הגיג בעקבות השיר ושוב לבד

מידי פעם גורמת לי אסוציאציה זו או אחרת לצטט מתוך השיר "ושוב לבד" ותמיד אני מופתע לגלות שזוהי אסוציאציה פרטית שלי שאיננה מזכירה לשומעיה דבר. השיר אמנם התפרסם בתחילת שנות השיבעים, אך מאחר שהצעירים בהם אני מוקף יודעים לצטט בדייקנות שירים הרבה יותר ישנים ציפיתי שגם שיר זה יעורר בהם זיכרון כלשהו. התבדיתי. אני נוטה לפעמים לדבוק בשיר מסויים ולהגות בו הרבה עד שנדמה לי שהוא נחלת הכלל וכך שירים שכמעט שלא הושמעו נדמים לי כדבר ידוע לכל (תרגום בבילון ל common knowledge).

השיר היה פעם להיט ענק של הזמר-משורר-מלחין האירי גילברט או'סליבן שהתנחל למשך שישה שבועות בצמרת המצעדים בארצות הברית. שם השיר במקור הוא Alone Again אך נוטים להצמיד לו את הסיומת Naturally כשם שהשם העברי הוארך מ"ושוב לבד" ל "ושוב לבד כמו תמיד". אני נצמדתי דווקא לנוסח העברי המבריק של אהוד מנור שהושר בפי תיקי דיין ולא זכה לאותה מידת הצלחה של המקור. למען האמת אפילו לא טרחתי לעקוב אחרי הנוסח המקורי.

זכור לי שהשיר בלבל אותי. לא הבנתי אם יש כאן השקפה אופטימית או פסימית. השיר פותח במילים " עוד יומיים או שלושה סוף יבוא להרגשה שנמאס לי ודי…" כלומר ההרגשה הרעה עומדת לחלוף ועוד מעט לא יהיה רע אלא "כמו תמיד" שאיננו טוב אך גם איננו נורא. מצד שני לאורך כל השיר מתוארת חוויה עצובה ורווית מפחי נפש למכביר אך היא גם כנראה נחלת הכלל – " נדמה לי שרבים בינינו זקוקים עכשיו ליד אוהבת אני חושבת אולי אתם? אולי אתם?" – כאילו צרת רבים חצי נחמה. השיר שהושר בפי תיקי דיין מתאר חוויה של נטישת הכלה בחופתה. טעיתי להסיק שמדובר בחוויה נשית אך עיון קצר בטקסט המקורי העמיד אותי על טעותי. במקור, דוקא החתן הוא שננטש על ידי הכלה המיועדת.

עיון נוסף בנוסח המקורי של השיר מגלה שאין שם "סוף להרגשה …" אלא הבטחה מפורשת שאם ההרגשה לא תשתפר אקפוץ מראש המגדל – אין כאן כל פתח לאופטימיות המרומזת בנוסח העברי. אהוד מנור, פיזמונאי שידע לא מעט צער בחייו, נטה לא פעם לחטוא בסיבוב תכני השירים להם הוא העניק נוסח עברי לכיוון מעט יותר חיובי. באופן כללי נטל אהוד מנור את החופש לסובב את העצוב לנסבל ואת הסביל לפעיל. במחזמר "שיער" יש שיר מפורסם "Let the sunshine in" שמשמעותו היא הנִיחוּ לשמש להכנס – פעולה סבילה. נוסח אהוד מנור לשיר קורא "תנו לשמש יד" שמשמעותו פעילה.

לאחרונה באה עדנה מחודשת לשיר "ושוב לבד" בביצוע תיקי דיין. יוצרי סדרת הטלביזיה "מתי נתנשק" הציבו אותו בתפקיד שיר הנושא של הסידרה ועכשיו אפשר אפילו לשמוע את הקליפ שלו (גירסא מצומצמת) ביוטיוב.

לפניכם הנוסח העברי של אהוד מנור וגרסת המקור של גילברט או'סליבן

ושוב לבד
ביצוע: תיקי דיין
מילים ולחן: גילברט או'סאליבן
גירסה עברית: אהוד מנור

עוד יומיים או שלושה
סוף יבוא להרגשה
שנמאס לי ודי
לי יותר כדאי
לטפס אל ראש מגדל
להשליך עצמי לרחוב
אל חיק הסוף הטוב
שיהיה ברור שהלב שבור
כמו שכבר קרה לא פעם
חיכיתי לחתן בן שטן הוא לא הופיע
וכל המוזמנים אמרו נלך הוא לא יבוא כבר
נותרה המסכנה בשמלה הלבנה
ושוב לבד כמו תמיד

בעצם רק אתמול
יפה היה הכל
והרגשתי נפלא
כמו ציפור קלה
כמו לפני שמחה גדולה
אבל המציאות במין כזאת רשעות
על פני טפחה בבשרי חתכה
והפכה שמחה לעצב
קיויתי לפעמים אלוהים אותי יושיע
אך אם הוא באמת קיים
אז שכעת יופיע
למה זה זנח ואיך אותי שכח?
ושוב לבד כמו תמיד

נדמה לי שרבים בינינו
זקוקים עכשיו ליד אוהבת
אני חושבת אולי אתם?
אולי אתם?

ושוב לבד כמו תמיד

עכשיו אלי חוזרים
רק זכרונות מרים
כשאבי נפטר בנובמבר קר
שתי עיני בכו נהר
ואמי המסכנה
אחרי שלושים שנה
לא הבינה איך בעפר כיסו
את האיש שהיא אוהבת
ביקשתי לחבק, לחזק אך לא ידעתי
רציתי רק לומר מילה
רציתי לעזור לה
ובמותה פתאום
בכיתי כל היום

ושוב לבד, כמו תמיד

Alone Again, Naturally
(Gilbert O'Sullivan)

In a little while from now,
If I'm not feeling any less sour.
I promised myself, to treat myself,
And visit a nearby tower ……….
And climbing to the top,
Would throw myself off,
In an effort to, make clear to whoever,
What it's like when your shattered …….
Left standing in a lurch,
In a church with people saying …..
My God, that's tough, she stood him up,
No point in us remaining …….
I may as well go home,
As I did on my own,
Alone again, naturally.

To think that only yesterday,
I was cheerful, bright and gay.
Looking forward to, and who wouldn’t do,
The role I was about to play.
But as if to knock me down,
Reality came around,
And without so much as a mere touch,
Cut me into little pieces.
Leaving me to doubt, all about God and His mercy,
Oh, if He really does exist,
Why did He desert me?
And in my hour of need,
I truely am, indeed,
Alone again, naturally.

It seems to me that there are more hearts,
Broken in the world that can’t be mended,
Left unattended, what do we do?
What do we do?

Now looking back over the years,
And whatever else that appears.
I remember I cried when my father died,
Never wishing to hide the tears.
At sixty-five years old,
My mother, God rest her soul,
Couldn’t understand why the only man,
She had ever loved had been taken.
Leaving her to start, with a heart so badly broken,
Despite encouragement from me,
No words were ever spoken.
And when she passed away,
I cried and cried all day,
Alone again, naturally …..
Alone again …………………………… naturally.

הנה השיר בביצוע המקורי של גילברט או'סליבן

יוסי רן : 09 02 2008 19:24    כותרת הודעה: Lush life

במהלך שיחת מסדרון הזכיר אורי יוספי שיר בדידות, דיכאון ואכזבה אחר – Lush life. השם לא הזכיר לי דבר ושיחתנו התגלגלה אל השיר ושוב לבד. אתמול שלח אלי אורי את מילות השיר Lush life.

השיר נכתב ב 1938 והתפרסם בזמנו על ידי נט קינג קול. מצאתי הרבה מאוד ביצועי ג'אז של המנגינה של Billy Strayhorn שאחראי גם למילים. צירוף המילים Life is lonely again מתיישב להפליא עם Alone again, naturally. השיר מסתיים בהצהרת אחוות הדיכאון של כל הבודדים:

Lush Life

I used to visit all the very gay places
Those come what may places
Where one relaxes on the axis of the wheel of life
To get the feel of life…
From jazz and cocktails.

The girls I knew had sad and sullen gray faces
With distant gay traces
That used to be there you could see where theyd been washed away
By too many through the day…
Twelve oclock tales.

Then you came along with your siren of song
To tempt me to madness!
I thought for a while that your poignant smile was tinged with the sadness
Of a great love for me.

Ah yes! I was wrong…
Again,
I was wrong.

Life is lonely again,
And only last year everything seemed so sure.
Now life is awful again,
A troughful of hearts could only be a bore.
A week in paris will ease the bite of it,
All I care is to smile in spite of it.

Ill forget you, I will
While yet you are still burning inside my brain.
Romance is mush,
Stifling those who strive.
Ill live a lush life in some small dive…
And there Ill be, while I rot
With the rest of those whose lives are lonely, too..

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אירוס זריני  ביום 19 באפריל 2012 בשעה 18:07

    תודה על רשומה מעניינת! שיר יפהפייה בתרגום מבריק של מנור ז"ל.
    האם מוכרת לך הגרסה של דני סנדרסון וגלי עטרי לשיר?
    לא ברור לי מי כתב את המילים כי הן אחרות בגרסה הזאת:
    http://flix.tapuz.co.il/v/watch-3286615-.html

    Liked by 1 person

  • יוסי רן  ביום 19 באפריל 2012 בשעה 21:20

    תודה אירוס,
    נהניתי לשמוע גירסא זו. לא הכרתי אותה למרות שנראה שהיא די עתיקה.
    לצערי לא הצלחתי למצוא דרך להטמיע את הוידאו של פליקס בתגובתך בלוג. [אמשיך לנסות].
    המילים הן של דני סנדרסון – זה מופיע בקרדיטים בסוף הסרטון.
    מצאתי את המילים בפורום חיפוש שירים.
    זה איננו תרגום אלא בדיחה מאוד מוצלחת, לטעמי, של דני סנדרסון שמתלבשת היטב על השיר.
    הנה המילים:

    "עומד המלצר מוכן
    לפנות את השולחן
    ולאור הנר שמתפזר
    הגיע הזמן לזוז
    לחכות כמה דקות
    כבר הרימו הכסאות
    ואני תוהה איך להגיד את זה
    או לעד נמשיך לשבת
    כך בדרך כלל בפגישה כל כך רומנטית
    לא קל לומר את המילים
    באופן אלגנטי
    הטקסט קל למדי
    אלייך או אליי
    הו שוב לבד, כמו תמיד

    גשם התחיל ליפול
    ובחוץ הכל סגול
    רק פנס רחוב מאיר את רוב השקט מסביב
    לא רוצה להתלהב
    מפחדת להתאכזב
    אם נתחיל ללחוץ, אז הכל יקרוס
    בסיפור הזה הייתי
    כל פלאי עולם
    לא יצליחו להבריח
    מתוך ראשי את המחשבה, שאולי איתו אצליח
    הטקסט קל למדיי
    אליך או אליי
    הו שוב לבד, כמו תמיד

    לא ??
    אבל גם לא ??
    זה רק הלילה, הו רק הלילה
    אז מה עושים? אז מה עושים?"

    אהבתי

  • ינון  ביום 29 במרץ 2015 בשעה 08:13

    את החלק הראשון בשיר צריך להבין כשני משפטים ולא כמשפט אחד, וכאן המלודיה מבלבלת. אבל איך שאני קורא את התרגום של אהוד מנור אז הכוונה היא: "עוד יומיים או שלושה סוף יבוא להרגשה שנמאס לי ודי" , עד כאן משפט ראשון. וההמשך הוא הסבר: למה יבוא סוף להרגשה? כי אני אקפוץ מראש מגדל. כלומר אין פה אופטימיות בכלל, אלא אנחת רווחה מהסיום של הסבל.

    Liked by 1 person

  • יוסי רן  ביום 29 במרץ 2015 בשעה 09:53

    תודה ינון. כל אחד יכול לקרוא את השיר כהבנתו וכרצונו – זה יופיה של אמנות.
    ש' הזיקה שמחברת את המשפט הראשון לשני "שנמאס…" קושרת, להבנתי, את שני המשפטים.
    אני מעדיף לראות בנוסח העברי של אהוד מנור את הצד האופטימי.
    וכרגיל, אולי זה רק אני.

    אהבתי

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.