על מי ועל מה בתיאטרון חיפה

שוב אני יוצא מתיאטרון חיפה חנוק מהתרגשות. על מי ועל מה. קונפליקט שנובע מפונדמנטליזם פטריארכלי מוסלמי פקיסטני שמתרחש בארצות הברית, מתחבר בעולם האסוציאציות שלי עם משהו אחר לגמרי. הראש שלי רואה כאן את טוביה ובנותיו. כן, ההתרגשות שלי אמנם נסמכת על מה שאני רואה ושומע על במת התיאטרון, אבל כמעט בכל תמונה מתחלפות לי הדמויות עם אלה שגרמו לי התרגשות דומה לא פעם בעבר.

מסופר כאן על אב שאוהב מאוד את בנותיו וכבול בכל נימי נפשו אל המסורת. הבנות פוקחות עיניהן אל העולם המתפתח שבו אפשר ואולי אף רצוי לשאול שאלות ולהטיל ספקות. הבנות אינן נוהגות במסורת אביהן, כל אחת בדרכה, ודרכיהן שונות זו מזו. לשתיהן יש בעיה עם מה שהן מסתירות מהאב כי גם הן אוהבות ומעריכות אותו מאוד. האב מסתיר מבנותיו סיפורים ומעשים וכולם עושים זאת מתוך אהבה וכוונה מאוד טובה. כאשר נודע לאב שביתו עשתה מעשה שמשתמע ככפירה בעיקר, הוא איננו יכול לקבל את התנהגותה ומספיד אותה – היא מבחינתו איננה קיימת יותר. ובכל זאת, בעת בְּשׂוֹרָה הוא פונה אל אלוהיו שיסלח לבת הסוררת ויברך אותה למרות מעשי הכפירה שלה.

אז על מה בעצם אני מספר כאן? על משפחה מוסלמית ממוצא פקיסטני בארצות הברית או על טוביה החולב ובנותיו באנטבקה? זוהי רק אחת מהאסוציאציות שחולפות בראשי. כמעט לכל סיטואציה בהצגה יש קונוטציות שמתקשרות לחוויות ולאירועים מעולמי ומאוירת התרבות שאופפת אותי, בין במציאות הפרטית שלי, בין מה שאני חוֹוֶה בתחומי התרבות השונים ובין במה שאני שומע ורואה באמצעי התקשורת. ההצגה איננה ייחודית למוסלמים, הם יכלו להיות באותה מידה יהודים, נוצרים, או בני כל תרבות אחרת בעלת מסורת שמקדשת את דמות האב ומגמדת את הנשים.

ההצגה מאוד מרגשת ואינני יודע אם אני מתרגש יותר מהסיפור שבהצגה או מהאסוציאציות שלי, וזה בכלל לא משנה. החוויה התיאטרונית איננה מתחילה עם ההצגה ואיננה מסתיימת בסופה. ההצגה רק קוטעת לרגע את המציאות. כל משקעי התרבות שלנו משפיעים על תפיסת ההצגה בעינינו ואם ההצגה טובה, היא מעשירה אותנו במחשבות, בתהיות ובאסוציאציות שתשפענה על חוויותינו גם בעתיד.

ההצגה על מי ועל מה היא מסוג החוויות שממשיכות להעסיק את המחשבות לאורך זמן ויוצרות תובנות שמרימות ראש כשנתקלים בסיטואציות בעלות מאפיינים דומים – חוויה בלתי נשכחת.

שני השחקנים ושתי השחקניות בהצגה בונים לנגד עינינו דמויות שלמות שקל מאוד להזדהות עם כל אחת מהן. אני מזדהה עם האב – השחקן איציק כהן – שאוהב את בנותיו עד כאב, ובאותה עת כועס עליו מאוד על כך שהוא פוגע בהן. אני מבין היטב את מצוקותיה של זרינה – השחקנית אלמה דישי – ואת נחישותה לשנות את העולם שמסורת אביה מנסה לכפות עליה ועל דומותיה. יסמין עיון בתפקיד מהוויש מציגה את הבת שמורדת בדרכה, אבל מעדיפה ליצור מצג חיצוני של הבת הטובה. מיכאל מושונוב – החתן איליי – עובר מספר תהפוכות מעניינות שבהן הוא מתנדנד באופן מרתק בין הסכמה, מרד, השלמה, כעס ופיוס. הבימוי והמשחק של כולם מאוד מרגשים בעיקר באותם מקומות שהם משחקים את המילים שאינן נאמרות בקול.

אנחנו מגיעים אל ההצגה במסגרת המנוי לתיאטרון. למען האמת רק אמש נזכרנו שיש לנו הערב הצגה ואנחנו באים בסיומו של יום עבודה מתיש כמעט ללא הכנה וללא ידיעה למה לצפות. בכניסה לתיאטרון מתגודד קהל לבוש במחלצות שאינן אופייניות לבאי סדרת המנויים שלנו. מוזיקה חיה, יין… כנראה הגענו מבלי דעת להצגת הבכורה. מתמקמים באולם ומגלים שמרבית שכנינו אינם אלה שאנחנו רגילים לפגוש אלא אנשי ציבור ואנשי תיאטרון. גם התנהגות הקהל שונה מהרגיל. יש כאלה ששוקעים כמונו אל חוויות ההצגה וביניהם גם אחרים שעם סיום ההצגה ממהרים לצאת תוך שהם כבר עוסקים בענייני דיומא – כאילו היו שבויים שחויבו לבוא לבכורה – חבל, יכלו לפנות את מקומותיהם לחובבי תיאטרון אמיתיים. בסיום ההצגה איציק כהן מודה לכל השותפים לעשיה. נראה שבמבואה מוגש כיבוד. אנחנו מעדיפים לצאת ביציאה הצדדית ולא להניח למסיבות להפר את ההתרגשות מהחוויה שעדיין שולטת בנו.

תוכניית ההצגה על מי ועל מה באתר תיאטרון חיפה

תקציר ההצגה מועתק מאתר תיאטרון חיפה:

דרמה קומית מרירה-מתוקה, מלאת חום ואהבת אדם מאת המחזאי, זוכה פרס הפוליצר, איאד אקטאר.

באטלנטה של ימינו, אפזל, אב למשפחת מהגרים מפקיסטן, הגשים את גרסתו לחלום האמריקאי והקים את חברת המוניות המצליחה בעיר. על אף ההצלחה, מאז פטירתה של אשתו האהובה, הוא אינו מוצא מנוח לנפשו. אפזל דואג לשתי בנותיו בכל מאודו וכל כולו טרוד בשאלה: האם יצליח להשיא את בתו הבכורה, זרינה? אהבתו העמוקה אליה, לצד ערכי המשפחה והמסורת בהם הוא דוגל, מביאים את אפזל לחיפוש עיקש אחר חתן ראוי. בדרכים שונות ומשונות הוא מאתר בעבור בתו הבכורה וללא ידיעתה, מועמד אידיאלי והתרגשותו גדולה.

החתן הפוטנציאלי דווקא מוצא בעיניה, אך לזרינה אופי עצמאי וסוער. המסורת הדתית והשמרנית בה גדלה, ובמיוחד מקומה המוגבל של האישה בתוכה, מציתים בה את יצר המרד. בנוסף לכך, זרינה ניחנה בכישרון ספרותי יוצא דופן ובשאיפות אמנותיות גדולות אותן היא רוצה להגשים. כתיבת הרומן אותו היא משלימה, שמציע נקודת מבט נשית ופמיניסטית על כתבי הקודש, מקים נגדה קהילה שלמה, מטלטל את משפחתה ומעמיד בסכנה את כל אהבותיה. האם האהבה תצליח לשרוד?

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: