סוגרים שבוע בגלבי – המקום של ענת

בטרם התחלתי לכתוב את חוויותי אלה, נברתי בהיסטוריה של תרבות הפנאי. לא מצאתי אפילו מסעדה אחת, שחלקתי חוויות ממנה יותר מפעם אחת, פרט לגלבי – המקום של ענת, והנה מגיע כבר סיפור שלישי. המקום הזה מספק בכל ביקור חוויה מסוג אחר, ומהפעם הראשונה, ההרגשה נינוחה וביתית – כאילו הייתי בגלבי מאז ומעולם.

בילוי צהרי יום שישי התארך מעבר לצפוי ואנחנו רעבים. בדרך לגלבי, קצת לפני חמש אחר הצהריים, ליבי מצלצלת לברר אם המסעדה עדיין פתוחה. אין תשובה. בכל זאת ממשיכים לכיוון המסעדה, גיל קופץ לראות מה קורה ובינתיים ענת מתקשרת אלינו חזרה. המסעדה פתוחה, אבל לא נשאר כמעט שום דבר. מה בכל זאת אפשר לאכול? ענת מפרטת כמה דברים ואנחנו מודיעים שתיכף נגיע.

האוכל אכן עומד להגמר, אבל המסעדה עדיין מלאה. נראה כאילו כל יושבי המסעדה הם משפחה אחת גדולה. השיחות נודדות משולחן לשולחן וענת משייטת בין המטבח לבין המסעדה ומדברת עם כולם. מנות רבות כבר נמחקו מלוח התפריט. אז מה נאכל? צלוחיות הסלטים מגיעות לשולחן. גיל שואל על מפרום חצילים – אין מנה שלמה, רק שתי יחידות… ויש יחידה מפרום תפוח אדמה… וקצת מקלובה ו… בסיכומו של עניין מחליטים יחד שענת תכין לנו מנה של שאריות במרכז השולחן, ואנחנו נזנב לצלחותינו מכל הבא ליד, וממנה, מן הסתם, לפה.

מנה של עלי גפן ממולאים בליווי טחינה מגיעה לשולחן ומייד ננעץ המזלג – רגע! אני רוצה לצלם. עד שאני שולף את המצלמה מספר עלי הגפן על הצלחת פוחת. מנת מג'דרה מונחת במרכז השולחן, ובעקבותיה מנה עם שני מפרום חצילים, מפרום תפוח אדמה, כרע עוף ורגל בצידו, גולש… כל מיני חלקי מנות מאוגדות לצלחת מרכזית גדולה. ענת מביאה גם מנת חמין לא גדולה מידי… יש עוד לקוח רעב שמחכה לחמין. אנחנו כבר בולסים מכל הטוּב הזה, כשענת נזכרת שיש גם שאריות מקלובה, אבל אנחנו כבר מלאים. בפעם הבאה. סיימנו.

רוצים קינוח? אנחנו מחליפים בינינו מבטים והבחור שמגיש לנו את המנות אומר שיש מוס שוקולד טבעוני. אנחנו זוקפים גבה – מוס שוקולד טבעוני?!? הכיצד? סקרנותנו גוברת ומחליטים להזמין מנה אחת לשלושתנו. ליבי מעלה ניחושים – זה בטח על בסיס קרם קוקוס. ענת שהתיישבה בינתיים ליד השולחן הסמוך מאשרת את הניחוש. המוס מפתיע בטעמו. כולנו חופרים בכפיותינו ומלקקים לאט, למשוך את הטעם כמה שיותר, ומחסלים את המנה. זה אלכוהולי נכון? בטח! גיל שואל אם זה ברנדי – ענת עונה "מה שיש".

מוס שוקולד טבעוני - גלבימוס שוקולד טבעוני בתהליך - גלבי

בטרם נצא מבקשים לארוז מנת עלי גפן ממולאים בשביל אבא שלי. אני אומר לענת שאבוא בסופו של יום שישי גם בעתיד, התרגיל של השאריות חביב עלי, אבל אני רוצה גם מקציצות הסלמון המהוללות. קציצות הסלמון נגמרות מוקדם, אם תצלצלו מראש – נשמור לכם. ליבי מסבירה שאנחנו מחליטים ברגע האחרון. ענת אומרת "ספונטניים" ואני משיב "כמו האוכל שאת מבשלת" והיא "אצלי הכל לפי היד". זה בדיוק מה שאני אוהב. אני יודע שבכל ביקור האוכל יהיה מעט שונה – לפי היד, לפי מצב הרוח ולפי מה שיש בשוק.

פעם שאלו אותי למה אני מעדיף גבינות ויינות מ"מחלבות בוטיק" ו"יקבי בוטיק", שאיש לא שמע עליהם. ה"בוטיקים" מייצרים כמויות קטנות, וכל פעם הטעם שונה. אני אוהב את ההפתעה. עכשיו אנחנו אוכלים במסעדת בוטיק בקצה השוק.

שבת שלום ושבוע טוב.

סלטים - גלבי
עלי גפן ממולאים - גלבימג'דרה - גלבישאריות של כמעט שבת - גלבישאריות חמין - גלבי
מוס שוקולד טבעוני בתהליך2 - גלבי
מוס שוקולד טבעוני - כפית אחרונה - גלבי
מוס שוקולד טבעוני - טעם של עוד - גלבי

מצגת שקופיות - גלבי – המקום של ענת

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: