המלכודת [נינה וורונל]

ספר מתח מאוד לא שגרתי. אורי, צנחן שזה עתה השתחרר מהצבא רדוף סיוטים שנובעים מחוויותיו הקרביות נקלע בדרך לא דרך אל טירה עתיקה ומלאת סודות בכפר נידח בגרמניה. סיפורו של אורי משתלב עם גלריית דמויות מרשימה, כל דמות הזויה מרעותה וכולן יוצרות מארג מוזר של סודות, מזימות ותככים. אימו של אורי, בת לניצולי שואה שהבטיחה שכף רגלה לא תדרוך על אדמת גרמניה, עשתה הכל על מנת להשניא את גרמניה ותרבותה על בנה וכאשר הבן רוצה להעניש את אימו על התנהלות חייה, הוא מזנק אל גרמניה השנואה.

הדמויות העיקריות בספר, בנוסף לאורי, הם אינגה, אוטו וקלאוס.
אינגה היא בת אצולה גרמנית שכולם מרכלים עליה שהיא מכשיפה. כמו כולם, גם אינגה נוצרת חבילת סודות ומנהלת ביד רמה את הטירה העתיקה שבה חיו בני משפחתה מאות שנים. לצרכי פרנסה היא מחזיקה דיר חזירים מודרני.
אוטו פון גוברטוס, אביה, שעליו מספרים שהיה מנהל מחנה עבודה נאצי שהעביד יהודים בשואה. כרגע הוא נכה על כסא גלגללים שבמקום ידיים יש לו גדם עם אנקולי פלדה. אוטו איננו מסוגל לדבר והוא משתמש בגדם להקשת סימני מורס.
קלאוס הוא נער מפגר שעובד בטירה של אינגה ומטפל, בין השאר, בחזירים ובעיקר בחזירון החביב עליו, האנס. אנשים אינם חוששים לדבר בנוכחותו משום שהוא מפגר ואיננו מבין, אלא שקלאוס ניחן בזיכרון פנומנאלי והוא יודע הרבה מאוד סודות שלא את כולם הוא מבין אך יודע לצטט היטב.
בנוסף לארבעת גיבורינו יש בסיפור, פונדק שמנהליו ואורחיו הם אנשים מוזרים וססגוניים, גלוחי ראש צאצאי נאצים גאים, זוג פרופסוריות לסביות נשואות לפרופסורים גברים, טרוריסט בינלאומי ועוד.

הספר מוגש בצורה מעניינת מאוד, הסיפור מסופר לכל אורכו בגוף שלישי אך כל מספר עמודים מופיע בראש הקטע שמה של אחת מארבע הדמויות הראשיות והקטע שמתייחס לאותה דמות מספר גם על מחשבותיה, חוויותיה ותחושותיה של אותה דמות. לפעמים יש חפיפה בין זמני הסיפורים, סיפור שכבר סופר מראות עיניו של קלאוס מסופר פעם נוספת דרך מחשבותים וחוויותיו של אורי.
ההשתלשלויות לאורך כל הספר מסתוריות, בלתי צפויות ורוויות בסודות. כולם חושדים בכולם ותעשיית השמועות פורחת ומשגשגת. המתח נבנה לכל אורכו של הספר ומידי פעם יש שיאי מתח זמניים שמתפוגגים בהמשך. לקראת סוף הספר העניינים מסתבכים יותר ויותר ותוך כך גם מתבררים דברים שמשלימים את התמונה.

נהניתי מאוד לקרוא בספר. היו קטעים בהם התקשיתי להניחו מידי ופעם אחת, בתחנת האוטובוס, הייתי כל-כך שקוע בחווית הקריאה שאפילו לא הבחנתי באוטובוס שהגיע לתחנה ונאלצתי לרדוף אחריו מנפנף בידי שיעצור. הספר מעניין, מפתיע, הזוי ומאוד צבעוני.

הסופרת נינה וורנל חיה בארצנו למעלה מ 25 שנים וכותבת ברוסית. אני, שאינני קורא רוסית, קראתי את הספר בתרגומו העברי. נינה וורנל כתבה ופרסמה תשעה ספרים וכעשרים מחזות ותסריטים. סביר להניח שאנסה לאתר ספרים נוספים של נינה וורנל שתורגמו לעברית. אני מאוד סקרן לקרוא גם את מחזותיה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: