אמדאוס [התיאטרון הקאמרי]

מאוד נהניתי מההצגה.
יצחק חיזקיה, שחקן משכמו ומעלה לכל הדעות, גילם בכישרונו הרב את אנטוניו סָאלִייֵרִי, מלחין החצר של יוזף השני, קיסר אוסטריה. לצידו שיחקו איתי טיראן וחני פירסנברג את מוצארט ואשתו. שניהם היו ממש טובים. עזרא דגן – מנהל הלשכה הקיסרית – הכניס מימד הומוריסטי לתפקיד שהוא לכאורה רציני. אינני מסוגל כבר להיות אובייקטיבי בעניין עזרא דגן, אני כבר שבוי של דעותי, הוא פשוט מעולה תמיד. ניכרת ההזנה ההדדית בינו לבין הבמאי עמרי ניצן שמביאה לניצול מירבי של כשרונו של עזרא דגן.
ההצגה מתחילה בדיאלוג של החלפת רכילויות בין המשרתים. שני המשרתים נמצאים בחלונות בשני קצוות ה'קומה העליונה' של התפאורה. ביניהם יש מספר חלונות מעוצבים באופן שמשמש באמצעות התאורה ליצירת חללי במה משתנים ולמתן הרגשת תנועה. בקטע הפתיחה מופיעות דמויות רבות בחלונות ונוצר הרושם שיש לשיחת הרכילות קהל גדול ששומע ואף מגיב.
התפאורה של רות דר פותחת יחד עם התאורה של קרן גרנק פתח למגוון עשיר של אפשרויות התרחשות ומאפשרת יצירת אוירות שונות באמצעות צללי האורות שבוקעים מהפתחים. כל המשטחים שחורים ומבריקים ולכן הכל משתקף ברצפה, בקירות ואפילו בדופן הפנימית של מכסה הפסנתר. ההשתקפויות, מרקמי התאורה והפתחים שמשתנים בעזרת התאורה יוצרים מגוון אשורי התרחשות שונים ממש באותו מקום. אהבתי.
סאליירי, מוסיקאי החצר מכיר מייד בעליונותו של מוצארט, וכאדם דתי מייחס את כשרונו למתת האלהים. ההצגה סובבת סביב הקונפליקט של סאליירי שמצפה מאלוהיו להעניק לו את הכשרון ולא למוצארט שאיננו ירא שמיים. סאליירי קורא תיגר על אלהים ועושה כמיטב יכולתו לפגוע במוצארט שזכה בכישרון שאיננו ראוי לו, זו דרכו של סאליירי לפגוע באלהים על חוסר הצדק. מוצארט, שכבר זכה לכינוי ילד פלא, הוא בחור צעיר נשוי שמנסה לגדל את ילדו בדוחק כלכלי. אשתו, קונסטנצה וובר – חני פירסטנברג, מנסה בכל כוחה לעזור אך ללא הועיל. כל השחקנים מעבירים אל הצופה את התחושה הנכונה של תככים ומזימות מול נאיביות ואמונה באדם ובאל. בסך הכל ההצגה לטעמי מעולה.

אחד המדדים שלי להצגה טובה הוא הזמן שלוקח לי "לצאת" ממנה ולחזור אל חוויות היומיום. יצאתי מההצגה עם הרבה התרגשות וחוויות אותם שפכתי על ליבי [ביתי] שעדיין לא ראתה את ההצגה. ההצגה העסיקה אותי עוד מספר שעות אך אז חזרתי ושקעתי אל תוך הצגה מעולה אחרת שראיתי מספר ימים קודם לכן ומאז איננה מניחה לי. כוונתי להצגה נולדו אשמים. ובכן, ההצגה אמדאוס מאוד טובה אך איננה יכולה להתמודד עם העוצמה הרגשית של נולדו אשמים. אני ממליץ על שתי ההצגות בחום רב. צריך רק לקחת בחשבון שנולדו אשמים דורש זמן התאוששות ארוך.

מאת: פיטר שאפר
תרגום: דורי פרנס
בימוי: עמרי ניצן
תפאורה: רות דר
תלבושות: רות דר
יעוץ מוסיקלי: דורי פרנס
עריכה מוסיקלית: עמית פוזננסקי
תאורה: קרן גרנק
תנועה: לימור רוז

אנטוניו סאלייירי, מלחין החצר – יצחק חזקיה,
וולפגאנג אמדאוס מוצארט – איתי טיראן,
קונסטנצה וובר, אשת מוצארט – חני פירסטנברג,
יוזף השני, קיסר אוסטריה – אוהד שחר,
מנהל הספריה הקיסרית – ערן שראל,
מנהל האופרה של וינה – יובל זמיר,
מנהל הלשכה הקיסרי – עזרא דגן,
אורי רביץ, ערן מור,

הרקדנים:
מיכל אדם, תומר דהאן, דורון ישינסקי, גיא לוי, קרן נוטיק, יעקב נודל, דייב סוקולוב, איימי עזוז, מאיה קופצ'יק, אייל רובין. קישורים:
הבמה http://www.habama.co.il/PagesTelAviv/Event.aspx?Subj=1&Area=1&EventId=23316
הקאמרי http://www.cameri.co.il/index.php?goto=bep&page_from=1182
ביקורת מפורטת ומנומקת http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-7176-25243831,00.html

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: