נוכחות השואה בתרבותנו

clip_image001אמש והבוקר נשמעו ונראו הרבה מאוד דיונים בתקשורת העברית סביב נוכחות השואה בחיינו היום ובין השאר בתרבות. יש שטוענים להגזמה במידת ה"והגדת לבנך" בנושא השואה ואילו אחרים כבר מקוננים על כך שבעוד זמן לא רב יעלם זכר השואה לחלוטין. כמה מן הדיונים מנסים להשוות "שואות" מסוגים שונים. אין לאף אחד תשובה ניצחת לשום שאלה בעיקר משום שאין שאלה אחת ברורה וחד משמעית. קטונתי מלראות את תמונת התרבות בכללותה אז פניתי לחלקת הבלוג הקטנה שלי ושל שותפי לכתיבה לבחון עד כמה נוכחת השואה בחוויות התרבות שלנו, בעצם, בעיקר בחויות שלי.

בחנתי את הקריטריון 'שואה' בתרבות הפנאי וגיליתי שאחת מכל עשרים ושתיים רשימות מתוייגת בקריטרון זה. חיפוש הערך 'שואה' מוצא שאחת לשש עשרה רשימות מזכירה את השואה בהקשר משני. הרבה מידי? מעט מידי? – אין לי מושג.

הנה הרשימות שהתפרסמו עד כה בקריטריון 'שואה' בתרבות הפנאי –

פרנסי התיאטראות בארץ נעים בין שלוש גישות. יש שסוגרים את שעריהם בערב יום השואה, יש שמעלים "אירועים" בנושא השואה ויש שמציגים תיאטרון בנושא השואה. תיאטרון קרוב מציג את ההצגה האיש משם שמתייחסת ישירות לשואה. תיאטרון גשר מציג את ההצגה "שונאים, סיפור אהבה" שמספרת סיפור עם זיקה לסיפור מהשואה מאת יצחק בשביס זינגר. קבוצת התיאטרון הירושלמי מציגה הערב משהו שמוגדר כ"קוורטט מוזיקלי של צלילים, ריקוד ומילים. בראיה רעננה ומחודשת על השואה".

זהו. לא הצלחתי למצוא הצגות שואה נוספות שמועלות בערב המתאים להן יותר מכל שאר ימות השנה.

התיאטרון הקאמרי של תל-אביב אמנם לא נעל את שעריו אך במקום להציג את ההצגה 'גטו' שמוצגת בשאר ימות השנה העמיד את הבמה הראשית לרשות טקס יום השואה של עירית תל-אביב. מספר הצגות שעוסקות בשואה מועלות מידי פעם בתיאטרון תמונע אך לא הערב, הערב מתקיים "הטקס האלטרנטיבי ליום השואה". גם בתיאטרון חולון ובעוד תיאטראות ברחבי הארץ מתקיימים טקסים.

יש, לתפיסתי, טעם לפגם בנעילת שערי התיאטרון בערב רב משמעות זה. גם קיום טקסים בתיאטרון במקום הצגות חוטא לטעמי ליעודו של התיאטרון. הרי לא חסרים חללים לטקסים, בתיאטרון אני מצפה למצוא הצגות. כל ימות השנה מוצגות בתיאטראות ארצנו הצגות בנושאים שנוגעים בשואה והייתי מצפה שהתיאטראות יציגו הצגות אלה בערב יום השואה. במועד מסויים זה יכולה אותה הצגה להעניק לצופה חוויה מסוג מיוחד בגלל האוירה ממנה הוא בא אל התיאטרון. חבל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  ביום 2 במאי 2011 בשעה 14:16

    הי יוסי,

    נדמה לי שזה עניין של חוק…החוק מחייב סגירת בתי עינוגים בערב יום השואה והתיאטרון עונה על ההגדרה הזו.

    נכון שיש אבסורד, למשל, באיסור להציג את "גטו" בערב יום השואה (ואגב, נתן דטנר סיפר ב"ציפורי לילה" איך עבור שחקני "גטו" יום השואה הוא מעין יום העצמאות מבחינת כמות העבודה סביבו ולקראתו…), אבל כאן כבר נכנסים לשאלות יותר מורכבות, שהרי יש הרבה יצירות שנוגעות בשואה אך לא עוסקות בה ישירות, ולא הייתי רוצה שאנשי החוק יעסקו בניתוח מחזות.

    אהבתי

    • יוסי רן  ביום 2 במאי 2011 בשעה 16:34

      הבעתי את דעתי שאיננה רווה נחת, מן הסתם, גם מן החוק.
      אמנם החוק מניח פתח להקלות אך כאן אנו גולשים למקום בו פקיד הרשות עוסק, כדבריך, בניתוח מחזות.
      אשמח לפעול לשינוי החוק אך אינני מוצא טעם בפניה לסרת התרבות – תרבות איננה מעניינת אותה.

      —————————————-
      קריאת רשות מיותרת שקיויתי לא להגיע אליה –
      חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה קובע:
      ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים ובערב יום הזכרון יהיו גם בתי הקפה סגורים.
      והנה ההגדרה
      "עינוג ציבורי" – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: