למה יבש המלח בעיניה?

טיילתי היום עם גיל בהדר הכרמל. גיל, כמנהגו, דיבר על משחקי תפקידים ודן בשאלה אם בהקשר מסויים יכולה פיראטיות להחשב כז'אנר. ביורדנו לכיוון שוק תלפיות נגלה לעינינו חלק מנמל חיפה שעורר בי את האסוציאציה המתאימה ועניתי לגיל בענייני פיראטיות ימית, תופעה שחזרה לאחרונה לאופנה. גיל התכוון, מן הסתם, לתופעה הרחבה של פיראטיות שמאגדת בתוכה אפילו פיראטיות מחשב. מפה לשם מצאנו את עצמנו שרים את השיר לו הייתי פיראט. לפתע שאל גיל מה פירוש "שהמלח יבש בעיניה". מוזר. אני מכיר את השיר היטב מזה עשרות שנים ובדרך כלל מתעמק במילות שירים, ומעולם לא שמתי לב לכך שהמשפט סתום. ניסיתי לעגן את סיפור המלח שיבש בעיניים בדימויי הספינות הטרופות שנסחפות לחוף ונותרות מצופות מלח יבש. אלא שאין מדובר כאן במי שנטרפה ספינתה כך שהסבר זה איננו קביל. השערה שניה קשרה את המלח אל דמעות הנסיכה שמרוב בכי יבש מעיין דמעותיה. השיר איננו מציג סיבה ראויה שתגרום לנסיכה לבכות כך שגם הסבר זה איננו קביל. השיר לא נכתב בידי משורר תמהוני או אומן המופשט אלא על-ידי ירון לונדון ששיריו רהוטים, ברורים ובעלי מסר גלוי. אם כך למה הוא כיוון באומרו שהמלח יבש בעיניה?

לו הייתי פיראט
מילים: ירון לונדון
לחן: יאיר רוזנבלום

לו הייתי פיראט בת מלכה לו היית
שהמלח יבש בעיניה
בספינה מזהב הרוזן הרשע
מפליגה במצוות אדוניה
לו הייתי פיראט על שבעת הימים
לבקשך בספינה אז יצאתי
ובקו המשווה באיים החמים
לך מיטה של פרחי בר הצעתי
אך אני לא פיראט יפתי לא שודד
אלא גבר אחד העומד בשערך
וניצב לו בלילה הזה הבודד
ואין חרב לו על הירך
ואין חרב לו על הירך

לו הייתי פיראט לו הייתי פיראט
בספינה אדומת ירכתים
לו הייתי פיראט אז עיני האחת
לראותך היא תיטיב מן השתיים
במשקפת מלח ארוכת הקנה
כמו שחף אשקיף אל האופק
וחרטום אז אשלח בעקבות הרוחות
ודמי יתנפץ אל הדופק
אך אני לא פיראט יפתי לא שודד
אלא גבר אחד העומד בשערך
וניצב לו בלילה הזה הבודד
ואין חרב לו על הירך
ואין חרב לו על הירך

אל הקרב אל הקרב ספינתי אז תקרב
וספינה בספינה תתנגח
פה יטבע כל הצי או יגיע קצי
וחרבי בליבות הרוגיה
אז בבגד פרום אגנבך אל האי
שאף איש בחופו לא ירד עוד
ויסבא מן הרום כל הצוות הטוב
וישיר יפתי סרנדות
אך אני לא פיראט יפתי לא שודד
אלא גבר אחד העומד בשערך
וניצב לו בלילה הזה הבודד
ואין חרב לו על הירך
ואין חרב לו על הירך