נוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם. הגיג

אחת הקביעות הנחרצות בנושא הנוסטלגיה היא, לעניות דעתי, שזה לא מה שהיה פעם. אינני לבד, רבים שותפים לדעתי. לא פעם אני שומע סיפורי נוסטלגיה מרתקים על מקומות ואירועים שהייתי בהם בעצמי ולאחר הרהור קטן מחליט לא לקלקל את הסיפור רק בגלל שבזכרוני רשום משהו שונה לחלוטין. אז מה פתאום אני כותב על זה? ובכן, לאחרונה נתקלתי במספר אירועים, סיפורים וחוויות אישיות, בנושאים של מה היה פעם וכיצד זה מצטייר היום וכן בנושא התְּקֵפוּת של רְאָיוֹת אובייקטיביות לאמיתות העובדות. נתחיל.

אני מקבל באופן שוטף תמונות וממצאי נוסטלגיה מעניינים בפייסבוק מנוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית וקורא שלל תגובות מעניינות. לאחרונה סיפרה לי ליבי על חפץ שרכשה בשוק הפשפשים, או משהו כזה, שעורר בה תהיות ומחשבות אודות עברו של אותו חפץ. בתוכנית "בילוי נעים", מולי שפירא העלה הגיג מזכרונות ילדותו שמקשר אותו, כרגיל, עם נושא הכתבה הבאה. כחלק מהעבודה שאני עושה לפרנסתי עלי להגדיר רְאָיָה אובייקטיבית לכל ממצא. כמו כן, אני מבקר באדיקות במפגשי ספקנים בפאב בחיפה.

רבות מהתגובות בנוסטלגיה אונליין אינן עולות בקנה אחד עם המציאות הזכורה לי. מידי פעם אף עולים דיונים על סתירות בזכרוננו הקולקטיבי. סיפורו של החפץ של ליבי לא יהיה כנראה מעוגן במציאות. הוא יהפוך למה שדמיונה הוליך את מה שהיא שאבה ממנו וימשיך בדרכו למקום אליו הוא נדד במחשבותיה, שמן הסתם מוטות היטב על ידי אישיותה והמטען התרבותי הפרטי שלה.

הסיפור שמולי שפירא העלה מזכרונותיו עלה לא פעם גם בסיפוריהם של אחרים וככל שניסיתי להזכר, לא הצלחתי למצוא לו סימוכים, אילו היה נכון – אין לי ספק שהייתי מוצא אותו בחיפוש קליל באינטרנט. הוא לא שם. קל מאוד לגרום לקבוצת אנשים לספק אותה "רְאָיָה אובייקטיבית" אם היא נטועה היטב בבסיס החינוך, התרבות או ההכשרה שלהם, באירועי ספקנים בפאב שמענו על כך לא פעם, נתנו לנו הדגמות לכל ממצא ואפילו סיפקו "רְאָיָה אובייקטיבית".

בזמן התוכנית בילוי נעים הצצתי אל לוח השנה על הקיר ומה שהיה שם התחבר אל סיפור הנוסטלגיה של מולי שפירא. חשבתי לעצמי, מעניין שאינני זוכר פריט נוסטלגיה כזה שיש לו איזכורים ברדיו ובעיטורי לוח השנה. מאחר שחיפוש באינטרנט לא העלה בידי אפילו קצה חרס וגם באתר נוסטלגיה אונליין לא הצלחתי למצוא את הרְאָיָה האובייקטיבית, חשבתי שיהיה זה נחמד לייצר אותה. בסדר, זה לא פשוט וזה יגזול לא מעט זמן אך כשאסיים אדאג לפרסם את אותה "רְאָיָה אובייקטיבית" ולצפות לתגובות של אנשים שמשוכנעים שהם "זוכרים" אותה מילדותם ויש להם אפילו סיפורים.

סתם, הגיג של בוקר שישי אחרי ליל נדודי שינה של חיפוש הגדרה לראיה “אובייקטיבית”.