קונצ'רטו למרגל ולתזמורת – אוּרי אַדלמן

יוחנן הגיע באיחור לבית הקברות להלוויה של גיבור ישראל בשם אמנון לב. כך הוא מספר לנו בגוף ראשון בפתח הספר. בהלוויה הוא משוחח עם אלכס ועם דב, דברים שקשה להבין את הקשרם – כנראה הכנה למה שנקרא מאוחר יותר. בצאתם מבית הקברות רואים לא רחוק משער בית הקברות את עירית יושבת במכוניתה.

פרק מספר 1 מסופר מפי עירית ופרק מספר 2 מסופר מפי יוחנן. מעתה נקרא את הסיפור מראות עיניהם של יוחנן ושל עירית לסירוגין בהתאם להתפתחות העלילה. אנחנו מקבלים תמונה רחבה יותר ממה שיודעת עירית וממה שיודע יוחנן, אך גם אנחנו לא יודעים הכול, ואיננו יודעים מה שהמספרים אינם מעוניינים לספר לנו.

דוקטור עירית דולב מלמדת מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בסיום שיעור על המיסה הגדולה של באך, שואל סטודנט לא מוכר שאלה מוזרה בעניין השפעת המוזיקה הכנסייתית הרוסית על באך. הסטודנט, כך מתברר לנו בפרק הבא, הוא איש שירותי הביטחון, יוחנן, שאין לו שום קשר למוזיקה. עירית מבצעת מחקר אקדמי בנושא המיסה והשירה בכנסייה הפרבוסלבית במגרש הרוסים בירושלים. היא הצליחה לזכות באמון אנשי הכנסייה בזכות מאמצי המוזיקולוג פרופסור ויקטור גלר. ראשי הכנסייה מניחים לה לבצע את המחקר בכנסייה ואפילו הקצו לה חדר קטן, אך אין היא רשאית להקליט, את ההקלטות של המוזיקה מבצעים עבורה אנשי הכנסייה.

יוחנן נשלח לתחקר את עירית בגלל קשריה עם הכנסייה. התחקיר נראה לו מיותר, רק כדי להשלים תיק קטן וחסר ערך. זמן קצר לאחר התחקיר נוצר באופן לא צפוי צורך להחליף את איש הקשר של השב"כ עם סוכן בכנסייה. בדרך עקלקלה משהו מוחלט לנסות לגייס את עירית לפעילות של מספר חודשים בשב"כ. יוחנן מארגן מפגש בין עירית לבין אמנון שהוא מספר 2 בשב"כ. בעקבות המפגש עם אמנון, עירית נענית למשימה. אפילו היא מופתעת מהסכמתה.

מכאן העניינים משתלשלים בתחילה במתינות ולאחר מכן מסתבכים ומסתבכים. אמנון מטיל על יוחנן משימות חקירה נוספות מול המחתרת הבאסקית ומול הנספח הצרפתי, ובינתיים הוא משגיח על הפעילות של עירית בכנסייה. איש הקשר של עירית בתוך הכנסייה מתגלה כמוזיקאי מוכשר מאוד. עירית מרגישה מאוד לא נוח עם מה שהיא מסתירה מפרופסור גלר. הוא היה זה שפתח לה את הדלת לכנסייה הרוסית והבטיח שהיא עוסקת רק במחקר.

ככל שמתקדמים בקריאה מתגלים דברים מפתיעים ובלתי מוסברים ולקראת הסוף שוברים את הכלים ומתברר שכל מה שנראה היה לנו שאנחנו יודעים איננו מה שקורה באמת. כשקראתי את הספר בסימן ונוס מאת אותו סופר, הייתה לי הרגשה שאני יודע לפתור את התעלומה, ואכן צדקתי. חשדתי שהסופר פיזר רמזים שהובילו אותי אל ההרגשה ההיא. הפעם אין זה כך, כל התפתחות מפתיעה אותי. מייד עם סיום הקריאה אני שב לאחור לראות אם היו אכן רמזים. בתחילה קורא בדילוגים קלים אך די מהר שוקע בספר מחדש. חווית קריאת הספר שונה לחלוטין ומרתקת לא פחות כאשר אני יודע את האמת ואת הסוף. דברים שנראו סתומים במהלך הקריאה הראשונה מתבהרים, אך אינני חושב שיכולתי להסיק מהם משהו בעל משמעות.

הספר קצר, בסך הכול מאה ותשעים עמודים. הפרקים קצרים, כארבעה עמודים כל פרק. הסיפורים של עירית ושל יוחנן משלימים תמונה מרתקת ומפתיעה והספר נקרא בקלות ובמהירות. כמו הספרים הקודמים של אורי אדלמן שקראתי עד כה, גם קונצ'רטו למרגל ולתזמורת הוא –

ספר מרתק ומותח, מהיר מאוד, נוח לקריאה ושופע הפתעות. חוויית קריאה נהדרת.

הוצאת כתר 1993, 190 עמודים