שינה בתל אביב מבלי לדעת לשם מה זה קצת מוגזם. גם האתר של אגודת הסטודנטים עדיין לא מפרסם את התכנית ואפילו התאריך שפורסם לפני זמן רב שונה. לשמחתי מצאתי הודעה לעיתונות מטעם יפעת ובה פירוט האירועים. מצאתי לנכון להעתיק הנה את תוכן האירועים בשם אומרם כשירות לציבור קוראי:

באוניברסיטת ת"א יקיימו הלל תל אביב בשיתוף אגודת הסטודנטים והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א את אירועי במה לבנה. אירועים אלו, הנערכים זו השנה הרביעית, יהוו לילה שכולו חוויה לצד לימוד מהנה סביב חג השבועות. הם מיועדים לסטודנטים, צעירים, תלמידי תיכון, ולמעשה כל מי שמתעניין באומנות ובלמידה מתוך העמקה בתכנים. בסך הכל צפויות להתקיים במהלך הערב 4 הצגות סטודנטיאליות, 4 סדנאות לימוד טקסטואליות ושתי הרצאות: 
הדוקטורנט יאיר ליפשיץ– מחזאי וחוקר תיאטרון יהודי. דוקטורנט בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, עמית במכון שלום הרטמן בירושלים. ירצה על מחקרו הזיקות בין אמנויות המופע לטקסטים מן המקורות היהודיים. 
פרופ' שמעון לוי– מלמד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש החוג לאומנות התיאטרון. במאי ומתרגם מחזות, סופר וחוקר את תחום הדרמה המודרנית הישראלית. ירצה על נושא התנ"ך כתיאטרון.
בנוסף יתקיימו סדנאות לימוד אשר יעסקו בטקסטים שונים: 
"מדרש במה במגילת רות"- העמקה בטקסטים התנכיים המספרים את סיפור המגילה וניתוחם באמצעות המחזה ספונטנית לשם הבנה מעמיקה של הסוגיות החברתיות העולות מהם והרלוונטיות שלהם לחיינו כיום – מה באמת היו לבטיה של נעמי כשאפשרה לרות להצטרף אליה? איך חשה רות כמואביה בין יהודים? מה יקרה אם יקום הפוליטיקאי שיחליט להשיב את מנהג "המעשר" לכלכלה הישראלית 2011? מנחה: לירון בירן ניסנהולץ.
"האר"י וחבורתו" – סדנה חווייתית של אור, לבוש, וקריאה בטקסטים תלמודיים לשם הכרת מקורות מנהג התיקון הלילי. מי היה רבי יצחק לוריא בן שלמה? מה באמת קרה שם בלילה? ולמה דווקא בצפת? כל מה שרציתם לדעת על תיקון והרוח הקבלית של חכמי צפת. מנחה: עופר נמימי. 
"בלינצי'ס עם גבינה- על מה ולמה" – כיצד זה הפכה הגבינה, מוצר עדין בעל חיי מדף קצרים במיוחד, למרכיב מרכזי על שולחן החג? מתי הוזכר המנהג לראשונה בכתבים היהודים? ומה הקשר לגימטריה? מפגש של שיח המבוסס על טקסטים מהמקורות וטעימות של מאכלי החג עליהם אנו מדברים. מנחה: יערה סלמון מיכאלי. 
"הסיפור היהודי"– סדנה אינטראקטיבית בה הקהל נמצא בתפקיד מספר הסיפורים- איזה חלק אנו לוקחים בסיפור היהודי מימי אדם וחווה, דרך מגילת רות ועד היום? מה המקום שלנו על הרצף שבין אברהם אבינו וליאונרד כהן? כיצד אנו חולקים עם האחרים את הסיפור שלנו, מעבירים אותו הלאה וטווים רשת יצירה משותפת של כלל המשתתפים? מנחה: פנינה אגניהו גדאי.

בליל שבועות עצמו מתקיימים אירועים רבים ברחבי הארץ. התל אביבים בשבינינו מוזמנים להתלבט בין מספר תיקוני ליל שבועות שהבולטים בהם:
במוזיאון תל אביב– עלמא בלילה – הרצאות מקבילות, סיורים במוזיאון, הפוגות מוסיקליות ומופע סיום חגיגי עם רונה קינן.
בצוותא פאנלים, דיון פתוח ושיחות בשניים עם הרבה משתתפים מעניינים.
בבית דניאל ובמשכנות רות דניאל מבחר מושבים חופפים עם אנשי תרבות, דת ואקדמיה.clip_image002

אני מתכוון לעשות את הלילה כמנהגי באירועי הלל חיפה בבית הכט, באולם רפפורט ובסינמטק חיפה. תוכנית הערב פורסמה בצורת תמונה לא הכי ברורה לכן אצטט גם כאן מההודעה לעיתונות של יפעת:

imageהלל חיפה יקיימו כמידי שנה את תיקון ליל שבועות העירוני בסימן אדם ואדמה. במסגרת תיקון ליל שבועות ידונו בנושאים אלו בשלושה פנלים שונים: הקשר בין אדם לאדמה בהיבט האקולוגי, הקשר בין האדם למקום בו הוא גר והחזרה לאדמה כחזרה למקורות. הערב יכלול, בין השאר, קריאה של מגילת רות, הרצאות של הסופרים אמיר גוטפרוינד ואשכול נבו, לימוד מדרשים וצפייה בסרטים בסינמטק הנוגעים בנושאים אלו, מפגש עם החברה להגנת הטבע, תרגול יוגה והופעה של מוש בן ארי. האירוע יחל בשעה 20:30 ויימשך עד לפנות בוקר בסינמטק חיפה וברחבה שלצידו.

clip_image003

בנוסף לכל אלה מתקיימים מספר אירועים נוספים בחג השבועות וסביבו.
חג שמח לכולם.

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"א 2011

clip_image001 יום העצמאות תשע"א – 2011, עוד מעט השעה אחת עשרה, אני ממתין לתחילת חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ובינתיים מרפרף על פני החידון דאשתקד. כבכל שנה גם הפעם המנחה הוא ד"ר אבשלום קור, מחבר החידות הוא נריה פנחס ויושב ראש חבר השופטים הוא הנשיא החמישי של ישראל – יצחק נבון. הדיבורים קודמים לחידון שלשמו התכנסנו, תשלום שאנו חייבים לאלה שאישרו תקציבים לאירוע וחשוב שתרומתם תהיה ברורה גם אם אין לחלק מהם ולו זיקה שולית אל התנ"ך. דיבורים… דיבורים… חנופה הדדית … הצהרות פוליטיות… ועוד דיבורים… כבר עברה כמחצית השעה מתחילת האירוע ועדיין לא הוצגו המתחרים על התואר חתן או כלת התנ"ך. בשנה שעברה, להזכירכם, הייתה לנו כלת תנ"ך – אור אְַשׁוּאָל, בת 17, מאולפנת אמנה בכפר סבא.

הנאומים מתישים אותי. אני נודד לאתר משרד החינוך וקורא שהחידון השנה בסימן "אהבת הארץ". אינני יודע עדיין מה תהיינה השאלות. הנושא טעון. המונח "אהבת הארץ" יכול להתפרש במספר צורות ואני מקווה שעורכי החידון השכילו לפסוע בין המוקשים ולשמור על קו שמדבר אל כל עם הספר. אני אוהב מאוד את הארץ – הכוכב בו אני חי, אני אוהב גם את ארץ ישראל – המדינה שלי. יש לי בעייה עם הכללת מקומות נוספים בכדור הארץ בהגדרת ארצנו, אבל זה אני וזה ממש לא קשור לחידון.

המנחה מציג את המועמדים: צדוק יצחק קליין מקנדה, נעם חדד מישראל, ישי חמודות מארה"ב, יהושע קייפ מקנדה, שרון מוחפרה מפנמה, אורי טייכמן מישראל, אלכסנדר כהנא מארה"ב, שירה לורנס מאוסטרליה, אריה צ'פקין מדרום אפריקה, שלומי אדלמן מישראל, אליהו קלטמן מאוסטרליה, ג'סיקה חלבה ממקסיקו, אורלי לוקיר ממקסיקו, אופיר אבו מישראל, אביגיל מיכאלי מבלגיה, יעקב ראיק ממקסיקו.

יושב ראש חבר השופטים יצחק נבון מברך על קיום חידון התנ"ך למבוגרים בחג החנוכה שעבר וקורא לחידוש חידון התנ"ך במתכונתו המקורית שאיננה מוגבלת ליהודים. הוא חותם את דבריו בציטוט מדברי מיכה שמכילים לדבריו מסר חשוב לכל אומות העולם: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא הוּא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ עָלָיו, עַמִּים. וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט, בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים, עַד-רָחוֹק; וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה.

עברו ארבעים דקות מפתיחת הטקס ומגיעים אל השאלה הראשונה. השאלה מתחילה בסרטון על השחקן חיים טופול ובהשתתפותו. התחלה טובה מבחינתי, החיבור בין התנ"ך לבין התיאטרון חביב עלי מאוד, ממה שעשו בקולנע מהתנ"ך אני מתלהב קצת פחות. השאלה מתייחסת לדוד שהובא לנגן בפני שאול כדי להסיר ממנו את הרוח הרעה, היום אני מניח שאת דוד הייתה מחליפה תרופה נוגדת דכאון.

השנה הוכרזה כשנת הלשון העברית ולפני השאלה הבאה מספרת היועצת הלשונית של רשות השידור, רות אלמגור-רמון, על תפקידה ועל השפה העברית החייה והמשתנה. שנת 2011 הוכרזה ע"י האו"ם כשנת הכימיה הבינלאומית וככימאי לשעבר ואוהב הלשון העברית קצת חורה לי שלא הניחו לכל אחד מהתחומים שנה משלו. הייתי שמח יותר אילו הכריזו על שנה אחרת כעל שנת הלשון העברית ושנת הכימיה הבינלאומית הייתה שנת הכימיה גם בארצנו, אבל זה אני וזה ממש לא קשור לחידון.

לכל שאלה סיפור רקע משלה, את אחת השאלות הבאות מקדים סיפור מרגש של ילד חולה לוקמיה שחייו ניצלו בזכות תרומת דם מנער שדמו התאים. הסיפור מסופר על ידי הילד והנער שקשורים לעד בקשר דם. בשלב זה החידות הן עדיין "שאלות חימום" שאפילו אני יודע לענות על חלקן. אנו מגיעים לסיפורו של יינן בשם דוד ונטורה שעלה מצרפת לפני שבע שנים, הקים יקב בעפרה ואף זכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות – בין השאר זכה במדליה בתחרות ב Finger-Lakes בארה"ב. ביקרתי בתחרות יינות זו לפני מספר שנים, חוויה מעניינת מאוד.

ממשיכים מסיפור לסיפור ומחידה לחידה, אבשלום קור מציין ש"אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" בתרגומו לאנגלית הוא שש עשרה מילים … Let not him that girdeth on his armour boast himself as he that putteth it off. מגיעים לסיפורה של הכדורסלנית שי דורון שהובילה את אליצור רמלה לזכיה ביורוקאפ – אליפות אירופה בכדורסל נשים. שי דורון מספרת על החברוּת בתוך הקבוצה ומובילה אל השאלה שתשובתה "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו". בהמשך אבשלום קור מצטט בְּכָל-לִבִּי, וּבְכָל-נַפְשִׁי והדגש בשם לִבִּי מאוד כבד בצורת ההגיה שלו.

תם השלב הראשון ועוברים לשני, במעבר לשלב זה מתאפס הניקוד שנרכש עד כה. כל מתמודד נדרש לזהות עיר מקראית על פי רמזים הניתנים למתמודדים על גבי מסכי מחשבים. זהוי על פי הרמז הראשון מעניק את מלא שמונה הנקודות, הרמז השני והשלישי מפחיתים ממספר הנקודות. בהמשך השלב נשאלות חמש שאלות בשישים שניות ללא אפשרות לתקן את התשובה – אין מקום לניחושים, חייבים לדעת את התשובה.

כל מקבץ שאלות מבוסס על אחד מתיקי השרים בממשלה. המנחה, אבשלום קור, מעיר בעוקצנות שמדובר רק על תיקי השרים בממשלה ולא על תיקים אחרים. נעם חדד מאולפנת אמונה בכפר סבא עונה בצניעות ובשלווה על כל השאלות וזוכה בכל שלושים הנקודות. כאן המקום להודות שאני מרגיש כמו באירוע ספורט שיש לי בו העדפה – נעם חדד נעימת ההליכות שמפגינה בצניעות בקיאות מדהימה היא כלת התנ"ך שלי כבר בשלב זה ואני מקווה שהיא תזכה.

המתמודד הבא עונה והשופטים דנים ביניהם אם ענה לאחר שביקש וקיבל את הרמז, בינתיים נושא המנחה נאום לשוני על חילופי אותיות בתנ"ך – דוגמת לִשְׁכָּה שהופכת לנִשְׁכָּה – "וַיַּעַשׂ לוֹ לִשְׁכָּה גְדוֹלָה … לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה" בנחמיה. לבסוף מכריעה המזכירות שהרמז התבקש והוצג על המסך בטרם נענתה השאלה. כמו בתחרות ספורט – הפוטו פיניש של המזכירות מעורב בשיפוט.

אופיר אבו מאשקלון עולה לענות, ניכר בו שהוא מאוד מתוח, המנחה מתלוצץ על כך שהשאלה על גת חוברה עבורו במיוחד משום שהוא בא מאשקלון הסמוכה. ההלצה אכן מרפה מעט את המתח ואופיר עונה במהירות וברהיטות על כל השאלות וגורף את כל שלושים הנקודות.

imageהגענו אל שלב שאלת ראש הממשלה. לשלב זה עולים נעם חדד מישראל, יהושע קייפ מקנדה, שלומי אדלמן מישראל, אורלי לוקיר ממקסיקו ואופיר אבו מישראל. חמש השאלות הראשונות מוקראות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו שעל חלקן הוא מתלוצץ שאפילו הוא יודע את התשובה:

  • מי אמר – וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם–אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ.
  • מי אמר – יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים.
  • מי אמר – בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם.
  • למי נאמר – מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם.
  • מי אמר – וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ, אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, עַד-עוֹלָם.

כל התשובות נמצאות בתנ"ך ואת כל התנ"ך ועוד ניתן למצוא באתר מכון ממרא.

לפני שלב הגמר מתקיים טקס הענקת התעודות לחתן ולכלת התנ”ך של התפוצות ובסופו אומר המנחה שבשנה הבאה לא יתקיים חידון תנ"ך עולמי לנוער יהודי כי כל הנוער היהודי יעלה ארצה – זוהי, מן הסתם, הלצתו הקבועה מזה שנים. מוענקים הפרסים:
סגן שני – אופיר אבו מבית הספר מקיף א' באשקלון
סגן שלישי – יהושע קייפ מקנדה
סגנית רביעית – אורלי לוקיר ממקיסקו.

נעם חדד ושלומי אדלמן צברו את כל חמישים הנקודות והיושב ראש מציע לא להעמיד אותם לתחרות ראש בראש אלא להכריז עליהם כעל חתן וכלת התנ"ך. אבשלום קור עונה שהנשיא נבון יוכל להכריז עליהם כעל חתן וכלה כאשר יהיה רב.

imageהשלב המכריע מורכב משתים עשרה שאלות, חמש שניות קצובות לכל תשובה והמתמודדים נשאלים לסירוגין. שלומי אדלמן נשאל ראשון ועונה מייד, נעם חדד מתמהמהת בשאלה הראשונה, את כל שאר התשובות יורים שני המתמודדים בשטף אך הנקודה הבודדה שחמקה מזכרונה של נעם חדד מעבירה את כתר חתן התנך לשלומי אדלמן ונעם חדד היא סגנית חתן התנ"ך.

אני מאמץ את המלצת יו"ר חבר השופטים – יצחק נבון מבחינתי נעם חדד היא כלת התנ"ך לצד חתן התנ"ך שלומי אדלמן אבל זה אני וזה ממש לא קשור לחידון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא את מילות הסיום. מסתבר שגם הוא מאמץ את ההמלצה ומכתיר את נעם חדד, אבל זה הוא וגם לו אין נגיעה להחלטות. ניכר שראש הממשלה מכיר ואוהב את ספר הספרים. הוא מברך על כך שמערכת החינוך השיבה את סיפורי המקרא אל תכנית הלימודים. אני נדהם, לא העליתי בדעתי שקיימים בוגרי מערכת החינוך של ישראל שלא למדו מעולם את סיפורי המקרא.

imageסגנית חתן התנ"ך תשמ"א – נעם חדד

image
חתן התנ"ך תשמ"א – שלומי אדלמן

זהו. תם ונשלם חידון התנ"ך – חידון הידע והבקיאות ביצירה הספרותית הגדולה בכל הזמנים – להתראות ביום העצמאות הבא.

ניתן לראות את החידון בשלמותו באתר רשות השידור.

שבע אימהות [יוכי ברנדס]

clip_image002clip_image001לפני כמעט שנתיים קראתי את מלכים ג' של יוכי ברנדס. הספר מאוד קסם לי וכששמעתי על יציאת הספר הבא מפרי עטה ציפיתי למצוא משהו דומה.

בתיקון ליל שבועות האחרון בחיפה סיפרה לנו הסופרת וחוקרת המקרא יוכי ברנדס על האם החמישית מבין שבע האימהות עליהן מספר הספר הלא היא רות המואביה. שם ההרצאה כשם הפרק בספר 'סוד ההצלחה של סינדרלה'.

הספר שבע אימהות שונה מאוד ממלכים ג'. מלכים ג' הוא רומן תנכי – ספר בידיוני שנשען על הכתוב בספרי השופטים והמלכים ומשלים את החסר מדמיונה של הסופרת. שבע נשים איננו ספר בידיוני אלא קריאה נוספת של מה שכתוב בספר הספרים. את התנ"ך אפשר לקרוא בהרבה מאוד צורות ולהתייחס למילים, לביטויים ולסיפורים בצורות רבות ושונות. יוכי ברנדס מתייחסת אל הקריאות השגורות והמקובלות ומציעה קריאה נוספת, קריאה שמנסה להבין לא רק מה נאמר אלא גם למה הסיפור נכתב בתנ"ך בצורתו. אחד הקוים המובילים את הקריאה של יוכי ברנדס הוא הקו הנשי. התנ"ך נכתב בידי גברים, נשים בתנ"ך הן קישוט רקע שמאפשר לגברים לפעול ולקדם את ההיסטוריה. תפקידן של הנשים בתנ"ך הוא ללדת גברים ולכן סיפוריהן מפוזרים ותחומים בין רשימות הגברים שהולידו גברים בתחילת כל סיפור לבין רשימת הגברים שנולדו מגברים בסיכום הסיפור. יוכי ברנדס מלקטת בספר את קטעי הנשים ומאחדת אותם לסיפורים רציפים בעלי משמעות ואנחנו מקבלים סיפור חדש שאמנם קראנו בעבר אך מעולם לא ראינו את הסיפור מתחילתו ועד סופו ללא התערבות גברית. לדברי יוכי ברנדס העטיפה הגברית הכשירה את מגילת רות ומגילת אסתר, סיפורי נשים בלבד לא היו מצליחים להסתנן לספר הספרים הגברי אלמלא נפתחו והסתיימו בסיפורי גברים.

הספר עוסק בשבע אמהות שאף לא אחת מהן נמנית עם ארבע האמהות שחונכנו עליהן, אלה אמהות אחרות, כל פרק מספר לנו על אחת האמהות ומוביל אותנו לקראת סופו אל המסקנה שכל אחת מהן אחראית בדרך זו או אחרת לקיומנו היום. למרות שאת כל סיפורי התנ"ך קראתי יותר מפעם אחת, מעולם לא קשרתי את הקצוות בצורה שתוביל אותי לאותן הארות מעניינות שיוכי ברנדס חושפת בפני בספר.

בת לוט ילדה בגניבה את עמון ואת מואב שממנו באה רות אם סבו של דוד ומכאן שבזכותה עם ישראל חי וקיים. מתוך כך ברור שגם רות המואביה אחראית לקיום עמנו. בועז גם הוא נצר לתמר הכנענית ומכאן שגם בלעדיה אין קיום לעם היהודי. לאורך הספר אנו פוגשים סדרה של נשים חזקות שהתוו את מהלך ההיסטוריה וכולן הוחבאו היטב בין סיפורי הגברים. צורת ההגשה של הסיפורים מדגישה בפנינו שקיום עמנו בעצם התאפשר בין השאר בזכות נשים כנעניות, מואביות, ומצריות כך שאם היו אבותינו מקפידים על מניעת התבוללות בקרב עמי האזור סביר להניח שלא הייתי מגיע לכתוב שרות אלה. שבע האמהות בספר לא היו בהכרח אמהותינו אך הן אלה שאפשרו לעמנו להגיע עד הלום, חלקן על ידי לידת המשך השושלת ואחרות על ידי מניעת הרג המנהיג, המלך הבא או העם כולו.

הספר מצוי בכל ספריה ובכל חנות ספרים ובהחלט כדאי לקרוא אותו.

לפני שאמשיך ברצוני להזכיר את מה שקוראי יודעים – אינני מבקר – אני מספר על חווית הקריאה שלי ועל האסוציאציות שעולות במוחי תוך קריאה כך שאם חפצתם בביקורת ספרות אינכם במקום הנכון.

בקריאת הספר נתקלתי במספר תובנות מעניינות שאינן עיקר הספר אך הן בהחלט פוקחות עיניים. לפני זמן מה המתה התקשורת העולמית מסיפורי מדינות מוסלמיות בהן נקבע בחוק שנשים חייבות להתכסות מכף רגל ועד ראש בלבוש שמסתיר אפילו את הפנים. רבים מחו על דיכוי הנשים ובצדק. בין הקולות שמעתי גם מספר לא מבוטל של נשים מוסלמיות שמתעקשות על זכותן לכסות את פניהן אפילו בעולם המערבי. זכות? – הדבר נשמע לי תמוה, מדוע הן רוצות לכסות את פניהן? אחת הנשים הסבירה שכאשר פניה גלויים היא איננה חופשיה לעשות כאוות רצונה. לא הבנתי. ב'שבע נשים' מספרת יוכי ברנדס כיצד מפתה תמר את יהודה – תמר מתחפשת לזונה. וכיצד היא מתחפשת לזונה? – היא מכסה את פניה. הזנות איננה מכובדת ולכן אף אחד לא צריך לדעת כיצד נראים פני הזונה וכל זמן שפניה מכוסים היא יכולה לעשות כל דבר מבלי לפגוע בכבודה ובכבוד המשפחה משום שאיש איננו יודע על מעשיה. אני מתחיל לראות את ההגיון שבדבר ואני נזכר שבביקורי בלונדון ראיתי באחד מבתי הכלבו המפוארים מספר נשים מוסלמיות נטולות זהות באמצעות כיסוי ראש בוחנות מבחר פריטי אופנה וביניהם פריטי לבוש תחתוניים סקסיים במיוחד. זה נראה לי מוזר אך עכשיו אני מבין שהן יכלו בצורה זו לקנות ככל העולה על רוחן מבלי שאיש ידע על כך. למותר לציין שהן שילמו סכומי כסף מכובדים במזומן שגם הוא חסר זהות. עכשיו משהתבהר לי שהעלמת הזהות העצמית מאפשרת חופש לפעול בחסות האנונימיות אני מתחיל להבין גם את לבושםשל החרדים. ההופעה האחידה שכוללת מגבעת שמצלה על הפנים וזקן שמעלים את תויו מאפשרת לכל אחד מהם לנהוג כאוות נפשו ואפילו ללכת אל הזונה נטולת הזהות או לחילופיו להשליך אבנים על מכוניות מבלי שמישהו יוכל לזהותו.

סיפור נוסף שהואר בעיני באור מעניין ושונה מזה שקראתי בעבר הוא סיפורה של אסתר המלכה. לפני כל פורים אני דואג להזכיר לסובבים אותי את האופן בו אני קורא את ההמגילה. לתפיסתי ושתי היא אשה חזקה ומוסרית שאיננה מוכנה להיות קישוט או חפץ בידי בעלה אפילו אם הוא המלך. אסתר לעומתה היא לתפיסתי בחזקת זונה שהלכה מרצונה להתחרות על הזכות לספק את תאוות המלך החרמן. המגילה איננה אומרת שהיא הלכה מרצונה או שדודה תרם אותה לאנשי המלך אך זאת היא הקריאה המקובלת. הרושם בעיני הילדות שמתחפשות לאסתר המלכה הוא שמדובר בתחרות מלכת היופי שבה זכתה נציגת ישראל. בקריאתה המעניינת של יוכי ברנדס מוצגת אסתר כבובת ברבי יפהפיה עם ראש מלא פלסטיק שהופכת תוך שלושה פסוקים לאדם הכי חכם בתנ"ך. הספר מספר כיצד רקמה אסתר את תחבולותיה צעד אחר צעד וניווטה את מהלכי המלך לפי רצונה. סקרנים? – קראו את הספר – ממש שווה. ובכן, אסתר לא הייתה מעולם טפשה אך היא ידעה שכדי לעבור את האודישנים לחצר המלך עליה להתנהג בהתאם. לאחר שכבשה את מקומה בארמון בעוד מתחרותיה נותרו בהרמון היא יכולה להיות בעלת דעה אך עדיין עליה לשעשע את המלך ולגרום לו להאמין שהכל נהיה כדברו. ושוב לוקחת אותי האסוציאציה למקום אחר. בתיאטרון קרוב מוצגת הצגה בשם איש הרוח הזונה והליצן. עדיין לא ראיתי את ההצגה אך המסר שלה הוא שבכל אחד מאיתנו מסתתר איש רוח אך כדי להשמיע את דברו ולהשפיע עליו לשעשע את שומעיו כליצן ולמכור את עצמו כזונה. התנהגותה של אסתר בדרך אל ההשפעה היא דרך הזונה והליצן ממש כמו דרכם של חלק נכבד מאנשי השררה שמנהיגים את ארצנו ואת העולם כולו גם בימינו.

אם עדיין אינכם רצים להשיג את הספר ולקרוא אותו בשקיקה כנראה פספסתי משהו משמעותי או שכבר קראתם אותו. ובמילים פשוטות יותר –

מומלץ בחום, חוויה מעניינת ומעוררת למחשבות ולתובנות בלתי צפויות.

מקורותינו ברשת – מקרא, משנה,תלמוד, מדרשים

בעקבות תיקון ליל שבועות תש"ע שבו חילקו לנו לפני כל הרצאה תדפיס שונה במעט של מגילת רות התעוררה סקרנותי מאין השיגו יוזמי האירועים את המגילה שהדפיסו עבורינו. כפי שציינתי כבר ברשימה על חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תש"ע 2010 , את כל התנ"ך ועוד ניתן למצוא באתר מכון ממרא אך הפעם קיבלתי מספר תדפיסים שונים שאלה שאני מכיר ממכון ממרא. חיפוש לא מאומץ מידי ברשת הפגיש אותי עם מספר מקורות נוספים שיוכלו להביא תועלת לכל מי שחשקה נפשו להתעמק בקלות ובכל מקום במקורותינו ובפרשנויותיהם.

מסתבר שלמרות שנוסח התנ"ך קבוע ואיננו פתוח לשינויים קיימות בכל זאת עריכות שונות של אותו טקסט. הרשימה הזאת עלתה בעקבות קריאת הדפסים שונים של מגילת רות לכן בחרתי להדגים את השוני בין הגרסאות באמצעות המשפט הפותח את הפסוק הראשון במגילה.

מכון ממרא מציע לנו –

תנ"ךמנוקד א וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ http://www.mechon-mamre.org/i/t/t2901.htm
תנ"ך בכתיב המסורה ללא ניקוד א ויהי, בימי שפט השפטים, ויהי רעב, בארץ; http://www.mechon-mamre.org/i/t/x/x2901.htm
תנ"ך בכתיב מלא ללא ניקוד א ויהי, בימי שפוט השופטים, ויהי רעב, בארץ; http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k2901.htm
תנ"ך עם טעמי המקרא א וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּֽׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c2901.htm
תנ"ך מנוקד לצד תרגומו לאנגלית   http://www.mechon-mamre.org/p/pt/pt2901.htm
 

And it came to pass in the days when the judges judged, that there was a famine in the land

א  וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;

בנוסף מציע מכון ממרא את התורה בתרגום אונקלוס מנוקד ובתרגום אונקלוס ללא ניקוד וכן תורה, יהושע ושפטים עם פירוש פשוט ואפילו הקלטות של התנ"ך ב- MP3.

כמו כן ניתן למצוא במאגר משנה תורה ללא ניקודמשנה תורה מנוקדמבנה הספר, סדר אלף-ביתיהקדמה, ספר המדע, ספר אהבה, ספר זמנים, ספר נשים, ספר קדושה, ספר הפלאה, ספר זרעים, ספר עבודה, ספר הקרבנות, ספר טהרה, ספר נזקים, ספר קניין, ספר משפטים, ספר שופטים ומקורות תורה שבעל פה

מאגר ספרות הקודש של סנונית כולל –

תנ"ך בגרסא פשוטה א וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t2901.htm
תנ"ך בגרסא מפוסקת א וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2901.htm
תנ"ך בגרסת טעמי המקרא א וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ http://kodesh.snunit.k12.il/i/tm/t2901.htm

וכן משנה, תוספתא, תלמוד, מדרשים ומשנה תורה לרמב"ם

אתר הניווט בתנ"ך מציג ארבע גרסאות ב http://tora.us.fm/tnk1/prqim/t2901.htm

טקסט בלבד, טקסט וכותרות, טקסט אייקונים וכותרות , טקסט וקישורים מלאים

גם בויקיטקסט נמצא התנ"ך בשלמותו כולל ביאורים והקלטות

הערה בנושא קישורים למקורות. מתכונת הזהוי של המקום לציטוט פשוטה למדי: שתי ספרות בקישור מזהות את מספר הספר [מגילת רות היא 29] שתי הספרות הבאות [הקסדצימאלי] הן  מספר הפרק. גישה ישירה לפסוק מסויים תצויין בעזרת סולמית ואחריה מספר הפסוק. לדוגמא:

תהילים [26] פרק קמ"ז [e7] פסוק ח' יסומן כך :

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t26e7.htm#8

תיקון ליל שבועות בחיפה בסימן וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר [תש"ע 2010]

tikun_t[1]

עיריית חיפה, שותפות חיפה-בוסטון, מרכז חינוך ליאו-בק והלל חיפה חברו יחדיו כמנהג השנים האחרונות להעניק לנו לילה של חוויות בערב חג השבועות.

זהו תיקון ליל שבועות החיפאי עליו סיפרתי ברשימותי תיקון ליל שבועות תש"ע 2010 ו לילות לבנים ארוכים [שבועות 2009] .

ערב חג השבועות תש"ע, השעה 21:30 ואנחנו כבר מכונסים ברחבת הסינמטק לברכות, הרמת כוסית וקריאת מגילת רות. נוסח המגילה מחולק לנו מודפס על שני צדדיו של דף מדפסת בגודל רגיל. המגילה היא בסך הכל ארבעה פרקים, פחות מאלף ומאתיים מילים אותן אנו דשים כל שנה מחדש ותמיד מוצאים פן חדש שאליו עדיין לא התייחסנו. אני מציץ בדף שבידי ומגלה את המגילה המוכרת היטב עמוסה בפסיקים "וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;…" אני די משוכנע שהפסיקים לא היו בטקסט המקראי שקראתי בבית מספר שעות לפני האירוע. לאחר צרור ברכות עולה זוג שחקנים לקריאת המגילה. מקדשים על היין, טועמים מהעוגות ופונים לאולמות ההרצאות.

התיקון מתרחש במספר מושבים מקבילים. בבית הכט עומדת להתחיל הרצאתה של הרבה אילנה בירד על החידות שבמגילת רות, נושא שעשוי להיות מעניין מאוד אלא שההרצאה היא בשפה הרוסית אותה אינני מבין. אני נכנס לאולם רפפורט לרב שיח בנושא "האחר בחברה הישראלית" נושא שבהחלט מתאים לנושא שלנו השנה 'וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר'. האולם עמוס מפה לפה ובילי מוסקונה לרמן מנסה להנחות דיון בהשתתפות ראש העיר מר יונה יהב, ראש המרכז לפלורליזם יהודי – ענת הופמן, מנהלת מרכז אל-טפולה לקידום החינוך לגיל הרך – נבילה אספניולי ופרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. אסכם בקצרה שאהבה גדולה לא נראתה כאן, להיפך, בשורות הקהל נמצאים מספר אנשים רוויי שנאה שהגיעו במיוחד לדיון זה במטרה לצעוק ולעשות ככל יכולתם למנוע כל סיכוי לדיון תרבותי בנושא אהבת האחר. חבל.

את תלכי בשדה

לאה גולדברג

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ חָזֵךְ צַוָּארֵךְ וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשׁוֹם וְרָגוֹעַ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹעַ,
וּמֻתָּר וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים כְּאַחַד הָאָדָם.

 

מעט אחרי חצות עולה ד"ר רוחמה וייס להעביר לנו שיעור בנושא 'אחותי' או 'צרתי' – יחסים בין נשים במקרא ובספרות חז"ל. לפני תחילת השעור מחולקי לנו דפים עם חומר רקע והנה יש לי כבר עותק שני של מגילת רות, הפעם אין לנו פסיקים עודפים "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ…" כל פסוק מתחיל בשורה חדשה וסופי הפסוקים מסומנים בנקודתיים. השעור מעניין מאוד ואנו לומדים ממנו שנעמי ורות השיגו הישגים ששיפרו מאוד את מצב שתיהן באמצעות שיתוף פעולה. כנגדן מוצגות רחל ולאה ששבעו מרורים אישה מאחותה בגלל שנהגו כאויבות ולא השכילו לשתף פעולה לטובת שתיהן. מוסר ההשכל אליו מוביל השעור הוא ששיתוף פעולה תמיד יקדם את כל הצדדים אך הוא לרוב נוגד את יצר לב האדם וכך אנו חווים כל הזמן עימותים שפוגעים בכל הצדדים. לקראת סיום השעור מובילה אותנו ד"ר רוחמה וייס דרך תלמוד בבלי מסכת ברכות לדיון בנושא "וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה" וממנו לשיר את תלכי בשדה של לאה גולדברג שמוביל אותנו לשדות גולדברג של מאיר אריאל. שעור מעניין ופוקח עיניים.

yochiBrandes[1] השעה כמעט שתיים אחרי חצות ואנחנו חוזרים לאולם רפפורט להרצאה של יוכי ברנדס – מחברת הספר מלכים ג' . נושא ההרצאה 'רות – סוד ההצלחה של סינדרלה'. אנחנו מקבלים דפים עם מקורות להרצאה והנה בידי עותק שלישי של מגילת רות שעימודו שונה משני קודמיו, כאן כבר מתחילה להתעורר סקרנותי מאין באים הנוסחים עם צורות הכיתוב השונות של התנ"ך. יוכי ברנדס היא מרצה מעולה, פרפומרית שכישורי ההגשה שלה אינם נופלים מכישורי הכתיבה אותם אנחנו כבר מכירים. יוכי ברנדס מספרת לנו בקצרה על הספר שבע אימהות – הנשים הגדולות של התנ"ך שיצא לאחרונה למדפים ועוברת אל אחת מגיבורות הספר הלא היא רות המואביה. הזמן שמוקצה להרצאה קצר מהנדרש ויוכי ברנדס איננה מוותרת ונותנת לנו את ההרצאה בשלמותה. הרצאה מרתקת שעוברת על פני המגילה מתחילה ועד סופה ומציגה את תפיסתה של יוכי ברנדס בנושא הספר הנשי היחיד בתנ"ך והתחבולות שנקטו סופרותיו להגניבו אל תוך היצירה הספרותית הפטריארכלית למהדרין – התנ"ך. אני שותה בצמא את התיאוריות המרתקות שלה ממש כפי שגמעתי את הספר מלכים ג' . כן, אני יודע שיש החולקים על תפיסותיה ועל "זכותה" להמציא סיפורים תנכיים שאינם מצויים בתנ"ך עצמו. אני ד1010024[1]ווקא אוהב מאוד את הניסיון לחקור את מה שאיננו כתוב במפורש ולנסות פירושים חדשים וממקוריים לכל דבר ואכן, ישנם בהרצאה דברים שזו הפעם הראשונה שאני שומע והאמינו לי, כבר טחנתי את מגילת רות עד דק לאורך תיקוני ליל שבועות הקודמים וביניהם. יוכי ברנדס מנתחת את המניפולציות שנעמי מלמדת את רות להפעיל על בועז ואת המניפולציות שמפעיל בועז על הגֹּאֵל. סיפורים מרתקים, די דומים בחלקם למה שסיפרה לנו מוקדם יותר ד"ר רוחמה וייס וסותרים לחלוטין הסבר אחר ששמעתי בתיקון של השנה שעברה. אין זה משנה איזה מההסברים מתאים יותר למציאות. הרי ממילא אין דרך לדעת את צפונות ליבותיהם של גיבורי הסיפור העתיק. בסופו של דבר כל ההסברים מרתקים ומושכים לחשיבה נוספת ולתובנות חדשות בנושאים שנוגעים לחיינו גם היום. בסיום ההרצאה אני להוט לרוץ לקנות את הספר שבע אימהות – הנשים הגדולות של התנ"ך אלא שהשעה כבר אחרי שלוש בלילה, החנויות סגורות ואני עייף מכדי להשאר להופעה שמובילה את הלילה אל פתיחת השמים.

בדרך החוצה אני רואה שהרכב הקהל שגודש את רחבת הסינמטק השתנה. הרבה מאוד צעירים שלא ראיתי במהלך הלילה הגיעו להופעה של מאור כהן ופטר רוט. זוהי ככל הנראה אותה הופעה שראינו במסגרת אירועי קלבת שבת. אני ממש מתגעגע לשמוע שוב את הביצוע של מאור כהן לאיזה אחלה עולם אך אני, כאמור, עייף ומחליט שהגעתי אל תיקוני ואני יכול ללכת הבייתה לישון.

בשובי הבייתה אני מחפש ברחבי הרשת את הטקסטים המקראיים שבדפים שחולקו לנו. יש מספר מקורות ברשת אך הנושא מקורותינו – מקרא, משנה,תלמוד ומדרשים ברשת ראוי לרשימה משלו.

לסיום. תודה לראש העיר שלנו יונה יהב שמאז שנכנס לתפקידו הִתרבו אירועי התרבות שמאורגנים בחסות העיריה קלבת שבת, פסטיבל אקט 2, יוצרים יוצאים … וכמובן תיקון ליל שבועות.

תיקון ליל שבועות תש"ע 2010

341495-18[1] בשנים האחרונות חצה תיקון ליל שבועות את גבולות בתי הכנסת והמדרש וזלג למחוזות התיאטרון והאקדמיה. עכשיו יש תיקון גם לי ולשכמותי, יהודים שאינם פוקדים את בתי הכנסת דרך שגרה, אלה שמכוּנים חילונים. התיקון שלנו משלב את הסיפור המקראי עם סיפורי תרבות העולם ותובנות אנושיות ממקורות מגוונים. לילה ארוך של דיונים בהומניזם כפי שהוא מתואר בתרבות היהודית ובתרבות הכלל מעוטר בחוויות תיאטרון ומוסיקה עמוק לתוך הלילה. חוויה מרחיבת אופקים ומדירת שינה.

תיקון ליל שבועות הוא מבחינתי חגיגת תרבות. כחובב תרבות אני רודף אחרי אירועים חד-פעמיים שמא אחמיץ אותם לבלי שוב. אירועי הבמה הלבנה של החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב מתקיימים בערב שקודם לערב שבועות ואני, שאינני רוצה לוותר על אירועים אלה, מוצא את עצמי חווה שני לילות רצופים ללא שינה. בשנה שעברה היו לי שני לילות לבנים ארוכים שכללו מספר אירועי לילה בתל-אביב רבתי, חזרה לחיפה ושוב לתל אביב לאירוע צהריים שממנו חזרתי ללילה נוסף ללא שינה בתיקון ליל שבועות שלנו בחיפה. גם השנה נראה לי שאתרוצץ על פני כל הארץ במסלול דומה ובכל זאת אחמיץ חלק מהחוויות שהרי תיקון ליל שבועות של מכון דניאל בתל אביב וביפו ושל עלמא חופף לתיקון החיפאי ואם לא די בכך, במוצאי איסרו-חג שבועות אני זומם ללכת פעם שלישית להופעת דוז פואה, הפעם בסימן אירוויזיון 2010 הקרב ובא.

אז זה מה שאני מקווה להספיק לעשות השנה סביב חג השבועות לפחות עד שיכלו כוחותי.

 

במה לבנה – יום שני, 17.5.2010, מ 19:00 עד 04:00 למחרת – אוניברסיטת תל-אביב 

 

F0_0200_0000_1191569_triticale_heads[1]

לפני שנתיים הלכתי לבמה הלבנה הראשונה באוניברסיטת של אביב וחוויתי שם תיקון ליל שבועות נוסח תיאטרון פלייבק, חוויה תרבותית מדהימה ומרחיבת אופקים שהשאירה אותי צמא לעוד. בשנה שעברה הייתה הבמה הלבנה משולבת באירועי הלילה הלבן לציון 100 שנים להקמת העיר תל-אביב. על ההכנות לאותו אירוע סיפרתי ברשימה לקראת תיקון ליל שבועות ואת החוויות סיכמתי בלילות לבנים ארוכים [שבועות 2009].

השנה נושא פירסום הבמה הלבנה את השם צ'כוב לאור הירח ותכני הלילה השונים יתייחסו לנושא 'שייכות'. האירוע הוא של החוג לתיאטרון וכל האירועים בהתאם. השם צ'כוב לאור הירח מקושר רק לשניים מבין אירועי הלילה – ההצגה 'הדוב' וההרצאה 'שלוש אחיות- בין שייכות, גלות ומוות'. בנוסף יש אירועים רבים ומגוונים, לוח האירועים נמצא בדף הבמה הלבנה ותוכנית הלילה ניתנת להורדה מכאן.

 

תיקון ליל שבועות בחיפה – יום שלישי, 18.5.2010 מ 21:30 ועד הזריחה – מרכז הכרמל

tikun[1]

על תיקון ליל שבועות של השנה שעברה סיפרתי ברשימה לילות לבנים ארוכים. התיקון היה אז בסימן

אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

תיקון ליל שבועות השנה מתקיים בסימן

וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר.

האירוע יכלול בנוסף לקריאת המגילה מפגשים רבים וביניהם רב שיח בנושא 'האחר בחברה הישראלית', דר' רוחמה וייס תדבר על יחסים בין נשים במקורותינו, יוכי ברנדס תדבר על 'מגילת רות המואביה: סוד ההצלחה של סינדרלה' והמופע המוסיקאלי של מאור כהן ופיטר רוט יוליך אותנו אל מעמד הסיום ופתיחת השמים.

דוז פואה – מופע מיוחד לכבוד סקעת והאירוויזיון הקרב – יום חמישי 20.5.2010 ב 20:30 – מרכז סוזן דלל – תל-אביב

 

DuzPua001_246[1]

המופע המיוחד מתקיים במוצאי איסרו-חג שבועות ומתחבר לרצף הלילות הארוכים ללא שינה. הודלף לי כבר שהמופע שינה את פניו מקצה לקצה. אם אתם בפייסבוק אפשר לקבל את כל הפרטים כאן.

למי שעדיין לא נתקל אצלי בדוז פואה, המופע משחזר במדוייק – ללא הגזמות וללא רחמים – את הקלאסיקות של ישראל באירוויזיון משנות ה-70 ועד היום. להקת דוז.פואה מעמידה את השירים לתחרות זה מול זה ומנסה לגלות מה השיר הטוב ביותר שנשלח ע"י ישראל לאירוויזיון. הקובע הוא הקהל. כל מופע נגמר אחרת. בכל מופע השירים העומדים לתחרות משתנים. את חוויותי מהמופעים הקודמים של דוז פואה אפשר לקרוא כאן.

עד כאן אירועים בהם אקח ככל הנראה חלק. אירועי תיקון ליל שבועות נוספים מתקיימים גם במקומות אחרים ממש באותו זמן ולכן אאלץ לוותר עליהם. התל אביבים שבינינו יכולים לבחור בין שלושה מוקדי אירועים או לדלג ביניהם.

תיקון ליל שבועות בבית דניאל ת"א ובמשכנות רות דניאל, יפו – יום שלישי, 18.5.2010 ‏‏‏מהשעה 21:30 ועד עלות הבוקר

calD[1]

מדובר בשתי סדרות של אירועים שמתקיימים במקביל בבית דניאל בבני דן בתל אביב ובמשכנות רות דניאל ביפו. ציטוט מאתר בית דניאל: "בתיקון ליל שבועות השנה ננסה לעמוד על ייחודה של העשייה הראשונית וסוד קסמה. נתעכב על המטען שנושא תואר הבכור או הבכורה ונחשף לעולם של יצירות חדשות".

בין המשתתפים: ‏יאיר לפיד, ‏יוכי ברנדס, ‏יהודה אטלס, ‏קורין ‏אלאל, ‏ד"‏ר יואב בן דב, ‏פרופ´ ‏ניסים ‏דיין, ‏יאירה אמית, ‏דודו טסה, ‏יאיר זקוביץ´, ‏הסופר אורי ‏עברון, ‏ד"‏ר מיכה אנקורי, ‏עוזי ‏ברעם ורבני התנועה ליהדות מתקדמת ועוד. התוכניה המלאה מתפרסמת כאן.

"אני ישנה וליבי ער" עלמא בלילה – תיקון ליל שבועות במוזיאון תל אביב לאמנות – יום שלישי, 18.5.2010 ‏‏‏מהשעה 21:30 ועד זריחת החמה

tikun%202010%20logo%20small(1)[1]

השנה יתקיימו שלושה מושבים שונים על ארוס ואהבה, על שיר השירים ועל מגילת רות. בכל מושב שבע הרצאות שונות בגלריות המוזיאון ובמקביל סיורים במוזיאון, הפוגות מוסיקליות ומופע סיום חגיגי עם אנסמבל שם טוב לוי : "תחנות רוח".

האירוע מציע הרבה מאוד הרצאות שאשמח מאוד לשמוע אך אינני יכול להתפצל יותר מידי. אולי אזכה לשמוע אותן בהזדמנות אחרת. הנה התוכנית מועתקת מהאתר – 

בין המרצים והשיעורים*:
לשון האהבה בשיר השירים I‏‏‏ פרופ' זלי גורביץ' ומאיה בז'רנו
על שְחורוּת ויופי: המזרחית הסקסית משיר השירים | ד"ר חגי דגן וד"ר קציעה עלון
גבר, אישה והבדיחה היהודית | דני קרמן
בלוז לנעמי | תמר גלעדי שרה נעמי שמר. עם רמי הראל, יוראי אורון ואיתן איצקוביץ'
הלב השומע: צנתור לחג השבועות | גיל קופטש ושלמה מוסקוביץ'
ברדיצ'בסקי ביאליק והאישה הכלבה | אסף ענברי
שבר גוף: על מגדר ומיניות בעבודתה של חנאן אבו חוסיין I‏‏‏ ד"ר דליה מרקוביץ וחנאן אבו חוסיין
עושים סדר במושגי האהבה | פרופ' איילה מאלך-פיינס
וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה : על אהבה וגירושין במשפט | ד"ר יעקב בן-שמש
יחסינו לאן? | תאטרון אקו פלייבק
"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב": דמויות אוהבות בקולנוע הישראלי | דוד דרעי
כרוניקה של כמעט: מור עובר על כפות המנעול ועל חוף הסליחה | נויה שגיב
"בראשית היה הדימוי" – על הגוף המדבר | ענת זכריה וליאורה בינג-היידקר
אהבותיה הכוזבות והנכזבות של הפילו-סופיה | ד"ר יוסי שוורץ
תנוחה נכונה | רוני גלבפיש, נועה מנהיים, יובל סער וסיון שטאג
האהבה כמותג | נעה ידלין ואמיר בן-דוד
לתוכניה המלאה ולזמני ההרצאות לחץ כאן

חדי העין הבחינו בודאי שיוכי ברנדייס מופיעה באותו לילה גם בתל אביב וגם בחיפה. אני אשמע אותה מדברת בחיפה על 'מגילת רות המואביה: סוד ההצלחה של סינדרלה' ואפסיד את 'הצפנים הסודיים של הפמיניסטיות הראשונות בתנ"ך – בעקבות שבע אמהות'. אם אהיה עדיין במלוא חושי זו תהיה עבורי הזדמנות לארוב לסופרת עם העותק שלי של מלכים ג' ואולי לשוב הבייתה עם הקדשה.

%d בלוגרים אהבו את זה: