השלישית בשורה השנייה – גל אמיר

עוד מעט תצא הרכבת לתל אביב. בינתיים אני מחפש בספריה בתחנת הרכבת בת גלים ספר קצר וקל, כזה שלא יכביד על תיקי ושאוכל לתהות על קנקנו במהלך הנסיעה. אם הספר נאה בעיני הוא יישאר בתיקי ואשיב אותו לתחנה אחרי שאקרא אותו. אם לא, אשאיר אותו בספרייה שבתחנת היעד.

שם הספר 'השלישית בשורה השנייה' מצלצל לי מוכר. את הסופר גל אמיר אני זוכר לטוב מספריו הקודמים שקראתי. אני בודק אם כתבתי על ספר זה בעבר ואינני מוצא. כנראה לא קראתי אותו עדיין. אני לוקח את הספר ונשבה בקסמו כבר בקריאת הציטוט שמקדים את הפרק הראשון.

רומנו מספר לנו בגוף ראשון לאן הדרדר וכיצד מגלגלים אותו החיים מהסתבכות אחת לאחרת. אבי כהן המכונה רומנו היה שוטר מוערך עד שסרח והסתבך בפרשת שחיתות. הוא סולק מהמשטרה בבושת פנים ואיננו יושב בכלא רק משום שהעיד נגד שוטרים שהיו שותפיו לשחיתות. אשתו מצאה לעצמה מאהב ועברה לגור איתו יחד עם בנותיהם, ובנוסף הוא גם הסתבך בחובות. אנחנו פוגשים אותו בתחילת הספר כשהוא מסתתר במאחז לא חוקי בשטחים, מתנוון לאיטו ומעלה משקל.

מצלצל לי מוכר. אולי בכל זאת קראתי את הספר. לא משנה, הספר מרתק משורתו הראשונה ושועט בעוז קדימה. מישהו מעברו הרחוק מאתר אותו במחבואו ובא להציע לו עסקה משתלמת מאוד. רומנו היה חוקר משטרתי ועתה יש לו הזדמנות לנצל את כישוריו כחוקר פרטי, או משהו כזה. הוא צריך לאתר צעירה שנעלמה עם עשרה מיליון דולר שהיו שייכים למעסיקהּ ולהחזיר אותה ואת הכסף. משם והלאה זה לא עניינו מה יקרה לה. לא בדיוק חוקי או מוסרי, אבל בסוף הדרך מצפה לו תגמול נאה. רומנו מספר לנו כיצד משתלשלת חקירתו שבמהלכה הוא מתגלגל עד פראג. עוד נצנוץ של אסוציאציה פרטית שלי. גיבור הספר הקודם שקראתי היה עיתונאי מוערך שסרח, הדרדר, חקר התפתחויות עלומות והתגלגל גם כן לפראג. אין מן הסתם קשר בין הדברים פרט לכך שאני קורא את זה בשני ספרים עוקבים.

בפתיחת כל פרק מוצג ציטוט מהספר "פרחים ללודמילה" מאת הסופר הצ'כי יאן נובוטני. הציטוט מתאים להתרחשויות בפרק. נראה שהסופר גל אמיר ניסה להתאים את סיפורו לחלק מהמתרחש בספר המצוטט. זה מעורר את סקרנותי ואני מחפש בקטלוג הספרייה העירונית את הספר "פרחים ללודמילה". הוא לא קיים בקטלוג ולא באתר סימניה. גם את ספרי הסופר יאן נובוטני אינני מצליח לאתר. אחרי לא מעט פרקים אני קולט שגם ה"ציטוטים" בהקדמות הפרקים הם יצירות של גל אמיר.

הספר 'השלישית בשורה השנייה' מאת גל אמיר סוחף ומרתק, ככל הספרים שלו שקראתי.

לקראת סוף הספר אינני יכול להרפות ממנו וכך אני יושב וקורא בספר עד סופו לאורך כל הלילה. אני חוזר לדברים שכתבתי על הספרים האחרים של גל אמיר ובאחד מהם קורא "לא יכולתי להניחו עד שסיימתי לקרוא את 60 העמודים הנותרים ב-04:00".

הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2005, 223 עמודים.

בשולי הדברים:

1. במהלך הקריאה אני מבין שלא קראתי את הספר, אך דמותו של רומנו, מצבו והמשימות שנטל על עצמו הזכירו לי את גיבורו של ספר אחר מאת סופר אחר שהתגלגל לתקופה קצרה לתפקיד ראש הממשלה.

2. מרגע שראיתי את שם הספר התחיל להתנגן בראשי השיר של השלושרים היושבת בשורה הראשונה. אין כמובן קשר לשלישית בשורה השנייה, ובכל זאת, אחרי ש"נכנסת לי לתוך מנגינה" אני מופתע כשהיא פוצחת בשיר.