חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תש"ע 2010

titel1[1]לפני מספר דקות הסתיים חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי לשנת תש"ע 2010 ואני עדיין מתרגש. לא, אינני מתמודד ואינני מכיר את המתמודדים, אבל קראתי את הספר. איני יודע מה יש בו במעמד הסיום של החידון שגורם לי להחנק מהתרגשות.

חידון התנ"ך הוא מבחינתי אחד מעמודי התווך של יום העצמאות ואני מקפיד לראות או לפחות לשמוע אותו באדיקות. אינני דתי או מסורתי, אני יהודי תרבותי שנהנה להכיר את התרבות העולמית ורואה בתנ"ך את היצירה הספרותית האולטימטיבית בנוסף להיותו הבסיס ההיסטורי שמגדיר אותי ואת כולנו כיהודים. השנה עומד החידון בסימן תחיית השפה העברית, מבחינתי זו חגיגה כפולה ומכופלת.

בשנה שעברה חילקתי את הקשב שלי בין חידון התנ"ך לבין מספר אירועים נוספים שהתחרו על אותה משבצת זמן. על כך סיפרתי ברשימתי מח מפוצל ביום העצמאות ה 61 של מדינת ישראל. השנה כל הקשב שלי נתון לחידון התנ"ך. ערוץ 24 מציג במקביל את המצעד שבסופו יוכרז השיר הכי ישראלי, אני מצטרף למצעד זה רק לאחר סיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

המנחה הוא כמובן ד"ר אבשלום קור שכרגיל נוטל לעצמו את החרות לעשות בטקס כרצונו. הוא מזמין את המועמדים תוך שירת שירים שמקושרים לשמותיהם ולנושאי החידון. ניכר שהוא לא למד את פרטי המועמדים מן הכתב אלא דאג להכירם אישית אחד לאחת ולכן הוא מרשה לעצמו לעקוץ אותם בעדינות תוך ידיעה שאיננו פוגע בנקודה רגישה.

בתחילת החידון מושמעת ההכרזה שיש כוונה לחדש את חידון התנ"ך הכללי למבוגרים. אני סקפטי. את ההכרזה הזו שמעתי כבר לפני שנתיים מפי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ובינתיים לא קרה דבר. הפעם פונה אבשלום קור אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואל שר החינוך גדעון סער והם מהנהנים אליו ממקום מושבם בקהל. אני עדיין סקפטי.

השאלות בחלק הפומבי הראשון מתבססות בעיקר על בקיאות והכרת התנ"ך בעל-פה. אינני יודע את מרבית התשובות, המתמודדים דווקא יודעים. השיפוט מסתפק ברמז שהמתמודד מכיר את הפסוק, לי זה לא מספיק, אני רוצה שירחיבו מעט עבורי אבל כללי התחרות אינם דורשים זאת. לפעמים יש לי הרגשה שהמתמודדים יודעים את התנ"ך בעל-פה אך לא ממש חשוב להם להבין את משמעות המילים. כבר בשלב זה יש כאלה שמתבלטים בחוסר התלבטותם ובשליפת תשובותיהם ללא היסוס. נערה קטנת מימדים בשם אור אְַשׁוּאָל שמפגינה ידע כמו כל האחרים מדהימה אותי בשלוותה, השאלות נשאלות והיא עונה עליהן בקור רוח ובביטחון כאילו הייתה זו שיחת חולין ולא תחרות.

בינתיים עולה צעיר המתמודדים, אבנר נתניהו בן החמש עשרה, ועונה על השאלה שנשאל. השיפוט כבר קבע שתשובתו נכונה והוא ממשיך לדבר ומסביר את ההקשר הענייני של הפסוק, אבשלום קור קוטע אותו בהכרזה עוקצנית "זו הייתה כתבתו של אבנר נתניהו…" והמתמודד אומר "רגע, עוד לא גמרתי". דבריו אינם מוסיפים כל ערך לתשובה מבחינת כללי המשחק אך אני יצאתי כאן זוכה, זוהי התשובה היחידה שמוסברת בשלמותה. להסיר ספק, אינני מאוהדי אבי המועמד, לא הצבעתי עבורו ומרבית דעותיו אינן מקובלות עלי אך אני מלא הערכה לחינוך לאהבת התנ"ך שקיבל אבנר ממשפחתו החילונית למהדרין.

הגענו לשאלת ראש הממשלה. המנחה מזכיר לנו את מה שמפמפמים לנו כבר מספר ימים – שאלת ראש הממשלה לא נכתבה על-ידי ראש הממשלה, הוא קיבל אותה רק לאחר שבנו היה כבר ממוקם היטב על הבמה. ראש הממשלה מקדים והאומר שהוא נמצא כאן בשני תפקידים, ראש הממשלה ואב של אחד המתמודדים. הוא פֶּרפוֹרמֵר מעוּלה, כמעט שאיננו מציץ אל הדף, נראה כאילו הוא מדבר מהרהורי ליבו למרות שברור שהמילים מוכתבות על-ידי כותב השאלה פנחס נריה.

החידון עומד בסימן תחיית השפה העברית ושאלת ראש הממשלה מתייחסת למקור התנכי לביטויים שנמצאים בשימוש גם היום – הנה הביטויים:

  • אוֹר לַגּוֹיִם.
  • כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת-הַקּוֹל.
  • הֲמִן-הַגֹּרֶן, אוֹ מִן-הַיָּקֶב.
  • כִּי-לֹא בְכֹחַ, יִגְבַּר-אִישׁ.
  • לֵב אֶחָד, וְדֶרֶךְ אֶחָד.

רמז: כל התשובות נמצאות בתנ"ך. את כל התנ"ך ועוד ניתן למצוא נאתר מכון ממרא.
הערה: הביטוי הראשון איננו נמצא בתנ"ך ככתבו, כאן יש צורך במעט יותר מאשר בקיאות.

מכריזים את שמות הסגנים:

  • סגן רביעי: מנחם שינדלר מתיכון הרמב"ם בבוסטון – ארה"ב.
  • סגן שלישי: רבקה פרידמן מתיכון קהילתי בטורונטו – קנדה.
  • סגן שני: אבנר נתניהו מהתיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

המתמודדים שצברו את מירב הנקודות, אלעד נחשון ואוֹר אְַשׁוּאָל עולים להתמודדות סופית על הכתר. השאלות קשות יותר ובכל זאת אלעד ואור שולפים את מרבית התשובות בקלות מדהימה. הגיע זמן ההכרעה. כבר ברור לכל שאור אשואל היא כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי לשנת תש"ע ומנחה האירוע, אבשלום קור, מכריז שחתן התנ"ך יקבל מלגת לימודים לאוניברסיטת בר אילן. חתן התנ"ך ?!?!? – הרי ברור לנו שזו תהיה כלה ולא חתן. הייתי מצפה מהמנחה שלפחות יאמר שהחתן או הכלה יקבלו… אך הוא בשלו ממשיך לדבר בלשון זכר. יש לו לאבשלום קור מזל שליבי איננה בסביבתו, היא כבר הייתה מחנכת אותו.

אור אְַשׁוּאָל, בת 17, מאולפנת אמנה בכפר סבא היא כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי תש"ע.

נשיא החידון, נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון, נושא דברי סיכום. לדבריו קיימת פעילות לכתיבת ספר כמו התנ"ך אך קל ונח לקריאה. הוא מתנגד ליוזמה זו, את התנ"ך יש לקרוא ככתבו ולהתמודד עם החידתיות שבו שהרי 'אין שמחה כשמחת התרת הספק'. יצחק נבון מזכיר שכשר החינוך הוא תבע לימוד בעל-פה, 'כך הידע הופך לחלק ממך ויוצא כשיש בו צורך'. אני שייך לדור שלמד בעל-פה. באותם ימים לא תמיד נהניתי מהכרח ללמוד בעל-פה אך כיום אני מברך כמעט כל יום על כך שלכל נושא יש במוחי ציטוט מהמקורות ועוד יותר כאשר אני מזהה משחק לשון שנסמך על המקורות. גם לטעמי יש מן ההגזמה בכך שהיום לא נדרשים תלמידי בית הספר לדעת שום דבר בעל-פה. סביר להניח שקוראי הגיגי יודעים לצטט לא מעט ממקורות התרבות הכללית ובתוכה גם התרבות היהודית, אך פְּנוּ אל מרבית בוגרי בתי הספר של היום ותגלו שגם את המוּכָּרִים בשירי רחל אינם יודעים לצטט ואפילו יתקשו לשייך ציטוט שתשמיעו להם למקורו.

ראש הממשלה עולה להגיד את דבריו. התרגשותו ניכרת היטב והוא יודע כנראה שאני סקפטי בעניין ההכרזה על חידוש חידון התנ"ך הכללי למבוגרים. בנימין נתניהו מדגיש שהפעם הכוונה רצינית ואומר שבחג החנוכה הקרוב יתקיים חידון התנ"ך המחודש למבוגרים מכל העולם 'כי התנ"ך זה היסוד של הקיום של עם ישראל ושל מדינת ישראל – הביאו אור לגויים!'. אני כבר מחכה לחידון ולחיקויים שיבואו בעקבותיו.

אבשלום קור חותם את הארוע בהכרזה שבשנה הבאה לא יתקיים חידון תנ"ך עולמי לנוער יהודי כי כל הנוער היהודי יעלה ארצה. זוהי, מן הסתם, הכרזת הסיכום שהוא נושא מזה שנים רבות.

בינתיים הסתיים פרוייקט השיר הכי ישראלי ובמקום הראשון 'ירושלים של זהב'. לי אישית יש נוגדנים לשיר זה מאותם ימים שהייתי אחראי על השמעת השיר בלוּפּ ברקע טקסי סיום קורס קצינים.

יום עצמאות שמח לכולם!

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • ליבי  On 25 באפריל 2010 at 20:54

    אבשלום הוא איש יקר. זכיתי ללמוד אצלו לשון לקרייניות ולקריינים בקורס הקדם-צבאי בגלי צה"ל. הוא דווקא הקפיד לכבד את כל תלמידותיו ותלמידיו, ושררו בינינו יחסי חיבה הדדיים. הוא הלאים אותי, כמובן, וקרא לי "לִבֵּנוּ". אני קיבלתי את זה.
    סביר להניח, שהוא פשוט קרא את המשפט מהכרטיסיה או מהמסך מולו. טרם ההכרזה על זכייתה של כלת התנ"ך, המשפט היה צריך להיות מנוסח כמתאים לשני המינים. עם זאת, ברירת המחדל היא עדיין זכר, ולא תשתנה, כנראה, לעולם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: